בית הדין האזורי לעבודה נצרת
סע"ש 33827-06-23
לפני: כב' הרשם אביעד אברגיל
המבקשים: 1. אופן פילד בע"מ
2. אילן אליהו צימנד
ע"י ב"כ: עו"ד אבשלום נוימן ועו"ד עודד מל
–
המשיבה: מרינה דיאמנטי
ע"י ב"כ: עו"ד שלמה איבגי
החלטה
לפניי בקשת הנתבעים להורות לתובעת להגיש תרגום לשפה העברית של כל המסמכים אשר צורפו לכתב התביעה, אשר כתובים בשפות זרות; להגיש רשימת מסמכים; ולאמת בהתאם לפקודת הראיות את כל המסמכים הרשמיים אשר נערכו מחוץ לישראל וצורפו לכתב התביעה.
תמצית טענות הצדדים הרלוונטיות
תמצית טענות המבקשים בבקשה
1. על המשיבה לתרגם לשפה העברית את כל המסמכים אשר צורפו לכתב התביעה בשפות זרות (אנגלית, יוונית ואמהרית), אשר לא הוגדרו כשפות רשמיות במדינת ישראל.
2. על המשיבה לאמת כנדרש בפקודת הראיות, באמצעות נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי, את כל המסמכים הרשמיים אשר נערכו מחוץ למדינת ישראל, ואשר צורפו לכתב התביעה.
3. על המשיבה להגיש רשימת מסמכים כנדרש בתקנה 11(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: "תקנות בית הדין") ובהתאם להוראות הדין לניהול הליך ב"קלפים גלויים".
תמצית טענות המשיבה
4. חובת התרגום של המסמכים מוטלת על המבקשים, שכן החומר הרלוונטי הוא חומר שנערך והוכן על ידי המבקשים עצמם. לכתב התביעה צורפו הסכמי עבודה שנחתמו בין המבקשים לבין המשיבה.
5. המשיבה תרגמה את הסכמי העבודה לעברית כ"תרגום כללי", ותרגום זה צורף לתגובה לבקשה.
6. כל ההעברות הבנקאיות, ככל שהועברו על ידי המבקשים, אמורות להיות מוגשות במסגרת כתב ההגנה להוכחת תשלום שכר עבודה ועמלות בהתאם להסכמים.
7. כבר בשלב זה של ההליך, כל החומר הרלוונטי מצוי בפני המבקשים ובפני בית הדין, כך שכל "הקלפים גלויים", ואין למבקשת מה להסתיר.
8. כלל המסמכים המהווים את כתב התביעה מצויים בשליטה מלאה של המבקשים ובידיעתם, ואין כל צורך באישור של הקונסול או דיפלומט לעניין החומר הנ"ל.
9. הבקשה נועדה להכביד על ניהול ההליך ולגרום למשיבה הוצאות נוספות ומיותרות.
תמצית טענות המבקשים בתשובה לתגובה
10. המשיבה מתאמצת לחלוק על סדר הדין החל בהתאם לתקנה 11 לתקנות בית הדין לעבודה. אין מחלוקת כי לבית הדין הסמכות לפטור מחובה זו, אך הדבר כרוך בהגשת בקשה מנומקת מראש.
11. צירוף התרגום על ידי המשיבה לתגובתה מהווה "הודאה והדחה". המשיבה מודה כי קיים צורך לתרגם את המסמכים אשר בחרה לצרף לכתב התביעה.
12. "התרגום הכללי" שהוגש על ידי המשיבה הוא חסר תקדים בכמות ליקויי התרגום לטובת המשיבה, ובכך הוא מטעה. בתרגום זה ישנם כשלים מהותיים, ואלה מפורטים בתגובה.
13. למבקשים אין את הכלים והידע בשפות האנגלית, יוונית ואמהרית, להבין את הדקויות בשפות הזרות לצורך הבנת טענות התביעה ומענה לה. לא יכולה להיות מחלוקת כי הצדדים לא תיקשרו ביניהם בשפה האמהרית או היוונית. כמו כן, גם כאשר הצדדים תקשרו ביניהם בשפה האנגלית, רמת האנגלית ביניהם לא הייתה כזו התואמת ניסוח משפטי כפי שמופיע במסמכים המוכחשים אשר צורפו לכתב התביעה.
14. זכות הגישה לערכאות מקפלת בתוכה גם חובה בסיסית להנגיש את הטענות בשפה הרשמית.
15. הדרך היחידה לייעל את הדיון ולאפשר לבית הדין ולמבקשים להבין את התביעה, היא במתן הוראה למשיבה להגיש לתיק תרגום מקצועי ומדויק של כל מסמך שצורף לכתב התביעה בשפה שאינו עברית.
16. המשיבה אינה מעלה כל טענה בדבר מחדלה על פי סעיף 30 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות").
17. לא התקיימו יחסי עבודה בין המבקשים לבין המשיבה, ובית הדין נעדר סמכות לדון תביעה, בפרט לאור הגדרות סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק בית הדין לעבודה").
דיון והכרעה
א. הבקשה לתרגום המסמכים
18. בהתאם לפסיקה, לבית הדין שיקול דעת האם לחייב תרגום מסמך בשפה האנגלית לשפה העברית, אם לאו. כך נפסק בהקשר זה בעניין קופו, והותוו בו המבחנים לבחינת שאלת התרגום:
"אם כן, על מנת לקבוע האם יש להטיל חובת תרגום על בית המשפט לבחון את הנסיבות שלפניו, להביא בחשבון את הצורך בתרגום; את ההשפעה על זכות הגישה לערכאות של הצדדים; ולאזן ביניהם. יתרה מכך, תרגום המסמכים, בוודאי כאשר המדובר במסמכים ארוכים או מורכבים, עשוי במקרים מסוימים לייעל את ההליך ולסייע לבית המשפט להכריע בשאלות שבמחלוקות.
לאור האמור, אני סבורה כי לבית משפט נתון שיקול הדעת לקבוע האם בנסיבות שלפניו, יש מקום להורות על תרגום מסמך המוגש אליו. לעניין זה על בית המשפט לשקול כאמור את ההכבדה בדרישת התרגום אל מול הנטל שיש בקריאת המסמך בשפה האנגלית; את יכולתו של הצד שכנגד להבין את תוכן המסמכים; ואת הפגיעה הצפויה להיגרם לצד שכנגד (ראו: פסק-דינה של כב' השופטת ד' קרת-מאיר בעניין גרנד אלקטריק). בכלל זה עליו להביא בחשבון את הבנתו של הצד שכנגד את השפה האנגלית, את מורכבותו של המסמך ואת החשיבות האפשרית ב"ניואנסים" שבו לצורך הכרעה."
19. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה לתרגום המסמכים אשר צורפו לכתב התביעה לשפה העברית – להידחות בשלב זה. להלן נימוקיי:
ביחס למסמכים בשפה האנגלית – הרי שהשפה האנגלית היא על פי רוב שפה שבית הדין והצדדים מבינים אותה. כך השתכנעתי גם בעניינו, הן בשים לב לכך שצורפו לכתב התביעה הודעות דוא"ל בשפה האנגלית, אשר הוחלפו לכאורה בין הצדדים, והן לאור טענות המבקשים בתשובה לתגובה באשר לתרגום "הלקוי והמטעה" שהוגש לטענתם על ידי המשיבה במסגרת תגובתה לבקשה. כמובן, שלא ניתן לדעת ולטעון כי התרגום "לקוי ומטעה", תוך התייחסות לדוגמאות ספציפיות, אם לא ניתן לקרוא ולהבין את מסמכי המקור בשפה האנגלית. כמו כן, איני סבור כי מדובר במסמכים מורכבים להבנה. לפיכך, לא מצאתי כי ישנה הצדקה בנסיבות העניין להורות למשיבה לתרגם את המסמכים בשפה האנגלית לשפה העברית, בתרגום "מקצועי", והדבר יביא בנסיבות העניין אך לעיכוב וסרבול של ההליך בשלב זה.
ביחס למסמכים בשפה היוונית – הרי שמדובר במסמכי בנק – אישורי העברת כספים לחשבון הבנק של המשיבה מאת המבקשת 1. התאריך במסמכים אלה תורגם בפועל והוא כתוב בכתב יד על גבי כל מסמך, כך שניתן להבין הן את סכום ההעברה והן את מועדה. כמו כן, ממילא המבקשים מחזיקים בעצמם בכל המידע הנוגע להעברת הכספים מאת המבקשת 1 למשיבה, ככל שנעשו העברות כאמור. בנסיבות אלה, תרגום אישורי העברת הכספים אינו נדרש למבקשים לצורך הגשת כתב הגנה, ואף הוא אך יביא לעיכוב וסרבול ההליך בשלב זה.
ביחס למסמך בשפה האמהרית – הרי שמדובר במסמך טכני – אישור עבודה של המשיבה באתיופיה, שחלקו הארי כתוב ממילא גם בשפה האנגלית. לפיכך, לא מצאתי כי ישנה הצדקה כלשהי בנסיבות העניין להגיש כבר בשלב זה תרגום "מקצועי" של מסמך זה.
ב. הבקשה להמצאת "רשימת מסמכים"
20. תקנה 11 לתקנות בית הדין לעבודה, קובעת כך:
")א) התובע ירשום בכתב התביעה או ברשימה המצורפת אליה, מה הם המסמכים שעליהם הוא נסמך בתביעתו, בין שהם ברשותו ובין שאינם ברשותו.
(ב) מסמך שרשם התובע כאמור בתקנת משנה (א) והוא ברשותו, יצרף העתק או תצלום שלו לכתב התביעה; אם איננו ברשותו – יציין בידי מי הוא נמצא לפי מיטב ידיעתו."
21. בעניין תבל נקבע כי יש לפרש את תקנה 11 לתקנות בית הדין לעבודה, כך שהחובה הנזכרת בה מתייחסת לצירוף מסמכים המהווים חלק מהעובדות בכתב התביעה. עוד נקבע, כי לא כל מסמך שכשיר להכלל בשלב גילוי המסמכים בא בגדרה של תקנה 11 לתקנות בית הדין לעבודה, וכן כי בשלב הגשת כתבי הטענות אין כל צורך לצרף "ראיות".
"... מטבע ההליך, ראיות – לא נמנו בין הפרטים שיש לכלול בכתב התביעה. ברי שמסמכים שכל ערכם הוא ראייתי אינם באים בגדרם של מסמכים שעליהם נסמך תובע, ותובע אינו חייב להודיע בכתב התביעה על דבר קיומם, ובהתאמה - אי איזכורם של אלה אינו מלמד על אי קיומם."
22. לאור האמור לעיל, לא מצאתי כי יש לחייב את המשיבה לפרט כבר בשלב זה ("שלב הטענות") את כלל המסמכים שברשותה, או את כלל הראיות שברשותה – ולכך שמורים השלבים הבאים: שלב ההליכים המקדמיים ובכללם שלב גילוי המסמכים ושלב הגשת הראיות.
23. המשיבה צירפה לכתב התביעה את המסמכים המהווים חלק מהעובדות בכתב התביעה – ודי בכך בשלב זה. לפיכך, הבקשה בעניין זה נדחית.
ג. הבקשה לאמת כל מסמך שצורף לכתב התביעה ונערך מחוץ לישראל
24. לאחר ששקלתי את טענות המבקשים, מצאתי כי דין בקשתם בעניין זה – להידחות, כמפורט להלן:
פרופ' הלוי התייחס לקושי הטמון בהגשת תעודת חוץ כראיה, ולהקלה בהגשתה על פי סעיף 30 לפקודת הראיות:
"תעודת חוץ הנה מסמך זר, כלומר כל מסמך הנערך או המונפק מחוץ לשטח מדינת ישראל. לעניין זה אין נפקא מינה, מהו תוכנו של המסמך. הקושי המרכזי בהוכחת תעודות חוץ טמון בצורך להעיד עד מגיש אודות המסמך. קושי זה נובע מהיותם של העדים המגישים הרלוונטיים מחוץ לישראל ומהיותם בבחינת נתינים זרים, אשר אינם כפופים לשיפוטו של בית המשפט בישראל ואשר בדרך-כלל אינם דוברי השפות הרשמיות בישראל. הקלה משמעותית בקבלתה של תעודת חוץ עשויה להיות לעניין הצורך בעד המגיש, המהווה תנאי לקבילות המסמך כראיה לאמיתות תוכנו. לעניין זה הכיר המחוקק הישראלי בהקלה משמעותית לעניין קבילותה של תעודת חוץ בהליך אזרחי. במסגרת ההקלה עומדות בפני בעל הדין המעוניין להסתמך על תעודת חוץ בהליך אזרחי שתי אפשרויות להגשתה של תעודת החוץ כראיה קבילה לאמיתות תוכנה, וזאת מלבד העמידה בדרישות לעניין קבילותה 'כמסמך'. בהתאם לכך, אם בעל הדין אינו עומד בדרישותיה של ההקלה, הרי שעדיים עומדת בפניו האפשרות להגיש את תעודת החוץ כראיה לאמיתות תוכנה בהתאם לתנאים בדבר קבילותו של 'מסמך' כראיה לאמיתות תוכנו..."
כך הבהיר גם י.קדמי בספרו:
"ההוראות שבסעיפים 30 ו-31 הנ"ל באות להקל על הגשתם כראיה של מסמכים ויפויי כוח שנערכו בחו"ל; ואין בהן כדי למנוע הגשתם של המסמכים כראיה בכל דרך כשרה אחרת..."
וגם א.הרנון בספרו:
"ההוראות שבסעיף 30 מהוות קולא בהשוואה לפרקטיקה האנגלית, אשר לפיה הגשת אישור נוטריוני על חתימה אינה מהווה תמיד הוכחה מספקת על החתימה. עם זאת, דרכי ההוכחה שפורטו בסעיף 30 אינן בלעדיות. אין ההוראות הללו באות לשלול את האפשרות להוכיח חתימה באמצעים אחרים, כגון על-ידי עדים המכירים את החתימה, או באמצעות מומחה לכתב-יד המשווה חתימות."
לפיכך, למעשה, סעיף 30 לפקודת הראיות מאפשר להגיש תעודות חוץ שלא באמצעות עד, ובלבד שהתקיימו התנאים שנקבעו בסעיף. יחד עם זאת, הוראות סעיף 30 כאמור אינן יוצרות הסדר שלילי. לכן, ניתן יהיה להגיש מסמך שנערך מחוץ למדינת ישראל ואינו עומד בתנאי סעיף 30 לפקודת הראיות, וזאת ככל שהוא עומד בתנאי אחר המאפשר את הגשתו.
על פי הפסיקה, אין כל צורך לצרף "ראיות" בשלב הגשת כתבי הטענות. לפיכך, ולאור כל האמור לעיל, ומשממילא טרם החל שלב הראיות, ברי כי אין מקום לחייב את המשיבה לצרף את המסמכים (תעודות החוץ) לכתב התביעה תוך עמידה בתנאים שנקבעו בסעיף 30 לפקודת הראיות. בפני המשיבה פתוחה הדרך להגיש את המסמכים כראיות, בהתאם לכללים המתאימים, ובכלל זה הכללים שנקבעו בסעיף 30 לפקודת הראיות (אך לא רק) – וזאת, בשלב הראיות. כל טענות המבקשים בקשר לקבילות ומשקל הראיות שמורות להם למועד המתאים.
כל זאת, אף מבלי לדון בכך שבית הדין לעבודה אינו קשור בדיני הראיות אלא בעקרונות הצדק לעניין ראיות בהליך שיפוטי, ומבלי להתייחס למגמה מבחינת דיני הראיות של מעבר מכללים נוקשים של קבילות למבחנים גמישים של משקל ומהימנות.
ד. הערה כללית
25. בתשובתם לתגובת המשיבה, טענו המבקשים כי בית דין זה נעדר סמכות עניינית שכן, בניגוד לטענת המשיבה, הרי שלא התקיימו יחסי עבודה בינם לבין המשיבה, ועל כן יש להעביר את הדיון לבית משפט השלום. אציין, למעלה מן הצורך, ואף שטענה זו ממילא לא הועלתה במסגרת הבקשה, כי בהתאם להוראות סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, לבית הדין סמכות ייחודית לדון בתובענות בין עובד למעסיק, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה.
ה. סיכום
26. לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. כתב ההגנה יוגש בהתאם להחלטה מיום 12.7.2023.
27. המבקשים יישאו, ביחד ולחוד, בהוצאות המשיבה בסכום של 2,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.
ניתנה היום, ל' אב תשפ"ג, (17 אוגוסט 2023), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
אביעד אברגיל