לצד זאת, יובהר מיד: לא באנו לגזור הורות לכאן או לכאן – הורות במובנה המלא, הזהותי, הרגשי, החווייתי, שחורג מ-ד' אמותיו של השדה המשפטי. כוחנו וסמכותנו כשופטים מצומצמים לקטגוריה הצרה של "הורה על פי דין", ולזיהוי "ההורים המשפטיים", בהתאם לכללי המערכת הנורמטיבית שמכוחה אנו פועלים. ברי כי מוסד ההורות המשפטית, אינו מתיימר לחפוף ולמצות את מושג ההורות בכללותו, על מלוא עושרו ומובניו. כך, אין, ולא יכולה להיות, קביעה משפטית אשר תביא לניתוק הזיקה שבין ס' לבין כל אחד מהצדדים שבפנינו. החומר הגנטי, אשר בא לידי ביטוי בכל תא ותא בגופה של ס', יישאר תמיד זה שניתן לה מהוריה הגנטיים. כמו כן, לא ניתן למחוק את הזיקה הפיזית שבין אם לביתהּ, אותה נשאה ברחמה, ילדה, הזינה וטיפחה. לא ניתן למחוק את הזיקה הרגשית והנפשית שנרקמה בין ההורים המגדלים לבין ס' אשר אותה גידלו מרגע שהגיחה לאוויר העולם (ועוד קודם לכן), ועד שגדלה להיות כבת שנתיים וחצי, דרך כל אותם ציוני דרך – חיוך ראשון, מילה ראשונה, צעד ראשון. על כן, יודגש חזור והדגש, כל שייקבע בפסק דין זה אינו משנה, ולא יכול לשנות, דבר מהמאפיינים הזהותיים הטבועים בצדדים שבפנינו ובס', ומהזיקה שקיימת ביניהם.
מסגרת הדיון
- בשים לב לשאלה המשפטית התקדימית שמתעוררת בענייננו, ובהתאם לסמכותנו שלפי תקנה 149(2)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר חלה על הבקשה שלפנינו מכוח תקנה 44 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020, החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פיה. בהתאם, המבקשים יכונו להלן המערערים או ההורים הגנטיים, והמשיבים יכונו גם האֵם היולדת ובן זוגה או ההורים המגדלים.
רקע עובדתי
- ביום 26.10.2022 באה לעולם הקטינה ס'. הורתהּ של ס' נעשתה בדרך של הפריה חוץ-גופית (IVF – In Vitro Fertilization) שביצעה האם היולדת בבית החולים "אסותא" בראשון לציון (להלן גם: בית החולים).
- השתלת הביציות המופרות (להלן: העוברית) לרחמה של האם היולדת, בוצעה ביום 23.2.2022. בעת שהאם היולדת הייתה בשבוע ה-28 להריונה נתגלה מום בליבה של העוברית, שבעקבותיו נערכה לאם היולדת בדיקת מי שפיר שכללה גם בדיקה גנטית. תוצאות הבדיקה העלו כי אין התאמה גנטית בין העוברית לבין האם היולדת ובן זוגה, נתון שהוביל למסקנה כי השתלת העוברית ברחמה של האם היולדת – מקורה בטעות, וכי העוברית נוצרה מזרע וביצית של הורים גנטיים אחרים, שזהותם לא הייתה ידועה אותה שעה. יצוין, כי בשבוע ה-36 להיריון, ובמסגרת טיפול במום שנתגלה אצל העוברית, עברה האם צנתור תוך-רחמי בהרדמה מלאה – פרוצדורה שהייתה כרוכה בסיכון חיים לעוברית ולאם.