(ר' עמ' 30 לפרוטוקול הדיון מיום 21.2.21, שורות 19-27).
195. לבד מהאמור, בעדותו אישר מר פרחי כי מרב עבדה בכפיפות לצביה והוסיף כי ציפה ממרב למלא את כל הוראותיה (ר' עמ' 30 לפרוטוקול הדיון מיום 21.2.21, שורות 7-8). עוד העיד מר פרחי ביחס למרב כי –
"ש: עכשיו תאמר לי מישהו שהסתכל מהצד על מערכת היחסים בינכם, יכול היה בטעות לחשוב שאולי צביה היא שותפה שלך?
ת: אני לא יודע מה אחרים יכולים לחשוב, זה תשאלי אותם, אני לא יודע מה אחרים יכולים לחשוב. את שואלת אותי מה אחרים יכולים לחשוב, מאיפה אני יודע.
(ר' עמ' 30 לפרוטוקול הדיון מיום 21.2.21, שורות 1-6).
196. בנוסף, לא הוכח מהו ה"מניע" של מרב לגרום להפרת החוזה ע"י צביה, שכן עיון בחוזה ההעסקה של מרב באמנון גור (נספח 15 לתצהיר מר פרחי) מעלה כי מעבר לשכר "רגיל" ומענק התמדה, לא קיבלה כל נתח בעמלות המתקבלות בסוכנות ולכן לא ברור מהו האינטרס בגינו תשתף פעולה עם צביה.
197. איננו מתעלמים מכך שעדותה של מרב העלתה קשיים מסוימים, כשבין היתר לא ידעה להשיב מדוע שלחה הודעות מתיבת המייל של צביה באמנון גור וענתה תשובות סותרות אל מול עדותה בהליך הזמני, ביחס לשאלה מתי סיכמה על המעבר לאמנון גור (ר' עמ' 27 לפרוטוקול הדיון מיום 2.5.21; עמ' 40-41 שורות 25-36, 1-8 בהתאמה).
198. יחד עם זאת, משלא שוכנענו כי מרב היא זו שגרמה לצביה להפר את חוזה העסקתה עם אופקים, כאשר הפרת החוזה עצמה לא הוכחה, כאמור לעיל, וכאשר אופקים ממילא לא הוכיחה את הנזק הממוני שנגרם לה, אין מקום לחייב אותה בפיצוי בעילה של גרם הפרת חוזה.
199. אשר לפיצוי בגין הפרת חובת תום הלב. אמנם, חובה זו חלה גם בהיעדר חוזה העסקה כתוב. עם זאת, לא הוכח כי מרב פעלה להעברת הלקוחות בעודה מועסקת באופקים, כאשר העסקתה באופקים הסתיימה, כזכור, ביום 31.10.18, מועד המוקדם למועדים הנקובים בכתבי מינוי הסוכן עליהם חתמו לקוחות אופקים לטובת אמנון גור (ר' נספח 6 לתצהיר אמנון גור). כמו כן, כאמור, העידה מרב כי מילאה אחר הוראותיה של צביה ופעלה לפיהן. איננו סבורים כי היה על מרב לפנות למר פרחי ולשאול האם מותר לה למלא את הוראותיה של צביה, כפי שטוענת אופקים, בשים לב לכך שבמועד זה מרב כבר לא הועסקה באופקים וכאשר לפי עדותה לבד מצביה נאמר לה ע"י גורם באמנון גור כי צביה מגיעה לעבוד בסוכנות (ר' עמ' 34 לפרוטוקול הדיון מיום 2.5.21, שורות 25-31).