43. הנה כי כן, ניתן היה להעלות על הדעת מנגנונים משפטיים שונים אשר עשויים היו להצדיק הטלת אחריות אישית על בעלי השליטה במקרה דנן (ואיני נוקט עמדה לעניין זה). אפס, טופ אלפא לא הציגה בערעור שכנגד שהוגש על ידה כל טיעון משפטי המבסס את טענתה שיש להטיל אחריות אישית על בעלי השליטה וממילא לא הניחו תשתית עובדתית מספקת להעלאת טיעון כאמור, אלא הסתפקה בטענה כללית לפיה "לא יעלה על הדעת שדווקא אותו תאגיד מרוקן מכל תוכן ונכסים יהיה זה שיחוייב לשלם למערערת את הפיצוי" (פסקה 30 להודעת הערעור שכנגד). גם במסגרת ההתדיינות בפני בית המשפט המחוזי לא הבהירה טופ אלפא מהו הבסיס העובדתי ומהו הבסיס המשפטי עליו היא מבססת את דרישתה להפעיל במקרה דנן את החריג, ולהטיל אחריות אישית על בעלי שליטה להפרת חובה חוזית המוטלת על סטארקום פנמה לבדה. במצב דברים זה, אין מנוס מלדחות את טענתה, מאחר שזו לא נטענה ולא הוכחה כראוי; ולפיכך יש להותיר את החבות לפיצויה בגין הפרת האופציה הראשונה על סטארקום פנמה בלבד.
44. לפני סיום חלק זה, לא למותר להזכיר כי במסגרת ההסכם עם בעלי השליטה, הוקנתה לטופ אלפא האופציה הרביעית, אשר העניקה לה את האפשרות לחייב את בעלי השליטה לרכוש ממנה את האופציה הראשונה בסכום של 70,000 דולר. ללמדנו, כי הצדדים למעשה יצרו מנגנון מוסכם אשר איפשר לטופ אלפא להעביר את החבות בגין האופציה הראשונה לכתפיהם של בעלי השליטה, תוך הגבלת חבות זו לסכום של 70,000 דולר. חרף זאת, טופ אלפא לא פעלה למימוש האופציה הרביעית, וזאת גם בעת שכבר ידעה כי סטארקום פנמה רוקנה מנכסיה, וכי אין לה יכולת לעמוד בהתחייבותה להענקת האופציה הראשונה. ויובהר, במסגרת תביעתה אומנם עתרה טופ אלפא לפיצוי בגין האופציה הרביעית, אך זאת כסעד חלופי בלבד. זאת ועוד, במסגרת הערעור שכנגד נמנעה טופ אלפא מלטעון לזכאותה לפיצוי בגין אופציה זו, אף לא כסעד חלופי. ודוק – משקבעו הצדדים מנגנון מוסכם להעברת החבות בגין האופציה הראשונה אל בעלי השליטה, ומשטופ אלפא זנחה את זכותה לממש מנגנון זה או לקבל פיצוי בגינו, יתכן שיש בכך כדי להשליך על זכותה להעלות טענות לעניין הטלת החבות רחבה יותר על בעלי השליטה מכוח עילות אחרות שבדין. מכל מקום, הואיל וממילא טופ אלפא לא ביססה כל טענה כאמור, מתייתר הצורך להכריע בכך.
סוף דבר
45. לאור האמור לעיל, אם תישמע דעתי נורה על קבלת הערעור באופן חלקי, במובן זה שתבוצע הפחתה נוספת של 13% במחיר המניות עליו הסתמך בית משפט קמא לצורך פסיקת הפיצוי לטופ אלפא, הן ביחס לאופציה הראשונה הן ביחס לאופציה השלישית. כן נורה על דחיית הערעור שכנגד.
46. בהתאם לאמור, אציע כי נפחית את סכומי הפיצוי לטופ אלפא אשר נקבעו בפסק הדין המשלים כדלקמן:
(א) ביחס לאופציה הראשונה – מחיר המניה לפי קביעת בית משפט קמא עמד על 1.38 ש"ח. ממחיר זה יש להפחית 13% בשל הסחירות המוגבלת, כך שמחיר המניה לאחר ההפחתה עומד על 1.2006 ש"ח. הכפלת מחיר זה במספר המניות שקבע בית משפט קמא (563,500) מביא לסך כולל של 676,538 ש"ח; ובהפחתת מחיר המימוש (100 ש"ח) נגיע לפיצוי בסך של 676,438 ש"ח (חלף 777,530 ש"ח, שקבע בית משפט קמא). כאמור החייבת בתשלום פיצוי זה היא סטארקום פנמה, והיא בלבד.
(ב) ביחס לאופציה השלישית – מחיר המניה לפי קביעת בית משפט קמא עמד על 1.13 ש"ח, ולאחר הפחתת 42.9% בשל מנגנון החסימה – על 0.6452 ש"ח. ממחיר זה יש להפחית 13% נוספים בשל הסחירות המוגבלת, כך שמחיר המניה לאחר ההפחתה הנוספת עומד על 0.5614 ש"ח. הכפלת מחיר זה במספר המניות שקבע בית משפט קמא (2,336,143) מביא לסך כולל של 1,311,394 ש"ח; ובהפחתת מחיר המימוש (829,610 ש"ח) נגיע לפיצוי בסך של 481,784 ש"ח (חלף 677,739.54 ש"ח, שקבע בית משפט קמא). כאמור בפיצוי זה חייבים בעלי השליטה.
כפי שקבע בית משפט קמא, לסכומים אלו יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההנפקה (27.2.2013) ועד למועד התשלום בפועל.
47. יתר קביעותיו של בית משפט קמא בפסק הדין החלקי ובפסק הדין המשלים יוותרו על כנן.
48. לבסוף, לנוכח התוצאה אליה הגעתי, ובהינתן האמור בפסקה 40 לעיל, אציע כי נמנע מלהטיל הוצאות בערכאתנו.
ש ו פ ט
המשנה לנשיאה (בדימוס) נ' הנדל:
אני מסכים.
המשנה לנשיאה (בדימ')
השופט א' שטיין:
אני מסכים.
ש ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ע' גרוסקופף.
ניתן היום, י"ב בתמוז התשפ"ב (11.7.2022).
המשנה לנשיאה (בדימ') ש ו פ ט ש ו פ ט