תסקיר גורמי הרווחה מיום 21.2.2024
- על רקע מכלול החומר שלפניהם, המליצו גורמי הרווחה להשאיר את הקטינה אצל ההורים המגדלים. זאת, לצד מתן דגש על הצורך בהיכרות עתידית של הקטינה עם הוריה הגנטיים, שתיעשה בשעה הבשלה לכך, ובליווי אנשי מקצוע.
באשר להורים המגדלים, מצאו גורמי הרווחה כי הם מספקים מענה מלא לצרכיה של הקטינה; מעניקים לה מעטפת הורית מצוינת; וכי אף במישור הזוגי הם נהנים מלכידות ותקשורת טובה. גם בנוגע להורים הגנטיים ההתרשמות הייתה חיובית ביותר, הן לגבי תפקודם ההורי ביחס לבתם המשותפת, שנולדה לאחר לידת הקטינה, הן במישור הזוגי. באשר לקטינה, התסקיר התייחס בהרחבה למצבה הרפואי המורכב. מלבד הניתוח הלבבי שעברה בהיותה ברחם אימהּ, נדרשה הקטינה, נכון לאותה עת, לשני ניתוחים לבביים נוספים בהיותה בת מספר שבועות ובגיל 3 חודשים וחצי, כאשר צוין כי היא צפויה לעבור ניתוח נוסף בעתיד הנראה לעין. גורמי הרווחה התרשמו מקשר טוב של הקטינה עם האב המגדל; ציינו כי היא מצויה כל העת בקרבת האם היולדת, שמקדישה לה את מלוא זמנה; וכי היא מגיבה בחרדה למפגש עם זרים. צוין, כי הקטינה "נמצאת בקשר עין ובמגע פיזי תמידי עם מי מהוריה המגדלים ובכל רגע של מצוקה פונה אליהם לקבלת נחמה, רוגע ותחושת ביטחון"; וכי "לצד העובדה כי ההורים המגדלים מתקשים לסייע ל[קטינה – י"ו] לקיים מפגש מיטיב עם דמויות אחרות, אין ספק כי הם מהווים עבורה בסיס בטוח וחוף מבטחים המסוגלים להכיל אותה ולסייע לה וכי [הקטינה – י"ו] בטוחה ביכולת שלהם לספק לה ביטחון".
- במסגרת עריכת התסקיר שוחחו כאמור גורמי הרווחה אף עם ד"ר כץ, שמסר כי הקטינה נמצאת במעקב קבוע מחמת מחלת הלב הפעילה ממנה היא סובלת, וכי היא נדרשת לטיפול תרופתי קבוע. עוד תאר ד"ר כץ כי "הוא והצוות הרפואי מתרשמים מאוד מאופן התנהלות ההורים המגדלים את [הקטינה – י"ו], מסירותם ורצונם לתת לה את הטוב ביותר", ובאשר לרתיעתה ממפגש עם זרים – מסר כי היא לא יוצאת דופן בהשוואה לילדים אחרים בעלי בעיות רפואיות. עמדתו של ד"ר כץ הייתה כי נוכח מצבה של הקטינה, יש למנוע ממנה לעבור משבר רגשי, וציין את המומחיוּת שרכשו ההורים המגדלים בטיפול בה, בזיהוי הצרכים והמצוקות שלה, ובמתן מענה מהיר והולם למצבים רפואיים שונים – שבלעדיו עשויה הקטינה להימצא בסכנת חיים. בסיכום עמדת ד"ר כץ, ציינו גורמי הרווחה כי לגישתו, העברת הקטינה להוריה הגנטיים עשויה להציב אותה בפני סכנת חיים, בשים לב למצבה הרפואי המורכב.
- באשר למצבה ההתפתחותי של הקטינה, כפי שנמסר מהמכון להתפתחות הילד שבו מטופלת הקטינה, צוין בתסקיר כי הקטינה אובחנה בגיל עשרה חודשים עם עיכוב התפתחותי מוטורי ושפתי, שבהתאם לעמדת גורמי המקצוע, קשור לקושי הלבבי עימו היא מתמודדת. בהקשר זה צוין כי הקטינה מקבלת טיפולי פיזיותרפיה באופן קבוע.
- בשלב המסקנות, עמדו גורמי הרווחה על הצורך להידרש לשיקולים הבאים: התקשרות הקטינה להוריה המגדלים והתקשרותה הפוטנציאלית להורים הגנטיים אם תועבר אליהם; מצבה הרפואי המורכב והשפעתו על ההכרעה בעניינה; בחינת "מחיר" העברתה מהמשפחה בה גדלה, אל מול "המחיר" של גדילתה בחיק משפחה ללא זיקה גנטית; וכן יכולת כל אחד מזוגות ההורים לתווך לקטינה את סיפור חייה, ולאפשר לה לקיים קשר עם זוג ההורים השני. על יסוד מכלול השיקולים הללו, הגיעו כאמור גורמי הרווחה למסקנה כי טובת הקטינה היא להמשיך ולגדול בבית ההורים המגדלים.
- באשר להיבט ההיקשרות, הפנו גורמי הרווחה ל"תיאוריית ההיקשרות", ששֹמה דגש על הצורך ההתפתחותי של פעוט בתקופת ראשית חייו, בדמות הורית יציבה שתספק את צרכיו הרגשיים באופן עקבי. צוין כי היקשרות בטוחה "מתקשרת לתפקוד רגשי-חברתי חיובי במהלך החיים", וכי זו נוצרת כאשר התינוק "נמצא בקשר עם מבוגר הנענה לצרכיו באופן עקבי ורגיש" – כאשר ניתן בעניין זה דגש על יסוד הקביעוּת של ההורה, המקנה לפעוט יכולת להסתמך עליו. כמו כן, נזכרו בתסקיר מחקרים שלפיהם ילדים מסוגלים אמנם לטפח היקשרות בטוחה עם מטפלים חדשים לאחר ניתוק מהורים קודמים, אולם יכולת זו נחלשת לאחר גיל שנה עד שנה וחצי. באשר לשיקול הנוגע למצבה הרפואי של הקטינה, צוין כי לאור מורכבותו הרבה, הקטינה "תתקשה לעמוד באירוע דרמטי וטראומתי נוסף, גם אם הדרגתי, הכרוך בניתוקה מהדמויות המעניקות לה ביטחון".