בית משפט לתביעות קטנות ברמלה
ת"ק 31678-03-22 שטרית נ' אברהם
תיק חיצוני:
בפני
כבוד הרשמת בכירה נעמה טלמן-בולטין
תובעים
שירה שטרית
נגד
נתבעים
כפיר אברהם
פסק דין
לפני תביעה כספית שעילתה הפרת זכויות יוצרים ותביעה שכנגד שעניינה פרסום לשון הרע.
התובעת, רואת חשבון במקצועה, עותרת לחיוב הנתבע, רואה חשבון במקצועו, בתשלום פיצוי כספי בסך 34,600 ₪.
תמצית טענות הצדדים
התובעת, בעלת משרד למתן שירותי ראיית חשבון, המנהלת עמוד עסקי במדיה החברתית פייסבוק, ובו היא מפרסמת ומעלה תכנים פרסומיים המנוסחים על ידה טוענת, כי הנתבע העתיק חמישה פוסטים שהוכנו על ידה ופורסמו בדף הפייסבוק שלה, ללא רשותה, תוך פרסומם בדף הפייסבוק שלו כשהוא מייחסם לעצמו ובכך הפר את זכויות היוצרים שלה ביחס לאותם פוסטים אשר הינם פרי יצרתה והשקעתה והם מביאים לה לדבריה עשרות לקוחות .
הנתבע טען כי שכר את שירותיו של איש דיגיטל אשר תיחזק עבורו את העמוד העסקי בפייסבוק. לדבריו – בסמוך לאחר שפנתה אליו התובעת ביחס לאותם פוסטים, דאג לסיים את ההתקשרות עם איש הדיגיטל ששכר את שירותיו וכן דאג להסיר או לשנות את הפוסטים המועתקים.
לטענת הנתבע, התובעת לא הוכיחה כי חוק זכויות יוצרים חל על פוסט בפייסבוק , אין המדובר ב"יצירה" ואין בפוסטים שהתובעת פרסמה את מידת היצירתיות הבסיסית הנדרשת בתביעת זכויות יוצרים. פוסטים אלו אינם מהווים יצירה ספרותית או מאמר המעידים על כשרונה הייחודי של התובעת אלא על "דברים טכניים ובעלמא".
עוד טוען הנתבע כי התובעת לא הוכיחה כי הפוסטים לא הוסרו או שונו מהותית לאחר פנייתה. הנתבע הפנה אף לתקנון פייסבוק וטען כי בעל פרופיל בפייסבוק מעניק רשיון נרחב לפייסבוק ולציבור להשתמש ביצירות שהעלה לדף הפייסבוק שלו ללא כל הגבלה.
בתביעה שכנגד, עתר התובע שכנגד לפיצוי בסך של 34,600 ₪ בגין פרסום לשון הרע שביצעה הנתבעת שכנגד, ביום 1.9.20 בקרב פורום וקבוצות רואי חשבון אשר כלל השמצה, השפלה והאשמה של התובע שכנגד בעלילות שווא והעתקה. כתוצאה מפרסום זה, טען התובע כי הוסר מפורום בפייסבוק של קהילת רואי חשבון.
הנתבעת בתגובתה – אשר הועלתה בדיון, שכן המועד להגשת כתב ההגנה לתביעה שכנגד טרם חלף בעת מועד הדיון ועל כן התרתי לה להגיב לתביעה שכנגד במעמד הדיון בתביעה העיקרית, טענה כי מעולם לא פרסמה פרסום מכפיש כלשהו ביחס לתובע שכנגד והכחישה את כל טענותיו לעניין זה.
למען הנוחות יכונו להלן, התובעת והנתבע כך גם בתביעה שכנגד.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בחומר הראיות שהוצג בפני, אני סבורה כי דין התביעה להתקבל, ודין התביעה שכנגד להדחות, וזאת מהטעמים המפורטים להלן:
דיון והכרעה
השאלה העומדת לדיון היא, האם ניתן לסווג פוסט בפייסבוק כ"יצירה ספרותית" כמשמעות מושג זה בחוק זכות יוצרים וככל שהתשובה לשאלה זו- חיובית, תבחן השאלה השניה, והיא- האם בהעתקת הפוסטים שניסחה התובעת ופרסומם בדף הפייסבוק שלו, הפר הנתבע את זכות היוצרים של התובעת.
נושא זכויות היוצרים בישראל מוסדר כיום בחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 (להלן:"החוק").
זכויות היוצרים כוללות זכות כלכלית וזכות מוסרית
דיני זכויות היוצרים, שתכליתם להגן על קניינו הרוחני של האדם, מאופיינים, בין השאר, בחלוקה לזכות יוצרים כלכלית ולזכות יוצרים מוסרית.
זכות היוצרים הכלכלית חקוקה בעיקרה בסעיף 11 לחוק, והיא מקנה לבעליה זכות בלעדית לבצע פעולות מוגדרות ביצירה ולנצלה כנכס כלכלי.
לתובע הזכות לשלוט על השימוש ביצירתו ולהפיק ממנה את הרווח הכלכלי הנובע משליטה זו (ע"א 3425/17 Societe des Produits Nestle נ' אספרסו קלאב בע"מ).
לעומת הזכות הכלכלית, הזכות המוסרית, המעוגנת בפרק ז לחוק (סעיפים 46-45), היא "ביטוי להכרת המחוקק בקשר האישי-תרבותי-רוחני הקיים בין היוצר לבין יצירתו והיא מגנה גם על שמו הטוב וכבודו של היוצר ועל המוניטין שלו" (רע"א 12/2017 שריר נ' נירית זרעים בע"מ
בסעיף 4 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח – 2007 (להלן – החוק) נקבע:
“)א) זכות יוצרים תהא ביצירות אלה:
(1) יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי;
...
(ב) לעניין סעיף קטן (א), מקוריות של לקט היא המקוריות בבחירה ובסידור של היצירות או של הנתונים שבו".
בסעיף 1 לחוק מוגדרת "יצירה ספרותית" כך:
"לרבות יצירה המבוטאת בכתב, הרצאה, טבלה, לקט, וכן תוכנת מחשב".
בהתאם להגדרה זו, שאינה מהווה רשימה סגורה וזאת ניתן ללמוד מהמילה "לרבות" הפותחת את סדרת הדוגמאות, ניתן – עקרונית - לראות בפוסט בפייסבוק כיצירה ספרותית, היכולה, בהתקיים התנאים הקבועים בחוק, להיות מושא לזכות יוצרים בהיותה "יצירה המבוטאת בכתב".