בית המשפט העליון
עה"ס 3463/24
עה"ס 3478/24
עה"ס 3684/24
עה"ס 3693/24
לפני: כבוד השופט דוד מינץ
כבוד השופט עופר גרוסקופף
כבוד השופטת רות רונן
המערער בעה"ס 3463/24: חן מלכה
המערער בעה"ס 3478/24:
פבל קוטלר
המערער בעה"ס 3684/24:
נמרוד בלכמן
המערער בעה"ס 3693/24:
דוד בר-אל
נגד
המשיבה: היועצת המשפטית לממשלה
ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ש' רנר) בתה"ג 46153-11-21 ותה"ג 28586-03-22 [נבו] מיום 2.4.2024
תאריך הישיבה: כ' בחשוון התשפ"ה (12 נובמבר 2024)
בשם המערער בעה"ס 3463/24:
עו"ד סיון רוסו
בשם המערער בעה"ס 3478/24:
עו"ד גלית רוטנברג
בשם המערער בעה"ס 3684/24:
עו"ד שיפרה ויגודה; עו"ד נטע לי
בשם המערער בעה"ס 3693/24:
עו"ד משה וייס; עו"ד אריה שכנאי
בשם המשיבה: עו"ד ינאי גורני; עו"ד שרון הורביץ
פסק-דין
השופט דוד מינץ:
לפנינו ארבעה ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ש' רנר) בתה"ג 46153-11-21 ותה"ג 28586-03-22 [נבו] מיום 2.4.2024, בו הוכרזו המערערים בני-הסגרה לגרמניה לפי חוק ההסגרה, התשי"ד-1954 (להלן: חוק ההסגרה או החוק).
הדיון בערעורים אוחד בהחלטה מיום 9.6.2024. בימים 20.11.2024 ו-21.11.2024 נדחו הערעורים בעה"ס 3684/24 ועה"ס 3463/24 לאחר שהודיעו המערערים בהם כי הם חוזרים בהם מערעוריהם. משכך הדיון להלן יתמקד בשני ערעורים בלבד – עה"ס 3478/24 בעניינו של קוטלר (להלן: קוטלר) ועה"ס 3693/24 בעניינו של בר-אל (להלן: בר-אל).
הרקע לערעורים
1. בימים 15.11.2021 ו-24.1.2022 העבירה ממשלת גרמניה בקשות להסגיר לידיה את המערערים לצורך העמדתם לדין בגין ביצוע עבירות מרמה שונות שבוצעו במסגרת קבוצה עבריינית, לפי סעיפים 263(1), 263(5), 263a(1), 263a(2), 25(2), 52 ו-53 לקוד הפלילי הגרמני (StGB) (להלן: בקשת ההסגרה). בקשת ההסגרה התבססה על האמנה האירופית בדבר הסגרה, כ"א 17, 87 (נפתחה לחתימה בשנת 1957), עליה חתומות ישראל וגרמניה (להלן: האמנה האירופית). בימים 18.11.2021 ו-28.2.2022 הורה שר המשפטים מכוח סמכותו בסעיף 3 לחוק, כי המערערים יובאו לפני בית המשפט המחוזי כדי לקבוע אם הם בני-הסגרה.
2. בבקשות ההסגרה נטען כי המערערים היו חלק מקבוצה אשר ביצעה ריבוי עבירות מרמה נגד משקיעים רבים בגרמניה ובמדינות נוספות, החל משנת 2015 ועד מעצרם בשנת 2021 (להלן: הקבוצה). הקבוצה הפעילה מערך מסועף של אתרי אינטרנט שנחזו להיות פלטפורמות לגיטימיות למסחר במוצרים פיננסיים שונים (להלן: הפלטפורמות). הקבוצה גם הפעילה מרכזי טלפנים שעמדו בקשר עם משקיעים באמצעות טלפון ודוא"ל. מרכז הטלפנים עבד תחילה בישראל אך בהמשך הועבר למדינות שונות ובהן גיאורגיה. הטלפנים אשר עמדו בקשר עם המשקיעים הציגו בפניהם מצג שווא לפיו התבצע מסחר בחשבונם, אך בפועל הקבוצה לא קיימה כל סחר בפלטפורמות וכל מטרתה הייתה לקבל כספים במרמה מהמשקיעים. משקיעים רבים אשר ניסו למשוך את כספם נתקלו בהתחמקויות ולבסוף בניתוק קשר. לחלק מהמשקיעים שולמו סכומי כסף מסוימים, אך אלה היו זעומים ביחס להשקעתם. הכספים שהתקבלו מהמשקיעים שימשו למימון המשך פעילות מערך הפלטפורמות, וחלק הארי שלהם התגלגל דרך חברות שונות לכיסיהם של חברי הקבוצה, לרבות המערערים. בנוסף לכך, החל משנת 2019 החלה הקבוצה להפעיל אתרים שנחזו להיות פלטפורמות המיועדות לאפשר למשקיעים שאיבדו את כספם בהונאות סחר בפלטפורמות אחרות לקבלו חזרה, אולם הלכה למעשה אתרים אלה שימשו חזית לקבלת כספים נוספים במרמה. בשל כך, עשרות משקיעים גרמנים הגישו תלונות נגד הפלטפורמות בגין המרמה בטענה לנזקים מצטברים בסך של מיליוני אירו, והערכת הרשויות בגרמניה היא כי סכום המרמה אף גבוה מכך.