התנגדויות היועמ"ש
19. ביום 19.1.25 הגישו הגורמים המקצועיים ביועמ"ש עמדתם וביקשו להביא בפני בית המשפט מספר הערות ביחס להסדר הפשרה, כדלקמן:
20. הליך פיקוח של הרשות להגנת הפרטיות - הגורמים המקצועיים ציינו, כי ללא קשר לבקשת האישור, התנהל הליך פיקוח מנהלי מטעם הרשות להגנת הפרטיות, במסגרתו, ביום 16.4.23, שלחה הרשות לבנק מכתב קביעת הפרה. נקבע, כי נתגלו מספר ליקויים בניהול מאגר המידע של הבנק, וכי הבנק לא מילא אחר כל החובות המוטלות עליו בדין לאבטחת המידע שבמאגר, דבר אשר הביא להתרחשות האירוע מושא בקשת האישור. עוד נקבע, כי הבנק לא נקט באמצעים מקובלים על מנת לוודא כי הגישה למאגר מתבצעת על ידי מורשים בלבד, וכי הבנק לא הקפיד על ניהול ותפעול תקין של מגוון שרתים במסגרת הפעלת המערכות. משכך, קבעה הרשות כי הבנק הפר את הוראות סעיף 17 לחוק הגנת הפרטיות, וכן את תקנות 9(א), 13(א) ו-14(א) לתקנות אבטחת המידע (נספח 1 לעמדת היועמ"ש).
21. לעמדת הגורמים המקצועיים, יש לבחון את סבירות הפיצוי המוצע נוכח ממצאיי הרשות, כמו גם את העובדה שהסדר הפשרה קובע מעשה בית דין גם על תביעות אישיות בגין נזק ממוני שיכול ונגרם כתוצאה מדליפת המידע.
22. גמול ושכר טרחה: לעמדת הגורמים המקצועיים, הגמול ושכה"ט המומלצים, בסך כולל של 925,940 ₪, מהווים כ-30% הסכום הפיצוי (3,020,000 ₪), באופן שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות הדין והפסיקה, ויש להורות על הפחתתו.
23. פטור מחלקה השני של האגרה: לעמדת הגורמים המקצועיים, אין מקום לפטור את המשיבה מתשלום חלקה השני של האגרה, מאחר ועצם ההגעה לפשרה, הגם שבשלב מוקדם של ההליך, אינה מצדיקה פטור ״מטעמים מיוחדים שיירשמו״ מתשלום יתרת האגרה.
תגובת הצדדים להתנגדות היועמ"ש
24. ביום 13.3.25 הגישו הצדדים (כל אחד בנפרד) את תגובתם לעמדת הגורמים המקצועיים, תוך שהדגישו כי הגורמים המקצועיים לא התנגדו להסדר המוצע, ותוך שהמבקשים מצטרפים לעמדת הבנק.
25. הליך הפיקוח של הרשות: הצדדים עמדו על כך שהליך הפיקוח בו נקטה הרשות ותוצאותיו הובא לידיעת המגשר ונלקח בחשבון בהצעתו, דהיינו הובא בחשבון בסכום הפיצוי שהוצע על ידי המגשר.
בנוסף, ציין הבנק, כי הוא התייחס למסקנות הרשות ופעל לביצוע השינויים הנדרשים.
26. סכום הפשרה: לעמדת הבנק, סכום הפיצוי ראוי וסביר, הוא משקף את הסיכויים והסיכונים בהליך, והוא גובש לאחר הליך גישור יסודי ומקיף, כאשר הסכום הוצע על ידי המגשר בעצמו, לאחר שקילת המידע שהוצג על ידי הצדדים. הבנק הוסיף וחזר על השיקולים שעמדו בבסיס קביעת סכום הפשרה, ובניהם: העמדה כי לפי בדיקת הבנק אירוע האבטחה לא גרם נזק של דליפת מידע לצדדים שלישיים ועל כן הפיצוי נועד להבטיח פיצוי בגין תחושות שליליות שייתכן וחוו חלק מחברי הקבוצה. הבנק הפנה בהקשר זה לפסיקה לפיה לא כל אירוע אבטחה מהווה אוטומטית הפרה של הדין ומקים זכות פיצוי. בנוסף, צוין, כי הוצגו למשתמשים מצגים ברורים לפיהם לא ניתן להבטיח באופן מוחלט הגנה מפני גישה בלתי מורשה למידע. שיקול רלוונטי נוסף הינו העובדה כי הפיצוי שנקבע הינו ראוי והוגן ביחס להסדרי פשרה אחרים בהליכים ייצוגים שעסקו בסוגיות של אבטחת מידע.
27. פטור מאגרה: הבנק עמד על בקשתו לפטור מחלקה השני של האגרה, והפנה לפסיקה במסגרתה ניתן הפטור המבוקש בנסיבות דומות.
28. גובה שכר טרחה וגמול: הבנק לא התייחס לגופן של הטענות בעניין גובה הגמול ושכה"ט, אך ביקש כי המלצת הצדדים תאושר. המבקשים טענו, כי שכה"ט שהומלץ מוצדק בנסיבות העניין, זאת בהתחשב במגעים הרבים שנוהלו, וכן בשל העובדה¬ כי הסכום יחולק בין מספר משרדים. עוד נטען, כי אישור הסכום המבוקש יתמרץ באי כוח בהליכים ייצוגיים להתאחד להליך אחד, וכי קיימים מקרים בהם מאשרים בתי המשפט שכ"ט באחוזים גבוהים מהמקובל, דבר המוצדק במקרה זה.
דיון והכרעה
29. על פי הוראות החוק, הסדר פשרה בתובענה ייצוגית חייב לקבל את אישור בית המשפט נוכח החשש לבעיית הנציג המובנית הקיימת במסגרת תובענה ייצוגית. סעיפים 18-19 לחוק קובעים את המנגנון לבחינת הסדר הפשרה על ידי בית המשפט ולפיו על בית המשפט לבחון את ההסדר באופן מעמיק ויסודי, עד שיגיע למסקנה כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה. בהקשר זה נקבע, כי: ״... פשרה היא פרי של איזונים וויתורים הדדיים. מצד אחד, היא מבטיחה סעד מהיר וודאי ומביאה לחיסכון בזמן ועלויות. מאידך גיסא, אין היא משקפת את התועלת המרבית או המיטבית ביותר בעבור חברי הקבוצה״ [ראו רע"א 2957/17 סורגז חברה ישראלת להפצת גז נ' יעל שוורצמן (17.3.24; ראו גם ע״א 2398/22 שולץ נ׳ הוט מובייל בע״מ (פורסם בנבו, 30.11.22)].
30. במקרה שבפניי, בבחינת מכלול השיקולים, הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול ההליך אני סבורה, כי הסדר הפשרה הינו ״ראוי, הוגן וסביר, בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה״ כנדרש בסעיף 19 לחוק. ההסדר קובע פיצוי ראוי בנסיבות העניין לחברי הקבוצה ומביא בחשבון את הקשיים בניהול בקשת האישור, וכן את הסיכונים והסיכויים של כל צד בהליך.
כמו כן, אני סבורה, כי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין ועל כן מצאתי לנכון לאשרו.
31. הפיצוי לחברי הקבוצה: במסגרת הסדר הפשרה התחייב הבנק לשלם פיצוי בסכום כולל של 3,020,000 ₪, אשר יועבר לקרן לפי סעיף 27א לחוק. הוסכם כי הקרן תייעד את הכספים לפעילויות הקשורות באבטחת מידע וחינוך לפרטיות. בעמדתם טענו הגורמים המקצועיים כי יש לבחון את גובה הפיצוי נוכח התנהלותו של הליך פיקוח מנהלי על ידי הרשות להגנת הפרטיות, בו נמצאו מספר ליקויים והפרות בהתנהלותו של הבנק. בתשובתם, טענו הצדדים כי סכום הפיצוי, אשר הוצע על ידי המגשר הביא בחשבון גם את הליך הפיקוח של הרשות, והינו הוגן וסביר בהתחשב בסיכונים ובסיכויים של הצדדים, כפי שהתבררו במהלך הליך הגישור. הצדדים הדגישו, כי מבדיקות שערך הבנק עולה, כי אירוע האבטחה לא גרם לנזק של דליפת מידע לצדדים שלישיים, ועל כן הפיצוי הינו בגין תחושות שליליות שייתכן וחוו חלק מחברי הקבוצה.
בנסיבות אלו, נוכח אופי הנזק המוגדר, אשר בהתאם לבדיקות הבנק לא כלל נזק של ממש כאשר המידע לא הועבר לגורמים שלישיים, והפיצוי הוא פיצוי בגין תחושות שליליות, ונוכח התנהלות הבנק גם לאחר האירוע, אני סבורה כי סכום הפיצוי הוא סביר וראוי, זאת גם לאחר עיון בנספח ה' לבקשה לאישור הסדר הפשרה המכיל את מספרם של חברי הקבוצה המיוצגת, וחוסה תחת חיסיון.
אשר להעברת הפיצוי לקרן ולא בדרך של פיצוי ישיר - ככלל, יש לשאוף להענקת הפיצוי לחברי הקבוצה הניתנים לזיהוי ואיתור (גם אם מדובר בחלקם). ואולם, כאשר הדבר אינו מעשי, יש להורות על מתן סעד לטובת הציבור (ראו עניין סופרגז).
כך גם בענייננו. מקובלת עלי עמדת הצדדים, אשר למעשה הגורמים המקצועיים לא התנגדו לה, כי עלויות איתור חברי הקבוצה והעברת הפיצוי באופן אישי יהיו גבוהות ולא סבירות ויש להעדיף מתן פיצוי לטובת הציבור באמצעות העברתו לקרן.
בנסיבות אלו מצאתי לאשר את סכום הפיצוי ואת העברתו לקרן לפי סעיף 27א לחוק.
32. מינוי בודק: הצדדים ביקשו לאשר את ההסדר ללא מינוי בודק. סעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, קובע כי בטרם אישור הסדר פשרה על בית המשפט למנות בודק, אלא אם הוא סבור כי חוות דעת שכזו אינה נדרשת. בענייננו, כפי שטוענים הצדדים, אינני סבורה כי יש צורך במינוי בודק, ויישום ההסדר אינו דורש חישובים מורכבים או איתור חברי הקבוצה. משכך מצאתי לאשר את בקשת הצדדים ולפטור ממינוי בודק.
33. שכ"ט וגמול: סעיפים 22 ו-23 לחוק קובעים את השיקולים שעל בית המשפט להביא בחשבון בעת פסיקת גמול למבקש ושכ"ט לבא כוחו, ובתוך כך, טרחתם של אלו, הסיכון שנטלו, מידת חשיבותה הציבורית של התובענה והתועלת שהביאה לחברי הקבוצה. בעניין סופרגז התייחס בית המשפט העליון בהרחבה לאופן בו יש לחשב את הגמול ושכה"ט בהסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות. בית המשפט עמד על כך שככלל שיטת האחוזים שנפסקה בפסק הדין בע"א 2046/10 עזבון שמש נ' רייכרט, פ"ד סה(2)681 (2012) (להלן: "פס"ד רייכרט") היא השיטה המקובלת לפסיקת גמול ושכ"ט (הגם שבית המשפט אינו מחויב לה), וכי יש לראות את המדרגות שנפסקו שם כמדרגות מקסימליות, גם במקרים המצדיקים פסיקת גמול ושכ"ט על הצד הגובה.
עוד נקבע בעניין סופרגז, כי הגם שבפס"ד רייכרט חושבו הגמול ושכה"ט בנפרד, הרי ש"כשלעצמי, סבורני כי יש לכלול את הגמול לתובע המייצג תחת המפתח שנקבע לשכר טרחת באי הכוח המייצגים, שהרי המדובר בחלוקה פנימית בין העומדים מאחורי בקשת האישור. אומנם מדובר בהפחתה נוספת לעומת עניין רייכרט, ואולם היא הפכה למקובלת, ומן הראוי להוסיף ולנהוג על פיה".
דהיינו, על פי הפסיקה (פס"ד רייכרט ופס"ד סופרגז), בהסדר פשרה הקובע פיצוי בסכום שעד לסך של 5 מיליון ₪ התשלום הכולל בגין גמול ושכ"ט יהווה לכל היותר 25% מסכום הפיצוי שנפסק בפועל.
בהתייחס לחלוקה בין הגמול לשכה"ט קבע בית המשפט בעניין סופרגז, כי ככל שנדרש בית המשפט לבצע הפחתה בשיעור הגמול ושכה"ט, וכאשר הצדדים ציינו מפתח יחסי לחלוקה בין הגמול לשכר הטרחה, ראוי ככלל, לבצע את ההפחתה בהתאם למפתח היחסי שהוצע על ידי הצדדים. זאת ועוד נקבע, כי על בית המשפט לשקול להשתמש בסמכותו בעניין הסכומים שהופחתו כאמור ולהעבירם לטובת חברי הקבוצה.
34. בענייננו - הצדדים ביקשו כי בית המשפט יאשר תשלום שכ"ט לבאי כוח המבקשים בסך של 755,000 ₪, בתוספת מע"מ כדין, אשר יתחלק באופן שווה בין המשרדים המייצגים את המבקשים בבקשות האישור הנפרדות; וכן תשלום גמול למבקשים בסך 170,940 ₪ בתוספת מע"מ כדין, ככל שחלה עליו חובת תשלום מע"מ, אשר יתחלק באופן שווה בין ארבע בקשות האישור הנפרדות. צירוף סכומים אלו מסתכם בסך של 925,940 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.
סכום זה מהווה כ-30.6% מסכום הפיצוי (3,020,000 ₪), והינו גבוה מהמקובל בפסיקה. המבקשים ציינו כי חרף זאת יש לאשר המבוקש שכן במקרה דנן מעורבים מספר משרדי עורכי דין, שהגישו בקשת אישור מאוחדת, וכן כי הדבר יהווה תמריץ למשרדי עו"ד להתאחד במקרים המתאימים.
ואולם, אין בנימוקי הצדדים כדי להצדיק סטייה משיעור הגמול ושכה"ט כפי שנקבע בפסיקה אך לאחרונה, אשר עומד על סכום מקסימלי של 25% (עניין סופרגז).
ניהול יעיל של ההליך הינו דבר מחוייב המציאות.
35. לאור האמור, יש להעמיד את סכום הגמול ושכה"ט על סך של 25% מסכום הפיצוי, דהיינו סך של 755,000 ₪. כמפורט להלן:
הסכום הסופי שהבנק הסכים לשלם כפיצוי וגמול ושכ"ט עומד על סך של 3,945,940 ₪ המורכב מפיצוי בסך 3,020,000 ₪ וגמול ושכ"ט 925,940 ₪.
בהתחשב ביחס בין הגמול לשכה"ט כפי שהוסכם בין הצדדים (81.5% שכ"ט, ו-18.5% גמול), מתוך הסכום שהוקצה לגמול ושכ"ט ייועד סך של 631,625 ₪, בצירוף מע"מ לטובת שכ"ט עוה"ד. היתרה על סך של 143,375 ₪, בתוספת מע"מ ככל שחל, תיועד לטובת גמול למבקשים. הסכומים יחולקו בין המבקשים ובאי כוחם בהתאם למוסכם כמפורט לעיל.
את ההפרש שנוצר בין הסכום המוסכם של 925,940 ₪ לבין הסכום שאושר 755,000 ₪ יש להעביר לטובת הפיצוי לקבוצה, לקופת הקרן.
36. פטור מאגרה: הצדדים ביקשו כי בית המשפט יפטור את הבנק מתשלום חלקה השני של האגרה, וזאת נוכח השלב הדיוני במסגרתו הגיעו להסדר פשרה. הגורמים המקצועיים התנגדו בטענה כי לא מתקיימים "טעמים מיוחדים" למתן הפטור.
37. תקנה 7א(א)(3) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות") קובעת, כי מקום בו הסתיים הליך ייצוגי בפסק דין המאשר הסדר פשרה, חלקה השני של האגרה ישולם על ידי המשיב, אשר גם ישפה את המבקש בגין חלקה הראשון של האגרה. דהיינו, מחוקק המשנה קבע, כי ברירת המחדל בעת אישור הסדר פשרה היא כי נטל תשלום האגרה הוא על המשיב, כאשר התקנות מקנות לבית המשפט שיקול דעת לפטור את המשיב מתשלום חלקה השני של האגרה "מטעמים מיוחדים שירשמו".
כפי שקבעתי לא אחת, יש להקפיד בפרשנות המונח "טעמים מיוחדים", שאחרת יהפוך החריג לכלל ונמצא עצמו מרוקנים מתוכן את התכליות שלשמן הותקנו תקנות האגרות אשר לא יקוימו, ולצד זאת הקופה הציבורית תמצא חסרה ללא הצדקה ובניגוד לכוונת המחוקק.
לטעמי, אין בהגעה להסדר בשלב מקדמי של ההליך, הגם שגלומה בו תועלת לציבור, כדי להוות טעם מיוחד המצדיק הענקת פטור מתשלום אגרה. לו סבר מחוקק המשנה, כי הסדר בשלב מוקדם של ההליך מצדיק הענקת פטור או הנחה מתשלום אגרה, היה מונה זאת במסגרת רשימת הפטורים הקבועה, בדומה לפטור מאגרה הניתן בתביעות אזרחיות כמפורט בסעיף 6 לתקנות האגרות. הוראה זו אינה קיימת לגבי תובענות ייצוגיות ועל כן אין להכניסה בדלת האחורית כ"טעם מיוחד" מקום בו מתקין התקנות ראה לנכון שלא לכלול הוראה שכזו לגבי הליך של תובענה ייצוגית [ראו למשל ת"צ (מחוזי ת"א) 23066-04-20 רוני רחל הררי נ' שופרסל בע"מ (18.8.2024); ת"צ (מחוזי ת"א) 35104-04-20 סגל נ' ביטוח חקלאי-אגודה שיתופית מרכזית בע"מ (10.3.2022); ת"צ (מחוזי ת"א) 46331-03-19 דניאל נ' סלקום ישראל בע"מ (18.3.2020)].
38. ערה אני לפסיקה אליה הפנו הצדדים במסגרתה ניתן הפטור במקרים של הסדר פשרה בשלבים מוקדמים של ההליך. אין בידי לקבל עמדה זו. בהקשר זה, אין להתעלם מכך שבבחינת הבקשה לאישור הסדר הפשרה מוקדשים משאבים רבים וכי אין מקום להעצים את התמריץ הקיים לצדדים להגיע להסדר פשרה בדמות של מתן פטור מאגרה בשעה שתמריץ זה גבוה דיו.
39. לאור זאת, אינני רואה לנכון להעניק פטור מתשלום חלקה השני של האגרה.
בנוסף, בהתאם להוראות תקנה 7א(א)(3) לתקנות האגרות ישפה הבנק את המבקשים בגין חלקה הראשון של האגרה ששולמה על ידם.
סוף דבר
40. לאור כל האמור, הריני מאשרת את הסדר הפשרה.
41. בתוך 14 יום מהיום יפרסמו הצדדים, על חשבון הבנק, הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה בהתאם לסעיף 25(א)(4) לחוק.
42. הצדדים ימציאו העתק מההודעה לציבור ליועץ המשפטי לממשלה, בהתאם להוראות תקנה 16 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש״ע-2010.
הצדדים ימציאו עותק מפסק דין זה, בצירוף הסדר הפשרה וההודעה לציבור למנהל בתי המשפט, לטובת רישומם בפנקס התובענות הייצוגיות, בהתאם להוראות סעיפים 19(ה) ו-25(ז) לחוק.
הצדדים יעבירו עותק מפסק הדין והסדר הפשרה לקרן לפי סעיף 27א לחוק.
43. הבנק יפקיד בקופת הקרן סך של כ-3,170,940 ₪, בתוך 60 ימים מהיום שפסק דין זה יהפוך חלוט. עם הפקדת הסכום בקופת הקרן ישלחו הצדדים הודעה לבית המשפט.
44. הגמול ישולם על פי המפורט לעיל. שכ"ט ישולם בשתי פעימות. המחצית האחת כמפורט לעיל, המחצית השנייה לאחר מתן אישור בית משפט על השלמת ביצוע התחייבויות הבנק.
45. הבקשה לפטור מחלקה השני של האגרה - נדחית. בהתאם להוראות תקנה 7א(א)(3) לתקנות האגרות, הבנק ישפה את המבקשים בסכום ששולם בגין חלקה הראשון של האגרה, בתוספת הפרשי הצמדה.
נקבע לתז"פ ליום 1.9.25 לקבלת אישור הקרן על העברת הכספים.