ההליך בבית המשפט לענייני משפחה
- על רקע הממצא בדבר זיקתם הגנטית לקטינה, הגישו המערערים לבית המשפט לענייני משפחה תביעה להירשם כהוריה של הקטינה ולקבל את האפוטרופסות המלאה עליה, וכן לקביעת הסדרי שהות בינם לבינה עד להכרעה בהליך (תמ"ש 61932-09-23; השופט ע' אליאס). בתביעתם, טענו המערערים, בין היתר, כי הזיקה הגנטית מהווה את הבסיס המרכזי להקניית מעמד של הורות בדין הישראלי; וכי בכל הנוגע לאבהות, הרי שהאב הגנטי זכאי להיחשב כהורה המשפטי "ללא מתחרה", שכן לבן זוגה של היולדת, שאינו נשוי לה, אין כל מעמד הורי בנסיבות העניין. נוסף על כך, טענו המערערים כי גם טובת הקטינה מחייבת לקבוע שהם הוריה המשפטיים.
- המשיבים טענו, מנגד, כי דין התביעה להידחות. לטענתם, כל דרישה לשינוי המצב הקיים שבו הם מגדלים את הקטינה, חייבת להיבחן בראי טובתה. בין היתר, נטען, כי קבלת התביעה תגרום לקטינה חוויית נטישה שצפויה לפגוע ביכולות ההיקשרות שלה בהמשך חייה, ואף במערכת החיסונית שלה; וכי פגיעה פוטנציאלית זו, מקבלת משנה תוקף בשים לב למצבה הרפואי הרגיש של הקטינה, וכן לממד הזמן בחייה, ולשלבי ההיקשרות המתקדמים שלה למשפחה שבה היא חיה מיום היוולדה. המשיבים הוסיפו כי גם במישור "התחרות" שבין ההורות שלהם להורות הגנטית – ידם על העליונה; וכי האם היולדת היא גורם סיבתי הכרחי לקיום הוולד – בהזינה את העובר בחייו התוך-רחמיים, ובהבאתו לעולם. בין היתר, המשיבים הדגישו את החלטתם להמשיך את ההיריון, חרף המלצות שקיבלו מגורמים רפואיים להביא להפסקתו נוכח המומים שהתגלו בעוברית, והכל תוך סיכון חייה של האם היולדת במהלך הטיפולים בתקופת ההיריון.
- ביום 7.11.2023 הורה בית המשפט לענייני משפחה לרשויות הרווחה להגיש תסקיר בעניינה של הקטינה. התסקיר נערך על ידי העובדות הסוציאליות, הגב' ר' עצמון והגב' מ' בן לולו ממשרד הרווחה והביטחון החברתי, והוגש ביום 21.2.2024 (להלן בהתאמה: גורמי הרווחה והתסקיר), עת הייתה הקטינה בת כשנה ושלושה חודשים. לצורך עריכת התסקיר, נפגשו גורמי הרווחה, בין היתר, עם שני זוגות ההורים; שוחחו עם גורמים פסיכולוגיים ורפואיים שליוו את שני הזוגות; קיימו פגישה עם ד"ר א' כץ, קרדיולוג ילדים ומנהל מכון הלב שבו טופלה הקטינה (להלן: ד"ר כץ); וקיימו שיחה עם צוות המכון להתפתחות הילד שבו טופלה הקטינה.