ש ו פ ט
השופטת ר' רונן:
אני מסכימה.
ש ו פ ט ת
השופטת ד' ברק-ארז:
1. האם מסמך "סיכום הישיבה" שנחתם בין הצדדים ומשקף הסכמות שאינן מפורטות באופן מלא הוא בגדר חוזה מחייב? חברי השופט ע' גרוסקופף משיב על שאלה זו בחיוב, בהתאם לעקרונות שגובשו בפסיקתו של בית משפט זה ביחס לתנאים להכרה ב"מסמך ביניים" או "זיכרון דברים" כמסמכים בעלי תוקף משפטי מחייב, ואני מסכימה עמו. לצד זאת, אבקש להבהיר בקצרה את גישתי.
2. אכן, צודק חברי כי יש מקום לזהירות ביחס להכרה בהסכמות לא-פורמאליות כחוזים מחייבים, כדי לתרום לוודאות המשפטית. אולם, כשלעצמי, אינני סבורה שיש מקום לחידושי הלכה בתחום זה, אלא רק להחלה זהירה של העקרונות שגובשו בפסיקה ביחס לכך במהלך השנים. אני מודעת לחשש מפני "גלישה" לא מבוקרת אל מצב של חיוב חוזי, אף במצבים בהם הצדדים לא התכוונו להעניק תוקף מחייב להסכמות שאליהן הגיעו. לצד זאת, יש מקום לחשוש גם מפני התנערות של צדדים מתוחכמים מהסכמות ברורות, שלא זכו לעיגון פורמאלי מלא. ניתן להתרשם כי המקרה שבפנינו מהווה דוגמה טובה לחשש האחרון.
3. לגופם של דברים, אני סבורה כי במקרה דנן אכן יש לראות במסמך של סיכום הישיבה כזה המגבש התקשרות חוזית. בהמשך לכך, כלל הביצוע המיטבי יכול לסייע להשלמת הפרטים החסרים במסמך סיכום הישיבה. משמעות הדברים, בנסיבות העניין, היא שהיישוב יוכל, בהתאם לשיקול דעתו, להציע למערער מגרשים במיקום אחר. כלל הביצוע המיטבי יהיה גם זה שינחה את בית המשפט המחוזי בבואו לסייע לצדדים לגבש את פרטי ההסכמות ביניהם, ככל שיהיה בכך צורך והצדדים לא יצליחו להגיע להסכמות כאמור בעצמם.
4. לקראת סיום כדאי לחזור ולהזכיר כי משפחתו של המערער חיה בסמיכות ליישוב כבר עשרות שנים, וכי הצדדים צפויים להוסיף ולחיות זה לצד זה עוד שנים רבות. על כן, ניתן לצפות שהם ימצאו את הדרך להסדיר את השכנות ביניהם באופן שייתן מענה למערער ולמשפחתו, מחד גיסא, כמו גם לצרכי ההתרחבות של היישוב, מאידך גיסא.
ש ו פ ט ת
הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ע' גרוסקופף.
ניתן היום, י"ט באדר א התשפ"ד (28.2.2024).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת