--- סוף עמוד 5 ---
העובדה שמדובר בתביעה נגזרת, התובעת בתביעה היא החברה, ומר כסיף הוא רק מי שמייצג אותה ומשמש כאורגן שלה לצורך התביעה.
טענות החברה בסיכומים
20. החברה טענה באמצעות כסיף, כי היא חברה קיימת, שלא הוגשה נגדה מעולם בקשת פירוק. לחברה יש חשבון בנק פעיל, ובטרם הסכסוך בין הצדדים - היא היתה במגמת צמיחה. אפרתי היה ועודנו בעלים של 50% ממניות החברה, הוא משמש כדירקטור בה וככזה - הוא חב לחברה חובת אמון. אפרתי הודה כי 90% מלקוחות החברה עובדים עמו, ומכאן כי הוא התחרה בחברה. החברה טענה כי אפרתי עושה שימוש בשמה של החברה תוך גניבת המוניטין שלה לטובתו האישית. אפרתי לא הכחיש כי פעילותו הפרטית היא למעשה העתקה של פעילותה של החברה.
21. באשר לטענתו של אפרתי כאילו פעילות החברה נזנחה והופסקה, נטען כי אלה אינם פני הדברים. פעילות החברה לא הופסקה, אלא היא הועתקה על-ידי אפרתי לטובתו האישית, המנוגדת לאינטרס של החברה. החברה כפרה גם בטענה (שלגישתה מהווה הרחבת חזית) לפיה הצדדים החליטו בהתנהלותם על הפסקת פעילות החברה. עוד טענה החברה כי פעילותו של אפרתי מנוגדת לס' 18 בהסכם היזמות בין הצדדים.
22. החברה התייחסה לטענתו של אפרתי לפיה החברה לא היתה פעילה. החברה טענה כי אפרתי שינה את גרסתו, ולאחר שכפר בכך שהוא העביר לעצמו את לקוחות החברה, הוא טען בהמשך כי הצדדים החליטו לכאורה יחד על זניחת החברה. מדובר – כך נטען – בשינוי חזית אסור. על-כל-פנים, טענות אלה אינן מאיינות את זכותה של החברה לקבל את הסעדים להם עתרה. זאת משום שאין בחוסר פעילותה של החברה כדי לפגוע בזכותה לקבל כספים – אם זכות זו הוכחה.
23. לפי הטענה, אפרתי פעל מאחורי גבו של כסיף, וקיבל החלטות ניהוליות ללא שיתופו. אפרתי הגדיל לעשות כאשר פעל בניגוד לאינטרסים של החברה, העלים את רשימת הלקוחות שלה, גרם להפרת חוזים והתקשרויות קבועות שלה עם לקוחותיה, והעביר את הלקוחות לעצמו או למי מטעמו. אפרתי אף גבה כספים מלקוחות החברה לחשבונו, והעמיד בכך את החברה בסכנה ממשית לאחר שהוא רוקן אותה מתוכן.
24. החברה הוסיפה וטענה כי משאביה מבוססים רק על המוניטין שלה ועל רשימת לקוחותיה. לכן, פעולותיו של אפרתי רוקנו את החברה מתוכן, וכתוצאה מהם החברה אינה יכולה לחזור לפעילות שוטפת. החברה ציינה כי אפרתי עצמו הצהיר שעסקיה של החברה שגשגו ופרחו. לגישתה, אפרתי פעל בחוסר תום-לב לאחר