5. בעקבות זאת, ביום 18.3.2013 פנתה טופ אלפא בהודעת דוא"ל לבעלי השליטה בבקשה לממש את האופציה הראשונה. בהמשך, ביום 23.6.2013 פנתה טופ אלפא פעם נוספת לבעלי השליטה, הפעם באמצעות מכתב מבא-כוחה, בדרישה לממש את האופציות שהוקנו לה ביחס למניותיה של החברה הציבורית, ובאופן ספציפי את האופציות הראשונה והשלישית (להלן: דרישת המימוש). בתוך כך, צוין כי בעלי השליטה מתכחשים למצגים ולהתחייבויות אשר ניתנו על ידם, ו"מבקשים להתחכם עם [טופ אלפא] ולהציע לה כי תקבל את המניות שהיא זכאית להן דווקא ב[סטארקום פנמה], שהינה כיום חברת בת פרטית של [החברה הציבורית]" (סעיף 8 לדרישת המימוש). כן צוין כי הצעה זו מהווה "הפרה יסודית של ההסכמים שנחתמו בין טופ אלפא לקבוצת סטארקום", וכי יש בה משום "חוסר תום לב משווע וזועק לשמיים" (סעיף 9 לדרישת המימוש). משלא נענתה דרישתה, ביום 9.7.2013 שבה טופ אלפא ופנתה לבעלי השליטה, באמצעות בא-כוחה, בדרישה לממש את האופציות שהוקנו לה. ביום 29.7.2013 השיבו בעלי השליטה באמצעות בא-כוחם כי הם דוחים את דרישת המימוש על הטענות שהועלו במסגרתה, ושבים על הצעתם למימוש האופציה הראשונה ביחס למניות סטארקום פנמה (להלן: הודעת הסירוב).
6. על רקע האמור, ביום 16.2.2014 הגישה טופ אלפא תביעה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו נגד בעלי השליטה, החברות הפרטיות והחברה הציבורית (להלן, יכונו יחד: הנתבעים). במסגרת תביעתה, טענה טופ אלפא כי בעלי השליטה והחברות הפרטיות הפרו את המצגים וההתחייבויות שנתנו לה. זאת, בכך שבחרו להנפיק את מניותיה של החברה הציבורית בבורסה בלונדון, שלא באמצעות טופ אלפא, תוך העברת כל פעילותן ונכסיהן של החברות הפרטיות לחברה הציבורית. בכך, לטענת טופ אלפא, הביאו הנתבעים לריקונן של החברות הפרטיות מכל תוכן כלכלי, וכפועל יוצא הפכו את האופציות שהוקנו לה ביחס למניותיהן לכלי ריק וחסר כל ערך. אשר על כן, עתרה טופ אלפא לפיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו לה בשל היעדר אפשרות אמיתית לממש את האופציות בסך של כ-4.4 מיליון ש"ח – סכום המהווה לשיטתה את התמורה המשוערת אשר לה הייתה זוכה בגין מימוש האופציות שהוקנו לה (הראשונה, השנייה והשלישית) ביחס למניות החברה הציבורית. בתוך כך, הוערכה האופציה הראשונה בכ-650,000 ש"ח, והאופציות השנייה והשלישית הוערכו בכ-1.88 מיליון ש"ח כל אחת – זאת, בהתאם לשווי מניותיה של החברה הציבורית. לחלופין, ביקשה טופ אלפא כי חלף פיצוי בגין האופציה הראשונה, יינתן לה פיצוי בגין האופציה הרביעית בסך של 70,000 דולר (הוא הסכום בו התחייבו בעלי השליטה לרכוש את האופציה הראשונה), השווה לכ-240,000 ש"ח (לפי השער היציג ביום הגשת התביעה). זאת, לצד פיצוי בסך של כ-3.76 מיליון ש"ח בעבור האופציות השנייה והשלישית.