בתגובה לפרסום השני, הנתבע מס' 2 פרסם ביום 16/12/18 את הדברים הבאים:
"זה גם הניסיון שלי. חברה חמדנית שלא בוחלת בשום אמצעי לסחוט אותך עד השקל האחרון." (להלן מטעמי נוחות - הפרסום השלישי).
5. תביעתה של קבוצת בראל מושתתת על שני פרסומים: הראשון והשלישי.
תביעתה של המתווכת מושתתת על שני פרסומים: הראשון והשני.
תיאור ההליכים בתיק
6. קבוצת בראל הגישה תביעתה במרץ 2019 ותביעתה של המתווכת הוגשה באפריל 2019.
התביעות אוחדו בהתאם להחלטת כב' הרשמת הבכירה פרבר מיום 03/09/19.
משלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה, התיק נקבע להגשת תצהירים ושמיעת ראיות בפני כב' השופטת קלמפנר - נבון.
עם תחילת כהונתי בבית המשפט בחיפה הועבר התיק לטיפולי.
7. מטעם קבוצת בראל הגישו תצהירים והעידו: מר אמיר ברמלי - בעלים ומנהל קבוצת בראל נכסים; מר יוסי ויזל – בעלים ומנהל קבוצת בראל נכסים.
מטעם המתווכת הוגש תצהיר והעידה: התובעת בעצמה.
מטעם הנתבעים הגישו תצהירים והעידו: הנתבעת בעצמה; גב' כרמית שירן רויטמן - בתם של הנתבעים.
הנתבעים צירפו לתצהיריהם חוות דעת מומחה, שנערכה בידי מר איתי אמינוף, שנחקר בפניי במועד ההוכחות הקבוע בתיק.
לאחר שמיעת הראיות הוגשו סיכומים בכתב והתיק בשל למתן פסק דין.
תמצית טענות הצדדים
8. התובעות טוענות כי הפרסומים נשוא התביעות מהווים לשון הרע כמשמעות מונח זה בחוק. לטענתן, יש בפרסומים כדי להציגן באור שלילי ולהעלות לגביהן חשדות להתנהלות לא ראויה. נטען כי הפרסומים נעשו מתוך כוונה וזדון לפגוע בהן, בתדמיתן ובמשלח ידן ולבזותן בעיני אחרים.
עוד נטען כי הפרסומים נולדו לאחר מתן פסק הדין בעניין דמי התיווך ביום 20/11/18, שחייב את בתם של הנתבעים לשאת במלוא עמלת התיווך. לעמדת התובעות עיתוי הפרסום נעשה במטרה לפגוע בהן בזדון ולגרום להן נזק.
קבוצת בראל טוענת בכתב תביעתה כי החומרה היתרה הגלומה בדברים שפורסמו טמונה בכך שהפרסומים נעשו על גבי הדף העסקי שלה, המונה 3,168 עוקבים, בהם לקוחות פוטנציאלים וקולגות בענף כך שפוטנציאל הפגיעה בה מתעצם.
בסיכומיה טוענת קבוצת בראל כי יש לבחון את הפרסומים כמכלול ולא כל אחד בפני עצמו, שכן מדובר בסדרת פרסומים בה השלם עולה על סך חלקיו.
קבוצת בראל עותרת לחיוב הנתבעים בתשלום בסך של 150,000 ₪ ללא הוכחת נזק, לפי כפל פיצוי מכוח סעיף 7א(ג) לחוק.
המתווכת טוענת כי הפרסומים שפורסמו על ידי הנתבעת פוגעים בה באופן אישי ובשמה הטוב, מתוך כוונה לפגוע בה, בתדמיתה החיובית ובמשלח ידה.
עוד נטען כי עצם העובדה שהנתבעת בעצמה פעלה למחיקת הפרסומים אך ממחישה את פוטנציאל הפגיעה שהיה גלום בהם.
המתווכת עותרת לחיוב הנתבעת בסך של 200,000 ₪ בגין שני פרסומים, ללא הוכחת נזק, מכוח סעיף 7א(ג) לחוק. לחילופין, עתרה לפיצוי בסך של 100,000 ₪ ללא הוכחת נזק.
עוד עתרה למתן צו עשה המורה לנתבעת לפרסם התנצלות רשמית בדף העסקי של קבוצת בראל באתר.