בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ת"א 21235-12-13 וולפה יחיאלי ואח' נ' צזאנה ואח'
לפני כבוד השופטת ד"ר דפנה אבניאלי
תובעים
נטע וולפה יחיאלי
ע"י ב"כ עו"ד אלעד צברי
נגד
נתבעים
ירון צזאנה
ע"י ב"כ עו"ד גיא אופיר
פסק - דין
למי שייכת חנות אינטרנט מקוונת באתר Etsy לממכר תכשיטים? האם לתובעת - מעצבת תכשיטים שעיצוביה נמכרים בחנות - או לנתבע - איש מכירות שניהל עבורה את החנות? זו השאלה הניצבת במרכזה של התובענה.
שאלה נוספת היא מי רשאי להמשיך להשתמש בחנות, לאחר שהיחסים העסקיים בין הצדדים הגיעו לקיצם והאם הופרו זכויות קנייניות של מי מהצדדים.
העובדות כמתואר בתביעה
1. התובעת, גב' נטע וולפה (להלן: "התובעת") היא מעצבת תכשיטים וצורפת. בחודש פברואר 2010 הקימה התובעת חנות מקוונת בשם Neta Wolpe באתר האינטרנט Etsy , שהינו אתר מסחרי אלקטרוני, המציע למכירה פריטי עבודות יד של אמנים ופריטי אספנות (להלן: "החנות המקורית" ו: "Etsy").
2. לטענת התובעת, לאחר שהקימה את החנות המקורית, פנה אליה בחודש אפריל 2010 הנתבע, מר ירון צזאנה (להלן: "הנתבע"), והביע את רצונו לשמש איש שיווק עבורה. התובעת הסכימה להצעה זו ובמשך מספר חודשים שיווק הנתבע מספר תכשיטים של התובעת, בהיקף לא גדול, באמצעות עמוד מכירה באתר eBay.
3. בהמשך, ביקש הנתבע לשווק את תכשיטי התובעת באתר Etsy. התובעת הסכימה לכך והציעה לנתבע, כי יעשה שימוש בחנות המקורית שלה. אולם, הנתבע התעקש, כי יפתח עבורה חנות חדשה.
4. לדברי התובעת, בין הצדדים התגבשה הסכמה בעל פה, כדלקמן:
א. הנתבע יפעיל עבור התובעת עמוד אינטרנט באתר Etsy, תחת השם "Neta Jewelry", באמצעותו ישווקו התכשיטים שהיא מעצבת (להלן: "החנות"). כל עבודתו של הנתבע בתפעול החנות תהיה תחת פיקוחה ובכפוף לאישורה של התובעת;
ב. ההזמנות בחנות תועברנה לתובעת, שתהיה אחראית לייצר ולספק את התכשיטים המוזמנים באופן ישיר. כמו כן, התובעת תתקן את התכשיטים במידת הצורך, תטפל בתכשיטים שהוחזרו על ידי הלקוחות, ותיתן מענה לכל פניה שתישלח אליה. בכתב התביעה נטען, כי הנתבע לא נטל על עצמו סיכון מסחרי כלשהו, וכי תפקידו התמצה בתפעול החנות.
ג. נושא גביית הכספים והמסלקה יטופל על ידי הנתבע, אשר יעביר לתובעת את חלקה היחסי. התובעת ציינה, כי תנאי ההסכם הבטיחו לנתבע מתח רווחים גבוה מאוד, של עשרות אחוזים ממחיר המכירה של התכשיטים.
ד. לטענת התובעת, הצדדים קבעו ביניהם תניית בלעדיות הדדית - התובעת התחייבה שלא לשווק באינטרנט את התכשיטים המקוריים באמצעות גורם אחר, ואילו הנתבע התחייב שלא לשווק מוצרים של גורמים אחרים באינטרנט. סייג לכך הוא קביעת רשימה סגורה של גורמים איתם פעלו הצדדים קודם להסכם.
5. בתחילת שנת 2012 החלו הצדדים לנהל משא ומתן לעניין הרחבת הפעילות, בדרך של הקמת חברה בבעלות משותפת. שמה המיועד של החברה היה "Hanna and Greta", על שמן של אמה וסבתה של התובעת. בסופו של יום, לא צלח המשא ומתן ולטענת התובעת, הנתבע הודיע לה, כי בכוונתו להתקשר עם גורמים אחרים. התובעת ביקשה להביא לסיום ההתקשרות "ברוח טובה", והצדדים פתחו במשא ומתן שנועד לסיים את ההתקשרות ביניהם, אשר לא צלח.
סיום היחסים בין הצדדים
6. ביום 6.2.13 שלח ב"כ התובעת דאז, עו"ד דובינסקי, מכתב לנתבע שכותרתו "הודעה על סיום הסכם מתן שירותים". במכתב נאמר כך:
"מאחר שנודע למרשתי כי, משיקולים זרים, החלטת להפר חד צדדית את תנית הבלעדיות שעומדת בבסיס ההסכם ולשווק מוצרים של מעצבים אחרים אשר מתחרים במרשתי באופן ישיר, מבקשת היא כעת להודיעך על סיום הסכם מתן השירותים ביניכם. לפנים משורת הדין נאותה מרשתי להסכים כי הודעת הביטול תכנס לתוקף תוך חודש ימים מיום משלוח מכתבי זה, דהיינו- עד 6.3.2013".
ב"כ התובעת דרש מהנתבע להעביר לתובעת את כל ההרשאות הנדרשות לניהול החנות באתר Etsy, לרבות שם המשתמש והסיסמה, וכן את כל ההרשאות המתאימות לצורך ניהול הקבוצה שניהל הנתבע בפייסבוק תחת שמה של התובעת. כמו כן, נדרש הנתבע להעביר רשימה של המשתמשים הרשומים בחנות ושל המשתמשים שהזמינו מוצרים. בנוסף, נדרש הנתבע להעביר לידי התובעת את הבעלות בדומיין www.hannaaandgreta.com.
7. ביום 10.2.13 השיב הנתבע בעצמו לתובעת במכתב בו הביע צער על החלטתה להפסיק לספק לו מוצרים. במכתבו, ביקש הנתבע להגיע אל התובעת ולאסוף את ציוד האריזה שסיפק לה, ואיחל לה הצלחה בהמשך דרכה.
8. ביום 13.2.13 פנה ב"כ של הנתבע, עו"ד גיא אופיר, אל ב"כ של התובעת דאז במכתב בו נאמר כך:
"מרשתך ומרשי היו מצויים בהתקשרות על-פיה מרשתך סיפקה דברי אומנות, ומרשי שיווק אותם באמצעות אתרי אינטרנט שונים, לרבות באמצעות האתר etsy.com...
מרשתך לא השתתפה ברכישת אתרי האינטרנט, לא תרמה או פעלה באופן זה או אחר במיתוג האתרים, ביצירתם, בבניית התוכנית השיווקית, בבניית מאגר ה"עוקבים", ובוודאי שלא שילמה שכר עבור יצירת נכסים רוחניים אלו...
לאחרונה מרשתך הודיעה בהתראה של חודש בלבד, כי היא מסיימת את ההתקשרות עם מרשי.
ההתראה הקצרה אינה מספקת, ואינה עומדת בחובות מרשתך....
אלא שאם לא די בכך, מרשתך אף טוענת לבעלות על אתרי האינטרנט שמרשי קידם, מיתג, ופיתח בעמלו, על חשבונו.
טענה זו לבעלות על נכסים רוחניים אלו, שנוצרו בלעדית ע"י מרשי, חסרת בסיס...
הואיל ומרשי הוא היוצר של אתרי האינטרנט ותדמיתם השיווקית, אזי הוא הבעלים של היצירה כאמור, בדיוק כפי שמרשתך הינה הבעלים של יצירות האמנות, ולמרשי אין זכות יוצרים ביצירות האמנות...".
הנתבע דרש מן התובעת לחדול מלעשות שימוש באתרי האינטרנט שלה, בתמונות שצילם ובתכנים שכתב.
9. ביום 17.2.13 השיב ב"כ התובעת במכתב בו דחה את טענות הנתבע. ב"כ התובעת הוסיף, כי התובעת "נדהמה לגלות", כי בימים האחרונים נקט התובע "מהלך בריוני" והסיר מאות מוצרים מהחנות, וכן את תמונת התובעת, כתובת הסטודיו והגלריה, וכן את הקישור לאתר הבית שלה.
ב"כ התובעת חזר על דרישותיו, כפי שהופיעו במכתב מיום 6.2.13, וכן דרש מהנתבע להשיב לאלתר את הפרופיל המתאר את התובעת, כפי שהופיע בחנות, ולהשיב את כל המוצרים אשר הופיעו בחנות.
לטענת התובעת, הנתבע בחר להתעלם מדרישותיה.
10. ביום 9.5.13 שלחה התובעת באמצעות בא כוחה מכתב נוסף. במכתב זה נאמר, כי התובעת גילתה לאחרונה שהנתבע בחר לעשות שימוש בטבעת שהיא עיצבה, כחלק מ"באנר" שמטרתו קידום אומנים אחרים במסגרת החנות באתר Etsy. כמו כן ציינה התובעת, כי התברר לה שהנתבע עושה שימוש בטקסטים שלמים פרי עטה, כדי לקדם אמנים אחרים שהוא משווק את יצירותיהם. התובעת חזרה על דרישתה, כי הנתבע יחדל ממעשי ההפרה השונים כלפיה.
11. ביום 2.9.13 שלחה התובעת מכתב התראה נוסף, בו חזרה על טענותיה שהועלו במכתבים הקודמים ששלחה. כמו כן התייחסה התובעת לכך שבחודש אפריל 2013 נודע לה, כי הנתבע הקים "מתחם Etsy חדש" תחת השם הבדיוני "Noa Simon" (להלן: "המתחם החדש"), אשר אינו אלא האתר של התובעת בשינוי שם. כמו כן נטען, כי הנתבע מייצר ומציע למכירה במסגרת המתחם החדש, אשר לאחרונה שונה שמו ל"Juliet & Oliver" , "חיקויים בוטים של לכל הפחות 15 מתכשיטיה ולמעשה בנית לעצמך אתר מכירות המשופע בעיצובים שנחמסו ממרשתנו תוך עשיית שימוש בלתי מורשה במוניטיה" (כך במקור).
12. הנתבע השיב למכתב התובעת ביום 16.9.13, וחזר על טענותיו, לפיהם לתובעת אין כל זכות יוצרים ב"נכסים האינטרנטיים". הנתבע שב על דרישתו, לפיה התובעת תחדל מלעשות שימוש בתמונותיו ובתכנים הכתובים שיצר.
הפנייה ל-Etsy
13. התובעת ציינה בכתב התביעה, כי בסמוך להגשת התביעה נאלצה לפנות לאתר Etsy, בבקשה להסרת התכשיטים שפורסמו תוך הפרה זכויותיה, בהתאם לתנאי המשתמש של האתר. לטענתה, אנשי האתר הסירו את צילומי התכשיטים המפרים, ובתגובה לכך, שלח הנתבע הודעה לאתר, אשר כללה תצהיר חתום מטעמו, בו הצהיר כך:
"All items of jewelry produced and sold by me and sold on Etsy.com are original works of mine which are not copied from any other source and I hereby confirm that the said items of Jewelry do not infringe the copyrights or other intellectual property rights of any third party…"
לטענת התובעת, מדובר בהצהרה שקרית, ועדות לכך היא העובדה שהנתבע לא טען קודם לכן, כי כל התכשיטים המשווקים על ידו הם יצירות מקוריות שלו.
14. התובענה שהגישה התובעת נשענת על מספר אדנים, כפי שיפורטו להלן:
א. העתקת עיצובי הטבעות של התובעת.
ב. שימוש בטקסטים שנכתבו עבור החנות Neta Jewlery: שימוש בתוכן קורות החיים של התובעת ובטקסטים נוספים שנכתבו על ידי התובעת.
ג. הפרת זכויות יוצרים באתר Pinterest. התובעת טוענת, כי הנתבע הציג באתר זה תמונות של תכשיטים מקוריים שלה , אשר צולמו עבור החנות, וצירף קישור אל אתר האינטרנט שלו.
ד. הפרת זכות מוסרית.
ה. גניבת עין והטעיית הצרכנים באתר Etsy. התובעת טוענת, כי הנתבע השתלט על החנות, ועשה שימוש בחוות דעת הצרכנים (reviews), במספר המעריצים (admirers) ובהיסטוריית המכירה (sales).
ו. ניהול משא ומתן בחוסר תום לב- הנתבע הודיע לתובעת רק בסוף שנת 2012, כי הוא דורש לעבוד גם עם גורמים אחרים, ובכך הפר את תניית הבלעדיות המפורשת שהוסכמה על הצדדים. מכך למדה התובעת, כי לנתבע לא הייתה כוונה אמיתית לחתום על הסכם עימה, והוא הוליך אותה שולל, על מנת "לשאוב ממנה את כל המידע הדרוש, וזאת על מנת למקסם את יכולתו לנצל את זכויותיה שלא כדין".
ז. התערבות בלתי הוגנת, תיאור כוזב ועשיית עושר ולא במשפט.
15. התובעת העמידה את סכום התביעה על 680,000 ₪, ועתרה למתן צו עשה המורה על העברת השליטה בחנות לידיה, ולהורות לנתבע להסיר כל פרסום שיצר, הכולל תמונה של התכשיטים המקוריים או המפרים, או אלה הכוללים את שמה או תמונתה של התובעת, וכן להימנע מכל פרסום כאמו; מתן צו מניעה אשר יאסור על הנתבע מלעשות שימוש מסחרי בעיצובי התכשיטים שהוזכרו בסעיף 51 לכתב התביעה; מתן צו עשה המורה לנתבע לאסוף את כל התכשיטים המפרים, מכל גורם שאינו צרכן סופי, ולהעבירם לידי התובעת לשם השמדתם על חשבון הנתבע; צו הצהרתי וצו מניעה האוסר על השימוש בקורות החיים ובטקסטים של התובעת.
טענות הנתבע בכתב הגנתו
16. הנתבע טען, כי היחסים בין הצדדים היו של ספק-בעל חנות. התובעת סיפקה לנתבע את המוצרים למכירה, והוא נטל על עצמו את מלוא הסיכונים הכספיים ואת האחריות לניהול החנות. הנתבע טען כי היה זה הוא שפתח את החנות וניהל אותה, ביצע פעולות קידום ושיווק, טיפל בשירות הלקוחות, בדק את איכות התכשיטים טרם משלוח, שלח את התכשיטים וכו'. הנתבע הדגיש, כי התכשיטים נמכרו לו במחירים שאותם קבעה התובעת בעצמה, לפי מחירון הספקים שלה.
לטענת הנתבע, מעולם לא הוסכם בין הצדדים על תניית בלעדיות.
17. הנתבע הפנה לסעיף 33 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 (להלן: "חוק זכות יוצרים"), לפיו "היוצר של היצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה". לטענתו, משאין מחלוקת שהנתבע הוא שהקים וניהל את החנות ואת תדמיתה השיווקית, הרי שהוא הבעלים של החנות.
הנתבע המשיך וטען, כי גם אם תתקבל טענת התובעת, לפיה היא הזמינה את הקמת החנות, עדיין יש לראות את הנתבע כבעלים היחידים של החנות, בהתאם להוראת סעיף 35(א) לחוק זכות יוצרים. הנתבע הוסיף, כי הוראת סעיף 37(ג) קובעת, כי העברת בעלות בקניין רוחני מחייבת מסמך בכתב, דבר שלא נעשה, ומכל אלו עולה כי הנתבע הוא בעל החנות.
18. בהתייחס לטענות התובעת בדבר העתקת עיצובי התכשיטים, טען הנתבע כי תכשיטי התובעת נעדרים מקוריות, ועל כן התכשיטים שנמכרו על ידו, לאחר הפסקת שיתוף הפעולה, לא מהווים העתקה או הפרת כל זכות של התובעת.
התביעה שכנגד
19. הנתבע הגיש תביעה שכנגד שהיא תמונת ראי של התביעה. בתביעה שכנגד טען, כי התובעת הפרה את זכויות היוצרים שלו ואת זכויותיו המוסריות, כאשר עשתה שימוש בתמונות שצולמו על ידו ובטקסטים שהוא עצמו כתב או בטקסטים שנכתבו על ידי עובדת שלו.
20. עוד טען הנתבע, כי בעקבות פניית התובעת לאתר Etsy, הוסרו מוצרים רבים מחנותו, והדבר עולה כדי התערבות בלתי הוגנת, כהגדרתה בחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט- 1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות"); כי פנייתה הכוזבת של התובעת ל-Etsy השפילה וביזתה אותו, ופגעה במשלח ידו - דבר העולה כדי פרסום לשון הרע, במזיד, בהתאם להוראות חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע"); כי התובעת הפרה את ההסכם לשיווק התכשיטים בכך שהודיעה על הפסקת שיתוף הפעולה בין הצדדים, ללא מתן התראה מוקדמת מספקת; כי התובעת התעשרה על חשבונו של הנתבע כשעשתה שימוש בתמונות ובטקסטים שהכין הנתבע בעמל רב. כמו כן, מהווה התנהגות התובעת גזל, בהתאם לסעיף 52 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
21. הנתבע העמיד את סכום התביעה שכנגד על 200,000 ₪, לצרכי אגרה, בגין הפרת זכויות היוצרים שלו, בשל הפרת ההסכם, פגיעה בהכנסות הנתבע, עוולות מסחריות, שקר מפגיע וגזל. כמו כן עתר הנתבע למתן צו מניעה קבוע, המורה לתובעת שלא לעשות כל שימוש שהוא בתמונות או בטקסטים שיצר, וכן צו עשה, המורה לתובעת להסיר מכל מדיה אינטרנטית את התמונות והטקסטים שפרסמה ללא הסכמתו.
כתב ההגנה לתביעה שכנגד
22. התובעת טענה בכתב הגנתה, כי התביעה שכנגד היא תביעה חסרת בסיס, שכל מטרתה לנסות לייצר "מאזן אימה", תוך העלאת טענות סרק. התובעת חזרה על טענותיה בכתב התביעה, וטענה כי יש לדחות את התביעה שכנגד במלואה.
23. בהתייחס לטענת הנתבע כי עשתה שימוש בטקסטים שהוא או עובדת שלו כתבו, טענה התובעת, כי הטקסטים בחנות לא נוסחו כלל על ידי הנתבע, אלא על ידי אותה עובדת שלו, בשיתוף עם עובדת של התובעת. לטענת התובעת, הנתבע לא הציג כל ראיה שהתקיימו יחסי עובד-מעביד, ועל כן אין לקבל את הטענה שיש לו זכות יוצרים בטקסטים.
אשר לטענה על השימוש שעשתה בתמונות הנתבע, טוענת התובעת, כי לאור ההסכם בין הצדדים, ולאור התמורה שקיבל הנתבע עבור הפקת התמונות "הרי שלכל הפחות ניתן לנטע רישיון לשימוש בתמונות אלו". התובעת ציינה, כי החליפה את כל התמונות המשמשות אותה בחנות שבה היא עושה שימוש כיום, תחת השם Neta Wolpe.