בכל הנוגע לשאלת "מחיר" המעבר למול יתרונותיו, סברו גורמי הרווחה כי "מציאות החיים של [הקטינה – י"ו], הזמן שעבר, והתגובות הרגשיות המורכבות שלה, מייצרים מצב בו העברתה עשויה לסכן אותה באופן שתפגע ברציפות חייה, תוביל לטלטלות ועשויה לפגוע בהתפתחותה התקינה". על רקע הדברים הללו, קבעו גורמי הרווחה כי להורים הגנטיים יש אמנם יכולת לתת לקטינה מענה טוב ומתאים מתוך רגישות למכלול צרכיה; וכי בשים לב לחשיבות כי ילד יכיר את שורשיו ויחיה עם בני משפחה שהם בשר-מבשרו, הרי שאם הדיון דנן היה מתקיים סמוך ללידתה של הקטינה, הייתה ניתנת המלצה להעבירה להורים הגנטיים; ברם, נוכח חלוף הזמן, ההיקשרות של הקטינה עם הוריה המגדלים, מצבה הרפואי המורכב והאופן שבו היא מגיבה לעולם, הרי שטובתה היא להוסיף ולגדול עם הוריה המגדלים. כל זאת, תוך שהודגש כי תחושת הזמן אצל קטינים שונה מזו של מבוגרים, וכי פרק הזמן הקצר שבו היא חיה בבית ההורים המגדלים – כשנה ושלושה חודשים נכון למועד חיבור התסקיר – מהווה עבורה את כל תקופת חייה. לבסוף הומלץ, כי את ההורים המגדלים ילוו אנשי מקצוע, על מנת להבטיח כי סיפור חייה של הקטינה יתווך לה במועד הנכון, וכי הגורם המקצועי ייקבע על ידי בית המשפט ויחויב בדיווח תקופתי.
- ביום 13.5.2024, החליט בית המשפט לענייני משפחה, כי "בשים לב לסוגיה הייחודית, המורכבת והתקדימית שמתעוררת בהליך", אין די בתסקיר שהוגש, והורה על קבלת חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט. ביום 10.6.2024 מונה לכך ד"ר דניאל גוטליב, פסיכולוג קליני בהכשרתו (להלן: ד"ר גוטליב או המומחה), שהגיש את חוות דעתו ביום 20.10.2024, לאחר שקיים מפגשים עם שני זוגות ההורים, יחד ולחוד.
חוות דעתו של ד"ר גוטליב
- המלצתו של ד"ר גוטליב הייתה להעביר את הקטינה לחזקתם של ההורים הגנטיים, במסגרת הליך מדורג שיימשך עד חודשיים ובליווי איש מקצוע, תוך קביעת זמני שהות עם ההורים המגדלים. בחוות דעתו, ציין ד"ר גוטליב כי אמנם שני הזוגות הם בעלי מסוגלות הורית, אולם לצד זאת, מצא כי טובת הקטינה היא לגדול בבית ההורים הגנטיים, ממספר טעמים.
ד"ר גוטליב סבר כי מבחינת בניית זהותה העתידית של הקטינה, עדיף לה לגדול עם הוריה הגנטיים, שיאפשרו לה "להתחבר לשושלת הדורות של המשפחה, הסיפור המשפחתי והערכים המשפחתיים", כאשר בהקשר זה צוין גם הדמיון החיצוני שבין הקטינה להוריה הגנטיים ולאחותה הגנטית. כמו כן, מצא ד"ר גוטליב כי ההורים הגנטיים יוכלו לתווך לקטינה את קורות ראשית חייה, בצורה טובה ונכונה יותר בהשוואה להורים המגדלים. למסקנה זו, הגיע ד"ר גוטליב לאחר שקבע כי ההורים הגנטיים יודעים "להכיל" טוב יותר את מצוקתם של ההורים שמנגד, להבין את נקודת מבטם, ולהשלים עם העובדה שהם יוסיפו להיות מעורבים בחיי הקטינה במידה זו או אחרת. בנוסף, סבר ד"ר גוטליב כי ברבות הימים, עדיף לקטינה להכיל נרטיב שלפיו נהרתה ונולדה ברחמה של אישה שאינה אימה, וכי הדבר תוקן עם היוודע דבר הטעות, לעומת נרטיב שלפיו "התרחש בלבול, אולם גם לאחר שדבר הבלבול יצא לאור, היא בכל זאת נשארה עם ההורים ה'לא אמיתיים'". ד"ר גוטליב אף הוסיף והתייחס לעובדה ששני הוריה הגנטיים של הקטינה הם יהודים, ועל כן צפוי לה יתרון לגדול עימם, ככל שתבקש לעבור גיור בעתיד. לבסוף, בשים לב לכלל היתרונות האמורים, סבר ד"ר גוטליב כי חרף העובדה שהעברת הקטינה להורים הגנטיים צפויה להיות כרוכה בקשיים, "יש להעדיף את הנזק בהווה – נזק אשר לדעתי יש לו תיקון ותקנה – לעומת הנזק אשר ייגרם ככל והיא תגדל שלא במשפחתה הגנטית".