פסקי דין

עפ 207/20 אשר אופיר נ' מדינת ישראל – רשות ההגבלים העסקיים - חלק 7

03 מאי 2022
הדפסה

128. מכל הנימוקים שהוצגו, אני סבורה כי יש לדחות גם את הערעורים על גזר הדין.

לקראת סיום

129. בשלב זה, ניתן להביע תקווה, כי בניגוד ל"רוח" שעלתה מחלק מן הטענות בהליך הנוכחי, תשתרש ההבנה כי עבירות על חוק התחרות – עבירות לכל דבר הן. פגיעתן באינטרס הציבורי קשה, ומי שכושלים בהן יידרשו לתת את הדין על מעשיהם במלוא החומרה.

130. ועוד הערה לסיום: נסיבות המקרה שבפנינו מדגימות היטב את החשיבות הנודעת לתפקידם של יועצים משפטיים כשומרי סף. המערערים ביקשו להיתלות בעצם נוכחותו של יועצהּ המשפטי של ההתאחדות בפגישות כדי לחסות תחת כנפיה של ההגנה של טעות במצב משפטי, לפי סעיף 34יט לחוק העונשין. אולם, כפי שראינו, שתיקתו של היועץ המשפטי בנסיבות העניין אינה מקנה להם הגנה זו. בהקשר זה יש להטעים דברים ביחס לחובותיהם של יועצים משפטיים ומי שנזקקים לשירותיהם. מחד גיסא, זוהי חובתם של יועצים משפטיים להתריע באותם מצבים שבהם הליכי קבלת החלטות נוטים לעבר מסלול שאינו חוקי במובהק. או אז עליהם לצאת מן הצל וליטול על עצמם את התפקיד המחייב, גם אם לא נעים, של אמירת "לא" בתקיפות, ולהזהיר באופן יזום מפני ההיבטים הפליליים של המעשים. זהו אחד הביטויים של חובת הנאמנות של עורך-הדין כלפי לקוחו, כמו גם כלפי הציבור כולו (באופן כללי, ראו: לימור זר-גוטמן "הנאמנויות של עורך הדין" חובות אמון בדין הישראלי 243 (רות פלאטו-שנער ושוקי שגב עורכים, 2016)). מן העבר השני, וככל שהדברים אמורים במישור האחריות הפלילית, ניתן לצפות גם ממי שנזקק לשירותים משפטיים להציג שאלות קשות ולפעול באופן רציני לבירורן, ולא רק לנקוט בגישה של "אל תעירו ואל תעוררו".

131. סוף דבר: אציע לחבריי כי נדחה הן את הערעורים על הכרעת הדין והן את הערעורים על גזר הדין. הממונה על עבודות השירות יגיש עד יום 31.5.2022 חוות דעת עדכנית בעניינם של המערער 2 והמערער 3 בע"פ 207/20 (ביחס לעונשים שמשכם שלושה וחצי חודשים ושלושה חודשים, בהתאמה) והמערער בע"פ 1629/20 (ביחס לעונש שמשכו שלושה חודשים) לביצוע עבודות שירות על-ידם. לאחר מכן יינתן על-ידינו פסק דין משלים.

ש ו פ ט ת

השופטת י' וילנר:

אני מצטרפת בהסכמה לפסק דינה המקיף של חברתי, השופטת ד' ברק- ארז.

ש ו פ ט ת

השופט נ' סולברג:

אכן, כמסקנת חברתי, השופטת ד' ברק-ארז, בפסק דינה הממצה, על סמך נימוקיה, אף אני סבור כי דינם של הערעורים על הכרעת הדין ועל גזרי הדין – להידחות.

ודוק. גם אם אין מקום להפריז בחומרתו של ההסדר הכובל המשותף דנן – בהתחשב בעיקר עם התהפוכות הדיוניות בתיק, ועם השנים הארוכות שחלפו מאז – הרי שלבטח אין מדובר בקטנוֹת; אין להסכין עם מצג של אדם הדש בעקביו, כגישתם של חלק מן המערערים כלפי המעשה שנעשה. גם לא צריך להיות עורך-דין ממולח כדי להבין את המגמה ואת הלך-הרוח שהתגבש אז בקרב המערערים ושאר הנאשמים; פגישה, חצי-פגישה, אחת ושתיים, מכתב בכתב-יד, ועוד אחד מודפס; טיבם של המכתבים ברור, המשמעות הגלומה בהם מובנת היטב למערערים, כאז כן עתה, מניסיונם ומחכמתם, בלי צורך בפלפול משפטי, או בהתראה של עורך-דין.

היקפו הכספי של המכרז הנדון נאמד בתחילה בעשרות מיליוני שקלים, ובהמשך, צפוי היה להגיע אולי לכדי מאות מיליוני שקלים. אך לא 'רק' בכסף עסקינן, אלא בחיים עצמם. המכרז נועד כזכור להוציא מן הכוח אל הפועל את החלטת הממשלה מחודש פברואר 2008 למיגון דירות ביישובי עוטף עזה, על מנת לספק לתושבים שם הגנה – להציל את חייהם – פשוטו כמשמעו, וזאת במהירות המירבית. החרמת המכרז באותו הסדר כובל משותף, חִייבה פרסום מכרז חדש, וכפועל יוצא מכך התעכב מיגון ישובי עוטף עזה, בעוד התקפות הטילים – נמשכות.

ההרשעה, כאמור, מעוגנת בראיות ומבוססת היטב; העונשים – קלים. ככלל, בכגון דא, ענישה הולמת היא במאסר מאחורי סורג ובריח. אלא שבחלוף כל השנים הארוכות הללו, בהתחשב עם התהפוכות הדיוניות בתיק, וגם בשים לב למעלותיהם ולסגולותיהם של המערערים, ניתן להסתפק בעונשים שהוטלו עליהם; פחות מכך, אי-אפשר.

אני מצטרף אפוא לפסק דינה של חברתי, השופטת ד' ברק-ארז; הכרעת הדין וגזרי הדין יעמדו על כּנם.

ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת ד' ברק-ארז.

ניתן היום, ‏ב' באייר התשפ"ב (‏3.5.2022).

ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת

עמוד הקודם1...67