בית משפט השלום בנתניה
ת"א 41787-07-21 שדות נ' BELMONTE PROPERTIES UNC
תיק חיצוני: 520976-06-21
לפני כבוד השופט אלי ברנד
תובעת נאווה שדות
ע"י ב"כ עו"ד דדי סופר
נגד
נתבעת BELMONTE PROPERTIES UNC
ע"י ב"כ עו"ד גלעד ליפקר דגן
פסק-דין
רקע
1. הנתבעת היא חברה הרשומה בפנמה, הפועלת בישראל באמצעות מי שהוגדר על ידה כנציגה המסחרי – מר אלי קצירי – הגם שלא נרשמה בישראל כחוק, אשר לזכותה רשום משכון על זכויות התובעת בבית המגורים בו היא מתגוררת.
2. המשכון האמור נרשם מכח הסכם הלוואה והודעת משכון עליהם חתמה התובעת בחודש אוקטובר 2013 ומטעם הנתבעת חתם עליהם מר קצירי.
3. התובעת נקטה הליכים משפטיים שונים, שלא כאן המקום לפרטם (ראו סעיפים 34-30 לכתב ההגנה), בניסיון למנוע את מימוש המשכון וגביית החוב האמורים ללא הועיל וכנגדה מנהלת הנתבעת הליכי הוצאה לפועל למימוש המשכון במסגרת תיק הוצל"פ 520976-06-21 (להלן בהתאמה: "תיק ההוצל"פ" ו-"הליכי ההוצל"פ").
4. התובענה שלפני אינה עוסקת בתוקף המשכון, הסכם ההלוואה או חוב התובעת לנתבעת, אלא אך בחוקיות ותקפות הליכי הגבייה וההוצל"פ שהנתבעת נוקטת נגד התובעת כיום בעטיים.
5. על מנת שלא להאריך במקום שראוי לקצר אציין רק כי התקיימו תחילה שני דיונים בבקשה לסעד זמני של עיכוב הליכי ההוצל"פ, בסיומם הוסכם כי לאחר הפקדת סך של 250,000 ₪ בקופת בית המשפט יעוכבו הליכי ההוצל"פ עד להכרעה בתובענה שלפני, והסכום אכן הופקד.
6. בהמשך לאמור ובתום ישיבת קדם המשפט הראשונה הוברר כי טענותיה העיקריות של התובעת הטעונות הכרעה בהליך שלפני, אשר טרם קיים לגביהן מעשה בית דין, הן כי הליכי ההוצל"פ אינם חוקיים ואינם תקפים על יסוד העובדות הבאות:
א. ברשם החברות בפנמה היתה הנתבעת בסטאטוס "suspendido", קרי – מושעית, במועד פתיחת תיק ההוצל"פ ועד להגשת תובענה זו ועל כן לא היתה זכאית לנקוט בהליכים כלשהם ומשכך תיק ההוצל"פ נפתח שלא כדין ויש להורות על סגירתו, ללא קשר לעצם קיום החוב ותקפות המשכון.
ב. נציג הנתבעת מר קצירי היה באותה עת תחת צו כינוס נכסים ועל כן היה מנוע מלחתום על כל מסמך הקשור לפתיחת תיק ההוצל"פ מטעם הנתבעת, וגם בשל כך נפתח תיק ההוצל"פ שלא כדין ויש להורות על סגירתו, ללא קשר לעצם קיום החוב ותקפות המשכון.
7. לאור מיקוד השאלות כאמור, היות הנתבעת חברה פנמית ובהעדר מחלוקות עובדתיות טעונות הכרעה הצעתי לצדדים בישיבת קדם המשפט הראשונה מיום 14.3.22 את ההצעה הבאה –
"מאחר שהפלוגתאות היחידות שטעונות הכרעה הן הפלוגתאות המשפטיות הבאות: השלכת מעמדה של הנתבעת כ"suspendido" על ניהול הליכי מימוש המשכון מטעמה לרבות חתימה על יפוי כוח והגשת הבקשה לביצוע וכן השלכת היות מר קצירי תחת צו כינוס נכסים בעת ביצוע הפעולות האמורות מטעם הנתבעת, על כשרות פתיחת תיק ההוצל"פ, יוכרע התיק באופן הבא – ימונה מומחה מטעם ביהמ"ש לצורך מתן חוות דעת באשר לדין הנוהג בפנמה ביחס לפעילותה של הנתבעת במעמד האמור. לאחר קבלת חוות הדעת יגישו הצדדים סיכומים בשתי השאלות האמורות וינתן פס"ד.
מאחר שאין שאלות עובדתיות נוספות, די בכך לצורך ההכרעה."
8. הנתבעת הסכימה להצעה דלעיל על אתר ואילו התובעת בקשה להשיב עליה בהמשך וביום 21.3.22 הודיעה אף היא (במסגרת בקשה מס' 11) על הסכמה למתווה שהצעתי.
בעקבות הסכמת הצדדים אשר קבלה תוקף של החלטה מונה עו"ד ד"ר תאודור שוורצברג למומחה מטעם בית המשפט לדין בפנמה על מנת לחוות דעתו ביחס למעמדה של הנתבעת, הרשומה במרשם החברות הפנמי בעת פתיחת תיק הוצאה לפועל בישראל נגד הנתבעת ובעת ניהול הליכי הוצאה לפועל נגדה עד כה, ובמענה לשאלה האם על פי הדין הנוהג בפנמה היתה הנתבעת זכאית לפתוח את תיק ההוצאה לפועל במעמדה זה, לחתום על יפוי כח לשם כך ולנהל את ההליכים נגד התובעת.
9. טרם קבלת חוות דעת המומחה הגישה הנתבעת ביום 27.6.22 בקשה (בקשה מס' 11) אליה צרפה תעודה מן המרשם הציבורי של פנמה מיום 20.6.22 (נספח 1) על פיה, לאחר הסרת המחדלים שגרמו להשעייתה, בוטלה ההשעייה וממועד זה היא במצב של "Good Standing".
10. ביום 25.10.22 הגיש המומחה מטעם בית המשפט את חוות דעתו ולהלן עיקר מסקנותיו הנדרשות לשם ההכרעה שלפני (ההדגשות בקו תחתון ובגופן מעובה המופיעות בכל הציטוטים מתוך דברי המומחה קיימות במקור) –
"34. מאחר ובהתאם לדין של פנמה לא ניתן לפתוח בהליכים משפטיים בעת תקופת ההשעיה, פתיחת תיק הוצל"פ ע"י הנתבעת-החברה, בעת ההשעיה אסורה, על כן להליך הוצל"פ בו פתחה הנתבעת אין תוקף משפטי על פי הדין של פנמה.
35. באשר לייפוי הכח – אין מניעה שחברה מושעית תעניק ייפוי כוח, בעת השעייתה, למשל כדי להתגונן נגד הליכים שנפתחו נגדה או כדי להמשיך בהליכים שנפתחו טרם הוכרזה כמושעית. אבל לא ניתן להשתמש בייפוי הכוח כדי לבצע עסקאות חדשות של החברה או על מנת לפתוח בהליכים משפטיים חדשים. ...
36. יש להדגיש כי הזכויות המהותיות שעמדו לטובת החברה בעת שהייתה בהשעיה לא נפגעו, כלומר, החוב והמשכון נשארו תקפים לטובת החברה.
37. משבוטלה ההשעייה לחברה כיום יש זכות, על פי הדין של פנמה, לפתוח הליך הוצל"פ חדש נגד התובעת, וזכותה לטעון כל טענה שהייתה לה לפני השעייתה של החברה ..."
11. בעקבות חוות דעת זו העבירה הנתבעת אל המומחה שאלות הבהרה הנוגעות לעובדה שקיים הבדל בין אופן מימוש משכון בפנמה – הטעון תביעה נפרדת לבית המשפט – לבין אופן מימושה בישראל המתבצע בהליך הוצל"פ בלבד, בשים לב לעובדה שמדובר בהליך ביצוע זהה להליך ביצוע פסק-דין וטענתה שלמעשה אין מדובר בהליך חדש במהותו.
12. במענה לשאלות ההבהרה הבהיר המומחה מטעם בית המשפט בתמצית כך –
"1. סעיף 3 להחלטת נשיא פנמה ... אליו התייחסתי בהרחבה בחוות הדעת לדין הזר הוא ברור.
בהתאם לס' א' חברה מושעית לא תהיה רשאית להתחיל הליכים חוקיים. כלומר, בעת תקופת ההשעיה החברה המושעית אינה יכולה לפתוח בהליכים חוקיים חדשים. הליך הוצאה לפועל מהווה הליך חוקי חדש.
2. ואם זה לא מספיק ברור, הרי שבסעיף משנה ב' כתוב כי החברה המושעית לא תהיה רשאית לדרוש או לממש זכות כלשהי.
3. ההחלטה של נשיא פנמה אוסרת מימוש זכות כלשהי, כמובן שזה כולל מימוש משכון בכל פורום משפטי."
13. בהמשך לאמור סיכמו הצדדים טענותיהם בישיבת יום 5.2.23 ועתה באה עת ההכרעה, כאשר בפרק הדיון וההכרעה אתייחס לטענות הפרטניות שהעלו הצדדים בנושא זה כמידת הנדרש.
דיון והכרעה
14. להבדיל מאדם, חברה היא אישיות משפטית פרי יצירת הדין ועל כן "חייה", "מותה" אופן פעולתה, וזכותה לבצע פעולות כאלה ואחרות נובעים מן הדין החל עליה והמגדיר זכויות אלו כמו גם את מסך ההתאגדות המפריד בינה לבין הפועלים בשמה במישור הפיזי (ראו למשל ע"א 324/82 עיריית בני-ברק נ' ברוך רוטברד, פ''ד מה(4) 102, 132 (1991) בעיקר בפסקה 7 לחוות דעת כב' השופט (כתוארו אז) אהרון ברק).
15. ברע"א 1080/15 דן אבידן נ' עידן זוטא [פורסם בנבו] (1.4.2015) עסק בית המשפט העליון במספר שאלות הנוגעות לחברה זרה שאינה רשומה בישראל, ובין היתר קבע כי יש הכרה באישיותה המשפטית של חברה זרה גם אם לא נרשמה בישראל כדרישת החוק ונימק זאת בכך שחברה כזו – "רשומה במדינתה, וניתן לבדוק את מצבה הכלכלי באמצעות רשם החברות, או גוף רשמי אחר, באותה מדינה" (פסקה י"ג).
16. מדברים אלו ניתן להסיק כי לצד עצם ההכרה בפעולות שביצעה בישראל של חברה זרה שלא נרשמה בישראל כחוק, המקור לבחינת מצבה והיקף זכויותיה הקונקרטיות של חברה זרה כזו הוא רשם החברות או כל מקבילה אחרת במדינה בה היא רשומה ומדיניה נובע מקור "חיותה", וממילא גם הדין החל עליה ככזו, היוצר ומגדיר את היקף זכויותיה ויכולתה לפעול.
17. בענייננו הנתבעת היא חברה הרשומה בפנמה ולא בישראל ועל כן הדין המסדיר את מעמדה וזכותה הבסיסית לפעול ככזו הוא הדין החל בפנמה.
18. מאחר שאין חולק כי במועד פתיחת הליכי ההוצל"פ היתה הנתבעת במעמד של "suspendido", קרי – מושעית (תדפיס מרשם החברות הפנמי מהווה נספח ו' לכתב התביעה), השאלה הנשאלת היא האם על פי הדין הפנמי יכולה היתה הנתבעת בהיותה מושעית לפתוח את תיק ההוצל"פ למימוש המשכון על בית התובעת.
19. על פי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט לדין הפנמי התשובה לשאלה זו היא שלילית באופן חד משמעי, ולמען הסדר הטוב אשוב ואצטט קטע ממוקד מתוך שהובא כבר לעיל מחוות דעתו –
"34. מאחר ובהתאם לדין של פנמה לא ניתן לפתוח בהליכים משפטיים בעת תקופת ההשעיה, פתיחת תיק הוצל"פ ע"י הנתבעת-החברה, בעת ההשעיה אסורה, על כן להליך הוצל"פ בו פתחה הנתבעת אין תוקף משפטי על פי הדין של פנמה."
20. גם בתשובות לשאלות ההבהרה שהופנו אליו מטעם הנתבעת הבהיר המומחה מטעם בית המשפט באופן חד משמעי, ושוב אחזור ואצטט את לשונו בשל חשיבות הדברים לענייננו –
"1. ... חברה מושעית לא תהיה רשאית להתחיל הליכים חוקיים. כלומר, בעת תקופת ההשעיה החברה המושעית אינה יכולה לפתוח בהליכים חוקיים חדשים. הליך הוצאה לפועל מהווה הליך חוקי חדש.
2. ואם זה לא מספיק ברור, הרי שבסעיף משנה ב' כתוב כי החברה המושעית לא תהיה רשאית לדרוש או לממש זכות כלשהי.
3. ההחלטה של נשיא פנמה אוסרת מימוש זכות כלשהי, כמובן שזה כולל מימוש משכון בכל פורום משפטי."
21. נמצא כי על פי הדין הפנמי, המסדיר ומקנה לנתבעת את זכויותיה הבסיסיות לבצע פעולות כלשהן, לא היתה לה כל זכות פתוח הליך הוצל"פ ואף לדרוש או לממש כל זכות שהיא בהיותה מושעית וברי, איפוא, כי פתיחת תיק ההוצל"פ נגד התובעת שעה שהיתה מושעית נעשתה שלא כדין ובהעדר סמכות לעשות זאת.
22. נשאלת עתה השאלה האם העובדה שלאחר מעשה – ביוני 2022 (לאחר פתיחת ההליך הנוכחי) – הסדירה הנתבעת את מעמדה והשעייתה תמה משליכה על המסקנה האמורה ומובילה לתוצאה שלמרות המחדל בפתיחת תיק ההוצל"פ יש מקום להותירו על כנו.
23. גם בעניין זה דברי המומחה מטעם בית המשפט ביחס לדין בפנמה ברורים, והוא קובע כי על פי הדין הפנמי –
"37. משבוטלה ההשעייה לחברה כיום יש זכות, על פי הדין של פנמה, לפתוח הליך הוצל"פ חדש נגד התובעת, וזכותה לטעון כל טענה שהייתה לה לפני השעייתה של החברה ..."
24. משמעות האמור היא כי על פי הדין המסדיר את פעילותה של הנתבעת לא ניתן לרפא בדיעבד את המחדל ולהותיר את תיק ההוצל"פ על כנו ועל הנתבעת להכבד ולפתוח תיק חדש, הגם שטענותיה המהותיות לעניין הזכויות לא נפגעו.
25. הנתבעת ביקשה לסמוך טענתה כי יש להותיר את תיק ההוצל"פ פתוח למרות האמור על קביעת בית המשפט העליון בע"א 3773/16 עו"ד איתן ארז בתפקידו כנאמן לנכסי החייבת רחל סופר נ' רחל סופר [פורסם בנבו] (3.10.2018) שם עסק בית המשפט, בין היתר, במקרה בו חברה זרה מאיי הבתולה שהיתה מחוקה במרשם המתנהל שם עקב אי תשלום אגרה ולאחר הסדרת חוב האגרה הוחזרה לרישום במצב "תקין ואיתן" ובהשלכת עובדות אלו על הליכים משפטיים שנקטה בתקופת מחיקתה מן המרשם.
במקרה האמור דחה בית המשפט העליון את טענת הנאמן כי דין ההליכים שנקטה החברה בעת היותה מחוקה להמחק ומכאן ביקשה גם הנתבעת דכאן להבנות ולהקיש גזרה שווה לענייננו.
26. דא עקא, אין הנידון דומה לדין ולא ניתן להקיש מן המקרה האמור לענייננו לאור השוני המהותי בין שני המקרים בהתייחס למצב המשפטי במדינות הרישום, ולהלן דברי בית המשפט העליון בפסקה 54 של ע"א 3773/16 [פורסם בנבו] (שינויי הגופן מצויים במקור, ההדגשה בקו תחתון שלי) –
"ייאמר כבר עתה, כי לאחר עיון בחוות-הדעת, אין בידי לקבל את טענת הנאמן בדבר אי רישומה של נט במרשם החברות באיי הבתולה הבריטיים, וזיוף ייפוי הכוח מיום 16.6.2016, שניתן לעו"ד אנגלרד על-ידי נט. מחוות-הדעת עולה, כי נט רשומה, באופן חוקי, במרשם החברות על-פי "חוק החברות העסקיות של 2004, איי הבתולה הבריטיים", ומצבה "תקין ואיתן"; וכי ייפויי הכוח שניתנו לבאי-כוחה "לפני 2015 ולאחר מכן" הינם תקפים ומחייבים."
27. הנמקת בית המשפט העליון בהכרעתו זו מתבססת, איפוא, באופן מלא על המצב המשפטי במדינת רישומה של החברה אשר על פי הדין החל בה, כעולה מחוות הדעת שהונחה לפניו ביחס לכך, למרות מחיקת החברה הפעולות המשפטיות שעשתה בתקופת המחיקה (שם דובר בהענקת יפויי כח) תקפות ומחייבות.
28. בדידן שונה המצב תכלית השוני שעה שהמומחה מטעם בית המשפט לדין בפנמה קבע בפסקה 37 לחוות דעתו קביעה הפוכה לחלוטין על פיה בהתאם לדין הפנמי לא מכשיר ביטול העיית הנתבעת את פעולותיה המשפטיות בתקופת ההשעייה בדיעבד, אלא הזכות המוקנית לה עקב כך היא לפתוח מחדש בהליכים ולהעלות מחדש כל טענה שעמדה לזכותה.
29. אעיר כי כבר בע"א 180/68 "מנוס" בע"מ נ' קלקר נורדן נ' ו' אמסטרדם (פ''ד כב(2) 421 (1968)) נדונה סיטואציה המזכירה במעט את המקרה דנן, שם נטען כי יפוי כח שהעניקה חברה זרה שאינה רשומה בישראל לעו"ד מטעמה להגיש בקשת פירוק אינו תקף ועל כן יש לבטל צו פירוק שניתן כנגד המערערת במסגרת הליך שפתח עוה"ד שקיבל את יפוי הכח בשם החברה הזרה, ולמרות העובדה שנקבע כי יפוי הכח אינו תקף דחה בית המשפט את הטענה שיש לבטל את ההליך והותיר את צו הפירוק על כנו.
ברם, גם במקרה זה לא נשענה הדחייה על התעלמות מקיומו של פגם בעצם יכולת החברה הזרה לנקוט בהליך אלא הוברר כי החברה הזרה היתה כשרה לפעול ולנקוט בהליך ורק יפוי הכח שמסרה לבא-כוחה היה פגום, באשר נחתם על ידי מי שלא היה ברור אם מוסמך לחתום בשמה, ועל כן התיר בית המשפט לתקן את הפגם באמצעות הגשת יפוי כח חדש וערוך כדין.
30. אלא שבענייננו, כאמור, הפגם אינו במסמך זה או אחר ולא בזהות החותם מטעם החברה (נוכח היות מר קצירי בכינוס נכסים במועדים הרלוונטיים יודגש כי הפגם הוא לכל הפחות לא רק ביחס לחותם) אלא בכך שהחברה עצמה לא היתה כשירה לנקוט בהליכים אלו ועל פי הדין היוצר את סמכויותיה – הדין הפנמי – נעדרה סמכות לפעול ולגבות חוב וכאשר הושבה למרשם זכותה רק להתחיל הליך חדש ולא להמשיך לפעול תוך הכשרה בדיעבד של פעולות חסרות תוקף שביצעה בתקופה השעייתה.
31. הנתבעת טענה באריכות ביחס למשמעות היות חברה מפרת חוק עקב אי תשלום אגרות על פי הדין הישראלי וכי מצב זה אינו מונע ממנה נקיטת הליכים, אולם לטענה זו אין כל משמעות שכן מעמדה סמכויותיה וזכויותיה הבסיסיות של הנתבעת אינן נקבעות על פי הדין הישראלי אלא על פי דין מקום רישומה – הדין החל בפנמה.
32. טענה נוספת שהעלתה הנתבעת היתה כי גם על פי הדין בפנמה, כעולה מחוות הדעת, זכאית חברה מושעית להמשיך לנהל הליכים חוקיים שהחלו טרם תקופת השעייתה.
הנתבעת ביקשה לטעון כי לאור הוראת סעיף 81 לחוק ההוצאה לפועל, על פיו משכון מבוצע בהוצאה לפועל כמו פסק-דין, אין לראות בהגשתו לביצוע פעולה משפטית חדשה אלא המשך ישיר של פסק-הדין ועל כן אין מדובר בהליך שהחל בתקופת השעייתה.
33. גם בטענה זו אין ממש.
ראשית, ראינו כבר את דבריו הנכוחים של המומחה ביחס לזכויותיה של הנתבעת בהיותה מושעית בפנמה, וגם אם היתה מתקבלת טענת הנתבעת עדיין חוק ישראלי העוסק באופן נקיטת הליכי אכיפת פסקי דין אינו יכול להקנות לחברה זרה – שאינה רשומה בישראל ומתנהלת על פי הדין הזר – זכות לבצע פעולות שאין היא זכאית לבצע באופן מהותי (ראו למשל רע"א 1745/16 קפלה אנסטלט (חברה מחוקה) נ' ספוט עתיד בע"מ [פורסם בנבו] (27.2.2017)).
זאת ועוד, אמנם המחוקק בישראל ביקש להעניק למשכון מעמד בטוחתי מיוחד שיאפשר להגישו לביצוע בהוצאה לפועל כמו פסק-דין אולם גם הגשת פסק-דין שנתן בית משפט לביצוע בהוצאה לפועל אינה חלק מן ההליך המשפטי במסגרתו ניתן פסק-הדין אלא הליך אחר ונפרד המתנהל באמצעות רשות אחרת ומטרתו אכיפת ההוראות האופרטיביות שבפסק-הדין.
על כן נפתח הליך חדש, קיימת מערכת נפרדת של הוראות חקיקה ראשית לגבי הליך זה וכך גם תקנות פרוצדורה ובשום היבט אין מדובר באותו הליך.
34. טענה נוספת שטענה הנתבעת היתה כי הפסיקה הכירה ב"השתק הגנה" החל מקום בו אדם מגיש תביעה בטענה שתאיין פסק-דין שניתן נגדו בהליך קודם ואז מושתק הוא מלהעלותה, ועל כן – נוכח הליכים קודמים שנקטה התובעת כנגד ההלוואה המשכון ומסמכי רישומם והעובדה שטענותיה במסגרתם נדחו – טוענת הנתבעת כי חל כלפי התובעת השתק שיפוטי.
אלא שגם טענה זו אינה יכולה לעמוד לנתבעת כנגד התובענה דכאן.
35. בע"א 4576/17 Air Via OOD נ' השטיח המעופף בע"מ [פורסם בנבו] (18.12.2008) קבע בית המשפט כי חריג זה של השתק הגנה יחול רק כאשר – "הנתבע, שהפך לתובע בתביעה המאוחרת, מעלה טענה שאם תתקבל תאיין את פסק הדין שניתן כנגדו כנתבע בתביעה הקודמת" (פסקה 3 לחוות דעת כב' השופט עמית ובדומה בפסקה 25 לחוות דעת כב' השופט גרוסקופף).
אלא שגם אם תתקבל טענת התובעת העולה בתובענה דנן אין הדבר מאיין את זכות הנתבעת לממש את המשכון הרשום לטובתה, שכן לא בכך עוסקת התובענה דכאן אלא רק בכשרות הליך ההוצל"פ שנקטה הנתבעת ואשר פתוחה בפניה הדרך לנקוט מחדש לאחר שהסדירה את מעמדה בפנמה.
לפיכך לא עומד מקרה זה בתנאים שנקבעו לקיומו של השתק הגנה.
36. המורם מכלל האמור הוא שלאור הדין הפנמה, מדינת רישומה של הנתבעת, אין מנוס מן הקביעה שלא היתה לנתבעת זכות לפתוח את תיק ההוצל"פ נגד התובעת בהיותה מושעית ואף לא לדרוש או לממש זכות כלשהי, וגם אם הוסר מחדלה בוטלה השעייתה והיא הוחזרה למרשם במצב תקין מורה הדין בפנמה כי זכותה היחידה היא לנקוט כעת – מחדש, בהיותה פעילה כדין – בהליך לגביית המגיע לה ולא ניתן לרפא בדיעבד את ההליך שננקט שלא כדין.
37. לאור מסקנה זו אינני נדרש לעסוק בשאלת השלכת היות מר קצירי תחת צו כינוס נכסים בעת ביצוע הפעולות האמורות על ידו בשם הנתבעת על כשרות פתיחת תיק ההוצל"פ.
38. לא למותר לציין בשולי הדברים כי התוצאה דלעיל, על פיה יש לפתוח מחדש הליך זהה לזה שכבר החל ונוהל פרק זמן לא מבוטל ביחס לחוב ולמשכון שתקפותם הוכרעה זה מכבר ושאין לגביהם כל טענה או מחלוקת הטעונה הכרעה, היא תוצאה המעוררת אי נוחות מאחר שהיא יוצרת כפל הליכים ולפיכך אינה עולה בקנה אחד עם שיקולי יעילות.
ברם, על אף אי הנוחות והסרבול הנובעים מתוצאה זו שיקולי יעילות אינם חזות הכל וכפי שהורנו בית המשפט העליון, ולא במקרה אחד, במקרים בהם הדין מוביל בהכרח לתוצאה שאינה עולה בקנה אחד עם יעילות הדיון נסוגה היעילות מפני הדין (ראו למשל רע"א 2407/14 מורן רוחם נ' אג'נס פרנס פרס בע"מ [פורסם בנבו] (14.10.2015) פסקה 58 ועוד), גם אם ייתכן שלשיקולים אלה תהיה השלכה לפחות על סוגיית פסיקת ההוצאות.
סיכום
39. הנובע מן האמור הוא שאני מורה על סגירת תיק הוצל"פ 520976-06-21 אשר נפתח על ידי הנתבעת שלא כדין.
40. למען הסר ספק מובהר כי אין בקביעה זו כדי להשליך בכל דרך שהיא על תוקפו של החוב נושא תיק ההוצל"פ או על כשרות המשכון ומסמכי המשכון ואף אין בתוצאת הליך זה כדי ליצור מניעה עקרונית כלפי הנתבעת מנקיטת הליכים מחדש למימוש אותו משכון בגין אותו חוב בהם עסק תיק ההוצל"פ.
41. עתה לעניין הוצאות ההליך, ככלל – בעל דין שתביעתו התקבלה זכאי שיפסקו לזכותו הוצאות ההליך באופן שלא יצא בחסרון כיס מהליך שנקבע בסיומו כי הסעד שביקש מגיע לו, למעט במקרים חריגים, אולם המקרה דנן הוא מקרה חריג לכלל זה.
מדובר בהליך אחד מיני רבים שנקטה התובעת נגד הנתבעת במטרה למנוע או לעכב את מימוש המשכון על נכס שבבעלותה בגין חוב שכבר הוכרע שהן החוב והן המשכון הם בני תוקף, וגם תוצאת ההליך הנוכחי אינה מונעת הליכי מימוש המשכון בגין חוב שהתובעת טרם פרעה במלואו ויוצרת כפל הליכים מכורח המצב המשפטי.
יובהר מיד כי גם התנהלות הנתבעת אינה כלילת השלמות שכן נקטה הליכים שלא כדין בהיותה מושעית מפעילות על פי דיני מדינת רישומה עקב מחדליה ואף עמדה על המשך ניהול תיק ההוצל"פ תחת הגעה לתוצאה זו – שאינה פוגעת בזכות מזכויותיה המהותיות – כבר בראשית הדרך או למצער לאחר קבלת חוות דעתו הברורה של המומחה מטעם בית המשפט או אף תשובותיו לשאלות ההבהרה.
42. באיזון בין כלל האמור אני מצא לנכון לחייבת את הנתבעת להשיב לתובעת את אגרת בית המשפט בסך 654 ₪, את חלקה של התובעת בשכר המומחה ולפסוק לזכותה שכ"ט עו"ד על הצד הנמוך בסך 6,746 ₪ (בהתאם לפרט 3 בתוספת הראשונה לכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), תש"ס-2000).
43. המזכירות תשיב לתובעת את סכומי הפקדון שהפקידה בקופת בית המשפט.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד תוך 60 יום.
ניתן היום, ט"ז שבט תשפ"ג, 07 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.
אלי ברנד