| בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים |
בע"מ 69395-03-25
| לפני: | כבוד השופטת דפנה ברק ארז כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופט יחיאל כשר
|
| המבקשים: | 1. פלונית
2. פלוני |
|
נגד
|
|
| המשיבים: | 1. אלמונית
2. אלמוני 3. היועצת המשפטית לממשלה – במשרד הרווחה והביטחון החברתי |
|
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 10.3.2025, בעמ"ש 64159-11-24 שניתן על-ידי כבוד סגנית הנשיאה ו' פלאוט, והשופטים צ' ויצמן וא' ברנד
|
|
| תאריך ישיבה: | ה' בניסן, התשפ"ה (3.4.2025)
|
| בשם המבקשים:
|
עו"ד שמואל מורן, עו"ד נועה גלרמן-ליאל, פרופ' פנחס שיפמן, פרופ' רועי גילבר, עו"ד דורי כספי; עו"ד שירה פרידן, עו"ד יהונתן הרוש
|
| בשם המשיבים 2-1: | עו"ד גלית קרנר, עו"ד יהונתן קניר, עו"ד מיכל קניר לובלין, עו"ד עדי דדי גידו, עו"ד רות אדיב, עו"ד פרופ' איילת בלכר פריגת, עו"ד פרופ' יחזקאל מרגלית
|
| בשם המשיבה 3: | עו"ד רות גורדין |
הקטינה פלונית (באמצעות
אפוטרופסיות לדין): עו"ד נטע ברק; עו"ד מיה שושטרי; עו"ד ז'ניה פיכמן
| פסק-דין
|
השופטת יעל וילנר:
פתח דבר
- לאורך שנות עבודתו של שופט, מובאים לשולחנו תיקים מורכבים רבים. הכרעות קשות, אשר לא פעם טומנות בחובן השלכות מרחיקות לכת על חייהם של בעלי-הדין, ניתנות על ידו כעניין שבשגרה. אולם, מקרים מעטים מגלמים בתוכם שילוב נסיבות – עובדתיות ומשפטיות – כה יוצאות דופן וטראגיות, כאלו ששִׁמְעָם לא משאיר אוזן אדישה, ולא מותיר עין יבשה. ענייננו נמנה, ללא ספק, עם מקרים אלו.
- ענייננו בילדה – ס', שחרף חייה הקצרים הספיקה לעבור תלאות רבות. שני זוגות הורים מבקשים כי יכירו בהם כהוריה, ובכך לזכות בזכות הנשגבת לשאת בנטל ההורות. שני זוגות ההורים רוצים לגדלה, עותרים לשאת באחריות לחנכהּ ולספק את כל צרכיהּ. אלו אומרים – מצוּר מחצבתי היא, ואלו אומרים – פּרי בטני היא; שניהם טובים וראויים, שניהם מבקשים להיות לה לאב ולאם.
- "תחרות" זו בין שני זוגות ההורים היא תולדה של טעות טראגית של החלפת עוברים, שגגה אשר לא נגרמה באשמתו של אף אחד מהזוגות. שני זוגות ההורים עברו דרך ייסורים ארוכה כדי לזכות בפרי בטן. כפי שעוד יפורט באריכות בפסק הדין – שני זוגות ההורים מחזיקים בזיקה הורית לס'; שניהם מסוגלים לטפל בה ולספק לה את כל צרכיה.
- במעין "משפט שלמה" של תקופתנו, הוטלה עלינו, השופטים, המלאכה להכריע מי "היא אימו" (מלכים א ג, כז) ומיהו אביו. השופט מ' חשין, אשר נדרש לשאלות בעלות מאפיינים דומים, הטיב לתאר את הקושי ולהביע את המועקה: "הנה זו אם השולחת ידיה לפנים ומבקשת כי יושב בנה אליה. ומי הוא אשר לב לו ולא ייענה לה לאם? ואם לא יוכל להיענות לה, כיצד זה לא יסב פניו אל צדו? [...] ולוואי והותר לו לשופט לומר איני יודע" (דנ"א 7015/94 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, פ"ד נ(1) 48, 88 (1995)).
בשונה מההכרעה שניצבה בפני החכם באדם, לא האמת העובדתית נסתרת מאיתנו; זו גלויה וידועה, ולא נפלה בה מחלוקת. שאלה אחרת מעוררות הנסיבות הטראגיות שלפנינו, משפטית באופייה – למי מההורים מקנה הדין הישראלי את מעמד ההורות?
- כפי שארחיב בהמשך, דעתי היא כי במקרה דנן, בהתאם לדין הישראלי, ב"תחרות" הזיקות ההוריות שבין האֵם היולדת לבין ההורים הגנטיים, ידה של האֵם היולדת על העליונה; וכי בהמשך לכך, יש לקבוע כי המשיבים הם הוריה המשפטיים של הקטינה.