בית משפט השלום בתל אביב -יפו
ה"ת 6133-03-24 פן נ' מפלג הונאה ואח'
לפני כבוד השופט, סגן הנשיאה אור ממון
המבקש: מיכאל פן
ע"י ב"כ עו"ד ירון ברזילי ועו"ד עמרי רוזנברג
נגד
המשיבות:
1. משטרת ישראל – ימ"ר תל אביב
2. פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי)
3. פרקליטות המדינה – המחלקה הבינלאומית.
כולם ע"י ב"כ עו"ד יעל ביטון ועו"ד יוני חדד
החלטה
א) תמצית הבקשה וגדר המחלוקת המרכזית
1. לפניי בקשה להחזרת תפוס.
המבקש הגיש ביום 4.3.24 בקשה ולפיה בית המשפט התבקש להורות למשיבות להשיב למבקש מטבעות ביטקוין "שנתפסו מתוך מחשבו של המבקש, אשר נתפס במסגרת חיפוש שנערך בביתו". (להלן: הבקשה).
2. מההליך שנוהל עלה, כי בעקבות צו חיפוש וחיפוש שבוצע בביתו של המבקש, נתפס מחשב.
המחשב, הכיל, בין השאר, גרעיני שחזור של ארנקי ביטקוין (ועל מהותם של אלה - בהמשך).
3. הרשויות בישראל ביצעו חדירה למחשב שנתפס, והעתק מחומר המחשב שהופק מהמחשב הועבר לידי הרשויות האמריקאיות בעקבות בקשה לעזרה משפטית שהוגשה.
4. הרשויות האמריקאיות, באמצעות חומרי המחשב שהועברו אליהם מישראל, תפסו כ- 31 מטבעות ביטקוין (ששווים העכשווי מוערך בכ- 11 מליון ש"ח) (להלן: הביטקוין התפוס) וזאת כ"תפיסה זמנית" לצרכי חילוט, במסגרת הליך פלילי המתנהל נגד המבקש בארה"ב.
5. המבקש טוען שהמשיבות נקטו כלפיו בהליך שאינו תקין והעבירו "נכס" השייך לו לרשויות האמריקאיות ועל כן מחובתן להשיב לו את הנכס בצירוף ריבית נהוגה.
6. ואילו המשיבות טוענות כי לרשויות האמריקאיות לא הועבר נכס, אלא הועבר מידע, כדין, מידע ששימש את הרשויות האמריקאיות לתפיסת מטבעות הביטקוין, וכי אם המבקש מעוניין בביטקוין התפוס עליו לבקשו מהרשויות בארה"ב.
הערה מקדימה: כל ההדגשות במסמך זה אינן במקור אלא אם נאמר במפורש אחרת.
ב) כרונולוגית האירועים
7. ביום 5.5.19, במסגרת הליך צ"א 7219-05-19, ניתן על ידי בית משפט השלום בתל אביב צו משולב לחיפוש בביתו של המבקש וחדירה לחומרי המחשב שייתפסו.
במסגרת הבקשה לצו ייחסה המדינה למבקש עבירות שונות, לרבות הלבנת הון. צו החיפוש כלל גם אפשרות לתפיסת רכוש לרבות לצורך חילוט עתידי (ולרבות תפיסת מטבעות וירטואליים).
[ראה נספח א' של הבקשה – להלן: "הצו"].
8. ביום 6.5.19, בהתאם לצו, בוצע חיפוש בביתו של המבקש ונתפס מחשב (להלן: המחשב).
[ראה נספח ב' של הבקשה]
9. ביום 8.5.19, הוגשה בקשה להרחבת צו החיפוש (נספח 1 לתגובת המשיבה מיום 9.10.24).
בבקשה צוין, בין השאר, כי בתאריך 6.5.19 בוצע חיפוש בבית המבקש, אגב החיפוש נתפסו חומרי מחשב ומסמכים שונים, וכי "בהתאם לחוק לעזרה משפטית בין מדינות התשנ"ח - 1998 וכן האמנה בין ישראל לארה"ב בדבר עזרה משפטית ... בימ"ש הנכבד מתבקש לאשר העברת התוצרים לארה"ב ....."
בית המשפט החליט באותו מועד: "אני נעתר לבקשה ומורה כמבוקש. החומרים האמורים נדרשים לצורך קידום החקירה על ידי יחידות שונות".
(להלן: צו ההרחבה).
10. ביום 14.5.19, ובהתאם לצו, בוצעה חדירה למחשב ע"י חוקר מחשב מיומן. בוצע חיפוש בחומר המחשב בהתאם למילות חיפוש (לרבות מילת החיפוש BITCOIN) והופק חומר מחשב בהתאם לאותן מילות חיפוש בנפח גדול (של כ- 50 GB).
[ראה נספח ג' של הבקשה, להלן: חומר המחשב שהופק מהמחשב).
11. בהתאם לסעיף 4 של הבקשה, חומר המחשב שהופק מהמחשב כלל, בין השאר, שלושה קבצי טקסט (talnew.txt, personalwallet.txt וקובץ טקסט נוסף בשם לא ידוע) שלטענת המבקש הם "גרעיני שחזור" (להלן: גרעיני השחזור).
כאן המקום לציין, שלא הובהר בהליך שבפניי כמה מטבעות ביטקוין "הופקו" מאיזה מקבצי הטקסט הנ"ל, אם בכלל. אך דומה שאין מחלוקת בין הצדדים שהביטקוין התפוס אכן "הופק" מקבצים שהיו במחשב – ועל כן איני מייחס משקל בהכרעתי לעניין זה.
12. ביום 15.5.19, הוצא, בבית המשפט של המחוז המערבי של פנסילבניה, צו לתפיסה זמנית של רכוש, שהתייחס, בין השאר, לגרעיני השחזור שהיו במחשב (לטענת המבקש בעמ' 28 פסקה 39 עד עמ' 29 פסקה 40 של הצו).
[הצו הוגש על ידי המבקש כנספח ד' של הבקשה – להלן צו התפיסה האמריקאי].
13. במהלך החקירה, התקיימו הליכים באשר להחזקת התפוסים, אם בעקבות בקשה שהוגשה על ידי המבקש ביום 26.6.19, להחזרת תפוסים, לרבות המחשב (ה"ת 56781-06-19), ואם במסגרת בקשה להארכת תוקף התפוסים שהוגשה על ידי המשיבה 1 (ה"ת 8914-11-19). במהלך דיונים אלה הוארך תוקף ההחזקה של המחשב (או לפחות הכונן הקשיח שלו), להבנתי בהסכמה. במסגרת הליכים אלה לא נטען על ידי המבקש או בא כוחו כי במחשב הנ"ל ישנם גם גרעיני שחזור שבאמצעותם ניתן לקבל גישה למטבעות ביטקוין.
(ראה סעיפים 14 עד 22 ונספחים י"ב עד י"ט במסמך שהוכן מטעם המבקש "טיעוני המשיב לעניין מטבעות הביטקוין" שהוגש בהליך צ"א 54727-11-22, וגם הוגש על ידי המשיבות כנספח א' בהליך ע"ח 34300-07-24, וכן חקירת המבקש בהליך שבפני פרוטוקול עמ' 46 שו' 11).
14. ביום 26.2.24 הוחזר המחשב (הכונן הקשיח) למבקש, כאשר חומרי מחשב רלוונטיים (שככל הנראה לא כללו את גרעיני השחזור) וגם מארז המחשב עצמו כבר הוחזרו קודם לכן למבקש.
[ראה נספח ט' של הבקשה].
ג) הליכים משפטיים נוספים/קודמים שהתקיימו
15. בעניינו של המבקש מתנהלים והתנהלו מספר הליכים שונים, אשר קשורים במישרין או בעקיפין לבקשתו להחזרת התפוס.
הליך ההסגרה
16. הליך הסגרה – התנהל לבקשת המשיבה 3, במסגרת תה"ג 61591-10-21. ביום 18.11.24 ניתן פסק דין לפיו המבקש הוא בר-הסגרה לארצות הברית לצורך העמדה לדין בביצוע עבירה של קשירת קשר לביצוע הלבנת הון. החלטה זו כפופה להליך ערעור, שלדברי המבקש צפוי להיות מוגש.
מפסק הדין עולה כי ביום 24.4.19 הוגש נגד המבקש ו"שותפו לכאורה" טל פריהר (להלן: טל) כתב אישום לבית המשפט הפדרלי של המחוז המערבי במדינת פנסילבניה, עוד הוצג בפני כי ההליך בארה"ב כנגד טל הסתיים כבר וזאת בענישה שכוללת מספר שנות מאסר.
ההליך המקומי
17. כנגד המבקש התנהלה חקירה פלילית, במסגרתה הוצא גם הצו, וביום 24.11.22 הוגש כנגד המבקש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו, בעבירות מס והלבנת הון.
[כתב האישום הוגש כנספח ה' לבקשה – להלן: כתב האישום המקומי]
18. במסגרת כתב האישום המקומי הוגשה בקשה לסעד זמני לצורכי חילוט והיא נידונה במסגרת צ"א 54727-11-22 (להלן: הליך הסעד הזמני), אין חולק שבקשה זו לא כללה התייחסות להמשך ההחזקה בביטקוין התפוס, ואולם במסגרת הדיונים באותו הליך, וביוזמת המבקש הועלו טענות גם באשר לביטקוין התפוס.
19. כך למשל, במסגרת אותו הליך התבקשה על ידי ב"כ המשיבה 2 התייחסות מהרשויות האמריקאיות והתקבלה הבהרה שהועברה לב"כ המבקש ביום 6.6.23 וממנה נולדה ההבנה שנתפסו בארה"ב קצת יותר מ- 30 מטבעות ביטקוין המשויכים למבקש:
"The US authorities used lawful US court-ordered process to freeze (but not yet forfeit) just over 30 bitcoin believed to be possessed by Michael phan … … The bitcoin was seized from cryptocurrency wallets and exchanges within the United States … … None of the seizure took place in Israel, although the seizure was facilitated after legal cooperation between the united states and Israel"
[ראה נספח ז' של הבקשה אותה הגיש המבקש]
20. החלטה בהליך הסעד הזמני בכתב האישום המקומי תוך התייחסות מסוייגת לביטקוין התפוס ניתנה ביום 6.12.23.
[מצורפת כנספח ו' של הבקשה].
21. על החלטה זו הוגש ערר על ידי המבקש, וזאת באשר לקביעות באשר לביטקוין התפוס, ובמסגרת בש"פ 1164/24 נקבע ביום 15.2.24:
"נוכח הערות בית המשפט העורר חוזר בו מעררו תוך שמירת זכויותיו להגיש בקשה מתאימה לערכאה המוסמכת, המתאימה לקבלת הסעד המבוקש על ידו".
החלטה זו פורשה על ידי המבקש, כהמלצה להגיש בקשה להחזרת תפוס, ואילו על ידי המשיבות כמפנה את המבקש להגיש הליך אזרחי.
ד) דיונים קודמים בתיק זה
22. דיון ראשוני בבקשה התקיים ביום 16.6.24, שלא בפניי, בית המשפט באותו דיון סבר שאין בסמכותו לדון בבקשה וכי האכסניה הנכונה בתיק זה היא פניה לערכאות אזרחיות.
23. על החלטה זו הוגש ערר שנידון ביום 8.9.24.
בית המשפט המחוזי החליט להורות על השבת הדיון בבקשה לבית משפט קמא, וכן הנחה לדון בשורה של סוגיות עובדתיות ומשפטיות לצורך ההכרעה, ובין השאר:
א. האם המרכיב הקנייני של התפוסים שהועברו לארה"ב היה דומיננטי בשלב ההעברה (עמ' 5 שו' 10 של ההחלטה).
ב. מהו המועד בו השתכללה התפיסה – האם בשלב החדירה והתפיסה והגילוי של פרטי גרעיני השחזור של המטבעות הדיגיטאליים או בשלב של הוצאת הצו האמריקאי או בשלב הפעולה שנעשתה כדי להשלים את רישום העברת הביטקוין לרשויות (עמ' 5 שו' 15 של ההחלטה).
ג. האם נדרשת חוו"ד מומחה, כפי שהוצע על ידי ההגנה, על מנת לבסס הטענות בקשר לתהליך האמור של העברת הבעלות (עמ' 5 שו' 20 להחלטה).
ד. מה משמעות צו התפיסה בארה"ב על הדיון בבקשה בישראל (עמ' 5 שו' 22 להחלטה).
ה. שאלת כימות ותיחום התפוסים וקביעת ערכם ושוויים (עמ' 5 שו' 24 להחלטה).
24. בעקבות ההחלטה בערר, ביום 10.9.24, הועברה הבקשה לטיפולי.
ה) ההליך שהתקיים לאחר הערר
25. ביום 13.9.24, הוריתי כי הצדדים יתייחסו בכתב לשאלות המשפטיות והעובדתיות שעלו במסגרת הדיון בערר.
26. ביום 30.9.24 הוגשה התייחסות ב"כ המבקש לסוגיות שנידונו בערר וכן התבקשה הגשת חוות דעת מומחה.
27. ביום 9.10.24 הועברה תגובת המשיבה להתייחסות ולסוגיות שעלו בבית המשפט המחוזי.
28. ביום 24.11.24 הוגשה מטעם המבקש "התייחסות לתגובת המשיבות" וצורפו לה חוות דעת המומחה (להלן: חוות דעת מומחה ההגנה) וכן תצהיר בחתימת המבקש.
29. בתאריך 25.11.24 התקיים דיון. ראשית העיד המומחה מטעם ההגנה, לאחריו עלה לעדות המבקש בעקבות התצהיר שהגיש ובהמשך טענו הצדדים – הכל כמפורט בפרו' הדיון שהתקיים בהקלטה (לאחר קבלת התמליל הוגשו בקשות לתיקון הפרו' והתקבל פרו' מתוקן).
ו) מעט על ביטקוין
30. לצורך הבנת הסוגיה, ובטרם הכרעה בגדר המחלוקת שבין הצדדים, דומה שיש לפרט מעט על "טכנולוגיית" הביטקוין והמינוחים הרלוונטיים לדיון.
31. בפסיקה הישראלית קיים עד כה עיסוק מועט יחסית במטבעות קריפטוגרפיים, כך למשל נקבע בע"א 6389/17 ביטס אוף גולד בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם בנבו):
"הביטקוין (Bitcoin) הוא סוג של נכס דיגיטאלי בעל ערך, הנכלל בקבוצה המכונה "מטבעות וירטואליים" ומשמש בהסכמת קהילת המשתמשים בו כאמצעי תשלום עבור סחורות או שירותים, להמרה למטבעות אחרים ואף לצורך השקעה. יחידה דיגיטלית זו היא יוזמה פרטית המונפקת על ידי מערכת מחשבים מבוזרת שאינה נמצאת בשליטת גורם מרכזי או רשמי; וזאת בשונה ממטבע "רגיל", שלגביו נקבע כי הוא אמצעי תשלום שלא ניתן לסרב לקבלו על פי דין (הילך חוקי). העברת ביטקוין בין משתמשים נעשית במישרין מבלי שנדרש גורם מתווך, כדוגמת מוסד פיננסי, שיבצע את העסקה."
ואולם באשר לסוגיה המשפטית הספציפית שבפניי, לא מצאתי, ולא הוצגו בפניי החלטות רלוונטיות על ידי הצדדים מהדין הישראלי.
32. האמור בפרק זה מבוסס על חומרים שהוגשו לתיק בית המשפט (בעיקר נספח של ד' של בקשת המבקש פסקאות 11 D עד K) וכן חוות דעת מומחה ההגנה והעדות שהעיד בתיק.
33. "מטבע קריפטוגרפי" (cryptocurrency) הוא סוג של "נכס וירטואלי", הוא מבוזר וניתן להעברה ישירה (peer to peer) באמצעות רשת מחשבים. והוא יכול לשמש כחלופה ל "fiat currency" (דהיינו מטבע שאינו מגובה בסחורה - כיום מרבית המטבעות המדינתיים הם כאלה, בעוד שבעבר היותר רחוק מטבעות, גם מטבעות מדינתיים, שיקפו הצמדה למתכות כמו זהב למשל).
34. ביטקוין (bitcoin או BTC) הוא סוג של מטבע קריפטוגרפי, וישנם סוגים נוספים של מטבעות קריפטוגרפים, כמו למשל ליטקוין או אתריום.
35. לביטקוין, כמו גם למטבעות קריפטו אחרים (אף אם לא לכולם) יש "Blockchain" (בלוקצ'יין) שהוא מעין ledger (פנקס) המתעד את כל ההעברות הערך שבוצעו ב"מטבע" מרגע יצירתו. הרישום נעשה באמצעות שרשרת "בלוקים" ומכאן מקור השם. אין גוף בודד, מדינתי או אחר ש"שולט" או מתחזק את הבלוקצ'יין ועל כן מדובר במטבע מבוזר.
36. אינדיבידואל יכול להשיג מטבעות ביטקוין באמצעות "כרייה" (שימוש ב"computing power" עבור האלגוריתם וכן לאימות עסקאות – "כרייה" יכולה להוביל ליצירת יחידות ביטקוין חדשות), אך האפשרות השכיחה יותר להשיג ביטקוין, היא לקבל "ביטקוין" מאינדיבידואל אחר.
37. לביטקוין ישנו ערך כלכלי שנקבע בהתאם לכוחות השוק, ביקוש מול היצע, ועל כן קבלה של ביטקוין על פי רוב נעשית בתמורה למתן שירות או סחורה או בעבור מטבע "רגיל" או מטבע קריפטו מסוג אחר (אין כל מניעה כמובן גם להעביר ביטקוין במתנה).
איך מעבירים ביטקוין מאדם לאדם?
38. כדי להבין כיצד העברה מבוצעת צריך תחילה להבין מהו "מפתח ציבורי" ומהו "מפתח פרטי".
39. "public key or address" – "מפתח ציבורי" או "כתובת ציבורית" - ניתן לדמות את המפתח הציבורי למספר חשבון בנק. מדובר בשרשרת של מעל 20 תווים (תו במובן מספר או אות).
40. private key or address" " – מפתח פרטי – ניתן לדמותו לסיסמא או "pin number". עוד נתון שכדאי לדעת הוא שהמפתח הפרטי "מייצר מתמטית" גם את הכתובת הציבורית (ולא להפך), כלומר שליטה במפתח הפרטי מאפשרת ידיעה של ה"מפתח הציבורי" (ר' גם פרו' עמ' 17 ש' 9). ולכל "כתובת ציבורית" ניתן לגשת באמצעות מפתח פרטי ייחודי.
41. טרנזקציה של ביטקוין היא למעשה העברה של ערך נקוב של ביטקוין מכתובת ציבורית אחת לשניה.
כדי להעביר ערך של ביטקוין מכתובת ציבורית א' לכתובת ציבורית ב', יש חובה לעשות שימוש במפתח הפרטי של כתובת א' ממנה יועבר הערך (אין צורך במפתח הפרטי של כתובת ב' אלא רק בכתובת הציבורית של ב').
42. בבלוקציין של ביטקוין קיים תיעוד של כל הכתובות הציבוריות וכל העברות הביטקוין שבוצעו מהם ואליהם במהלך השנים. מדובר במידע שכולם יכולים לראותו.
43. ניתן ליצור "כתובת ציבורית" חדשה ומי שיוצר את הכתובת יקבל כמובן את המפתח הפרטי של אותה הכתובת. אין עלות ליצירת "כתובת ציבורית" ואפשר ליצור כתובת גם מבלי ל"אחסן" בה בהמשך ערך נקוב של ביטקוין.
44. השימוש בביטקוין נחשב כאנונימי למחצה. כאמור, קיים תיעוד לכל העברות הביטקוין וכולם יכולים לראותם. מנגד, שמו של האדם אינו "מקושר" ישירות לכתובת הציבורית. ואולם לאחר שהצלחת לקשר גוף או אינדיבידואל לכתובת ציבורית תוכל לדעת אילו עסקאות בוצעו על ידו בעבר באותה כתובת.
45. למרות האמור, שימוש בביטקוין מאפשר למשתמשים להעביר משאבים בדרכים שהן הרבה יותר אנונימיות לעומת שימוש במערכת בנקאית או מערכת אשראי.
מה זה "ארנק ביטקוין"?
46. כאמור הביטקוין הוא רישום ערך בכתובת ציבורית בבלוקצ'יין. הבלוקצ'יין כאמור מבוזר ברשת האינטרנט ואין דרך אמיתית לדעת היכן בפועל הערך הצבור של כתובת ציבורית נמצא (באיזה שרת מחשב פיזי – ר' פרו' עמ' 28 שו' 17, עמ' 29 שו' 4).
47. "ארנק ביטקוין" היא למעשה הדרך לשמור את פרטי המפתח הציבורי ובעיקר המפתח הפרטי שלך. למרות הביטוי "ארנק" (Wallet) הוא אינו מכיל את הערך הצבור של הביטקוין, אלא הוא מאפשר גישה אל הבלוקצ'יין וביצוע טרנזקציות בכתובת הציבורית הרלוונטית באמצעות המפתח הפרטי ש"אגור" בארנק.
48. הכתובת הציבורית כאמור גלויה לכולם, ואולם המפתח הפרטי מאפשר שליטה והעברת ערך מתוך הכתובת הציבורית, ועל כן יש לשמור עליו מכל משמר. אם "אבד" המפתח הפרטי ואין העתקים שלו – אין למעשה דרך לבצע טרנזקציות מאותה כתובת ציבורית וערך הביטקוין הצבור בה אבד, דה פקטו, לעולמים (הוא קיים עדיין בבלוקצ'יין אך ללא כל דרך לעשות בו שימוש). מנגד גם חשוב להחזיק את המפתח הפרטי באופן חשאי כך שאחרים לא יוכלו לגלות הכתובת ו"לגנוב" את הביטקוין.
49. ישנם סוגים שונים של ארנקים, כאשר אחת האבחנות המקובלות היא בין ארנקים "חמים" וארנקים "קרים". "ארנק חם" הוא כזה שמחובר כל הזמן אל רשת האינטרנט, ואילו ארנק "קר" הוא ארנק שלא מחובר כל הזמן.
50. "ארנק קר" יכול להיות, למשל, פתק מנייר עליו רשום המפתח הפרטי (או גרעין השחזור seed) - עליו אפרט בהמשך), נייר ועליו הדפסת קוד QR שנותן את המפתח הפרטי, וגם שינון במוחו של אדם של הקוד (או של גרעין השחזור). ארנק קר יכול גם להיות "דיסק און קי" וגם יש פרטי חומרה ייחודיים שיוצרו לשימוש זה ושניתן לרכוש אותם (הם על פי רוב בעלי יתרונות שונים).
51. "ארנק חם" יכול להיות שמירה של קובץ (מוצפן או לא מוצפן) במחשב נייד שמחובר לרשת, בטלפון סלולרי, בענן, בשרת דוא"ל וכדומה.
52. מאחר והארנק מכיל כאמור את המפתח הפרטי והציבורי ולא את "כמות" מטבעות הביטקוין (כלומר, את הגישה למטבעות ולא את ערך המטבעות עצמן), אזי ניתן לשמור בארנקים שונים את אותם המפתחות של אותה כתובת ציבורית. למשל לגבי כתובת ציבורית ספציפית וערך ביטקוין נתון יהיו שלושה "ארנקים" – האחד בדיסק און קי , השני בקוד QR שמודפס על נייר, והשלישי בקוד מוצפן בענן בתוכנה ייעודית. ניתן להחזיק את הגישה לאותן מטבעות ביותר מאופן אחר.
53. למעשה, ומאחר ואין לביטקוין "שירות לקוחות" או גורם מנהל, רצוי מאוד שלא לשמור את המפתח הפרטי במקום אחד בלבד. מי שהיה לו ארנק קר בדמות דיסק און קי שנשרף או אבד, ולא היה לו העתק של המפתח הפרטי – אזי הוא לא יוכל לגשת לעולם לאותו ערך נקוב ולהעבירו. מחשבים יכולים להתקלקל, פתקים יכולים להיאבד, וגם שירותי ענן יכולים לקרוס.
54. בנוסף, בשל החשש לגניבת המידע או שימוש בו על ידי אחרים, מומלץ לוודא שהגישה לארנקים השונים מוגנת באמצעות סיסמאות/ הצפנות או דרכים אחרות כמו למשל רכישת ציוד ייעודי.
ומהו גרעין שחזור?
55. "recovery seed", "seed" או "גרעין שחזור" – מדובר בשרשרת מילים, שבאמצעותה ניתן לשחזר את הארנק ולקבל גישה למפתח הציבורי והפרטי.
56. לדברי מומחה ההגנה מדובר ב- 12 מילים (או 24 מילים) מתוך רשימה סגורה של 2048 מילים (עדות מומחה ההגנה – עמ' 27, שו' 13), אשר נכתבות בסדר מסוים ובאמצעות הכנסתן לתוכנה ניתן להפיק את המפתח הציבורי והמפתח הפרטי. ואפילו ניתן באמצעות גרעין השחזור, להפיק מספר מפתחות פרטיים וציבוריים בשרשור של חשבונות (ר' פרו' עמ' 17 ש' 27, עמ' 18 ש' 21).
57. קל יותר לזכור מילים, מאשר לזכור שרשרת ארוכה של תווים. מי שיזכור את 12 המילים בסדר הנכון יוכל למעשה להפיק את גרעיני השחזור. ניתן גם להצפין מילים אלה, או לשמור את חלקן במקום מסוים ואת חלקן במקום אחר, וכו'..
כפי שגם העיד מומחה ההגנה (פרו' עמ' 14, שו' 29):
"כן, אני רק רוצה שנייה לעשות סדר 12 המילים זה בעצם דרך שאפשר שבן-אדם יכול לשמור בצורה קלה יותר ובגלל שהסבך המאוד מסובך של מפתחות שהם מייצגים בצורה שהיא יותר קשה ופשוט קשה להעתיק אותם, 12 המילים האלה אפשר ליצור מכל 12 מילים כאלה אפשר ליצור מיליארדי מפתחות או-קיי? אחד מהמפתחות האלה בסופו של דבר יכול להזיז כספים אלו או אחרים, שהדבר הכי חשוב בביטקוין זה המפתח הפרטי, כל הרעיון של ביטקוין מבוסס על זה שאדם, ישות, גוף מסוים, מוסד, בורסה כל דבר או-קיי צריך בעצם בסופו של דבר להחזיק את המפתח זה הדבר היחיד שמאפשר שליטה בביטקוין".
58. גם כשמדובר בגרעין שחזור הרי שהחזקתו אינה מייצרת בלעדיות, ניתן לשמור את גרעין השחזור במקומות שונים, ניתן לשמור במקביל לגרעין השחזור גם את המפתח הפרטי באופן ישיר, וניתן לשמור את אלה אצל אנשים שונים. כל אחד מאלה יוכל לבצע טרנזקציות של ערך הביטקוין.
למעשה, הראשון שיעשה שימוש יוכל לרוקן את הכתובת הציבורית מערך שיהיה בה, וזאת מבלי שנדרשת הסכמה של מחזיקי המפתחות האחרים.
"עו"ד י. חדד : ואם לזוגתי ולילד גם יש את אותם 12 המילים אז גם הם למעשה שולטים.
העד, מר ע. שמעון : אז הם ממש שותפים מלאים לשליטה ודרך אגב אחד הדברים שרציתי להזכיר שאחת השיטות היא בין בני זוג בעצם לשליטה הוגנת וחלוקה הוגנת זה ששניהם מחזיקים את העותק זאת אומרת בגלל ביטקוין והאופי שלו הוא עדיין שהוא לא לגמרי רגולציה לא הכל מסודר אז יש הרבה אנשים שאומרים או-קיי בסדר יש לנו את הביטקוין בענק אני אשמור עותק אתה תשמור עותק וככה.
כב` הש` א. ממון : אבל הראשון שמשתמש יכול לקחת את הכל.
העד, מר ע. שמעון : כן אדוני." (פרו' עמ' 15 שו' 32).
וגם (פרו' עמ' 16 שו' 17):
"עו"ד י. חדד : למעשה אם למספר אנשים יש את 12 המילים כל אחד מהם יכול לרוקן את הארנ(ק) גם אם הוא נמצא ברחבי העולם במקום אחר.
העד, מר ע. שמעון : כן."
סיכום בניים באשר לביטקוין
59. טכנולוגית הביטקוין מאפשרת לבצע טרנזקציות בביטקוין מכל מקום ובכפוף לגישה לרשת האינטרנט.
60. כל שדרוש למעביר הביטקוין הוא ידיעת המפתח הפרטי של הכתובת הציבורית והוא יכול להעביר "מטבעות" ביטקוין מהכתובת הציבורית שלגביה רלוונטי המפתח הפרטי אל כתובת ציבורית אחרת.
61. מפתחות פרטיים נשמרים כשלעצמם או "מופקים" מארנקים ומגרעיני שחזור. ישנם ארנקים מסוגים שונים, לרבות ארנקים שאינם פיזיים למשל "לזכור" את המפתח הפרטי בעל פה או מילות גרעין השחזור, וכן ניתן לשמור המפתח הפרטי באמצעים שונים ומשונים. לכל אמצעי יתרונותיו וחסרונותיו.
62. יתרונות עליהם מדווחים משתמשי ביטקוין כוללים בין השאר, את היכולת להעביר כספים ממדינה למדינה ללא עלות או בעמלות מופחתות, ומבלי שהרשויות יבחינו בהעברה (ר' דברי מומחה ההגנה על אדם שניסה להבריח זהב ממדינה למדינה – קושי שאינו קיים בביטקוין - פר' עמ' 32 שו' 70), השימוש בביטקוין מלווה באנונימיות מסוימת, גם אם לא מלאה, יכולת לביצוע העסקאות מרחוק ובאמצעות האינטרנט מבלי ששותפך לעסקה יודע בהכרח את זהותך האמיתית, חסכון בעמלות, וקושי מוגבר לרשויות אכיפה "לשים יד" על הביטקוין (ראה למשל ההחלטה בע"פ 2665/21 מדינת ישראל נ' סיבוני, פורסם בנבו, והסוגיה שנידונה שם, לאור העדר היכולת להטיל עיקול על ביטקוין בשל מאפייניו).
63. על מנת להקל בהבנה, ניתן לדמיין את הכתובת הציבורית כמעין כספת וירטואלית שנמצאת במרחב האינטרנטי. בכספת זו "מאוחסנים" "מטבעות" ביטקוין. ואילו המפתח הפרטי הוא הקוד המשמש לפתיחת הכספת על מנת להוציא ממנה ביטקוין ולהעבירו לכספת וירטואלית אחרת (כדי להוציא מהכספת נדרש קוד, אך לא נדרש קוד כדי להכניס ביטקוין לכספת).
64. כספת וירטואלית שכזו גם יכולה להיות ריקה מתוכן. אם בגלל שנוצרה ולא הוכנס אליה בסופו של יום ביטקוין, ואם בשל העובדה שהיה בה ביטקוין והוא הוצא ממנה. למעשה גם אם מגלים גרעין שחזור, ארנק מכל סוג שהוא, או אפילו ישירות מפתח פרטי – לא ניתן לדעת אם בכתובת הציבורית יש בכלל ביטקוין עד שלא בודקים מה יש בפנים באמצעות המפתח הציבורי. זאת בפרט שאין כל עלות באחזקת "כספת" ריקה או ביצירת "כספת" חדשה (ראה פרו' עמ' 24 שו' 27 עד עמ' 25 שו' 8).
65. את ה"קוד" לכספת, ניתן לשמור במקומות שונים, וגם רצוי לעשות כן, כי אובדן של הקוד יוביל להעדר יכולת לעשות שימוש בביטקוין. על כן נהוג לשמור הקוד במקומות שונים ובדרכים שונות ומשונות. מנגד, יש לשמור על ה"קוד" מכל משמר, כי הגעתו לאדם אחר יכולה להוביל לריקון ה"כספת", ובהיותו של המטבע מבוזר וניתן לגישה מכל מקום שבעולם, יקשה מאוד, עד כדי יהיה בלתי אפשרי, להחזיר הגלגל אחורה ולהשיב המטבעות.
ז) טענות הצדדים המרכזיות
66. טענתו המרכזית של המבקש היא שהמשיבות העבירו נכס/רכוש שבבעלותו, לרשויות בארה"ב וזאת בהליך חסר, שאינו תקין, ותוך פגיעה בזכויותיו.
67. עיקר הטענה של המבקש היא שהעברת הנכס נעשתה בניגוד לחוק עזרה משפטית בין מדינות, תשנ"ח-1998 (להלן: חוק עזרה משפטית) שאינו מאפשר, בין השאר, העברת נכסים בשלב זה של ההליך, וגם דורש פרוצדורות ייחודיות שלא ננקטו (ראה סעיפים 39 עד 42 לחוק עזרה משפטית).
68. טענה חלופית שהועלתה, בעיקר במסגרת הערר שהתקיים היא שאף אם גרעיני השחזור שהועברו עונים להגדרת "חפץ" (ולא "נכס") והעברתם בוצעה לפי סעיף 29 לחוק לעזרה משפטית, גם אז צריכה הייתה המדינה לקיים הליך, במעמד שני הצדדים, ולאפשר למבקש זכות טיעון – וזאת כאמור בסעיפים 19, 29 ו- 30 לחוק עזרה משפטית.
69. המשיבות לעומת זאת טוענות כי העברת החומרים הינה לפי סעיפים 19, 29, 30 לחוק לעזרה משפטית (ובעיקר סעיף 29 לחוק), וכי בחינת הנושא לפי סעיפים 39 עד 42 לחוק עזרה משפטית אינה נכונה. עוד נטען על ידי המשיבות שניתן היה להיעתר לבקשה לעזרה משפטית ולהעביר החומרים באישור בית משפט במעמד צד אחד.
70. אדון תחילה דווקא בעמדת המשיבות ובטענה החלופית של המבקש ובהמשך אדון בטענה המרכזית של המבקש.
ח) העברת חומר המחשב לארה"ב בהתאם לסעיף 29 – לחוק עזרה משפטית – עמדת המדינה
71. מטיעוני הצדדים ומהחומר שהוצג בפני, דומה שאין מחלוקת שחומר המחשב שהועבר לרשויות האמריקאיות, הוא שהוביל בהמשך לתפיסת מטבעות הביטקוין.
72. הצדדים היו חלוקים אם מותר היה לרשויות בישראל להעביר את חומר המחשב הרלוונטי לרשויות בארה"ב ואם ננקטה דרך העברה חוקית לגבי אותו חומר.
73. אחזור בקצרה על לוחות הזמנים הרלוונטיים:
(א) ביום 5.5.19, במסגרת הליך צ"א 7219-05-19, ניתן על ידי בית משפט השלום בתל אביב צו משולב לחיפוש בביתו של המבקש וחדירה לחומרי המחשב שייתפסו.
(ב) ביום 6.5.19, בהתאם לצו, בוצע חיפוש בביתו של המבקש ונתפס המחשב.
(ג) ביום 8.5.19, ניתנה הרחבה לצו, במעמד צד אחד, באופן שאיפשר העברת תוצרי החיפוש לרשויות בארה"ב.
(ד) ביום 14.5.19, ובהתאם לצו, בוצעה חדירה למחשב ע"י חוקר מחשב מיומן. בוצע חיפוש בחומר המחשב בהתאם למילות חיפוש (לרבות מילת החיפוש BITCOIN) והופק חומר מחשב בהתאם לאותן מילות חיפוש בנפח גדול (של כ- 50 GB) בהמשך הועברו חומרי המחשב שהופקו באמצעות צו ההרחבה.
(ה) ביום 15.5.19, הוציא, בבית המשפט של המחוז המערבי של פנסילבניה, צו לתפיסה זמנית של רכוש, שהתייחס, בין השאר, לגרעיני השחזור שהיו במחשב – בעקבות צו זה הועברו הביטקוין מהכתובת הציבורית "של המבקש" אל כתובת ציבורית שבשליטת הרשויות האמריקאיות. הביטקוין תפוס במסגרת צו זמני וממתין לניהול ההליך כנגד המבקש בארה"ב.
בחומר שבפני אין מסמך מהרשויות האמריקאיות באשר למועד המדויק בו הועבר הביטקוין לכתובת הציבורית של הרשויות האמריקאיות, אך המבקש העיד שביולי 2019 הוא ראה תזוזה של הכספים שהתבצעה ב- 15.5.19, דהיינו באותו היום שהוצא הצו – פר' עמ' 42 שו' 1.
74. לטענת המשיבות חומר המחשב שהופק ממחשבו של המבקש הועבר לידי הרשויות בארה"ב בהתאם לסעיף 29 לחוק עזרה משפטית בין מדינות, תשנ"ח-1998 (להלן: חוק עזרה משפטית), וזה לשון סעיף החוק:
"29. (א) הגישה מדינה אחרת בקשה לגילוי ראיה או חפץ, או לתפיסתם ולהעברתם אליה לצורך ענין פלילי באותה מדינה, רשאית הרשות המוסמכת, לשם גילוי הראיה או החפץ, לבקש מבית המשפט לתת צו להצגת החפץ, או לחיפוש במקום מסוים, או על גופו של אדם או בגופו של חשוד, וכן לתת צו לתפוס את הראיה או החפץ ולהעבירם כמבוקש; לבקשה לבית המשפט יצורפו העתק הבקשה של המדינה המבקשת וכל חומר או מידע הקשורים אליה.
(ב) על בקשה לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 11(א) ובית המשפט ידון בה בדלתיים סגורות."
כהערה מקדימה יש לומר כי "חפץ" מוגדר בחוק עזרה משפטית, בסעיף ההגדרות, גם כ"חומר מחשב כהגדרתו בחוק המחשבים".
סעיף נוסף שלכאורה יכול להיות רלוונטי לענייננו הוא סעיף 30 לחוק עזרה משפטית, שזה נוסחו:
"30. נתפס חפץ, רשאית הרשות המוסמכת להגיש בקשה לבית המשפט לאשר את העברתו למדינה המבקשת; לדיון בבקשה יוזמן האדם שממנו נלקח החפץ וכן כל מי שטוען לזכות בו, אם הוא ידוע; הוראות סעיפים 19 עד 21 יחולו לענין האמור בסעיף זה".
יש לשים לב שסעיף זה מפנה להוראות סעיף 19 לחוק עזרה משפטית. ועל כך אפרט בהמשך.
75. בבש"פ 2529/15 מזר נ' היחידה לעזרה משפטית (להלן: עניין מזר), נידונו סעיפים אלה וכך נקבע:
"איני סבור כי סעיפים 29 ו-30 מתווים הליך דו-שלבי כטענת המבקשים.
ראשית, עמדנו על כך, שבמצב הדברים הרגיל, החשוד אינו אמור לדעת כלל אודות הבקשה. קשה להלום כי כל אימת שהמדינה מעבירה מידע כלשהו למדינה המבקשת, יש להזמין לדיון את החשוד, מה שעשוי לאיין את האפשרות לנהל חקירות באופן חשאי ואפקטיבי. מן המפורסמות הוא, כי גם בישראל מתבצעות חקירות סמויות אף למשך תקופה ארוכה מבלי שהחשוד מודע לחקירה.
שנית, סעיף 29 כבר מקנה את הסמכות לבית המשפט להורות על תפיסת הראיה או החפץ ו"להעבירם כמבוקש", ללא הליך נוסף, כך שעל פניו אין מדובר בהליך דו-שלבי.
שלישית, שני הסעיפים עוסקים במצבים שונים. סעיף 29 חל במצב הדברים הרגיל מקום בו במסגרת הליכי החקירה מועברים מסמכים שונים, בעוד שסעיף 30 לחוק - המפנה להוראת סעיף 19 לחוק - חל כאשר מדובר בחפץ עצמו (או במסמך מקורי), שלגביו עשוי בעל זכות להעלות טענה חוזית או קניינית כזו או אחרת, לגבי זכותו בנכס.
סעיף 19(ב) לחוק קובע שאם נדרשת העברת החפץ עצמו "ולא תחליפו" למדינה המבקשת, אזי ינתן הצו "לאחר שבית המשפט שמע את הטענות של כל הטוען לזכות בחפץ". עמד על כך בית משפט זה בעניין פלוני .... "
76. ניתן לראות כי בהתאם להלכת מזר, במידה ומועבר למדינה המבקשת "תחליפו של החפץ" אזי אין מקום לשמוע טיעוני הטוען לזכות.
77. במקרה שלפנינו, דומה שאין חולק שאין תחולה לסעיף 30. שהרי לרשויות האמריקאיות לא הועבר חומר המחשב המקורי, או המחשב המקורי, אלא הועבר העתק של החומר המקורי בלבד. ואילו החומר המקורי הוחזק על ידי המשטרה (יש לומר בהסכמת המבקש) עד שהוחזר אליו בסופו של יום ב- 26.2.24.
78. המבקש, הפנה אמנם בהליך הערר (חלק ג' סעיף 55 עד 57 וזאת, לטענתו, "למעלה מן הצורך") להמשך הציטוט שהובא כאן מהלכת מזר, ולדברים שצוטטו מהלכת פלוני בהלכת מזר ולפיהם:
"את הוראתו של סעיף 29 משלים סעיף 30 לחוק, הקובע את מסגרת הדיון בשאלת העברתו של החפץ הנתפס על פי צו בית המשפט, העברה שעלולה להיות כרוכה בפגיעה בזכות קניינית. בדיון מסוג זה ייטול חלק לא רק מי שמחזיק בחפץ, באשר זה עלול להתברר כמי שאין לו עניין להתנגד לבקשתה של הרשות הזרה, אלא גם מי שטוען לזכות בחפץ".."
אך כאמור, אין לקרוא דברים אלה במנותק מהדברים שנאמרו קודם לכן, כאשר הפגיעה בזכות קניינית דינה להתברר במעמד שני הצדדים רק אם הועבר חפץ מקורי ולא תחליפו. שהרי נאמר במפורש שידונו בהעברה "שעלולה להיות כרוכה בפגיעה בזכות קניינית" רק כתוצאה מ"העברתו של החפץ הנתפס" ולא במקרה של העברת העתק/תחליפו של אותו חפץ.
במקרה שבפנינו למשל, לו היה מועבר מארז המחשב המקורי – בכך ייתכן והייתה עלולה להיות פגיעה בטוען לזכות - שדרך אגב עניינה בכמה אלפי ₪ בודדים לכל היותר – שווי מארז המחשב. ואין כוונת המחוקק לפגיעה שעלולה להיגרם בעקיפין מדברים שיילמדו מאותו חומר מחשב, שהרי אם זו הייתה כוונת המחוקק – היה מורה על דיון במעמד הצדדים גם כאשר מועבר החפץ המועתק ולא רק כאשר מועבר החפץ המקורי עצמו.
79. כך למשל, גם שמועברים פלטי חשבונות בנק בהתאם לסעיף 29 לחוק עזרה משפטית, אין חובת המדינה לקיים דיון. פלטים אלה יכולים להוביל בהכרח ל"פגיעה בזכות קניינית" במובנה הרחב – שהרי יאפשרו תפיסות רכוש, חילוטים זמניים וכד' – ועדיין כאמור, במקרה שכזה, אין מקיימים דיון במעמד הצדדים. אלא הדיון מתקיים – כפי שנאמר במפורש בחוק עזרה משפטית, וגם בציטוט מהלכת פלוני כפי שצוטט בהלכת מזר כאשר עולה "שאלת העברתו של החפץ הנתפס על פי צו בית המשפט" (להבדיל מהעתקו/חליפו) - רק אז יש לבחון אם העברה זו עלולה "להיות כרוכה בפגיעה קניינית".
80. היחס באשר לחומר מחשב מועתק, והעדר זכותו של בעל חומר המחשב המקורי באותו חומר - מתחזק בהלכה שניתנה לאחרונה במסגרת בש"פ 2235/25 גלעד פלד נ' מדינת ישראל (להלן: עניין פלד) שם נקבע, כי העתק של חומר דיגיטלי אינו מקנה זכות לבעלי חומר המחשב המקורי שהועתק:
"אם כן, יש בפסיקה שעסקה בסעיף 37 לפקודת סדר הדין הפלילי ובהקשר החקיקתי העוטף סעיף זה, חיזוק לפרשנות שלפיה בקשה להשבת תפוס לפי סעיף 37, מתאימה רק ביחס לחפץ שהוא "חפץ תפוס", אשר ניטל מבעליו על ידי המשטרה. משכך, הפרשנות העולה מלשון הסעיף ומהקשרו הטקסטואלי היא כי העתק החומר הדיגיטלי אשר יצרה המשטרה אינו חפץ תפוס שניטל מהמבקש, ושלגביו ניתן להגיש בקשה להשבת תפוס (להבדיל מהחומר הדיגיטלי המקורי)".
בהמשך פסק הדין אף מונה בית המשפט שורה של נימוקים נוספים לפיהם לא קמה למבקש זכות לקבלת את העתק החומר הדיגיטלי שיצרה המשטרה:
"אם כן, הפרשנות המצמצמת לסעיף 37 לפקודת סדר הדין הפלילי, שלפיה לא קמה למבקש זכות, בהוראת חוק זו, לקבלת העתק החומר הדיגיטלי שיצרה המשטרה, ושעולה מלשון הסעיף ותכליתו, עולה בקנה אחד גם עם עמדת בית משפט זה בעניין מאור; עם עמדת מנסחי הצעת החוק הממשלתית ביחס לדין הנוהג; ועם עמדתו של המלומד ויסמונסקי."
מעניין זה ניתן ללמוד, שאין לאדם זכות באשר להעתקים מחומר המחשב שלו. ועל כן גם אינו זכאי לטעון בדיון שיתקיים בנוכחותו, כאשר חומר מחשב מועתק זה מועבר לרשויות בארה"ב במסגרת בקשה לעזרה משפטית כבמקרה שפנינו. וזאת באופן תואם למה שנקבע בהלכת מזר.
81. סיכום בניים - ניתן לראות אם כן, שלו תתקבל טענת המדינה וגרעיני השחזור הינם "חפץ" שהעתקו הועבר אל הרשויות בארה"ב בהתאם לסעיפים 29 (ו- 19 (א)) לחוק עזרה משפטית אז אין כל פגם בהתנהלות המשיבות, ולא נדרש היה לקיים דיון במעמד הצדדים עובר להעברת הקבצים.