תיק עזבונות (תל אביב) 56476-01-24 פלונית נ' אלמונים

1. המנוח ******* נפטר ביום *******בהיותו בן ****שנה בלבד.
2. המבקשת היא אלמנתו של המנוח והיא עותרת למתן צו ירושה שיקבע כי היא יורשת את חלקה בעיזבון המנוח, על פי הקבוע בחוק הירושה.
3. המשיבים כולם ילדיו של המנוח, הם מתנגדים לבקשה וטוענים שהמבקשת אינה זכאית לרשת חלק כלשהו מעיזבונו של המנוח.
4. המבקשת והמנוח נישאו זל"ז במדינת ****** בנישואין ******ביום *****, כפי שנחזה מתעודת הנישואין שצורפה לתיק. כמו-כן מפנה המבקשת לתעודת הזהות הישראלית שלה מיום ******בה נרשם כי כיום היא אלמנה.  בנוסף מפנה המבקשת למסמך של המוסד לביטוח לאומי מיום ******* בו מאשר המוסד כי המבקשת מקבלת קצבת שארים החל מיום ******.
5. המשיבים אינם כופרים בכך שהמבקשת היא אלמנתו של אביהם המנוח. מכתב טענותיהם אשר הוגש ביום 26.2.24 וכותרתו "כתב התנגדות לבקשה לצו ירושה", עולה כי המבקשת והמנוח היו נשואים אולם לטענת המשיבים, הנישואין היו על הנייר בלבד ובני הזוג היו פרודים, כפי שפורט בסעיף 3 להתנגדות: "המנוח והמשיבה נותרו נשואים על הנייר בלבד כאשר בפועל היו פרודים לכל דבר ועניין ומועד הקרע בין הצדדים היה עוד קודם לפטירתו של המנוח". 
6. בסעיף 50 להתנגדות חוזרים המשיבים על טענתם כי המבקשת והמנוח היו נשואים על הנייר, באופן רישומי, טכני בלבד.
7. לפיכך, לטענת המשיבים, המבקשת אינה זכאית לרשת את המנוח. לתמיכה בטענותיהם מפנים המשיבים לפסקי דין שונים.  כך לדוגמא, מפנים לפסק דין של כב' השופט רון סוקול מביהמ”ש המחוזי בחיפה.  לטעמי, פסק דין זה אינו רלוונטי לסוגיה שבפניי הואיל והוא מתייחס לשאלת איזון המשאבים בין בני זוג, נשואים אך פרודים, שאלה שונה מזו המונחת לפתחי, כאשר השאלה הרלוונטית נוגעת לדיני ירושה ולא לאיזון משאבים בין בני זוג.  המשיבים מפנים לפסיקה נוספת, בעיקר פסקי דין של בתי המשפט השונים לענייני משפחה.  עוד מפנים המשיבים לפסק הדין בפרשת סבג, אולם לטעמי, המשיבים מצטטים מפסק דין סבג שניתן בבית המשפט העליון (ערעור אזרחי 247/97, פסק הדין ניתן ביום 30.5.99) קטע שלא רלוונטי לסוגיה שבפני ולא רלוונטי לתוצאתו של אותו פסק דין.
8. כאמור לעיל, מטענות הצדדים אין מחלוקת שהמבקשת והמנוח היו נשואים זל"ז בעת פטירתו של המנוח.
9. עוד אין מחלוקת כי המבקשת והמנוח חתמו ביום 25.11.21 על מסמך בין עמוד אחד עליו מודפס תוכן בעברית וברוסית. בעברית נרשם במסמך כדלקמן:

"הסכם ג'לטמני