בית משפט השלום בחיפה
תא"מ 25176-12-16 מלטה אחזקות (2010) בע"מ ואח' נ' קבוצת אילן מיכאלי להשקעות בע"מ ואח'
תיק חיצוני:
בפני כבוד השופטת מעין צור
התובעת/הנתבעת שכנגד
מלטה אחזקות (2010) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רביב סיון ואח'
נגד
הנתבעים/התובעים שכנגד
1.קבוצת אילן מיכאלי להשקעות בע"מ
2.אילן מיכאלי
ע"י ב"כ עו"ד רות אופק
פסק דין
1. בפני תביעה ותביעה שכנגד שעניינן הזכויות באתר אינטרנט שהקימה התובעת לנתבעים.
הרקע העובדתי
2. התובעת היא חברה המפעילה עסק להקמה, להפעלה ולתחזוקה של אתרי אינטרנט, וכן מתמחה בקידום עסקים ברשתות חברתיות.
3. נתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת") היא חברה המנהלת עסק בשם IMG. כחלק מפעילותה מפעילה הנתבעת מכללה ללימוד קורסים בתחום הנדל"ן. נתבע מס' 2 הוא מנהל הנתבעת והבעלים שלה (להלן: "הנתבע").
4. בחודש יולי 2014 שכרה הנתבעת את שירותי התובעת כדי לקדם את פעילותה העסקית באינטרנט.
5. סוכם כי עבור שירותי התובעת תשולם תמורה חודשית קבועה (ריטיינר) בסך 1,500 ₪ ומע"מ.
6. בהתאם להסכם בין הצדדים הקימה התובעת לנתבעת דפי נחיתה (אתרי אינטרנט המיועדים לקמפיינים אינטרנטיים), לשם מתן מענה מיידי ללקוחות פוטנציאליים באמצעות האינטרנט.
7. בחודש פברואר 2015 הקימה התובעת אתר אינטרנט מרכזי, שנועד להחליף את דפי הנחיתה. שם המתחם (דומיין) של האתר הינו www.img.org.il (להלן: "האתר" או "האתר המקורי"). המתחם רשום על שם התובעת.
8. ביום 20.10.16 הודיע הנתבע לתובעת על סיום ההתקשרות.
9. הנתבעת הקימה אתר חדש, בשם מתחם: www.imgr.co.il (להלן: "האתר החדש"). האתר החדש זהה לאתר.
10. הנתבעת שלחה לתובעת דרישה להפסיק לשלוח לה חשבוניות, ולהסיר את האתר המקורי.
11. בתביעתה עותרת התובעת לפיצוי בגין הפרת זכויות יוצרים שלה, ולצו מניעה קבוע שיורה לנתבעים להסיר את האתר החדש.
12. בתביעה שכנגד עותרים הנתבעים לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהמשך הפעלת האתר על ידי התובעת. לטענתם, לתובעת שליטה על כל הפניות שנעשו לאתר המקורי, ואלה אינן מועברות לתובעים. כתוצאה מכך נגרם להם נזק כתוצאה מאובדן לקוחות. כמו כן עותרים הנתבעים בתביעה שכנגד למתן צווי עשה המורים לתובעת להסיר את האתר המקורי מרשת האינטרנט, ולמסור להם פירוט של ההוצאות ששילמה התובעת בכרטיס האשראי של הנתבעת.
טענות הצדדים
13. התובעת (להלן גם: "מלטה") טוענת כי הקימה את האתר מיוזמתה, וכי הינה הבעלים של האתר ובעלת זכויות היוצרים בו, אף בהתאם לרישום. הנתבעת הפרה את זכויות היוצרים שלה בהקמת האתר החדש, שאליו העתיקה את כל מרכיבי האתר, אחד לאחד, כך שגולש תמים לא יבחין בכל הבדל. התובעת עותרת כי יפסק לה סכום הפיצוי המירבי הקבוע בסעיף 56 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח- 2007 (להלן: "החוק"), כפיצוי ללא הוכחת נזק.
14. לגבי התביעה שכנגד טוענת מלטה, כי המשיכה להציג את האתר ברשת כחלק מהפורטפוליו המקצועי שלה, ועל מנת לסייע לה לשווק עצמה בקרב לקוחות פוטנציאליים, ואין בכך רבב הואיל והאתר הוא קניינה. לטענתה, המשיכה להפנות "לידים" שהגיעו באמצעות האתר לכתובת הדוא"ל של הנתבעת.
15. הנתבעים (להלן גם: "מיכאלי") טוענים כי הם הזמינו את אתר האינטרנט במסגרת הריטיינר, ואף סיפקו לאתר תכנים שהם בעלי זכויות היוצרים בהם. לכן, בהתאם לסעיף 35(א) לחוק, זכויות היוצרים באתר הן שלהם.
16. באשר לתביעה שכנגד טוענים מיכאלי, כי למלטה אין זכות להמשיך לעשות שימוש באתר השייך להם, ומכיל תכנים שלהם, ולכן על מלטה לפצותם בגין הנזקים שנגרמו להם עקב המשך הפעלת האתר על ידיה, ולהסירו מהרשת.
דיון והכרעה
זכויות היוצרים באתר
17. במחלוקת בין הצדדים בשאלה מי מהם הבעלים של זכויות היוצרים באתר, עמדתי היא כעמדת התובעת.
18. סעיף 33(1) לחוק קובע כי היוצר הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה.
19. סעיף 35 לחוק קובע כי היוצר הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר, במפורש או במשתמע.
20. במקרה זה התובעת היא שיצרה את האתר. אינני מקבלת את טענת הנתבעים כי בניית האתר הייתה חלק מהשירותים שעליהם סוכם במסגרת הריטיינר. מעיון בטופס הצעת המחיר, שבו מנויים השירותים הכלולים במחיר, עולה כי אין הוא כולל בניית אתר. שם המתחם נרכש על שם מלטה, ולא על שם מיכאלי. בטופס הצעת המחיר מצוין כי השירותים ניתנים "על בסיס שכירות הכלול במחיר החודשי".
21. במסגרת ההסכם בין הצדדים לא סוכם, איפוא, כי התובעת תבנה עבור הנתבעת אתר אינטרנט שהבעלות בו תועבר לנתבעים, אלא סוכם על אספקת שירותים כל עוד נמשכת ההתקשרות בין הצדדים. אוסיף כי בהתאם לסעיף 37(ג) לחוק, חוזה להעברת זכויות יוצרים טעון מסמך בכתב. מכאן שזכויות היוצרים באתר שייכות לתובעת, ולא הייתה הסכמה על העברתן לנתבעים.
22. גם העובדה שהתכנים המפורסמים באתר הם תכנים שהעבירו הנתבעים לתובעת, והזכויות בהם הן של הנתבעים, אינה מעלה או מורידה לגבי הבעלות בזכויות היוצרים באתר. לתובעת אין בעלות בזכויות היוצרים של התכנים שנמסרו לה על ידי הנתבעים, אך אין הדבר מעלה או מוריד לעניין זכויות היוצרים באתר עצמו, תוך שזכויות הנתבעים בתכנים נשמרות.
23. הנתבעים מוסיפים וטוענים כי האתר נבנה בפלטפורמה מובנית של וורדפרס, שבה התבנית ניתנת על ידי וורדפרס, שעליה מולבשים תכנים כגון: מאמרים, תמונות וכו'. לטענתם, לא נדרשים מאמצים מיוחדים והשקעת זמן לצורך בניית האתר. הנתבעים מפנים לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בת"א 21235-12-13 יחיאלי נ' צזאנה [פורסם בנבו] (30.4.17) (להלן: "עניין יחיאלי"). ככל שכוונת הנתבעים לטעון כי האתר אינו יצירה שמהווה מושא לזכויות יוצרים כדרישת סעיף 4 לחוק, כפי שנקבע לגבי החנות האינטרנטית שנדונה בעניין יחיאלי, אציין כי הטענה מהווה הרחבת חזית אסורה, הואיל ולא הועלתה בכתב ההגנה. אוסיף, בבחינת למעלה מן הצורך, כי מעיון באתר (נספח ג/1 לכתב התביעה) עולה כי סידור התכנים באתר מהווה לקט מקורי כדרישת סעיף 4(ב) לחוק. לפיכך אני דוחה את הטענה.
24. העתקה של יצירה ללא הרשאה מהווה הפרה של זכות היוצרים, בניגוד לסעיף 47 לחוק.
25. במקרה זה די לעיין בשני האתרים על מנת להיווכח שהאתר החדש מהווה העתקה של האתר המקורי.
26. הנתבעים טוענים כי הואיל והם בעלי הזכויות בתכנים של האתר, אזי אין מדובר בהעתקה של האתר, שכן מותר להם לעשות בתכנים שימוש כרצונם. אין בידי לקבל את הטענה. הנתבעים רשאים לעשות שימוש בתכנים השייכים להם כרצונם. ואולם במקרה זה אין מדובר רק בשימוש באותם תכנים, אלא בהעתקה של אתר האינטרנט, לרבות עיצובו וסידור התכנים בו.
27. לפיכך הפרו הנתבעים את זכויות היוצרים של התובעת.
המשך הפעלת האתר לאחר סיום ההתקשרות בין הצדדים
28. אין חולק כי מלטה השאירה את האתר ברשת, והשאירה באתר האינטרנט שלה קישור לאתר. לטענתה, הדבר נעשה על מנת להתפאר באתר שיצרה, וזכותה לעשות כן הואיל והוא רכושה הבלעדי.
29. אין בידי לקבל את הטענה. אין חולק כי תכני האתר, לרבות מאמרים ותמונות, שייכים למיכאלי ולא למלטה. מלטה לא הייתה רשאית לעשות שימוש בתכנים המוצגים באתר לאחר סיום ההתקשרות בין הצדדים, בניגוד לרצון מיכאלי.
30. עם זאת, מיכאלי לא הוכיחו כי נגרמו להם נזקי ממון כתוצאה מהמשך הצגת האתר על ידי מלטה.
הסעדים
31. כל צד תובע מרעהו פיצוי כספי בגין הפגיעה בזכויותיו. שני הצדדים הגישו ראיות מטעמם ביחס לעלות בנייתם של אתרי אינטרנט כדוגמת האתר.
32. בהביאי בחשבון ראיות אלה, כמו גם את הקביעות העובדתיות דלעיל ביחס להעתקת האתר מחד, וביחס להמשך הפעלתו על ידי מלטה שלא כדין מאידך, אני קובעת כי על מיכאלי לפצות את מלטה בסכום של 10,000 ₪.
33. כמו כן יש מקום לקבל את התביעה שכנגד בנוגע לצווים שנתבעו בה. אציין כי כל התכנים באתר מתייחסים למיכאלי, ועל כן יש מקום להורות על הסרת האתר מהרשת.
34. יש לדחות את תביעתה של מלטה לצו שיורה למיכאלי להסיר את האתר החדש. האתר החדש מופעל תחת שם דומיין אחר, הוא מכיל תכנים שהזכויות בהם הן של מיכאלי ולא של מלטה, ולמלטה נפסק פיצוי המשקף את מחיר בניית האתר המקורי.
סוף דבר
35. אשר על כן הנני מורה כדלקמן:
א. הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.
ב. ניתן בזאת צו המורה לתובעת להסיר את האתר מרשת האינטרנט, ולהסיר מאתר האינטרנט שלה כל קישור לאתר ו/או לנתבעים. יודגש כי אין בכך כדי למנוע מהתובעת לעשות שימוש בפלטפורמה של האתר, ובלבד שלא יהיה שימוש בתכנים השייכים לנתבעים, לרבות שמותיהם ושמות העסקים שלהם.
ג. ניתן בזאת צו המורה לתובעת למסור לנתבעים פירוט של ההוצאות שהוצאו על ידיה בתקופת ההתקשרות בין הצדדים לשם קידום ממומן ברשת הפייסבוק, ואשר שולמו בכרטיס האשראי של נתבעת מס' 1.
ד. אני דוחה את תביעת התובעת לצו מניעה קבוע.
36. הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאותיה בתביעה זו בסך 1,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
37. זכות ערעור כחוק.
ניתן היום, כ"ח סיוון תשע"ח, 11 יוני 2018, בהעדר הצדדים.
מעין צור