3. על רקע האמור, בימים 19.11.2021 ו-14.3.2022 הגישה המשיבה עתירות לבית המשפט המחוזי בהן התבקש להכריז על המערערים בני-הסגרה לגרמניה. בעתירות פורטו הראיות המרכזיות המלמדות על מערך המרמה של הקבוצה: תלונות של שבעה משקיעים בגרמניה; מסמכים רבים אשר נתפסו על ידי הרשויות בגרמניה לפיהם הקבוצה ניהלה פלטפורמות מסחר שונות שכולן היו קשורות זו בזו; וראיות שונות (לרבות הודעות של עובדי הקבוצה ותכתובות דוא"ל) לכך שלא התקיים סחר בפועל ושכל מטרת הפלטפורמות הייתה לקבל כספים במרמה. בהמשך פירטה המשיבה את הראיות הפרטניות אשר קושרות לטענתה את כל אחד מהמערערים לקבוצה ולעבירות המרמה שלכאורה ביצעו.
לעניין קוטלר, נטען כי הוא הצטרף לקבוצה בשנת 2017 ומאז שימש כמנכ"ל שלה. תפקידו הניהולי הבכיר בקבוצה נלמד מתיעודים שנמצאו, מסמכים ותכתובות דוא"ל שנתפסו והודעות שנגבו מגורמים שונים, לרבות עובדי הקבוצה. הודעות הדוא"ל שנתפסו גם מלמדות על מודעותו של קוטלר לאופי המרמתי של פעילות הקבוצה, ופירוט תנועות חשבון בנק שנתפס מעלה כי הועברו לכיסו הפרטי כספי מרמה בסך של כ-304,966 אירו.
לעניין בר-אל, עורך דין במקצועו, נטען כי ממסמכים שונים שנתפסו ומהודעות שנגבו עולה כי עד לשנת 2017 עסק בהקמת חברות במדינות השונות ששימשו את הקבוצה, ו"שימש כ'יועצה המשפטי' של הקבוצה העבריינית". החל משנת 2017 הצטרף לקבוצה גם כשותף עסקי, בעל 15% מרווחיה, והיה מעורב כמנהל בהליכי קבלת ההחלטות בה. מהמסמכים שנתפסו וההודעות שנגבו גם עלה כי קיבל דיבידנדים מרווחי המרמה של הקבוצה בסכום של כ-1.3 מיליון אירו, תוך שהקפיד להסתיר את מעמדו כשותף בכך שדרש כי אלה יירשמו כ"שכר טרחה" עבור שירותים משפטיים.
4. המשיבה טענה בבקשותיה כי בהתאם לאמור קיימות ראיות מספיקות להסגרה של המערערים, כי מעשיהם מגבשים על פי הדין הישראלי עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, וכי מתקיימים גם יתר התנאים הנדרשים לצורך ההסגרה.
5. קוטלר טען מנגד כי התשתית הראייתית שהוצגה אינה עומדת ברף הנדרש וכי אין ראיות לכך שהוא נושא באחריות ישירה או עקיפה למעשים המיוחסים לו. התשתית הראייתית גם אינה מגבשת עבירה בהתאם לדין החל בישראל. בניגוד לתזה שהוצגה על ידי המשיבה, באמצעות פלטפורמות המסחר נעשתה פעילות מסחרית חוקית ולא פעילות מרמתית. הליך ההסגרה גם מנוגד לתקנת הציבור משלושה טעמים מרכזיים: ראשית, לא היה מקום לבחון את המעשים המיוחסים למערערים במשקפיים של עבירות פליליות "רגילות", אלא דרך הוראות חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק ניירות ערך) הקובע עבירות ייחודיות למצבים של תרמית והפרות רגולטוריות בזירת סוחר. חוק זה גם קובע כי אכיפת החוק לגבי עבירות אלה תיעשה על ידי הרשות לניירות ערך, שהיא הרשות הרלוונטית בעלת המומחיות בתחום כנדרש, ואף קובע מנגנון ייחודי לבקשות סיוע משפטי ושיתוף פעולה עם גורמי חוץ, ולא היה מקום לעקוף מנגנון זה. שנית, לקוטלר, אם יוסגר, צפוי מעצר ממושך בגרמניה באופן שעלול להביא לכך שחלק משמעותי מהעונש, אם יורשע, ירוצה בגרמניה ולא בישראל, תוך פגיעה בזכויותיו כאזרח ישראלי. שלישית, חלק מחומרי החקירה שנתפסו על ידי הרשויות בישראל הועברו באופן חד-צדדי לגרמניה, בניגוד לדין ולצווים שלכאורה מכוחם נעשו החיפוש והתפיסה, ומבלי להותיר העתק שלהם בישראל. כתוצאה מהעברה זו ומהגישה המוגבלת לחומרים, נפגעה זכותו של קוטלר להליך הוגן.