7. ביום 11.3.2015, לאחר שהוגשו כתב הגנה מטעם הנתבעים ותצהיר עדות ראשית מטעם טופ אלפא, ביקשו הנתבעים לפצל את הדיון, כך שבשלב הראשון יישמעו ויידונו טענות וראיות הצדדים לגבי משמעותו והשלכותיו של ההסכם עם בעלי השליטה. זאת, משלטענתם מדובר בהסכם פשרה סופי המסיים את כל הטענות והתביעות בין הצדדים, ואשר הכרעה לגביו עשויה לייתר את הצורך לדון בטענות הנוגעות ליתר ההסכמים. ביום 16.4.2015 התקיים דיון לפני בית משפט קמא במסגרתו נידונה הבקשה, והוחלט כי "מן הראוי להורות לנתבעים להגיש תצהיר עדות ראשית בשלב הראשון של הדיון שיתייחס רק להסכם שהם מכנים הסכם הפשרה הסופי (ההסכם עם בעלי השליטה – ע.ג.) ולתוקפו של הסכם זה" (להלן: ההחלטה מיום 16.4.2015). בהתאם, התמקדו הצדדים בשלב הראשון בסוגיות אלו.
פסק הדין החלקי של בית משפט קמא
8. ביום 29.6.2016 נתן בית משפט קמא פסק דין חלקי (להלן: פסק הדין החלקי), במסגרתו דן במספר שאלות עיקריות: תחילה, בחן בית המשפט האם ההסכם עם בעלי השליטה ביטל את האופציות שניתנו לטופ אלפא בהסכמים המוקדמים (קרי, האופציות הראשונה והשנייה). בתוך כך, ציין בית המשפט כי המחלוקת הקיימת בין הצדדים לעניין זה היא מחלוקת פרשנית, אשר כדי להשיב עליה יש לבחון הן את לשון ההסכמים והן את נסיבות ההתקשרות בהם. אשר לאופציה הראשונה, מצא בית המשפט כי ההסכם עם בעלי השליטה לא הביא לביטולה, והיא עומדת בתוקפה. זאת, משני טעמים עיקריים: ראשית, עמד בית המשפט על כך שבמסגרת ההסכם עם בעלי השליטה הוענקה לטופ אלפא האופציה הרביעית, לפיה היא רשאית לחייב את בעלי השליטה לרכוש ממנה את האופציה הראשונה. על כן, ברי כי אין כל היגיון בפרשנות לפיה הסכם זה ביטל את האופציה הראשונה, ובד בבד העניק לטופ אלפא אפשרות למכור אותה לבעלי השליטה. שנית, נפסק כי פרשנות זו עולה בקנה אחד עם לשון סעיף 4.3 להסכם עם בעלי השליטה, הקובעת כי "למען הסר ספק, אין בהוראות הסכם זה בכדי לגרוע במי מהוראות הסכם הסילוק על כל סעיפיו (לרבות הוראות סעיף 2 להסכם הסילוק)" (במסגרתו הוקצתה כזכור האופציה הראשונה. ההדגשה הוספה – ע.ג.).
לעומת זאת, ביחס לאופציה השנייה מצא בית משפט קמא כי ההסכם עם בעלי השליטה אכן הביא לביטולה, כאשר במקומה הוקצתה לטופ אלפא האופציה השלישית, הזהה לה במהותה (למעט העובדה שניתנה על ידי בעלי השליטה). בית המשפט נימק קביעה זו, בין היתר, בכך שהרקע לחתימה על ההסכם עם בעלי השליטה היה להסב את ההתחייבויות של החברות הפרטיות כך שיחולו על בעלי השליטה באופן אישי (באופן שלא יחייב אותם, לשיטתם, בגילוי האופציות שניתנו לטופ אלפא למשקיעים עתידיים). בנוסף, בית המשפט סבר כי פרשנות זו עולה בקנה אחד עם לשון סעיף 4.3 להסכם עם בעלי השליטה, אשר ביטל את ההסכמות הקודמות בין הצדדים בקשר עם העניינים הנדונים בו, ולא החריג את הסכם העמלות המקורי (שבמסגרתו ניתנה האופציה השנייה), כפי שהחריג את הסכם הסילוק. לצד דברים אלו, דן בית משפט קמא בשלוש טענות עיקריות שהעלתה טופ אלפא, והגיע למסקנה כי יש לדחותן. ראשית, נידונה הטענה כי מאחר שהחברות הפרטיות לא היו צד להסכם עם בעלי השליטה, לא ניתן לראותו ככזה שמשנה או מבטל את ההסכמים שנחתמו מול החברות הפרטיות. ביחס לטענה זו, בית המשפט חזר וציין כי בהתאם לראיות שהוצגו בפניו, הסיבה לכך שההסכם השישי נחתם מול בעלי השליטה היא חששם של האחרונים כי אם מתן האופציות לטופ אלפא ייוודע למשקיעים פוטנציאליים, הדבר עלול להרתיעם מלהשקיע. משכך, סבר בית המשפט כי אין בעובדה זו כדי ללמד שכוונת הצדדים הייתה שלא לשנות את החובות והזכויות של החברות הפרטיות. ממילא, הוסיף בית המשפט, אין משקל רב לשאלה מיהו הצד הפורמלי שחתם על ההסכם, שכן בעלי השליטה שולטים בחברות הפרטיות. שנית, דן בית המשפט בטענת טופ אלפא לפיה נוסחו של סעיף 4.3 להסכם עם בעלי השליטה, ובפרט השימוש במילים "למען הסר כל ספק" בסיפא, מלמד כי הסכם זה לא נועד לבטל את ההסכמים הקודמים שנחתמו בין טופ אלפא לחברות הפרטיות. לשיטתה, אם זה היה המצב, הסיפא לסעיף הייתה נפתחת במילים "על אף האמור לעיל". בית המשפט דחה טענה זו בקבעו כי אין לייחס משמעות רבה לדקויות נוסח מעין אלו, וזאת בפרט על רקע לשון ההסכמים ונסיבות כריתתם. שלישית, נידונה טענת טופ אלפא לפיה פרשנות הקובעת כי סעיף 4.3 להסכם עם בעלי השליטה חל גם ביחס להסכמים שנחתמו בין טופ אלפא לבין החברות הפרטיות איננה הגיונית, שכן משמעה כי ההסכם עם בעלי השליטה ביטל גם את הסכם העמלות החדש, שנחתם באותו יום. בית משפט קמא לא מצא ממש גם בטענה זו. זאת, הואיל וסעיף 4.3 להסכם עם בעלי השליטה, על פי לשונו, מבטל "כל הסכמה מוקדמת" בין הצדדים, ואילו הסכם העמלות החדש נחתם במקביל להסכם עם בעלי השליטה ולכן אינו יכול להיחשב ל"הסכמה מוקדמת". לכך הוסיף בית המשפט כי סעיף 4.3 להסכם עם בעלי השליטה מבטל הסכמות קודמות רק ביחס לעניינים שנדונו בו, ואילו הסכם העמלות החדש עוסק בעניינים אחרים.