בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 993/19
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה (בדימוס) נ' הנדל
כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיבות:
1. מדינת ישראל – משרד הביטחון
2. הכנסת
ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 4.11.2018 בת"א 45043-05-16 [פורסם בנבו] שניתן על ידי כבוד השופט ש' פרידלנדר
תאריך הישיבה:
ד' בתמוז התשפ"א
(14.6.2021)
בשם המערער:
עו"ד סאוסן זהר
בשם המשיבה 1:
עו"ד מלי אומיד ברגר
בשם המשיבה 2:
עו"ד אביטל סומפולינסקי
פסק-דין
השופט נ' סולברג:
תוכן עניינים
פתח דבר
א. רקע עובדתי
ב. עיקרי פסק הדין של בית המשפט המחוזי
ג. טענות הצדדים
ג.1. עיקרי טענות המערער
ג.2. עיקרי טענות המשיבות
ג.3. סיכומי התשובה של המערער
--- סוף עמוד 6 ---
ד. דיון והכרעה
ד.1. רקע עובדתי ונורמטיבי
ד.1.1 חסינות המדינה בגין 'נזקי מלחמה' על פי חוק הנזיקים האזרחיים
ד.2.1. פרשת דיראני
ד.2. תקיפה עקיפה
ד.3. חוקתיות סעיף 5ב(א)(1) לחוק הנזיקים האזרחיים
ד.1.3. שלב א': פגיעה בזכות חוקתית
ד.1.1.3. פגיעה בזכות שמקורה בדין הבינלאומי
ד.2.1.3. עילת תביעה אישית לפי המשפט הבינלאומי?
ד.3.1.3. הזכויות הנפגעות
ד.4.1.3. שאלת התחולה האקסטרה-טריטוריאלית של חוקי היסוד בשטח אויב
ד.5.1.3. הפסיקה בשאלת התחולה 'הגיאוגרפית' של חוקי היסוד
ד.2.3. שלב ב': פסקת ההגבלה
ד.1.2.3. הפגיעה בזכות האדם נעשתה בחוק
ד.2.2.3. החוק נועד לתכלית ראויה
ד.3.2.3. האם הפגיעה מכוח החוק היא במידה שאינה עולה על הנדרש?
ד.1.3.2.3. הקשר הרציונלי
ד.2.3.2.3. האמצעי שפגיעתו פחותה
I. גזירה שווה מעניין עדאלה לענייננו-אנו?
II. השפעת עניין דיראני על נסיבות העניין דנן
III. על כוללניות ומידתיות69
ד.3.3.2.3. מידתיות במובן הצר
ה. סיכום
אחר הדברים האלה
פתח דבר
1. האם סעיף 5ב(א)(1) לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952 (להלן: חוק הנזיקים או החוק), הקובע סייג לאחריות המדינה בנזיקין, ביחס לנזק שנגרם לתושב שטח שהוכרז על-ידה כשטח אויב, הוא חוקתי? זוהי בתמצית השאלה המונחת לפתחנו במסגרת ערעור זה, והיא מתעוררת אגב תביעת נזיקין שהוגשה נגד המדינה, על-ידי תושב רצועת עזה, שהוכרזה על-ידי הממשלה כ'שטח אויב'. התביעה נדחתה על הסף, נוכח הוראות סעיף 5ב(א)(1). מכאן הערעור, ובמוקד – טענות נגד חוקתיות הסעיף.
אסקור תחילה את הרקע העובדתי הנדרש, את פסק הדין של בית המשפט המחוזי, ואת טענות הצדדים. לאחר מכן, אציג את גלגוליו של ההסדר המעוגן בסעיף
--- סוף עמוד 7 ---
5ב לחוק, את ההקשר העובדתי הרחב שהביא את המחוקק לפעול לתיקון ההסדר שבחוק ברבות השנים, וכן את הרקע הנורמטיבי הכללי הדרוש לענייננו. בשלב הבא, טרם הניתוח החוקתי, אעיר הערה מקדמית, בנוגע לעובדה שהשאלה החוקתית שלפנינו, הועלתה בדרך של 'תקיפה עקיפה', ולהשלכות הנובעות מכך על הניתוח החוקתי הדרוש. אחר זאת, יֵעשה הניתוח החוקתי, שהוא במוקד ענייננו, ולבסוף אכריע בשאלה האם ההסדר שנקבע בסעיף 5ב(א)(1), הוא אכן חוקתי.