ט) העברת חומר המחשב לארה"ב בהתאם לסעיף 39 – לחוק עזרה משפטית – עמדת המבקש
82. כפי שהראיתי, המבקש טען טענה חלופית "למעלה מן הצורך" באשר לטענת המדינה לפיה קבצי המחשב שהובילו לתפיסת הביטקוין על ידי האמריקאים הועברו בהתאם לסעיף 29 לחוק עזרה משפטית. בעניין זה דנתי בפרק הקודם.
83. ואולם בפועל, דומה שטענתו המרכזית של המבקש היא שמדינת ישראל פעלה בניגוד לסעיפים 33 עד 44 לחוק עזרה משפטית (ובעיקר סעיפים 39 עד 42 לאותו חוק) – סעיפים שעניינם בקשת מדינה אחרת, "לבקש אכיפתו של צו חילוט זר של רכוש הנמצא בישראל" וכי גרעיני השחזור לא מהווים אך "חפץ" כמשמעות מונח זה בחוק לעזרה משפטית, אלא מדובר בפועל ב"רכוש".
84. אם גרעיני השחזור מהווים רכוש כטענת המבקש, אזי יש לפעול בהתאם לסעיפים 39 עד 42 לחוק לעזרה משפטית – כאשר בענייננו מדובר למעשה בעזרה לקבלת סעד זמני לתפיסת רכוש (סעד זמני משום העובדה שאין עדיין צו חילוט אמריקאי אלא מדובר בתפיסות זמניות עד לסיום ההליך הפלילי האמריקאי).
85. כאשר בהתאם לסעיפים 39 עד 42, העברת רכוש שכזו לא ניתן לבצעה, כאשר הרכוש לא מועבר למדינה המבקשת סיוע, אלא נותר בישראל בערבויות/עיקולים מתאימים. וגם פרוצדורת ההליכים במקרה שכזה שונה לחלוטין - מדובר בהליך שמתקיים בבית משפט מחוזי ולא בבית משפט שלום, מדובר בהליך שדורש מעורבות של פרקליט מחוז שאמור לבחון את דיות הראיות, וכן מדובר בהליך שלא ניתן לקיימו במעמד צד אחד (ר' טענות המבקש למשל בפרו' עמ' 90 שו' 30 עד עמ' 91 שו' 15).
86. שוב אציין את עמדת המדינה, ולפיה לא הועבר רכוש, אלא מדובר בהעברה של מידע/ראיות שהובילו את הרשויות האמריקאיות לתפיסת רכוש זמנית שבוצעה על אדמת ארה"ב ובהתאם להחלטת בית משפט בארה"ב.
87. סעיף 39 לחוק עזרה משפטית:
39. (א) ביקשה מדינה אחרת שיינתן סעד זמני להבטחתו של רכוש הנמצא בישראל, שבקשר אליו מתקיים או אמור להתקיים הליך משפטי בפני רשות שיפוטית זרה, בשל מעשה שאילו נעשה בישראל היה מהווה אחת העבירות המנויות בתוספת השניה, רשאית הרשות המוסמכת, אם התקיימו התנאים המפורטים בסעיף 33(א) ו-(ב), בשינויים המחויבים, להעביר את הבקשה לפרקליט מחוז.
(ב) פרקליט מחוז רשאי לבקש מבית המשפט המחוזי, לתת צו זמני בדבר מתן ערבויות מטעם האדם שלגבי רכושו יינתן הצו, או אדם אחר המחזיק ברכוש, צווי עיקול או הוראות בדבר צעדים אחרים שיבטיחו את האפשרות של מימוש החילוט, לרבות הוראות לאפוטרופוס הכללי או לאדם אחר בדבר ניהול זמני של הרכוש (בסימן זה - צו זמני).
88. ניתן אם כן להבין, כי אם יקבע שגרעיני השחזור שהועברו לרשויות בארה"ב כחלק מחומר המחשב שהועבר מסווגים כ"ראיות" או כ"חפץ" (או למעשה "תחליפו של חפץ") , אזי מדינת ישראל פעלה כראוי. אך אם יקבע כי העברת גרעיני השחזור היא העברה של "רכוש הנמצא בישראל" והועבר לרשויות בארה"ב – אזי מדובר בפעולה בניגוד לסעיפים 39 עד 42 ומדובר בפעולה שאינה תואמת את האמור בחוק.
י) האם גרעיני השחזור שנמצאו במחשב של המבקש הינם "רכוש הנמצא בישראל"?
89. לאחר ששמעתי הצדדים, מומחה ההגנה, עדות המבקש וכן עיינתי בחומרים שהוגשו בתיק, אני סבור שגרעיני השחזור אינם רכוש וכפועל יוצא גם לא רכוש "הנמצא בישראל" ועל כן לא ניתן לקבוע שהמשיבות ביצעו העברתו בניגוד לסעיפים 39 עד 42 לחוק עזרה משפטית.
אפרט להלן הנימוקים לכך.
א. הביטקוין הוא מטבע וירטואלי מבוזר ואינו "זז" ממקומו בשל העברת מפתח פרטי ממקום למקום
90. כפי שהראיתי קודם, בפרק שעסק בכך, וכפי שגם העיד מומחה ההגנה (ראה למשל בפרוטוקול, עמ' 29 שו' 4 עד שו' 10) ביטקוין הוא "נכס וירטואלי", שהינו "מבוזר" כלומר מצוי על מספר רב של שרתים ברחבי העולם, כך שקשה, עד בלתי אפשרי לדעת, היכן בפועל, ובאיזה שרת מצוי "מטבע" הביטקוין, ספק רב אם הוא נמצא בישראל, ובכל מקרה, העברה של מפתח פרטי מאדם לאדם, אין בה להוביל, לשינוי המיקום של מטבע הביטקוין עצמו.
91. קודם לכן התייחסתי לאנלוגיה לכספת וירטואלית, שזו הכתובת הציבורית, בתוכה "אגור" ערך נקוב של הביטקוין (נעול בכספת) ואילו המפתח הפרטי זה למעשה הסיסמא לאותה כספת וירטואלית שניתן באמצעותה לפתוח הכספת כדי להעביר ערך מתוכה לכספת וירטואלית אחרת. "תפיסת" הסיסמא/מפתח פרטי/גרעין שחזור בחומר המחשב והעברתה לאמריקאים, כשלעצמה, לא משנה או מעבירה למקום אחר את הערך שב"כספת הוירטואלית". רק שימוש במפתח וביצוע טרנזקציה מעביר ערך מהכספת לכספת אחרת. החזקת מפתח במקום זה או אחר איננה מעבירה ערך מאדם לאדם.
כפי שגם תואר קודם, ארנק הביטקוין, מכיל בתוכו את המפתחות הוירטואליים (ולא את המטבעות עצמם).
לאור אופיו של מטבע הביטקוין, מומלץ ורצוי לשמור את המפתחות הפרטיים במספר מקומות כך שאם אחד מהם יאבד, לא תאבד גם היכולת לעשות טרנזקציות במטבע.
כך למשל אם אדם מחזיק גרעיני שחזור לאותה כספת וירטואלית במספר מקומות ברחבי העולם – קוד QR בארנק בישראל, גרעין שחזור במחשב שמצוי בארה"ב, ומפתח פרטי בטלפון סלולרי בבריטניה – אין פירושו שהביטקוין עצמו מוחזק באחת מארצות אלה, או רק בהן, הוא ממשיך להיות קיים אך ורק במרחב הוירטואלי.
עוד לדוגמא, אדם שבטלפון הסלולרי שלו גרעין שחזור שמוביל לכספת וירוטאלית ובה ביטקוין בשווי של מיליון ₪ ומגיע מארה"ב לישראל בטיסה - כאשר הוא נכנס לנתב"ג האם פירוש הדבר שהכניס כסף לישראל בשווי של מיליון ₪ (ואז מחויב למשל בחובות דיווח למכס ?) האם מטבע הביטקוין במועד הנחיתה עבר מארה"ב לישראל? היכן היה המטבע בזמן הטיסה? התשובות לכל אלה, לטעמי, ברורות.. מטבע הביטקוין נותר במקומו, ולא עבר ממדינה למדינה.
ב. הועבר עותק של גרעין השחזור לארה"ב וגרעין השחזור המקורי למעשה כבר הוחזר למבקש.
92. המבקש טוען כי גרעין השחזור הוא נכס בעל ערך קנייני – ועותר להשבתו אליו.
93. ואולם, בפועל גרעין השחזור הושב למבקש, וגם מה שהועבר לרשויות בארה"ב הוא העתק בלבד.
94. כאמור, המחשב נתפס מידי המשיב ביום 6.5.19. ביום 8.5.19 הוצא צו הרחבה לצו המקורי שאישר העברת חומרי מחשב לארה"ב, ביום 14.5.19, הופק חומר מחשב בהיקף משמעותי של כ- 50 GB, וחומר זה שהוא העתק של החומר המקורי, הועבר לרשויות בארה"ב.
דהיינו גרעיני השחזור המקוריים נותרו בהארד דיסק התפוס ולא הועברו לארה"ב, אלא הועבר, בין השאר, העתק של החומר.
כפי שסקרתי בתחילה, התקיימו הליכים שונים להארכת תוקף החזקת המחשב וחומר המחשב המקורי שנתפס. למרות שהוארך תוקף החזקת חומר המחשב (שכלל בתוכו גם את גרעיני השחזור) מעת לעת – המבקש או ב"כ שנכחו בהליכים אלה לא אמרו דבר באשר לגרעיני השחזור המקוריים שהיו בהם.
95. לא רק זאת, ביום 26.2.24 הוחזר גם הכונן הקשיח המקורי למבקש. כונן אשר הכיל בין השאר את גרעיני השחזור.
96. למעשה בפני בקשה להחזרת תפוס – גרעיני שחזור, שמעולם לא נמסרו לרשויות בארה"ב, אלא רק נמסרו העתקים שלהם. וגם בפועל העותק המקורי שלהם הוחזר למבקש, מספר חודשים לפני שהוגשה הבקשה להחזרת תפוס.
97. המבקש כאמור טוען שהעברת העתק מהחומר, שקולה להעברת החומר עצמו, אך בעניין זה כבר למדנו שחומר מועתק, אין לקבלו במסגרת בקשה להחזרת תפוס.
וכך בעניין פלד שהוזכר קודם לכן:
"אם כן, יש בפסיקה שעסקה בסעיף 37 לפקודת סדר הדין הפלילי ובהקשר החקיקתי העוטף סעיף זה, חיזוק לפרשנות שלפיה בקשה להשבת תפוס לפי סעיף 37, מתאימה רק ביחס לחפץ שהוא "חפץ תפוס", אשר ניטל מבעליו על ידי המשטרה. משכך, הפרשנות העולה מלשון הסעיף ומהקשרו הטקסטואלי היא כי העתק החומר הדיגיטלי אשר יצרה המשטרה אינו חפץ תפוס שניטל מהמבקש, ושלגביו ניתן להגיש בקשה להשבת תפוס (להבדיל מהחומר הדיגיטלי המקורי)".
98. למעשה המבקש מלין שהועברו (העתקים) של גרעיני שחזור, אך הוא אינו מעוניין בהשבתם של גרעיני השחזור (שבפועל הושבו לו), אלא בהשבת הביטקוין עצמו, שמעולם לא נתפס ולא הועבר מישראל לארה"ב.
ג. האם גרעין השחזור – הוא רכוש או מידע שיכול להוביל לתפיסת רכוש?
99. כפי שהסברתי קודם, גרעין שחזור, כמו גם "ארנק ביטקוין" הם אמצעים שמטרתם בסופו של דבר ל"ייצר" "מפתח פרטי" שבאמצעותו בסופו של יום ניתן להעביר ערך נתון של ביטקוין מכתובת ציבורית אחד לשנייה.
100. למעשה במובן הפונקציונלי שנדון כעת אין הבדל בין גרעין שחזור לארנק או למפתח פרטי.
101. דומה שהשימוש במינוחים "מטבע" או "ארנק" שכל כך שגורים בחיי היומיום ומשמעותם ידועה לכולנו מייצרת קושי אינטואיטיבי מסוים כאשר עסקינן בביטקוין.
102. כפי שהוזכר קודם לכן, הביטקוין הוא מטבע וירטואלי ולא פיזי. וערכו מצוי באותה כספת "וירטואלית" מבוזרת.
103. גם ארנק הביטקוין הוא למעשה בעל משמעות שונה לחלוטין מזה של "ארנק" בחיי היומיום.
104. הארנק בחיי היומיום מכיל מטבעות. ואולם ארנק ביטקוין, מכיל למעשה את המפתחות הציבוריים והפרטיים – ששימוש בהם יכול לפתוח את אותה כספת וירטואלית ולבצע העברה של ערך מסוים של ביטקוין.
105. לא זו אף זו, ארנק הביטקוין מכיל את המפתחות, אך מאחר וגם המפתחות הינם וירטואליים. אז אותם מפתחות בדיוק ניתנים לשמירה בארנקים שונים ואף מסוגים שונים.
106. כך למשל, אם יש לי, למשל, 5 מטבעות ביטקוין, בכתובת ציבורית ספציפית, את המפתחות לאותה כתובת אני יכול לשמור על דף QR מודפס, בדיסק און קי, וגם על שרת באינטרנט בכתובת מוצפנת. למעשה יש לי 3 ארנקים שונים, שניים מהם ארנקים "קרים", ואחד מהם ארנק "חם" – וכולם לגבי אותה כתובת ציבורית שבה ערך צבור של 5 ביטקוין.
אין פירוש הדבר שאני מחזיק שלושה ארנקים שבהם 15 ביטקוין (5 כפול 3) – שכן אני מחזיק 3 ארנקים שכל אחד מהם הוא בעל גישה פוטנציאלית לאותן 5 מטבעות.
ולא רק זאת, אם אעשה שימוש בארנק ה"דיסק און קי" למשל ואעביר את 5 הביטקוין לאחר – שני הארנקים האחרים, שעדיין קיימים, לא נעשה בהם כל שינוי והם עדיין מכילים מפתח פרטי ומפתח ציבורי כפי שהכילו קודם לכן ולפני שנעשה שימוש בארנק שבדיסק און קי, אך למעשה שימוש בהם כעת הינו חסר ערך כלכלי, ורק יאפשר לפתוח כספת וירטואלית שבה 0 מטבעות ביטקוין.
107. כלומר הארנק כשלעצמו, אינו בעל ערך, ולא צבור בו כל ערך. אלא "יש" בו לכל היותר, מפתח פרטי וירטואלי, שניתן באמצעותו לפתוח כספת וירטואלית, כספת זו ייתכן ואין בה בכלל ערך צבור. אך גם אם יש בה ערך צבור, העובדה שאני מחזיק באותו ארנק, אין פירושה שאני שולט בלעדית באותו "ערך צבור", כי כל מפתח אחר יוכל לרוקן את אותה כספת וירטואלית.
108. לאחר שהסבר זה מובן, ניתן לראות הקושי שבטענות המבקש בהקשר זה.
109. המבקש טוען כי גרעין השחזור כשלעצמו מהווה נכס וכי "צבורים" בו הביטקוין. כך למשל בסעיף 14 של הבקשה, נטען כי "בוצעה חדירה אל מחשבו של המבקש על ידי חוקר מחשב מיומן, במסגרתה אותרו גרעיני שחזור בהם צבורים 31.057232 מטבעות ביטקוין אשר הועברו לרשויות ארה"ב, וכעת תפוסים על ידם" (ההדגשות במקור).
110. כלומר הטענה העולה מסעיף זה שבגרעיני השחזור "צבורים" מטבעות ביטקוין והעברתם כללה גם את העברת הערך שצבור בהם.
111. גם בסעיף 15 של הבקשה נטען:
"15. ומכאן, בפעולות אלו של המשיבות, נתפסו על ידן, הלכה למעשה, שני פרטי רכוש השייכים למבקש:
א. המחשב הנייח עצמו.
ב. גרעיני השחזור ובהם צבורים מטבעות הביטקוין" (ושוב ההדגשה במקור)
112. אולם כפי שהראיתי בגרעיני השחזור כשלעצמם אין ערך צבור והעברתם לא מעבירה ערך. גרעיני השחזור כוללים, לכל היותר, אפשרות לייצר גישה אל מפתח פרטי שיכול בתורו להעביר ערך נקוב של ביטקוין מכתובת ציבורית אחת לשנייה.
113. נבחן למשל דוגמא – לפלוני כתובת ציבורית ובה 5 מטבעות ביטקוין. יש לו גרעיני שחזור לכתובת זו במחשב הנייד, וכן בטלפון סלולרי השייך לו.
רשויות החוק בישראל תופסות המחשב, מאתרות גרעיני השחזור ומעבירות אותם יחד עם שאר החומר לארה"ב – בשלב הזה – ישנם גרעיני שחזור גם לרשויות בישראל (שהרי החומר המקורי עודנו בישראל ורק העתקים עברו), גם לרשויות בארה"ב, וגם למשיב במכשיר הסלולרי שלו. האם בשלב זה הועבר נכס? לדברי המבקש התשובה חיובית.
אך אם בפועל הרשויות בארה"ב, לא יוציאו צו, לא יעבירו את הביטקוין מה"כספת הוירטואלית" השייכת לפלוני אל כספת וירטואלית אחרת שברשותם – אין כל פגיעה ברכושו של המשיב. אמנם לרשויות בישראל, כמו גם לרשויות בארה"ב יש בשלב זה מפתח פרטי, שבכוחו לבצע את ההעברה, אך החזקתו כשלעצמה חסרת ערך.
114. המבקש טוען שגרעיני השחזור שנתפסו אצל פלוני וש"צבורים" בהם 5 ביטקוין, עצם העברתם לרשויות האמריקאיות מחייבת השבה לפלוני בערך של 5 ביטקוין – ואולם אם הרשויות האמריקאיות לא תפסו את הביטקוין (בכך שהעבירו אותם לכספת וירטואלית שבשליטתם) אז למעשה פלוני, יכול עדיין לעשות שימוש בארנק שבטלפון הסלולרי שלו, להעביר את הביטקוין לכתובת ציבורית אחרת שאינה ידועה לרשויות בישראל או בארה"ב, ואז אין חולק שהוא אינו זכאי לכל השבה. השימוש בארנק שבטלפון הסלולרי של פלוני יכול להיעשות בשלבים מאוחרים, כאשר גרעיני השחזור כבר הועתקו, הועברו לרשויות בארה"ב, שופט בארה"ב כבר חתם על צו להעברתם לחשבון שבבעלות האמריקאים, אך פלוני עשה שימוש בגרעיני השחזור שבטלפון שלו, שניה לפני שאותו צו אמריקאי בוצע.
115. כלומר התהליך עצמו של העברת גרעיני השחזור הינו חסר ערך רכושי, אלא אם מבוצעת בפועל העברה של הביטקוין מהכספת הוירטואלית המקורית, אל כספת שבשליטת גורמי האכיפה האמריקאים – רק בשלב זה נפגע "רכוש" של פלוני.
וכאמור – מדובר ברכוש וירטואלי שעבר מכספת וירטואלית אחת לאחרת – ולא עבר "מישראל" בשום צורה שהיא. ורק נעשה שימוש במידע שהושג בישראל.
116. בהקשר זה, גם חשוב לזכור, שגרעין שחזור הינו למעשה 12 מילים בסדר מסוים, כך שלזכור גרעין שחזור בעל פה, אינה פעולה בלתי ישימה. ועל כן רק העברה על כתובת ציבורית שברשותך מאפשרת להניח ברמה גבוהה של ודאות שאין לאחרים שליטה באותם מפתחות פרטיים של הכתובת הציבורית המקורית.
ד. האם עשיית השימוש במידע שהושג בישראל – מהווה פגיעה ברכושו של המבקש?
117. גם לשאלה זו, לטעמי התשובה שלילית. מידע שעובר בין גופי חקירה שונים, מוביל לא אחת, בוודאי בתיקים כלכליים, לפגיעה ברכוש של נחקר – אך עדיין מדובר בהעברה של מידע ולא בהעברה של רכוש.
כך למשל, בוצעה חקירה בישראל, בחקירה זו אותר "פנקס שחור קטן" ובו:
1) חשבונות בנק בארצות שלא היו ידועות לרשויות האמריקאיות עד כה.
2) קוד פתיחה לכספת "לחצנים" בתחנה המרכזית במנהטן שכלל לא הייתה ידועה עד כה לרשויות בארה"ב, והתברר שהכילה עשרות אלפי דולרים.
3) "מפת מטמון" שמלמדת על מטילי זהב שהוטמנו מתחת לעץ בסנטרל פארק.
כל אלה הינם פריטי מידע, שאלמלא הם, ואלמלא אותו פנקס שחור שנתפס בישראל והועבר לרשויות בארה"ב, לא היו מביאים את גורמי האכיפה בארה"ב לאיתור רכוש ותפיסתו, אך האם העברת המידע מהפנקס הינה העברת רכוש? – התשובה לטעמי שלילית. מדובר בהעברה של מידע שהוביל לתפיסת רכוש ולפגיעה ברכושו של האדם.
118. עניין זה גם עלה במסגרת הדיון שהתקיים – וראה דברי הסנגור במענה לשאלות שלי בהקשר דומה (פרו' עמ' 61, שו' 11 והילך):
"כב' הש' א. ממון : דוגמה אחרת, עושים חיפוש אצל בן-אדם, בתיקי הלבנת הון זה קורה לא מעט עושים חיפוש מוצאים את הפנקס השחור הקטן בפנקס השחור הקטן יש רישום מתחת לעץ מסוים חפרתי בו(ר) יש שם 10 מיליון דולר בזהב, מדינת ישראל תופסת את זה יש בקשה לסיוע משפטי מארצות הברית היא יכולה להעביר את המפה הזאת לאמריקאים?
עו"ד י. ברזילי : כראייה?
כב' הש' א. ממון : כן.
....
כב' הש' א. ממון : האם זאת ראיה או שזה הנכס?
ירון ברזילי: ברור שזו ראיה."
119. גם בדוגמאות יותר בנאליות הדבר נכון, מתבקש על ידי האמריקאים, פירוט חשבונות בנק בישראל של חשוד מטעמם, פירוט חשבונות הבנק שיועברו מישראל, יש בו פוטנציאל ממשי לפגיעה כלכלית/קניינית/רכושית באותו חשוד. פירוט חשבונות הבנק יכול ללמד את הרשויות האמריקאיות על יתרה בישראל שניתן יהיה לבקש ולחלט אותה, ניתן גם ללמוד מפירוט החשבונות מהיכן התקבלו כספים ולהיכן הועברו כספים, ובכך לאתר מקורות כספיים של החשוד, לגלות חשבונות בנק במדינות שלא היו ידועות עד כה, לאתר נכסים שנקנו בארץ ובעולם– כל אלה יכולים להוביל לפגיעה בקניינו וברכושו של אותו חשוד – ואולם עדיין, אין חולק, וכך גם נקבע בפסיקה באופן ברור, שמדובר בהעברות מידע בלבד.
120. עולה מהאמור, שגם העברת מידע/ראיות שיש בהן פוטנציאל להוביל לפגיעה רכושית בחשוד – היא עדיין העברה של מידע ולא העברה של רכוש. העברת "קוד הכספת" לכספת וירטואלית – אינה שקולה להעברת תוכן הכספת, מדובר במידע שיכול פוטנציאלית להוביל אמנם להעברת תוכן הכספת (בכפוף לצו שיפוטי למשל), אך עדיין מדובר בהעברת מידע ולא רכוש.
ה. "נטילת" הרכוש מתקיימת רק כשהביטקוין מועבר לחשבון שבבעלות אחרת
121. ב"כ המשיבות טען כי רק כאשר הביטקוין מועבר מכתובתו המקורית לכתובת אחרת שבבעלות המשטרה, ורק אז הוא למעשה "נתפס". כאשר לדבריו "תפיסה זה שליטה בלעדית ומוכחת וודאית שאין יכולת של אדם אחר להוציא את זה מרשות התופס" (עמ' 86, שו' 3).
122. בעניין זה יש לזכור, שמפתח ביטקוין ניתן גם לשנן בעל פה, ניתן גם לשמור המפתחות במקומות שונים ובצורות שונות, ואף אצל אנשים שונים. למעשה טכנולוגית הביטקוין כמעט ומחייבת לשמור המפתחות במספר מקומות לאור אופיו המבוזר של המטבע, והעדר אפשרות לעשות "recovery" שלו.
123. גם מומחה ההגנה למעשה אישר עניין זה (עמ' 14 שורה 1):
"העד, מר ע. שמעון : אם אתה ואני שותפים.
עו"ד י. חדד : כן.
העד, מר ע. שמעון : ואני לא רוצה שאתה, אני רוצה לקחת ממך את האפשרות לשלוט בכסף אז אני אעביר את הכסף למקום אחר שאין לך שליטה בו."
124. גם המבקש בחקירתו שנשאל מתי הועברו אליו המטבעות במקור, מסר כמועד הרלוונטי את העברת המטבעות לכתובת בשליטתו הבלעדית (אמנם נעשה שימוש במילה ארנק – אך למעשה דובר על משמעות של כתובת ציבורית):
"עו"ד י. חדד : ... וקיבלת אתה אומר קיבלת ביטקוין, וכשאתה קיבלת את הביטקוין הם הועברו לארנק שהיה בשליטתך או שקיבלת 12 המילים?
העד, מר מ. פן : כמובן שקיבלתי לארנק שנמצא בשליטתי הבלעדית." (פרו' עמ' 37 שו' 28).
ובהמשך (פרו' עמ' 38 שו' 1):
"עו"ד י. חדד : למעשה בדקת בבלוק (צ'יין) שההעברה נקלטה נרשמה בבלוק (צ'יין) שאתה רואה באמת אצלך בתוך הארנק את הסכום ואז למעשה העברת את התשלום .
העד, מר מ. פן : נכון."
125. המבקש מסר תצהיר בהליך, אשר דומה שמטרתו הייתה לבסס טענה שכל גרעיני השחזור והמפתחות הפרטיים שהיו לו נתפסו על ידי הרשויות, כך שבפועל, לטענתו, הייתה לרשויות, שליטה בלעדית בביטקוין שלו כבר במועד התפיסה. אולם, טענה זו לא ניתן לבססה בבחינה בדיעבד, לא יתכן שיהיה דין שונה למקרה שאדם השאיר לעצמו מפתח פרטי במקום מוצפן ובטוח ולמקרה שלא עשה כן. בעיני הרשויות שתופסות המחשב – נדרש ידע "ודאי" ו"מוכח" שמתקיים בזמן אמת ולא בבחינה שבדיעבד שתלויה בנסיבות המקרה הקונקרטי. על כן, רק העברת הנכס "מכתובת ציבורית" של החשוד, לכתובת ציבורית אחרת שבשליטת הרשויות – מהווה פגיעה בנכס של החשוד הפוטנציאלי.
126. בעניין זה גם תומכת העמדה המשפטית הנטענת במסמך שצירפה ב"כ המשיבות כנספח 2 של התגובה מיום 9.10.24. במסמך זה הנושא תאריך 8.10.24 :
"The fact that a search resulted in law enforcement obtaining the recovery seed phrase for a cryptocurrency account – and thus as a technical matter acces the funds – does not transform obtaining this information into a seizure of the funds…"
127. כלומר, החרמת הרכוש, במובן "seizure", מתרחשת רק כאשר הביטקוין מועבר לכתובת ציבורית של הרשות התופסת.
128. ניתן להדגים חשיבות העברת הביטקוין לכספת "וירטואלית" אחרת בדברים שעולים מנספח ד' של הבקשה בסעיפים 30 ואילך.
שותפו לכאורה של המבקש, טל פריהר, התגורר בברזיל, וביום 27.12.2018, הרשויות בברזיל ביצעו חיפוש בביתו. באותו ערב בדיוק הועברו מארנק ביטקוין ששימש לביצוע העבירות, ושלכאורה היה בשליטתו של אותו פריהר, סכום בביטקוין בשווי של כ- 2.2 מליון דולר לארנק "קר" (וזאת בשעה שאותו טל תחת "שליטת" גורמי אכיפת החוק הברזילאיים).
129. גם המבקש, בעדותו מסר, שאם היה באפשרותו והיה לו העתק מהמפתח הפרטי, ולמרות תפיסת הרשויות בישראל את הארנקים באמצעות צו בית משפט, הוא היה דואג "להעלים" את הביטקוין שקשור לארנקים שנתפסו:
"העד, מר מ. פן : אני אומר לך שאתה טועה ואם היה לי רגע הדבר הכי חשוב שאני רוצה להגיד לך שאם היה לי עוד עותק וכבוד השופט אני רוצה שכבוד השופט ישמע את זה אם היה לי עוד עותק בטווח הזה של ה-10 ימים שעברו עד שאמריקאים העבירו את הביטקוין הייתי כבר דואג להבריח אותם בעצמי אם היה לי עוד עותק." (פרו' עמ' 56 שו' 20).
ובהמשך:
"כב' הש' א. ממון : הרגע אמרת זה מה שידעת שהראו לך את הצו ואמרו לך שזה בשביל לתפוס ביטקואין.
העד, מר מ. פן : לא לאמריקאים אבל.
כב' הש' א. ממון : אז המדינה רצתה לתפוס ביטקוין בעיניך זה לגיטימי בזמן הזה גם להעלים אותם.
העד, מר מ. פן : אז אני אומר זה שזה מה שהייתי עושה אם היה לי עוד עותק חד משמעית." (פרו' עמ' 57 שו' 4).
130. מכל אלה עולה, שלאור טכנולוגית הביטקוין, היכולת לשמור "מפתחות" במקומות שונים, היכולת לשנן גרעיני שחזור, היכולת להעביר ביטקוין לתא אחר מכל מקום אחר בעולם – שתפיסת גרעיני שחזור כשלעצמה, לא פוגעת ברכושו של אדם, רק העברת המטבעות מהכתובת הציבורית המקורית לכתובת חדשה היא שבפועל מייצרת את העברת הרכוש מאדם למשנהו. ועל כן רק שהרשויות האמריקאיות קיבלו צו משופט אמריקאי, והעבירו את הביטקוין לכתובת ציבורית שבשליטם – אז ורק אז נפגע רכושו של המשיב.