211. בנוסף, אין בידינו לקבל את טענותיה של אופקים לפיה היה על אמנון גור לעיין בחוזה העסקתה של צביה מול אופקים, על מנת לוודא כי אינה מפרה את החוזה. אופקים לא הפנתה למקור נורמטיבי כלשהו המטיל חובה כאמור על מעסיק לבחון את הסכם העסקת עובד שהוא מעוניין לקלוט לשורותיו, כאשר מדובר אף ב"גזרה" שאין לקבלה, שאם לא כן הדבר יטיל נטל בלתי סביר על מעסיקים פוטנציאליים לקבל ייעוץ משפטי בגין כל עובד אותו הם מבקשים להעסיק ויחשוף אותם לתביעות, כשבעניין זה יש ממש בטענת אמנון גור לפיה הדבר יסרבל ויפגע בתהליכי גיוס עובדים (ר' ס' 78-83 לסיכומי אמנון גור).
212. אף בעובדה כי לצביה נפתחה תיבת מייל באמנון גור טרם תחילת העסקתה בסוכנות אין כדי להעיד כי הדבר נעשה לצורך פסול של גזל לקוחות מאופקים. בעניין זה העיד מר גור כי מדובר בנוהג מקובל בו עובדי המחשוב בסוכנות פותחים תיבות מייל לעובדים עתידיים בסמוך לחתימתם על הסכם העסקה, לצורך קליטתם המהירה בעבודה (ר' עמ' 118 לפרוטוקול הדיון מיום 2.5.21, שורות 19-25).
213. אשר על כן, לא סברנו כי אופקים הוכיחה כי אמנון גור גרמה להפרת חוזה העסקתה של צביה באופקים או כי נטלה חלק כלשהו בהעברת הלקוחות מאופקים לאמנון גור. נוכח האמור, דין התביעה כנגד אמנון גור, להידחות אף לגופו של עניין.
214. לבסוף, לא מצאנו מקום להיעתר לתביעתה של אופקים לסעד מתן חשבונות.
215. כפי שציינו לעיל, במסגרת סיכומיה (ר' סעיפים 279-284) עתרה אופקים, לראשונה במהלך ההליך, לקבלת סעד חלופי של מתן חשבונות בהתאם למחזור הכנסות של שנה אחת, ככל שבית הדין ידחה את שווי התיק בהתאם לחוות דעת המומחה מטעמה. מעבר לכך כי אין מקום להעלות טענה מסוג זה בשלב הסיכומים בהליך אזי לא ברור אילו חשבונות נדרשים לתובעת, אשר המסמכים והידע בנוגע להכנסות תיק הביטוח של צביה מצויות אצלה. מעבר לכך, לא סברנו כי במערכת היחסים בין התובעת לבין אמנון גור ונוכח עילות התביעה כנגדה – עילות שנדחו - יש מקום להעניק לתובעת סעד של מתן חשבונות כנגדה, כאשר זה המבוקש בעת הזו.
216. ונפרט. כאמור, סעד זה כלל לא נתבע בכתב התביעה או בכתב התביעה המתוקן, כך שעל פניו מדובר בהרחבת חזית אסורה, וממילא אין ליתן סעד זה בשל כך. לגופו של עניין, הפסיקה קבעה כי תובענה למתן חשבונות מתנהלת בדרך כלל בשני שלבים: ראשית, על המבקש להוכיח מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין הנתבע המצדיקה מתן חשבונות. שנית, עליו להוכיח כי קמה לו זכות תביעה לגבי הכספים אודותיהם הוא מבקש לקבל חשבונות. בשלב הבא יש לבחון האם יש סיבה המצדיקה הימנעות ממתן החשבונות, כגון חיסיון או העדר הצורך במתן חשבונות [ר' ע"א 127/95 מועצת הפירות ייצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ, פ"ד נא (4) 337, 345 (להלן: "עניין מועצת הפירות") וכן עניין דאטה פול].
217. בענייננו, אופקים לא פירטה את תביעתה ברכיב זה ולא התייחסה לדרישות לקיומה, לרבות לעניין קיום התנאים הנדרשים לעיל, וכללה זאת כסעד חלופי בלבד לסעדים הכספיים להם עתרה וזאת אך במסגרת סיכומיה, כאשר לכאורה בעצם כימות הסעדים הנתבעים וניסיון להוכחתם באמצעות חוו"ד מומחה, דווקא תמכה בכך כי בענייננו לא קיים צורך במתן חשבונות.
218. גם לגופו של עניין לא הוכיחה אופקים קיומה של "מערכת יחסים מיוחדת" בינה לבין אמנון גור המצדיקה מתן חשבונות, אשר בהתאם לפסיקה עליה לשאת אופי של "שליחות, הרשאה, שותפות או נאמנות" (ר' עניין מועצת הפירות לעיל). כל שטענה אופקים בסיכומיה הוא כי "מדובר במקרה קלאסי שבו סוכנות אמנון גור גרפה לכיסה רווחים מתיק הביטוח השייך בלעדית לאופקים" (ר' סעיף 281 לסיכומי אופקים). אלא שאין בכך כדי להעיד או להצביע על מערכת יחסים מיוחדת מן הסוג האמור, כאשר על פניו מדובר בחברות מתחרות הפועלות באותו תחום ותו לא, ואין ביניהן כל קשר.
219. בנוסף ומעבר לכך, מקום בו אופקים ממילא לא הוכיחה את עילות התביעה שנטענו על ידה, וכאשר הגענו למסקנה כי היא זכאית לפיצוי אך בשל הפרת חובת תום הלב בין עובד למעסיק – אין מקום להיעתר לתביעתה לסעד של מתן חשבונות. זאת אומרת, בניגוד לטענותיה, לא הוכחה זכות תביעה לגבי הכספים אודותיהם מבקשת אופקים לקבל חשבונות – בהעדר עילה ובהעדר הוכחת נזק והקטנת הנזק מכל הטעמים שלעיל - כאשר אף לא ברור אילו מסמכים נדרשים לה בעת הזו לאחר ניהול ההליך במלואו על מנת להוכיח טענותיה.
220. עוד יש לציין כי מקום בו מדובר בתביעה בגין גזל מסחרי, הקובע הוא נזקה של החברה הנגזלת ולא רווחיו של הגוזל לכאורה (ר' גם י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה (מהדורת 2016), פרק 11 עמ' 35 והאסמכתאות שם). על כן, גם המידע בעניין זה מצוי היה בידיה של אופקים ובהתאם לכך אף ניסתה, ללא הצלחה, להוכיח את תביעתה ע"י חוות דעת מומחה מטעמה, בפרט לאחר שבמהלך ההליך הוסכם על 120 לקוחות אשר עברו לאמנון גור, אשר זהותם הייתה ידועה לכל הצדדים בהליך.
221. לבסוף, ראינו אף לדחות את תביעתה של אופקים למתן היתר לפיצול סעדים, כאשר סעד זה אף נזנח על ידה בסיכומיה.
סוף דבר
222. תביעתה של אופקים כנגד הנתבעת 1 (צביה) מתקבלת בחלקה, כמפורט לעיל. הנתבעת 1 תישא בסכומים הבאים, שישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין –
א. פיצוי בגין הפרת חובת תום הלב ביחסי עבודה בסך 45,000 ₪;
ב. החזר קנסות בסך 1,655 ₪.
סך הכל: 46,655 ₪.
223. בנוסף לסכום האמור לעיל, תישא הנתבעת 1 תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין בהחזר ההלוואה שנטלה מהתובעת, בסך של 130,000 ₪ בתוספת ריבית שנתית בשיעור 3.41% ומע"מ, כקבוע בהסכם ההלוואה בין הצדדים (נספח 10 לתצהיר מר פרחי), וזאת החל מחודש יולי 2017 ועד למועד מתן פסק הדין.
224. כן תישא הנתבעת 1 בהוצאות התובעת בסך 15,000 ₪, שישולמו אף הן תוך 30 ימים מהיום. פסקנו לתובעת סכום הוצאות מופחת בשים לב לגובה התביעה ולסכום שנפסק לה בסופו של הליך.
225. התביעות כנגד הנתבעות 2-3 נדחית בשלמותן. בשים לב לאמור, תישא התובעת בהוצאות הנתבעות 2-3 בסך 20,000 ₪ כל אחת, ובסך הכל 40,000 ₪.
226. ערעור כדין לבית הדין הארצי לעבודה.
ניתן היום, ל' חשוון תשפ"ג, (24 נובמבר 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.