בית משפט השלום תל אביב-יפו (בשבתו בבת ים)
תא"ק 967-01-15 AVIATON SERVICES S.A DE C.V נ' מדינת ישראל
לפני כבוד השופט עדי סומך
התובעת: AVIATON SERVICES S.A DE C.V
באמצעות עורך הדין אמנון פרום
נגד
הנתבעת: מדינת ישראל – משרד הבטחון
באמצעות ב"כ מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)
פסק-דין
פתח דבר
1. ענייננה של תביעה זו, בדרישתה של התובעת להשיב לידיה סך של 337,500 ₪ השווים בסכומם לכדי סך של 90,000 דולרים אותם היא שילמה לנתבעת כתשלום ראשון (להלן: "התשלום הראשון" או "המקדמה") במסגרתה של עיסקה לרכישתה ממנה של שלושה מטוסי תובלה צבאיים מסוג "ערבה" דגם 202 (להלן:"המטוסים"), לצורכי השבחה ומכירה למדינה שלישית בסכום כולל של 900,000 דולרים.
קורות ההליכים ומיהות הצדדים
2. התובעת הינה חברה זרה הרשומה במדינת אל סלבדור העוסקת בתחום התעופה ובכלל זה ברכישתם להשבחה והשמשה של מטוסים לשם מכירתם לגורמים שלישיים. עד למותו במהלך טיסה, החזיק בשליטת התובעת מר ירון דגני ז"ל , איש שתחום עיסוקו היה בעסקאות תעופה, והיה בעל מומחיות רבה בו.
3. הנתבעת ובכלל זה משרד הביטחון, הינה מי שהתובעת התקשרה עימה בשתי הזדמנויות שונות לרכישתם של שלושה מטוסי תובלה צבאיים מדגם "ערבה" שהיו בשירות חיל האויר הישראלי וזאת בסך כולל של 900,000 דולרים ואשר לשיטתה יועדו לשם מכירתם למדינת אל סלבדור.
4. בין הצדדים התגלעו מחלוקות הנוגעות לטענת התובעת בדבר זכאותה לקבל את ספרי תחזוקת המטוסים שבידי הנתבעת בד בבד לחתימה על הסכמי ההתקשרות בעוד שהתובעת טוענת כי הנתבעת הפרה הסכמים אלה ביודעין כלפיה וכי לא כך הדבר.
ההסכם הראשון
5. ראשית ההתקשרות החוזית שבין הצדדים ביום 14.02.2008 או אז נחתם הסכם ראשון בין התובעת באמצעות מר דגני ז"ל, לבין הנתבעת לרכישתם של המטוסים. במסגרתו של הסכם זה סוכם בין היתר כי התשלום הראשון בגין התמורה הכוללת של המטוסים יעמוד על 90,000 דולרים שישולם במעמד החתימה על ההסכם, והיתרה בסך 810,000$ תשולם בתוך 30 ימים ממועד קבלת אישור על ביצוע העיסקה משלטונות ארצות הברית ,כשלאחריה תהא זכאית התובעת לקבל לידיה את החזקה במטוסים.
6. כן סוכם כי ככל שאישור שכזה לא יתקבל בפרק זמן האמור לעיל, יראו הסכם זה כמבוטל והתובעת תהא זכאית להשבת כספי המקדמה. בנוסף, הצדדים העמידו את הפיצויים הקבועים ביניהם למקרה של הפרת אחת מהתחייבויות התובעת בצורה יסודיות לכדי סכום המקדמה.
7. ביום 10.12.08 ובמהלך אותה שנה, התקבל האישור האמריקאי וזה הועבר חודשים לאחר מכן ביום 3.5.09 למר דגני ז"ל (בשל נתק ממושך בין הצדדים), אשר לאחריו לא טרח מר דגני בהסדרת יתרת התשלום לנתבעת. בעקבות כך, ביום 16.6.09 הוציאה הנתבעת תחת ידיה מכתב למר דגני, ובו היא מודיעה לו על ביטול ההסכם וחילוט המקדמה ששולמה.
ההסכם השני
8. לימים, ביום 6.12.09, חודשים מספר לאחר ביטול ההסכם הראשון, וחילוט המקדמה על מכוחו, פנה מר דגני לנתבעת מתוך מטרה לבחון אפשרות להתקשר עימה שוב לרכישה חוזרת של אותם מטוסים. לאחר מו"מ בין הצדדים, נאותה הנתבעת להתקשר שוב עם התובעת בהסכם חדש וכך נולדה העיסקה השנייה, עליה חתמו הצדדים ביום 21.01.10. זו אינה שונה במהותה ובסכומה מהעיסקה הראשונה, פרט להסכמה לפיה התשלום הראשון מכוחו של ההסכם הראשון על סך 90,000 דולרים, ישמש כמקדמה ראשונה לעיסקה השנייה וכי יתרת התמורה על סך 810,000 דולרים תשולם בשיעורין של 100,000 דולרים בתור מקדמה שנייה ו-710,000 דולרים כגמר חשבון בטווחים קצרים של ימים אחדים ממועד החתימה על העיסקה.
9. הצדדים העמידו במסגרת הסכם זה את הפיצויים המוסכמים למקרה של הפרה יסודית של אחת מהתחייבויות התובעת על סך 190,000 דולרים לכדי סך המקדמה הראשונה בתוספת המקדמה השנייה. התובעת יוצגה בעיסקה זו על ידי עורך הדין דני זילברשלג אשר שימש בתור נציגה בארץ ומיופה כוחה והוא זה שגם חתם בשמה על ההסכם השני.
10. התובעת לא שילמה לנתבעת את יתרת התמורה כפי שסוכמה בהסכם השני ולמעשה פרט לאותה מקדמה שחולטה לא שולם על ידה דבר. בין הצדדים התגלעה מחלוקת רבתי לנוכח דרישתה של התובעת לקבל מידי הנתבעת את כל מסמכי המטוסים הנוגעים לתיעוד התחזוקה שנעשתה בהם וכל תיעוד שיש לנתבעת אודותיהם אצלה וזאת בטרם העברת יתרת התמורה על פי ההסכם השני לנתבעת.
11. לעמדת התובעת, היסטוריית המטוסים, תיעוד והחלפת חלפים בהם ואישורי הרשויות המתאימות לתקינותם, הינם יהרג ובל יעבור מבחינתה שכן הללו משמשים מיפוי מלא ומדוייק על מצבם המכני ומבלי שמסמכים אלה לא יתקבלו בידיה אין נפקות מבחינתה לעיסקה זו, שכן אף רוכש עתידי לא יסכים לרכוש מטוסים אלו, ללא תיעוד ממצה על המצבם המכני והתפעולי.
12. לשיטת התובעת, על פי לשון ההסכמים וממה שדובר בין הצדדים עובר לחתימה עליהם, על הנתבעת היה להעביר לידי התובעת את ספרי המטוסים בד בבד לחתימה על ההסכמים ובפרט במסגרת ההסכם השני שבו היא יוצגה בידי עוה"ד זילברשלג.
13. הנתבעת לעומת זאת טוענת כי התובעת (שוב), מפרה את ההסכם עימה ואינה משלמת את תמורתו והפעם תוך יצירת אמתלה מדומה אודות התחייבות שאין לה שחר וכי בשום שלב היא לא התחייבה למסור בידי התובעת את ספרי המטוסים עובר לתשלום מלוא תמורת המכר כי אם במועד סיומו המלא כפי שגם לשון ההסכמים מורה ומחייבת.
14. כן נטען כי טרם חתימת הצדדים על ההסכם הראשון, התובעת באמצעות מר דגני שביקר בבסיס חיל האויר (בח"א 27) שבו נמצאו המטוסים, ביצעה בדיקה מטעמה הן למטוסים והן לציוד הנלווה שלהם ובמסגרתה אף עיין מר דגני בספרי המטוסים ומצא אותם טובים ומתאימים לצרכיו.
15. עוד נטען כי במסגרת ניסיונות ההדברות שבין הצדדים ועם התגלה הקרע, ביום 19.4.10 נפגשה התובעת באמצעות בין היתר מר זילברשלג - נציגה בארץ, עם נציגי הנתבעת לשם ליבון העניינים וניסיון הדברות או אז כמחווה של רצון טוב, נאותה הנתבעת לאפשר לתובעת לצלם שניים מספרי המטוסים והזמינה מאוחר יותר בפנייתה בכתב למר זילברשלג, את התובעת לצלם את דפי המטוס השלישי. חרף זאת לעמדתה, לא טרחה התובעת בתשלום יתרת התמורה והעיסקה לפיכך לא יצאה אל הפועל.
16. בהקשר לכך נטען מנגד על ידי התובעת כי כל שהתקבל מהנתבעת היו המה דפים בודדים ביותר של ספרי כל מטוס, כאשר לימים הסתבר לה בעקבות כך כי הנתבעת הונתה אותה ולמעשה כלל לא מצויים בידיה אותם ספרים או ניירת מטוסים מפורטת וחיונית לה לצורכי מכירת המטוסים לשמה היא התקשרה בהסכמים אלה.
17. כתימוכין לעמדתה זו, טרחה והגישה התובעת חוות דעת מומחה מטעמה בשם אברהם כספי כמי שעסק שנים רבות לשיטתה בתעופה והינו בעל ניסיון עשיר בתחום בין היתר בשל העסקתו שנים רבות בתעשייה האווירית בתחזוקת מטוסים ובתפקידי ניהול מקצועיים ומגוונים, לרבות בתור ראש מינהל תחזוקת מטוסים בארץ ובחו"ל, במסגרתה העלה המומחה על נס רשימה בת 14 מסמכים מהותיים אודות מצבם התפעולי של המטוסים, המחויבים דרך קבע בסוג כזה של עסקאות ואשר בלעדיהם אין לתובעת תוחלת לעסקה.
18. משההתקשרות שבין הצדדים עלתה על שרטון ובהעדר פתרון באופק, פנתה התובעת בהמרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי מרכז בדרישה למינוי בורר בהתאם לסעיף 8(א) לחוק הבוררות התשכ"ח-1968. ביום 10.1.11 לאחר דיון בבקשה במעמד הצדדים דחה בית המשפט מפי כבוד השופט סג"נ אילן ש' שילה את הבקשה בהסכמת התובעת והמרצת הפתיחה נמחקה. התובעת לא אמרה נואש ועתרה גם למתן צו על תנאי כנגד הנתבעת במסגרת בג"ץ 6383/11, [פורסם בנבו] במסגרתו ביקשה היא להורות לנתבעת לקיים הליך בוררות בין הצדדים. ביום 14.11.2012 לאחר שהתובעת קיבלה את המלצתו לדחייתה, הורה בית המשפט על דחיית העתירה.
19. ביום 8.1.15 הגישה התובעת תביעה זו אותה ובה כרככה את עילותיה להשיב לידיה את דמי המקדמה . לאחר 7 דיוני משפט וקביעת ערובה להוצאות על פי בקשת הנתבעת בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 9.11.15, הגישו הצדדים את ראיותיהם ( מטעם התובעת הוגש תצהיר עדותו הראשית של מר זילברשלג וחוות דעת המומחה מר אברהם כספי ומטעם הנתבעת תצהיר עדותה הראשית של הגב' אביבית קינן אשר שימשה בעת הרלוונטית כמנהלת היחידה לייצוא בטחוני למרכז אירופה במשרד הביטחון והייתה מי שטיפלה בהתקשרויות החוזיות אל מול התובעת והכל בלווי עשרות עמודי נספחים שצורפו לתצהירים אלה).
20. ביום 25.12.18 התקיים דיון בפרשת התביעה במהלכו העידו ונחקרו מר זילברשלג והמומחה מר כספי וביום 16.9.19 התקיים דיון בפרשת ההגנה במסגרתו נחקרה הגב' קינן וכן העיד בחקירה ראשית ונחקר בחקירה נגדית עוה"ד שמעון אבירן בתור מי ששימש כסגן היועץ המשפטי של משרד הבטחון ואשר היה בסוד העניינים הנוגע בדבר אשר ביסוד ההתקשרויות החוזיות שבין הצדדים והמחלוקות ביניהם. הצדדים סיכמו את טיעוניהם בכתב והותירו את מלאכת הכרעת הדין בתביעה זו לבית המשפט וזו תובא באריכות להלן.
דיון ומסקנות
הקדמה
21. תמצות מכלול ההיבטים הנוגעים לתביעה זו, מוביל לדידי לדיון מהותי ביחס לשתי שאלות עיקריות שצריכות מענה: השאלה הראשונה, נוגעת למהות ההסכמים שחתמו הצדדים ביניהם ואשר בליבת העניין, וזאת מתוך מטרה לאפיין את המסגרת הנורמטיבית שבה הם חיים ולטעת פרשנות בהסכמים אלה, שהרי עניין לנו בהתקשרות חוזית שקיבלה ביטוי מחייב בכתב.
22. השאלה השנייה הינה נגזרת של השאלה הראשונה ובין היתר היא תוצר שלה, וזו עוסקת בליבת ההפרה החוזית הנטענת ביחס לאי מסירת ניירת המטוסים במעמד החתימה על ההסכם השני, דבר שבהפרתו, לעניות דעת התובעת, מזכה אותה בהשבת התשלום ששולם על ידה במסגרת ההסכם הראשון. במילים אחרות, השאלה השנייה תעסוק בטענת ההפרה לה מכוונת התובעת בהסכם זה ובעטיה זכאותה להשבת הכספים ששולמו על ידה במסגרת ההסכם הראשון.
23. לכל אחת משאלות אלו יוקדש פרק נפרד, מלווה ומנותח על פי הראיות שהוצגו בידי הצדדים על בסיס נטל ההוכחה והשכנוע המוטל מטבע הדברים על התובעת בתביעה זו, ביחס לשתי השאלות גם יחד.
אפיון החוזים – מהותם ומיהות הצדדים להם
24. כאמור, מן הראוי תחילה לאפיין את המסגרת הנורמטיבית שבה עוסקת תביעה זו, ואשר מכוחה עתרה התובעת להשיב לידיה את סך ה-90,000 דולרים שהיא שילמה לנתבעת במסגרת ההסכם הראשון ביניהן.
25. כפי שצוין בכתב התביעה ואליבא נציג התובעת מר זילברשלג בתצהיר עדותו הראשית, התובעת הינה חברה זרה העוסקת בתחום התעופה וברכישה ומכירת מטוסים, והיא זו שהתקשרה עם הנתבעת בחוזים לרכישת מטוסי הערבה (על מהות עיסוקה זה של התובעת ראה גם דו"ח Dun &Bradstreet אותו הגישה הנתבעת ביום 15.9.16 לתיק).
26. בדיון מקדמי מיום 25.4.18 טען מר זילברשלג כי עסקת רכש המטוסים מאת הנתבעת, אינה עסקת רכש המטוסים הראשונה של התובעת כמי שזה תחום עיסוקה, ובפרט אין זו העיסקה הראשונה של התובעת עם משרד הביטחון (שם, בעמ' 20 שורות 25-26 ובעמ' 26 שורה 20 לפר' הדיון).
27. בעל השליטה בתובעת מר ירון דגני ז"ל אשר היה גם הרוח החיה מאחוריה, היה איש שתחום עיסוקו בתעופה, בקיא ובעל מומחיות ייחודית בתחום זה והינו על כן גם זה שבא במגע עם הנתבעת לרכישת המטוסים במסגרת שני ההסכמים וזאת לשם השבחתם ומכירתם לחיל האוויר של מדינת אל סלבדור כפי תצהירו של מר דגני ז"ל שצורף בשם התובעת להמרצת הפתיחה שהגישה התובעת בבית המשפט המחוזי וכפי הנטען על ידי מר זילברשלג בסעיף 26 לתצהיר עדותו הראשית.
28. עדות למעורבותו הישירה של מר דגני ז"ל בהליך ההתקשרות העסקית עם הנתבעת בעסקת המטוסים, נמצאה גם בשלביה המוקדמים של קבלת ההחלטה באם להתקשר עם הנתבעת אם לאו, וזאת כאשר הוכח שהוא ביקר בבסיס בח"א 27 של חיל האוויר שם הוצגו בפניו המטוסים ושם לעמדת מר זילברשלג בחקירתו הנגדית, פגש מר דגני את נציגי חיל האוויר עימם הוא בא בדברים לצורך העניין (עמ' 26 שורה 20 ועמ' 30 שורה 18 לפר' הדיון מיום 25.12.18).
29. על מעורבותו הישירה של מר דגני בעיסקה הראשונה על כל פרטיה, בקיאותו הרבה בתחום התעופה והשבחת מטוסים לשם מכירתם, פועל יוצא של עיסוקו בתחום זה שנים רבות , העיד גם מומחה התובעת מר כספי, עדות ארוכה שלימדה על סגולותיו של מר דגני בתחום ייחודי זה ועל ניסיונו הרב בו (דוגמת עדותו בעמ' 38 שורות 9-12 לפר' הדיון מיום 25.12.18).
30. יוצא אפוא שהן התובעת ומר דגני בשמה, והן הנתבעת המיוצגת לצורך העניין בידי משרד הביטחון, הינם גופים אשר פעלו במסגרת ההתקשרות החוזית בעסקת המטוסים הנדונה כגופים עסקיים לכל דבר ועניין, וזאת על פי תכלית ייעודם של הסכמים אלה ומיהות הצדדים להם. אין מדובר בצדדים שאחד מהם חלש (דוגמת חוזה צרכני) או בחוזים בין אנשים פרטיים, אלא בחוזים המוגדרים בהווייתם כחוזים עסקיים בין גורמים עסקיים במהותם, במהלכם משכלל כל צד את שיקוליו באם להתקשר בחוזה עם הצד השני, אם לאו (ראוי לציין כי לשיקול הכלכלי של הנתבעת נוסף שיקול ציבורי הקשור בצורך בפינוי מיידי של הבסיס שבו שכנו המטוסים ובמסגרת ההתקשרות השנייה בעובדת מתן אישור אמריקאי ספציפי למכירת המטוסים לתובעת, דבר שעשוי היה לעכב התקשרות עם גורם אחר, כפי שהוכח בין היתר מחקירתו של עוה"ד אבירן ומהכתובים).
31. ניכר גם שהתובעת רואה בהסכמים אלה ובסכסוך זה הנדון כעניין עסקי- אזרחי, כעולה מנוסח המרצת הפתיחה ובפרט בסעיף 55 שלה כפי שזו נוסחה על ידה. על אופיו ונפקותו של חוזה עיסקי, נכתב לאחרונה בעניין ביבי כבישים, את אלה הדברים:
" החוזה בו עסקינן הוא חוזה עסקי, דהיינו חוזה שכל הצדדים לו הם מתקשרים המנהלים עסקים והמיוצגים היטב. בחוזים מסוג זה קיימת כאמור חשיבות יתרה לכך שכללי הפרשנות שיופעלו יהיו כאלה היוצרים בסיס משפטי יעיל להתקשרויות עתידיות בין עוסקים. הטעם לכך הוא שהמתקשרים בחוזה העסקי הם שחקנים מתוחכמים, אשר משקיעים זמן ומשאבים בניסוח החוזה, ומודעים היטב לכללי הפרשנות החלים. בכך שונה החוזה העסקי, מהחוזה הצרכני (חוזה בין עוסק לבין אדם פרטי שאינו מיוצג) ומהחוזה הפרטי (חוזה שכל הצדדים לו הם אנשים פרטיים בלתי מיוצגים), אשר לפחות צד אחד להם אינו מודע היטב לכללי הפרשנות החוזיים, ועל כן אינם מכלכלים צעדיהם בעת כריתת החוזה בהתאם להם. " ( ע"א 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל [פורסם בנבו] (20.11.19) (להלן:" הלכת ביבי כבישים"), פיסקה 5 לפס"ד של כ"ה ע' גרוסקופף)).
32. צורתם הצורנית של ההסכמים הנדונים כאן, תוכנם ומהותם, מובילים אותי למסקנה נוספת והיא שמדובר גם בחוזים סגורים. חוזים אלה מאופיינים בכך שהם מקפלים בתוכם הוראות כתובות וברורות אשר ממצות את מכלול החיובים והזכויות שהצדדים ביקשו ליצור לעצמם, הוראות המפורטות ומחולקות לשלושה עשר פרקים ייעודיים ושונים, ואשר גם נותנות עדיפות להוראות ההסכם על פני נספחיו למקרה של סתירה ביניהם (ראה: סעיף מס' 2 של שני ההסכמים).
33. ההסכמים גם מבהירים כי הימנעות מפעולה או מתן אורכה מצד אחד הצדדים, לא יחשבו כוויתור אלא אם ויתר צד להסכם על כך במפורש ובכתב (סעיף 4 לפרק "שונות" בהסכם הראשון, וסעיף 3 של אותו פרק בהסכם השני), שמשמעותה עדיפות הכתב על פני כל דבר אחר. פשיטא הוא שעניין לנו במערכת יחסים חוזית סגורה הכוללת את רצונם החופשי של הצדדים להתקשר ביניהם בהסכמים אשר על פי טיבם , תוכנם ומהותם, הם מגבשים מקצה לקצה את רצונם המפורט להעלות ולגבש הסכמות אלה עלי כתב מבלי להותיר לכאורה מקום לפרשנות חיצונית מעבר לכתוב בהם.
34. כנקודת מוצא בהקשר זה אציין כי איני מקבל את טענת התובעת הנקובה בסעיף 6 לתצהיר עדותו הראשית של מר זילברשלג, עליה הוא חזר בחקירתו הנגדית (שם, בעמ' 29 שורות 26-27 לפר' הדיון) בדבר היותם של הסכמים בגדר חוזים אחידים וקשיחים בהתייחס לפערי הכוחות לטובת הנתבעת שבין הצדדים, וכפיית תנאיה של הנתבעת במסגרת אותם הסכמים על התובעת בבחינת "כזה ראה וקדש" עד לכדי אינוסה לקבל תנאים אלה ככתבם ולשונם.
35. התרשמותי בעניין זה מחומר הראיות שהונח בפניי הינה שמדובר בעיסקה שבין קונה מרצון למוכר מרצון רגילים, מבלי שתנאי כזה או אחר נכפה על מי מהם ובפרט על התובעת או כי מדובר בעיסקה בעלת תנאים חריגים הגובלים בקיפוח או בעושק. בהתאם, רשאית הייתה התובעת כבר במסגרת ההסכם הראשון לבחור שלא להתקשר עם הנתבעת, לו היו תנאי הסכם זה שהובאו בפניה קודם לכן לרבות חלוקת מועדי התשלום ועלות המטוסים באופן כללי, דרקוניים או לא נוחים לה, או באם עלה בפניה חשש הקשור במצבם הטכני של המטוסים.
36. תחת זאת, הוכח כאמור שמר דגני עשה בדיקות שטח למטוסים טרם שרכש אותם וכפי שאראה בהמשך גם לא מן הנמנע שעיין בספריהם קודם לכן ועל פניו לא קנה אותם כ"חתול בשק" או "על הנייר", וההנחה המוצקה היא שבקיאותו בתחום סייעה לו רבות בכך, דבר אשר תואם את עדות הגב' קינן מטעם הנתבעת בחקירתה הנגדית מיום 16.9.19 בעניין זה (שם עמ' 53 שורות 20-22).
37. שנית, עיון בהסכמים מצביע על כי מדובר בהסכמים שאינם מטילים משא כבד על התובעת החורג מגבולות הסביר וההיגיון ואשר נקבע בהם- לרבות הצורך באישור האמריקאי, תנאי התשלום, שינוע המטוסים וכך הלאה, תואם לחלוטין את צורכי העיסקה והצדדים לה, בפרט כאשר אחד מהם הינו משרד הביטחון אשר צריך להביא בחשבון את יכולתו להשתכלל בהסכם שכזה בהתחשב בצורך הציבורי הגלום בו (דוגמת פינוי בסיס שבו שכנו המטוסים וכך הלאה), ובחובותיו כלפי הציבור.
38. שלישית, התובעת לא הוכיחה וממילא לא טענה כי היו לה הסתייגויות כל שהן מניסוח ההסכם הראשון שנוסח שלו הועבר קודם לכן למר דגני. ההסכם הראשון הינו ליבת העניין שכן מכוחו נגזרו התחייבויות הצדדים בנוגע לרכישת המטוסים מלכתחילה, התחייבויות שחזרו על עצמן במסגרת ההסכם השני ומכוחו גם חילטה התובעת את דמי התשלום הראשון, הנתבעים חזרה כאן, ובכל זאת אין התובעת טוענת דבר או חצי דבר או מוכיחה דבר, בכל מה שנוגע לתנאים כאלה או אחרים שנכפו עליה במסגרתו, כל שכן כי ביקשה לשנות מתנאי כלשהו, ולא נענתה או סורבה.
39. רביעית בהקשר לאמור בפיצוי המוסכם שהינו ליבת העניין, כאמור, הפיצוי המוסכם בהסכם הראשון לקיזוז למקרה של הפרתו בידי התובעת הועמד על 90,000 דולרים. מעבר לעובדה שלא נמצא בחומר הראיות מטעם התובעת כל זכר להסתייגות מוכחת של מר דגני בשם התובעת, מקביעת פיצוי שכזה או להסתייגות מהעמדת סכומו על הסך האמור, טרם שנחתם ההסכם, עדיין לא ברור אם הייתה הסתייגות שכזו מדוע הסכימה התובעת להעמיד את סכום הפיצוי המוסכם במסגרת ההסכם השני על תוספת של 100,000 דולרים כפי שסעיף 1 של הפרק העשירי להסכם זה מורה?.
40. לדידי, פיצוי בשיעור של 10 אחוזים מעלות העיסקה הכוללת ובמצורף לו תוספת של 100,000 דולרים במסגרת העיסקה השנייה ( פיצוי שלא שולם בסוף או נדרש) הינו סביר בשים לב לעלות העיסקה הראשונה והעובדה שהנתבעת חששה מפני הפרה נוספת של ההסכם במסגרת העיסקה השנייה וכן הצפי להתמשכות זמן מיותרת למקרה של רוכש חדש בעקבות התמשכות קבלת אישור שכזה מהאמריקאים, אם בכלל, כל שכן התמהמהות יוצרת נזק הקשורה בצורך בפינוי הבסיס שבו נמצאו המטוסים לנבטים, כפי שהוכח וכל הלאה.
41. במסגרת זו אכן הוכח ולא נסתר כי במבחן התוצאה נאלצה התובעת בסופו של יום, מספר חודשים לאחר ההסכם השני, למכור את המטוסים לפירוק לחברה אחרת, בעלות נמוכה של 630,000 דולרים כעולה מהסכם המכר שצורף כנספח 19 לתצהיר עדות הגב' קינן ולא נסתר, דבר המתיישב עם הדין הנוגע לסיפא סעיף 15 (א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 אשר לאורו רשאי בית המשפט להפחית במשורה את הפיצוי המוסכם אם מצא שזה נקבע ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה (( ע"א 300/77 דליה רוזנר נ' בנייני ט.ל.מ חברה לבניין ופיתוח בע"מ , פ"ד לב(3) 682; ע"א 748/80 גולדשטיין נ' גוב ארי פ"ד לח (1) 309).
42. יוצא אפוא כי ממכלול הראיות המוצגות, אין עדות מוכחת לכפיית תנאי ההסכמים על התובעת ו/או על עשיית מעשה בהתקשרות שלא מרצונה, והרי לך קיבול ומסוימות כשירים לכל דבר ועניין. נעבור עתה לדון בפרשנות שיש לייחס להסכמים אלה.
הפרשנות ההסכמית - מהכלל אל הפרט
43. משנקודת המוצא היא שעניין לנו בהסכמים עסקיים - סגורים, עומדת עתה לדיון השאלה הכיצד יש לפרש הסכמים אלה וזאת כבסיס בוחן לדיון בטענות התובעת בדבר הפרת ההסכמים מצד הנתבעת כלפיה מפאת מצג שווא שהוצג לה ביחס לאי קבלתה של ניירת המטוסים בדב בבד לחתימה על ההסכם השני.
44. נקודת המוצא לצורך הדיון בשאלה זו, הינה שתיקון מס' 2 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, העוסק בפרשנות חוזה ואשר התקין מחדש במסגרתו את סעיף 25 לחוק החוזים הדן בדרכים לפרש חוזה (ראו: חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס' 2), התשע"א-2011), אינו חל על מקרה זה, זאת כיוון שהתיקון נכנס לתוקף בשנת 2011 בעוד שההסכמים כאן נחתמו קודם לכך (ראו חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס' 2), התשע"א-2011).
45. עד לתיקון 25 לחוק החוזים שלטה בכיפה הלכת אפרופים ( ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(2) 265 (1995)), אשר קבעה כי חוזה יש לפרש, ראשית לכל, לפי תכליתו הסובייקטיבית, בהתאם לכוונתם המשותפת של הצדדים לחוזה, כפי שזו עולה מנוסחו ומנסיבות כריתתו, אשר צריכים להישקל ביחד ולא לחוד. משאין אפשרות לקבוע את תכליתו הסובייקטיבית של החוזה על ידי התחקות אחר כוונות הצדדים, על בית המשפט לפרש את החוזה לפי תכליתו האובייקטיבית, דהיינו: באופן שמשלב את לשון החוזה והמטרה אשר משתמעת ממנה עם חובות הגינות ותום-לב החלות על הצדדים.
46. בפסק הדין שניתן בהלכת ביבי כבישים התהפכו היוצרות על הלכת אפרופים ככל שהדבר נוגע בעיקרו של דבר להסכמים עסקיים, ומעתה ניתנה הבכורה לפרשנות הטקסטואלית של ההסכם המיועדת בין היתר לשם יצירת וודאות עסקית בדבר החיובים והזכויות של הצדדים, אשר נחזית הלכה למעשה מלשון ההסכם עצמו:
" כלל פרשנות מרכזי התורם לשכלול ההתקשרות החוזית, הוא כלל הנותן ללשון החוזה מעמד מכריע בהליך פרשנות החוזה. יתרונו של כלל זה הוא בכך שהוא מקנה לצדדים במועד הכריתה שליטה מוגברת על תוכן החוזה, באמצעות כלי הניסוח שברשותם, תוך הבטחה כי הפרשן המוסמך (בית המשפט) יפעל על פי הנחיותיהם הכתובות, ולא ינסה לנחש את העומד מאחוריהם לאחר שהתגלע סכסוך ביניהם. ודוק, הצדדים חשופים במקרה זה לסיכון של טעויות בניסוח, במובן זה שאם הניסוח בו יבחרו לא יתאם את כוונתם לא תוענק להם רשת ביטחון שיפוטית שתתקן טעות זו, ואולם הם מונעים מעצמם את הסיכון שצד שלישי (הפרשן המוסמך) יקרא לתוך החוזה, מתוך חוכמה שבדיעבד, את אשר הצדדים לא ביקשו לכתוב לתוכו." (פסקה 6 לפס"ד של כ"ה גרוסקופף).
כן נקבע כי-
" שופט אשר בא להכריע במחלוקת לגבי משמעותם של תנאיו של חוזה סגור לא יעסוק אלא בקביעתן של עובדות החוזה. הווה אומר: השאלה היחידה שעליה יהא עליו לענות היא "מה הסכימו ביניהם הצדדים כעניין של עובדה?" – מלאכה שכונתה על ידי הנשיא ברק בהלכת אפרופים כ"פרשנות סובייקטיבית" (ראו הלכת אפרופים, בעמ' 312). במקרה של ספק עובדתי בכגון דא, יהא על השופט להפעיל את נטלי ההוכחה שנקבעו בדיני הראיות ואת הכלל העתיק בדבר פירושו של תנאי חוזי בלתי ברור לרעת מנסחו. כלל זה, המעוגן כעת בסעיף 25(ב1) לחוק החוזים – אשר קובע כי "חוזה הניתן לפירושים שונים והיתה לאחד הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו, פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו" – מהווה פתרון יעיל וצודק של חוסר ודאות בגדרו של חוזה פורמלי סגור" (פסקה 14 לפס"ד של כ"ה שטיין).
47. בהתאם לכך, ועל פי כלל הפרשנות הטקסטואלי, עיון בהסכמים הראשון והשני עליהם חתמה התובעת, מוביל אותי למסקנה כי הכתוב בהם נהיר וברור ואינו מצריך פרשנות מעבר לטקסט הקיים והוא מוביל לכך שהדין בנקודה זו עם הנתבעת וכי את ספרי המטוסים זכאית הייתה התובעת לקבל לידיה לאחר גמר התשלומים לנתבעת ולא לפני כן, ועם מסירת המטוסים לחזקתה כפי שגם הודה בכך מר זילברשלג מטעם הנתבעת בחקירתו הנגדית , ככל שהדבר נוגע להסכם הראשון לפחות (עמ' 26 שורה 1 לפר' הדיון מיום 25.12.18 ). כל פרשנות אחרת הגורסת כי זכותה של התובעת לקבל את הספרים קודם לסיום תשלום תמורת המטוסים, חוטאת לכוונת הצדדים המשתמעת בצורה ברורה והעולה מהסכמים אלה.
48. בכך מקובלת עלי עמדתו של עד הנתבעת עוה"ד אבירן, מי ששימש כאמור בתור היועץ המשפטי במשרד הביטחון והיה זה אשר ניהל את המשא ומתן אל מול התובעת במסגרת שני ההסכמים, אשר הפנה להגדרת המינוח :"המטוסים" בהסכמים אלה הכולל את נספחי ההסכמים ובכללם את ספרי המטוסים למסירה לידי התובעת בגמר התשלום על ידה.
49. כך ובהתאם על פי ההסכמים הראשון והשני, משמעות המינוח: "המטוסים" המופע בהם, מנוסח כך שהוא כולל :
" שלושה מטוסים מסוג "ערבה" (דגם 202-צבאי) הנמצאים ברשות חיל האוויר ומוגדרים כמלאי עודף במצב, Where Is , As Is , במועד חתימת ההסכם בתכולה המפורטת בנספחים ב ו-ג' להסכם זה" (ההדגשה שלי-ע.ס).
50. נספח ג' להסכמים אלה אשר נכלל בגדר המינוח "המטוסים", מהווה את רשימת ספרי המטוסים והמנועים של המטוסים. יוצא אפוא שבגדר הממכר נכללים לא רק המטוסים כי אם גם ספרות המטוסים שאמורה הייתה להימצא בידי הנתבעת.
51. סעיף 1 לפרק הרביעי של ההסכם הראשון והשני להסכמים אלה, העוסק בתמורה הכספית לממכר, מנוסח כך שמכירת המטוסים לתובעת תכלול גם את תכולת נספחים ב' ו-ג' עליהם נמנים בנספח ג' ספרי המטוסים, ואילו סעיפים 1 ו-2 לפרק החמישי העוסק במסירת המטוסים מנוסחים כך שהמטוסים יועברו לבעלות התובעת רק לאחר ביצוע מלוא התשלום בגין כל אחד מהמטוסים.
52. המשמעות העולה מהניסוח האמור לעיל הינה שהספרות בעבור אותם מטוסים ואשר רשימתה נכללת בנספח ג' להסכמים, אמורה הייתה להימסר לידי התובעת רק לאחר ביצוע מלוא התשלום בגין המטוסים ולא לפני כן.
53. התובעת מוחזקת כי ידעה שאלו תנאי ההסכמים עליהם היא חתמה, וזאת ראשית לכל מתוקף לשונם הנהירה ומביאורים קודמים שנעשו בידי הנתבעת עובר לחתימה על ההסכם השני ובכללם מכתב תשובה מיום 18.1.10 מאת עוה"ד אבירן אל מר זילברשלג, שלושה ימים לפני חתימת ההסכם השני, כמובא בסעיף 18 לתצהיר עדותו הראשית של מר זליברשלג ואשר צורף אליו כנספח 6 ובו ביאורים הנוגעים לתנאיה הבסיסים של העיסקה השנייה ובפרט ביחס למצבם של המטוסים בעת מכירתם לרבות התחייבות הנתבעת לספק את הספרות המקצועית, ככל שזו קיימת ובנמצא בסמוך למועד מסירת המטוסים לידי התובעת.
54. לשם הדגשה יוער כי בהתאם לאותו מכתב שמוען למר זילברשלג הובהרו על ידי עוה"ד אבירן כי מירב הערות התובעת טרם החתימה על ההסכם השני באמצעות מר זילברשלג, אינן מקובלות על הנתבעת, ובאותו הקשר הודגש בסעיף 3 שבו, כי המטוסים יימכרו לתובעת לפי מצבם בסמוך למועד מסירתם וכפי שהם, וכי גם הספרות המקצועית, לסוגיה ולמיניה , תסופק במידה וספרות זו קיימת, כמצוטט להלן:
"המטוסים יימכרו לקונה במצב " Where Is , As Is " , בסמוך למועד מסירתם. אין המשרד מתחייב שהמטוסים יהיו במצב כלשהו למעט מצבם As Is . גם הספרות המקצועית, לסוגיה ולמיניה, תסופק במידה וספרות זו קיימת".
55. פשיטא שגם עובר להסכם השני הובהרה לתובעת בצורה בהירה וחד משמעית עמדת הנתבעת בדבר מסירת ספרות המטוסים, ככל שזו קיימת, בד בבד למסירת המטוסים לידיה, ולא לפני כן, מסירה שאך טבעי אמורה הייתה להתבצע בגמר התשלום. כאמור אותו סעיף כמעט במדויק בצורתו הלשונית, נוסח גם בהסכם הראשון עליו חתמה התובעת ואשר לגביו כאמור וכפי שאראה בהמשך, הודה מר זילברשלג בחקירתו הנגדית כי סוגיית מועד קבלת הספרות המקצועית לא חלה.
56. יסוד דבר הוא שכל פרשנות אחרת היוצאת מגדר לשון ההסכם הברורה, חוטאת לכוונת הצדדים לה, וממילא היא מתנגשת עם הצהרתה של התובעת ב"הואיל" השישי של ההסכם הראשון ובשמיני של ההסכם השני, לפיה היא "בדקה היטב את המטוסים עובר למועד חתימת הסכם זה ומצאה אותם מתאימים לצרכיה עפ"י מצבם הטכני" .
57. פועל יוצא מהאמור לעיל הינו שבכל מה שנוגע לפרשנות הטקסטואלית של ההסכמים, לא עומדת לתובעת עילת הפרה כנגד הנתבעת. התובעת היא זו שחתמה על הסכמים אלה והיא זו שהתקשרה מכוחם עם הנתבעת כאשר כוחם של אלה כלפיה נהיר וברור לה. אין עדות חוזית המצביעה על עילת הפרת אותם הסכמים בידי הנתבעת באופן שהטיל עליה החובה למסור בידי התובעת את הספרות המקצועית של המטוסים בד בבד להתקשרות החוזית עמה, כאשר כל פרשנות אחרת חוטאת כפי שצוין, לכוונת הצדדים הברורה הנחזית מהטקסט.
58. למעשה בהתאם להתחייבות הצדדים על פי ההסכם משהוחלט כי ניירת המטוסים תומצא לתובעת בגמר התשלום, ומשהתובעת משכה ידיה מהמשך ביצוע התשלומים, כאשר פרט לתשלום הראשון של ההסכם הראשון לא שולם על ידה דבר, משמעות הדברים הינה שהתובעת היא זו שהפרה את ההסכם עם הנתבעת ולא להיפך.
59. לדידי לו הייתה התובעת נושאת במלוא תמורת המכר ואז קובלת אחר אי קבלת ניירת המטוסים שהובטחה לה, לרבות מהות אותה נייר כמותה או טיבה, ועותרת לביטול הסכם המכר והשבת כספה לאחר מכן, ניתן היה לומר כי היא באה לבית המשפט בתביעתה זו בידיים נקיות. מקום בו לא קיימה התובעת את חלקה בהסכם כמובא בלשונו הברורה ולא המתינה עד לקבלת ניירת המטוסים שבידי הנתבעת לאחר קבלת החזקה במטוסים בגמר תשלום התמורה, אין היא יכולה להיבנות מהפרה שהיא יצרה בעצמה.
60. בהקשר ראוי להדגיש כי אף אם סברה התובעת כי זכאותה (השגויה) לקבל את ניירת המטוסים יועדה למועד החתימה על ההסכם השני לפחות, עדיין בשל הספק העולה מהטקסט בעניין זה לרעתה, לו הייתה נושאת במלוא תמורת המכר ולא מורה על ביטול ההסכם באופן מידי, היא לא הייתה מצויה בסיכון שמא כספה לא יושב לה ולא ניתן יהיה להשיב את הגלגל לאחור, וזאת בשל איתנותה הכלכלית של הנתבעת וחוזקה. על כן, מכל המקובץ לעיל מסקנתי היא שהתובעת לא הוכיחה כי הנתבעת הפרה את ההסכמים עימה.
61. טרם חתימה על פרק זה, וכיוון שהדבר עלה יותר מפעם אחת על ידי התובעת ראוי לסיום לעמוד אחר טענת התובעת בהקשר לאישור האמריקאי שהתקבל בידי הנתבעת. התובעת טוענת כי אישור זה התקבל אצלה רק ביום 3.5.09 , היינו מעבר ל-360 הימים עליהם התחייבה הנתבעת כלפיה על פי סעיף 7 של פרק חמש להסכם הראשון, שבו הוסכם כי איחור מעבר למכסת הזמן האמורה, משמעה ביטול ההסכם והשבת כספה של התובעת ששולם על ידה כמקדמה. בתור שכך ומשההסכם הראשון נחתם ביום 14.2.08 טענתה החלופית של התובעת להשבת כספה הינה פועל יוצא של איחור זה.
62. אין בידי לקבל את טענת התובעת גם במישור הזה וזאת מהטעמים הבאים: ראשית, התובעת אינה טוענת להפרת ההסכם מכוחו של אותו אישור בתביעתה ומדובר בהרחבת חזית אסורה. עילת ההפרה במסגרת זו נוגעת אך לניירת המטוסים. שנית, גם לגופם של דברים, לשון סעיף 7 של ההסכם הינה ברורה ולפיה ככל שלא יתקבל האישור בידי האמריקאים, תהא התובעת זכאית להשבת כספה. עיון באישור שהתקבל ואשר צורף כנספח 2 לתצהיר עדת התובעת הגב' קינן, מלמד כי זה ניתן ביום 10.12.08, היינו במהלך 360 הימים עליהם הוסכם בין הצדדים מאז נחתם ההסכם הראשון ביום 14.2.08. העובדה שהנתבעת פנתה למר דגני ז"ל מטעם התובעת ביום 3.5.09 בהודעה על קבלת האישור האמור, נובעת כל כולה מניתוק הקשר של מר דגני עימה משך תקופה ארוכה, כפי הודאת מר דגני במסגרת תשובתו לפנייתה אליו של הגב' קינן כמופע בנספח 3 לתצהירה. משמעות הדבר הינה שלא עומדת לתובעת עילה לביטול ההסכם ככל שהדבר נוגע לאישור האמריקאי.
63. די במסקנותיי אלה עד כה, בכדי לדחות את התביעה, ברם על מנת שנושא ניירת המטוסים, אם תרצה, ספרות המטוסים, שהרבתה התובעת כל כך לעסוק בה, ולשמה הגישה את תביעתה זו, לא תיוותר עקרה מבירור לגופו של עניין, אעבור עתה לדון בסוגיה זו העוסקת במצג השווא והמרמה אותה מייחסת התובעת לנתבעת כחלק מניהול המו"מ ביניהן, והחיונית לה כל כך לשיטתה.
ספרות המטוסים- מצג שווא ומרמה - האמנם?
64. תמצות ממצה של טענות התובעת בסוגיה זו מעבר לכתובים, ניתן למצוא בשאלה שהפנה ב"כ התובעת לעד הנתבעת- עו"ד אבירן, במסגרת חקירתו הנגדית באלה המילים: "הטענה שלנו היא וזה עולה מכתבי הטענות, או שלא היו ספרים, ניסיתם למכור את המטוסים ללא ספרים, או שהספרות הייתה חלקית ביותר ולא עמדה בסטנדרטים או בתקנות המקובלות [..]" (עמ' 59 שורות 8-10 לפר' הדיון מיום 16.9.19). גם במכתב מיום 23.1.11 , מוקדם להגשת התביעה ובסמוך לאחר החתימה על ההסכם השני, מאת ב"כ התובעת ליועץ המשפטי לממשלה דה אז עוה"ד יהודה ויינשטיין (שהעתק שלו צורף לתביעה), ובו דרישה של התובעת למינוי בורר במחלוקת הנדונה לפי סעיף 8(א) לחוק הבוררות התשכ"ח-1968, שבא התובעת ועמדה על טענתה כי הנתבעת הסתירה ממנה את עובדת אי קיומם של מסמכי המטוסים ובתור שכך הפרה את ההסכם השני עימה.
65. במילים אחרות, עמדת התובעת בעניין זה גורסת כי הנתבעת פעלה למכור לה מטוסים מתוך מצג שווא כי בידיה הספרות המקצועית של מטוסים אלה, אלא שבפועל מצאה התובעת כי ספרות זו חלקית ביותר ודלה, ואינה עומדת בקנה אחד עם הדרישות האלמנטריות מסוג כזה של עסקאות שלא כמפורט בחוו"ד המומחה מטעמה, דבר אשר היה לו השלכה עצומה על אי יכולתה למכור מטוסים אלה כפי שהתכוונה בפועל והדבר מעמיד באחת את זכותה לביטול ההסכמים מדעיקרם והשבת הכספים שהיא שילמה בגינם.
66. כנקודת מוצא אציין כי כפי שציינתי מעלה, טרונייתה של התובעת כלפי הנתבעת בנקודה זו נוגעת אך להסכם השני ולא להסכם הראשון, שכן לגבי זה האחרון הודתה התובעת בעדות מר זילברשלג מטעמה, כי את ניירת המטוסים לפי ההסכם הראשון היא הייתה זכאית לקבל בתום תשלום תמורת המכר ולא לפני כן, פועל יוצא של לשון ההסכם:
" ש.ב. בהסכם הראשון גם היית צריך לקבל את ספרים ולא קבילתם?
"בהסכם הראשון כתוב שאין ספרים". (עמ' 26 שורה 1 לפר' הדיון מיום 25.12.18).
67. על התובעת, ככל תובע בהליך אזרחי, מוטל נטל השכנוע להוכיח את טיעוניה אלה וזאת במסגרת מאזן ההסתברויות הדרוש בהליך אזרחי ועל בית המשפט להשתכנע באמיתותם לצורך העניין. (רע"א 1530/13 גדלוב נ' הארגז – מפעל תחבורה בע"מ [פורסם בנבו] (5.5.13); ע"א 595/88 אדרי נ' חסקל ,פ"ד מז (5) 333 (1993); בר"ע (מחוזי – י-ם) 2271/96 דהן נ' רייכמן [פורסם בנבו] (15.6.97); בר"ע (מחוזי ב"ש) 642/01 טטרואשוילי נ' זפסלקי [פורסם בנבו] (5.6.02); ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ [פורסם בנבו] (9.5.11); בר"ע (מחוזי י-ם) 4114/02 ניסים נ' בן אלי [פורסם בנבו] (16.7.02)).
68. בנוסף, מן המפורסמות הוא כי צד הטוען במשפט אזרחי כלפי יריבו, טענות שמשמעותן ייחוס מעשה מרמה או מצג שווא בחוזה או בכלל, עליו להציג בפני בית המשפט ראיות כבדות משקל במיוחד לצורך הוכחת טענותיו אלה ( ע"א 404/84 יחזקאל סעתי נ' פרחה סעתי פ"ד מא (2) 477).
69. בהתאם לכך, לאחר שבחנתי את טיעוני התובעת, מזה, לצד ראיות הנתבעת וטיעוניה, מזה, על התרשמותי מעדות עדי הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי התובעת גם לא עמדה בנטל להוכיח קנוניה ומצג שווא מצד הנתבעת כלפיה, והיא גם לא שכנעני בצדקת הסתרת מידע שהיה בידי הנתבעת בכל מה שקשור לאותה נייר מטוסים שלטענתה הוסתרה ממנה, וזאת מעיקרם של שני האדנים הבאים:
א. מסקנה ישירה- לא הוכח בראיות ישירות או עקיפות ומסתברות כי הנתבעת הסתירה מהתובעת מידע שהיה ברשותה וכי זו רומתה או הוטעתה על ידה בכל מה שנוגע לספרי המטוסים שבידה בין שהיו או לא היו ברשותה, עובר ולאחר ההתקשרות החוזית עמה. בהקשר גם לא הוכח כי הנתבעת התחייבה לרשימת מסמכים כזו או אחרת העונה לגדר רשימת מסמכים הכרחית לגמירות דעתה של התובעת בעיסקה זו.
ב. מסקנה עקיפה- הוכח כי התובעת באמצעות מר דגני ז"ל מטעמה שהיה בקיא מאד בסוג זה של עסקאות, קיבל את כל המידע שדרש לםש רכישת המטוסים ועל כן התקשר עם הנתבעת במסגרת ההסכם הראשון מתוך גמירות דעת ברורה מבלי שהוכחה כל הסתייגות מצדו הנוגעת למחסור במידע או בנחיצות כזו או אחרת של ספרות המטוסים כתנאי להתקשרות זו. מסקנה שיורית הנובעת מהאמור לעיל הינה שלא הוכח כי הובטחה למר דגני ניירת שאינה קיימת וכי החלטתו באם להתקשר בהסכם עם הנתבעת, אם לאו, באה מתוך מודעות ורצון והבנה לטיב הממכר הנרכש לנוכח ניסיונו העשיר בתחום ולנוכח המידע שהתקבל מאת הנתבעת, שהיה מספק דיו בכדי להתקשר עמה בהסכם לרכישת המטוסים לשם מכירתם. משמעות מסקנה זו הינה שבפן האובייקטיבי לפחות, התובעת גמרה בדעתה כי ניירת המטוסים שהוצגה בפנייה מספקת בהחלט לרכישת המטוסים ובבד בבד לכך כפי שצוין, לא עמדה על קבלתם לידיה בד בבד לתשלום הראשון במסגרת ההסכם הראשון ועל כן אין ולא הייתה סיבה שתעמוד אחר קבלתם אחרת במסגרת ההסכם השני.
70. אדון עתה במסקנות אלו במאוחד ולא בהכרח לפי סדרן. נדמה שאין חולק בין הצדדים, על חשיבות היסטוריית הטיפולים שהתבצעו במטוסי הנתבעת ובתיעוד המידע הכללי אודותיהם, לצורכי השבחתם או מכירתם, כפי שהטעימה כך הגב' קינן בחקירתה הנגדית בעניין זה. (עמ' 47, שורות 26-28 לפר' הדיון מיום 16.9.19).
71. אלא שבמקרה זה השאלה שעומדת על הפרק, אינה האם ניתן לשלול את נחיצות רשימת ניירת המטוסים כפי שהיא באה לידי ביטוי בחוות דעת מומחה התובעת, אלא האם הוכח כי הנתבעת הסתירה מידי התובעת מידע שהיה ברשותה לצורך קבלת החלטה באם להתקשר בהסכמים עמה אם לאו, והאם עומדת לתובעת זכות לביטול ההסכם השני לפחות אליו היא מכוונת את טרונייתה על יסוד הסתרת מידע זה?.
72. מסקנתי לשאלות אלו ממכלול חומר הראיות שהוצג בפניי, הינה שלילית. התובעת מבקשת לבנות את גרסתה על חשד שהתעורר בליבה לנוכח פנייתה לנתבעת בדרישה מאוחרת לחתימה על ההסכם השני, לקבל לידיה את מסמכי המטוסים ובקבלת ניירת בודדת בלבד מתוכה. לעניות דעת התובעת, הדבר הוכיח כי הנתבעת הסתירה ממנה את העובדה שאין בידיה את הניירת המקיפה של המטוסים ובכך התגלה כי היא הפרה באופן יסודי את ההסכמים עימה. דא עקא ולטיעוניה אלה של התובעת לא נמצא ביסוס עובדתי. עדות לכך ניתן למצוא בין היתר בנספח ל"ב של המרצת הפתיחה אותה הגישה התובעת כנגד הנתבעת בבית המשפט המחוזי קודם להגשת תביעה זו למינוי בורר, כאמור, המרצה שעותק שלה, להבדיל מנספחיה צורף לכתב התביעה.
73. לטענת התובעת בהמרצת פתיחה זו, נספח לב' משמש עדות לאותם מסמכים חלקיים ביותר שהיא קיבלה מאת הנתבעת בעקבות פגישה שהתקיימה במאוחר לחתימה על ההסכם השני - ביום 19.4.10, בין נציג התובעת - מר זילברשלג ומומחה התובעת מר כספי, לבין נציגי הנתבעת, במשרדי סיב"ט שבמשרד הביטחון, ובה נדונה דרישתה של התובעת לקבל לידה את ניירת המטוסים.
74. לעמדת התובעת, באותה המרצת פתיחה, בעקבות אותה פגישה נמסרו בידי נציגיה מסמכים חלקיים ביותר של שני מטוסים מתוך השלושה, וימים לאחר מכן מסמכים חלקיים ביותר של המטוס השלישי אשר "היוו מידע חלקי ביותר ועלוב ופתטי על מצב המטוסים" , כהגדרתה (סעיף 10 להמרצת הפתיחה).
75. יתרה מכך, בתצהיר עדותו הראשית של מר זילברשלג במסגרת תביעה זו , נטען כי לאחר פגישת נציגי התובעת עם נציגי הנתבעת ביום 16.2.10 נאותה הנתבעת למסור בידם שני מסמכים בלבד- דף ראשון מניירת המטוסים של שני מטוסים מתוך השלושה ואלו צורפו לתצהיר זה. בהמשך נטען כי ביום 19.4.10 נפגשו מומחה התובעת ומר זילברשלג עם נציגי הנתבעת ומסרו בידם דרישה לרשימת מסמכים מינימאלית שהעתקה צורף וכי בעקבות פגישה זו מסרה הנתבעת לתובעת מספר דפים חלקיים של המטוס השלישי ואולם דבר לא צורף כתיעוד לכך.
76. נספח לב' להמרצת הפתיחה אשר מבטא הלכה למעשה את אותו מידע חלקי נטען שנמסר לתובעת, לא גולה במקור לבית המשפט במסגרת התביעה הנוכחית, כיוון שהוא לא צורף כנספח להמרצת הפתיחה שצורפה כנספח לתביעה, ואך מפני שהנתבעת עתרה לגילויו במאוחר בשלב הסיכומים לתיק זה, וחרף התנגדותה של התובעת לכך, אושרה חשיפתו לעיני כול ומסמכיו הוגשו לתיק.
77. עיון באותם מסמכים שלא גולו כאמור, מצביע כי לטענת התובעת אודות מסמכים בודדים של המטוסים שהתקבלו בידיה, אין שחר. לא מדובר במסמכים חלקיים, או בודדים ובוודאי שלא דלים. מדובר בלמעלה מ- 100 עמודים (לפי סיפרתי 112 מסמכים בדיוק), שתויקו ותועדו בקלסר אצל הנתבעת ואשר מתעדים לפרטים את פעולות האחזקה שנעשו בשני המטוסים מתוך השלושה לפי מועדן; התקנות מיוחדות שבוצעו בהם; מועדי תדלוק המטוסים וכמות הדלק שתודלקה, מצב עדכני על מנועי המטוסים בזמן נתון, ועוד כהנה וכהנה נתונים אודותיהם בזמן אמת ואשר בינם ובין דלות מידע רחוקה עד מאד הדרך.
78. הדבר מצביע על כך שלא נסתרה טענת הנתבעת בתצהיר עדותה של הגב' קינן ולפיה במהלך הפגישה ביום 19.4.10 אפשרה הנתבעת לנציגי התובעת לצלם את הניירת של מהמטוסים , ניירת רבה אשר כאמור גולתה במאוחר מאד לבית המשפט. הגב' קינן חיזקה זאת בעדותה שנמצאה אמינה עליי על רקע האמור :
" מר זילברשלג בילה איתי שעתיים ליד מכונת הצילום, צילמנו 3 קלסרים, אחרי שהתבטל ההסכם השני. אני ביליתי איתו וגם עם מר כספי הם צילמו 3 קלסרים של חומרים" (עמ' 52 שורות 10-11 לפר' הדיון מיום 16.9.19).
79. המקובץ עומד בסתירה מוחלטת לעדותו של מר זילברשלג אשר עברה כחוט השני בחקירתו הנגדית, ביחס להסתרת מידע מעם התובעת הנוגע לנתוני המטוסים בדמות מסמכים בודדים שהתקבלו אצל התובעת לאחר החתימה על ההסכם השני ואף עוד קודם לכך. למען ההדגש יצוטטו חלקים נבחרים מאותם דברים, מפי אומרם:
- " [..] מר דגני האמין למשרד הביטחון שיש להם ניירת ולא היא". (עמ' 28 שורה 19-22 לפר' הדיון מיום 25.12.18) .
- [..] איפשרו לי ולמר כספי להגיע לסיב"ת (סיוע לייצוא ביטחוני) רק לאחר ביטול ההסכם עם איפשרו לנו לעיין בחלק מן המסמכים." (שם בעמ' 25 שורה 23-24 לפר' הדיון).
- " את עכשיו מטעה את בית המשפט. את יודעת מה הציגו לנו וצירפנו את זה מספר דפים בודד. בושה וחרפה, וזה להגיד שהציגו לנו. [..] אדגיש למרות שמשרד הביטחון ביטל את ההסכם השני , הוא נאות לאפשר לי ולמומחה שיושב בחוץ בכל זאת להציג לנו כביכול ניירת כי משרד הביטחון ידע שהוא מטעה, הוא ידע שיש לו בעיה" (שם בעמ' 33 שורות 19-22 לפר' הדיון- ההדגשה שלי-ע.ס.).
- " מה קרה פה שלא מוכנים לתת לנו את הניירת" (שם בעמ' 26 שורה 13 לפר' הדיון).
80. העובדה שמסמכים אלה הוגשו לתיק כעדות למסמכים שהתקבלו בידי התובעת לפי בקשתה, לאחר החתימה על ההסכם השני ולא נרשמה הכחשתה של התובעת (לרבות בתגובתה לבקשה לחשיפתם) בדבר קבלתם אצלה, לרבות ובנוסף גם לא בתצהיר עדותה הראשית , לא בסיכומי התשובה שלה לסיכומי הנתבעת, מצביעים על כך שהתובעת אינה מכחישה כי במועד מסוים לאחר ההסכם השני, התקבלו אצלה מסמכי שניים מהמטוסים, ובכל זאת היא ביכרה להגיש תביעה זו על כל הכרוך בה.
81. יתרה מכך, ימים אחדים לאחר קבלת ניירת המטוסים של שני המטוסים כמובא מעלה, הוכח כי ביום 25.4.10 הוציאה הנתבעת תחת ידיה מכתב תשובה למכתבו של מר זילברשלג ואשר העתק שלו צורף כנספח 18ב' לתצהיר עדותה הראשית של הגב' קינן, ובו פנייה אל מר זליברשלג ליצור קשר עם הגב' קינן לשם קבלת מסמכי המטוס השלישי. משנשאל מר זילברשלג בחקירתו הנגדית האם פעל לקבל לידיו את אותם מסמכים, השיב זה בחיוב אך בה בעת גם כאן, לא גילה, מהם אותם מסמכים שהתקבלו אצלו אלא הסתפק בטענה שולית כי כל שנמסר לו היו המה שלושה עד ארבעה מסמכים ולא יותר (שם, בעמ' 34 שורות 6-8 לפר' הדיון).
82. תימוכין נוסף לכך שמלוא המידע שהיה בידי הנתבעת הועבר לתובעת וזו לא הסתירה ממנה דבר, ניתן למצוא גם במסגרת ההסכם הראשון המבוסס על רצונו המחודש של מר דגני ז"ל לשוב ולחדש את הקשר עם הנתבעת, לאחר ניתוק מגע ארוך עמה משך כ- 7 חודשים, מאז נחתם הסכם הראשון בעטיו אמור היה מר דגני להעביר לידי הנתבעת את יתרת התשלום ולא עשה כן.
83. בעדותו, לא שלל מר זילברשלג כי חידוש הקשר היה יוזמה של מר דגני ובכל מקרה תיעוד לא נסתר של הדברים ניתן למצוא בנספח 6 לתצהיר הגב' קינן מטעם הנתבעת ובו מזכר סיכום דיון של הנתבעת מיום 16.12.09 בעקבות חידוש הקשר של מר דגני, ובחינת פנייתו להתקשר עימה בעיסקה חדשה- ישנה, לרכישת המטוסים.
84. עוד קודם לחידוש יזום זה, הוצגה בפניי התכתבותו בדואר אלקטרוני של מר דגני עם הגב' קינן מיום 3.5.09 (נספח 3 לתצהירה) במסגרתה פונה מר דגני אל הגב' קינן בתשובה לפניה קודמת שלה אליו, בסמוך לקבלת האישור האמריקאי לעיסקה ודרישתה של הנתבעת על פי המוסכם להעביר לידה את יתרת התמורה לתשלום בהתאם להסכם הראשון. בתשובה לפנייה זו הודה מר דגני כי הוא לא היה בקשר עם הנתבעת משך כשנה, ובה בעת הצהיר על קשיים מצד התובעת להמשיך ולקיים את ההסכם בשל חילופי משטר באל סלבדור ועליית המפלגה הקומוניסטית לשלטון ובקשתו לפיכך, לדחייה של ימים אחדים להסדרת התשלום לשם בדיקת התכנות מחודשת של העיסקה במצב שכזה. בתכתובת מאוחרת של מר דגני עם נציג הנתבעת מר ירון יונגמן (אשר שימש כעוזר בכיר לראש תחום אוויר וים בסיב"ט) מיום 27.12.09 הודיע מר דגני למר יונגמן כי הוא נאות לחזור לעיסקה המקורית ולרכוש את המטוסים מחדש.
85. המשותף לכל אותן תכתובות קשור במוסק מהן והוא העדרה של טענה או חצי טענה מצד מר דגני ז"ל אודות כך שלא התאפשר לו לעיין בניירת המטוסים במסגרת העיסקה הראשונה ו/או רצונו לעיין בהם כתנאי להתקשרות השנייה ו/או כי נגזלה ממנו זכותו לעשות כן עובר לחתימת התובעת על ההסכם הראשון אף שניתן היה לצפות ממי שהופר ההסכם כלפיו ביד גסה, מתוקף הסתרת מידע חיוני כל כך, כי תהיה זו רוח הדברים.
86. למעשה, כפי שתואר, התקשרותו המקורית של מר דגני בשם התובעת והימנעות התובעת מתשלום יתרת התמורה, אינם כשורים כהוא זה לניירת המטוסים בעטיה סירבה התובעת לשלם את יתרת תמורה המטוסים. ללמדך, שטענתה המאוחרת של התובעת בעניין זה ולפיה "מר דגני האמין למשרד הביטחון שיש להם ניירת ולא היא" (עדות מר זילברשלג בעמ' 28 שורות 22 לפר' הדיון מיום 25.12.18) אין בה דבר.
87. הן העובדה שלא במסגרת ההסכם הראשון ולא במסגרת חידוש הקשר עם התובעת ביוזמת התובעת לאחר מכן, קיימת עדות לסיכול החוזה בידי הנתבעת בעקבות ניירת זו, מצביעה על כך שלהבדיל מהנטען, כי התובעת קיבלה מידע מספק ומהימן לצורך קבלת החלטה מושכל באם לרכוש את המטוסים, מידע שהיה נגיש ושמיש לה בידי מי שהיה אמון על קבלת החלטות מטעמה לצורך ההתקשרות החוזית הראשונה ולאחר מכן גם השנייה עד לכדי החתימה על שני ההסכמים גם יחד, כפי עדותה של הגב' קינן בעניין זה שמתיישבת עם לשון ורוח ההסכמים ועם העובדה שבסופו של יום , חרף הנטען מצד התובעת בדבר חשיבות ספרי המטוסים מצידה, לשם קבלת החלטת ההתקשרות עם הנתבעת , החליטה התובעת באמצעות נציגה מר דגני, לשוב ולהתקשר בהסכם נוסף- המשכו של ההסכם הראשון, עם הנתבעת.
88. זאת ועוד, כפי שצוין מעלה, התובעת גם לא מצאה לנכון להתמקד במניע אפשרי מצד הנתבעת בכדי להוציא ממנה כספים שלא כדין בהסתרת אותו מידע חיוני לה וכי לא הוצג אותו "אקדח מעשן" שיהא בו בכדי לשכנע את בית המשפט מדוע משרד הביטחון של מדינת ישראל, התכוון להתקשר בחוזה דמה עם התובעת תוך התחייבותו בכתב לספק ניירת מטוסים שאינה בידיו וביודעו את המובן מאליו והוא - כי בכך ימצא מפר את אותו הסכם זאת בשעה שאין חולק גם על פי עדות הגב' קינן, כי הייתה ידועה לנתבעת חשיבות ספרות זו לצורך השבחת המטוסים.
89. בהקשר לכך ראוי לעמוד במספר מילים גם על אותה רשימת מומחה שהתובעת מסרה לנתבעת במסגרת הפגישה עימה ביום 19.4.10 ודרישתה לקבל אותה, בבחינת בלעדיה אין. לא השתכנעתי מנחיצותם המלאה של אותם מסמכים לצורכי ההסכמים עליהם חתמה התובעת בבחינת ייהרג ובל יעבור וגם טענה זו לא הוכחה בפניי וזאת מהסיבות הבאות:
- ראשית, כפי שצוין, התובעת קיבלה לעיונה את ניירת המטוסים וזו צולמה על ידה, אך היא לא טרחה להודיע לבית המשפט על כך, כל שכן למפות מי מאותם מסמכים עונה לדרישת המומחה מטעמה, אם לאו, הגם שנטל ההוכחה בעניין זה מוטל עליה.
- שנית, כפי שצוין, העולה מחומר הראיות והתרשמותי ממנו, מצביע על כך שמר דגני ז"ל התקשר בעיסקה הראשונה לאחר שקיבל מאת הנתבעת את הנתונים הדרושים לו לצרכיו לשם כך, שאם לא כן, על בסיס ניסיונו הרב ומקצועיותו בתחום כפי שהוצג, הוא לא היה מתקשר בהסכם זה. פשיטא שניירת המטוסים שהוצגה לו במסגרת ביקורו בבסיס הנתבעת, היה מספק לצורך רקימת אותה עיסקה שיועדה לפי עמדת התובעת למכירת אותם מטוסים למדינה זרה. על כך העיד גם המומחה כספי מטעם התובעת :
" אני לא יודע מה חשב ירון. כאיש תעופה אני מניח שהוא בדק גם את זה וגם את זה. אני לא יודע מה היו המחשבות שלו. הוא לא קנה חתול בשק. משרד הביטחון מה עוד עד כמה שאני יודע, ידע שירון קונה את המטוסים לצורך השמשה, לא לצורך מוזיאון, זה היה ברור שיספקו לו את כל הנתונים הרלוונטים". (עמ' 40 שורות 7-10 לפר' הדיון מיום 25.12.18).
- שלישית, גם לגופו של עניין, לא הוכח שהנתבעת הסתירה מאת התובעת מסמכים שהיו בידיה. פשיטא הוא שספרי המטוסים שהוצגו לתובעת בפני מר דגני ז"ל עובר לעסקה הראשונה הם אלו שתיעדו את תחזוקת המטוסים אצלה ואין בילתם. על כן ברי כי אין הנתבעת יכולה הייתה לספק לתובעת יותר מאשר יש לה ואשר נמסר לה לאחר מכן בה בשעה שלרשות התובעת עמדה הפררוגטיבה להחליט באם להתקשר באותה עיסקה אם לאו ואם התקשרה, חזקה שאותם מסמכים בהם עיין מר דגני ז"ל סיפקו אותו לצורך העניין.
90. פשיטא שלא הוכחה טענת התובעת בדבר מצג שווא שהוצג לה בהקשר לאותה ניירת מטוסים, וזו התגלתה כאמור כלא נכונה בלשון המעטה. יתרה מכך, כל מניע נסתר בהקשר לכך, לא הוכח בידי התובעת ובוודאי שאינו יכול לדור בכפיפה אחת עם המוסק מעלה והוא המוכח להתרשמותי, שהנתבעת פעלה במקרה זה לפנים משורת הדין ובנפש חפצה עם התובעת ,מעבר ללשון ההסכמים, עוד טרם שהתובעת שילמה את תמורת המכר במלואה כאשר מסרה בידיה את המסמכים שבידה בכדי להביא למימושם של הסכמים אלה, אלא שהתובעת, באמתלה שלא מן המניין ובהתנהגות פסולה, סיכלה אותם.
91. בסיכומו של עניין ניתן לקבוע ברמה גבוהה של וודאות את הדברים הבאים:
א. התובעת חתמה על שני הסכמי מכר עם הנתבעת מתוך גמירות דעת מלאה לאחר שבחנה את נתוניה ומצאה אותם לשביעות רצונה.
ב. הנתבעת לא הסתירה מאת התובעת מידע חיוני אודות הממכר וגם לא הוכח מניע נסתר מצידה לעשות כן.
ג. לשון ההסכמים הינה ברורה ותואמת את רצון הצדדים כל שכן את סוג הממכר ותנאיו.
ד. בהתאם ללשון זו, על התובעת היה לשלם לנתבעת תחילה את מלוא תמורת המכר ורק אז לקבל לידיה את ניירת מסמכי הממכר, אך היא הפרה התחייבות זו.
ה. דבקותה של הנתבעת לעמוד אחר תנאי ההסכם הראשון והשני בכל מה שנוגע למסירת ניירת הממכר שברשותה, בתום תשלום יתרת המכר, הייתה מוצדקת שכן הינה פועל יוצא של תנאיהם המסחריים של ההסכמים עליהם הסכימו וחתמו הצדדים.
ו. הנתבעת נהגה בתובעת לפנים משורת הדין ובכדי שלא לעכב את מימוש ההסכם השני, כאשר מסרה בידיה את מסמכי המטוסים טרם שזו שילמה את תמורת המכר במלואה.
ז. התנהלותה של התובעת אשר מחד חתמה מרצונה ומתוך הבנה על שני ההסכמים המסייגים קבלת ניירת הממכר לאחר ביצוע מלוא התשלום, ומאידך, כאשר "שברה כלים" בצורה מופגנת בהתעלמות מתנאי ברור זה, במאוחר לחתימה על ההסכם השני ומבלי לשלם את יתרת התשלום, לצד העדרו של חשש מפני השבת הגלגל לאחור מפאת איתנותה הכלכלית של הנתבעת, מצביעים על מניע זר שעמד מאחורי רצונה להביא סוף להסכם השני, תנאי שאינו קשור בניירת הממכר כלל, ואשר הוביל את התובעת לצקת אמתלת יציאה מהסכמים אלה לצד פעילותה להשיב לידיה את דמי התשלום הראשון שחולט בצדק במסגרת ההסכם הראשון עמה. (במאמר מוסגר יוער כי יכול ומכתבו של עוה"ד אבירן לסגן ראש סיב"ט שצורף כנספח 20 לתצהיר עדותה של הגב' קינן , עליו הוא לא נחקר בחקירתו הנגדית, לפיו מבדיקה שעשה שגריר ישראל באל סלבדור עם שר ההגנה של אל סלבדור, חודשים לאחר החתימה על ההסכם השני, נשללה הצהרת התובעת למכירת 3 מטוסי "ערבה" אותם ביקשה היא לרכוש מהנתבעת למדינה זו- מרמז במשהו על כך).
92. פועל יוצא מכל המקובץ לעיל הוא כי יש לדחות תביעה זו וכך אני מורה. לא הוכחו עילות התביעה ומה שכן הוכח, פועל לרעת התובעת.
93. נוסף על כך אני קובע כי בשל גילו של תיק זה, היקף העבודה לה נצרכה הנתבעת לרבות לנוכח מכסת הדיונים היחסית רבה, והמאמץ שהושקע מצד הנתבעת להגנתה לאורך הדרך כמופע בריבוי הבקשות בו, כי יש הצדק לפסוק לטובת הנתבעת הוצאות משפט בגין דחיית תביעה זו בסכום הערובה על סך 35,000 ₪ אותה חויבה התובעת בהפקדה להבטחת הוצאות הנתבעת. במסגרת זו הבאתי בחשבון גם את ההוצאות הנוספות בהן חויבה התובעת במהלך תביעה זו לשלם לנתבעת, לצד ההוצאות מנגד בהן חויבה הנתבעת לשלם לתובעת במהלך ניהולן תביעה זו.
94. המזכירות באמצעות הגזברות אפוא, תעביר את הסך של 35,000 ₪ המופקד בקופת בית המשפט לידי הנתבעת בגין הוצאות דחיית תביעה זו כנגדה, ותשלח את פסק הדין בדואר לצדדים.
ניתן היום, ו' ניסן תש"פ, 31 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.