ב. החברה החדשה שתוקם על ידי הצדדים תפתח בהשקעה של 30% על ידי פרחי בע"מ ו- 70% על ידי טרנס סחר, כאשר ניר מלווה לחברה 300,000 ₪ במזומן, ויואל מלווה לחברה 700,000 ₪ ברכוש קבוע. זאת בהתאם ליחס אחזקתם בחברה.
ג. דמי הניהול ו/או המשכורות ו/או הריביות בגין הלוואות שנותרו בחברות של יואל יהיו בסך כולל של 50,000 ₪ לחודש. סכום זה יכלול את המשכורות של כל משפחת גלעד – קרי, יואל, אורן ואורנה, בנוסף להוצאות טלפון ורכב. הוצאות אלו ינוכו לצורך חישוב רווחי החברה. ניר הסכים שלא למשוך שכר מהחברה עבור שרותיו. כמו כן, הלוואות הבעלים של יואל בשווי 700,000 ₪ תמשך על ידי יואל בקדימות להלוואת הבעלים של ניר. יצוין כי בסיכומים שינו התובעים את גרסתם וטענו כי דמי הניהול עליהם הוסכם עמדו על 45,000 ₪ לחודש, ולא 50,000 ₪.
ד. מעבר לכך, כל סכום נוסף שימשך מהחברה בהחלטת דירקטוריון, יחולק לשני הצדדים לפי החזקותיהם.
ה. זכויות החתימה של החברה בבנק יהיו של ניר ויואל יחדיו, מעל סכום שיוסכם בין הצדדים ואשר לא יפריע לעבודה השוטפת של החברה.
ו. כל שינוי בהסכם המייסדים ידרוש רוב מוחלט.
- לבסוף, הסכימו יואל ואורן לכל השינויים המפורטים שדרש ניר, כך שהסכם המייסדים הוא העותק שנשלח לניר מיום 8.2.2006 יחד עם התוספות שדרש ניר. החברה החדשה הייתה צריכה לקבל את כל הפעילויות של טרנס אטלס והחברות הקשורות של יואל ואורנה ללא כל תמורה, בנושאי שילוח ועמילות מכס בלבד. כמובן שפעילות זו כללה גם את פעילות היצוא שלא הופרדה ממנה בשום דרך. לעניין זה אין כל בסיס לטענות הנתבעים כאילו הוסכם כי רק פעילות היבוא תעבור כיוון שזו פעילות שאינה דורשת אשראי – פעילות היבוא דורשת לא פחות אשראי. עוד טוענים התובעים כי לעניין זה גם המומחה מטעם בית המשפט לא קיבל את גרסאותיו המשתנות של יואל, פעם אחת כי הפעילות לא עברה בשל קשיי נזילות, ופעם אחרת, כדי לשמר פעילות בחברות של יואל. בכל מקרה מציינים התובעים, קבע המומחה כי בטרנס אטלס נותרה פעילות שילוח ועמילות מכס גם בשנים 2009-2007. ניר אמנם לא התנגד כי תיוותר פעילות מינורית בחברות של יואל, וזאת בתנאי שיתחשבנו ברווח שימשך מהשותפות בשל כך.
- בין הצדדים הייתה הבנה כי לא יצליחו להשיג את האישורים הנדרשים לחברת אטלס ליינס לתחילת שנת 2006 לצורך העברת פעילות השילוח ועמילות מכס של טרנס אטלס. בשל העיכוב בהשגת האישורים סוכם כי פעילות החברה החדשה או שותפות הצדדים תחל תחילה בטרנס אטלס בשנת 2006, ובשנת 2007 הפעילות תעבור לאטלס ליינס, וכך גם הלוואת הבעלים של פרחי בע"מ – הלוואה זו הועברה לטרנס אטלס, כאשר שלושת התשלומים נעשו בימים 1.4.2006, מאי 2006, ספטמבר 2006. הסיבה להעברת הכסף לשיעורין הייתה בעיות של יואל עם בנק לאומי וחשש כי הבנק ייקח את הכספים. התובעים מציינים כי העברת הכסף לטרנס אטלס הייתה מלווה בסיכון רציני מצדם כיוון שאותה שעה הייתה טרנס אטלס מצויה בחובות אדירים וגרעון של כ 2.7 מיליון ₪.
- ביום 2.11.2006 הסתיימו ההליכים בין בנק לאומי לטרנס אטלס בפשרה, כאשר טרם הפשרה הועברו חלק מעסקאות החברה דרך חברה קשורה, בשל אותן בעיות כספיות בהם הייתה מצויה טרנס אטלס. העברת פעילות זו אף עולה מהדוחות הכספיים של טרנס סחר וטרנס אטלס.
- השותפות נכנסה לתוקף במלואה באפריל 2006, ועל כן לתובעים מגיע את חלקם ברווחי החברה גם עבור שנה זו. בסיכומים התובעים מוסיפים כי השותפות החלה למעשה כבר בנובמבר 2005, בהינתן שיקים דחויים מפרחי בע"מ שיהוו בטחונות לטרנס אטלס והעבודה המשותפת של ניר ואורן שהחלה אז.
- זאת ועוד, התובעים טוענים כי יואל משך את כספי החברה בניגוד להסכמי הצדדים ע"י תשלום לחברות קשורות אשר בבעלותו, בדמי ניהול, מענקים, הוצאות ומשכורות פיקטיביות שהועברו לכיסו. כמו כן, יואל רשם הוצאות פרטיות כהוצאות עסקיות של החברה.
- ניר פנה בבקשות ליואל לקבל את חלקו ברווחי החברה אשר היו בעיקר פרי עבודתו ועבודתו של אורן, כאשר ניר הציל את החברה והפך אותה לרווחית. עם זאת, יואל שוב ושוב דחה את ניר בתירוצים שונים, כאשר ניר, בשל האמון שרכש לנתבעים, לא חשד להתנהגות לא הוגנת מצדם. עוד יצוין כי אורן אמר כי ניר לא קיבל דבר מרווחי שנת 2006, כאשר הוא ואביו יואל משכו כספים למטרות אישיות.
- בשנת 2007 עברו הצדדים לפעול תחת החברה החדשה, אטלס ליינס, כאשר יואל העביר באמצעות חברות קשורות, הלוואת בעלים בסך של 700,000 ₪ כרכוש קבוע, כפי שהוסכם, אשר כלל את רכבי טרנס אטלס. יחד עם זאת, יואל בעצמו או באמצעות חברות קשורות (הנתבעות 1 ו- 3) משך סכומי כסף גדולים מעבר לדמי הניהול השוטף שסוכמו בסך 50,000 ₪ לחודש (או 45,000 ₪ לפי גרסת סיכומי התובעים). רק בסוף השנה, ביצע יואל פעולות להקטנת יתרות החובה של החברות הקשורות באטלס ליינס, על ידי ביצוע עסקאות קשורות בין אטלס ליינס לבין הנתבעות 1 ו- 3 והנתבע 4, בהם לתובעת אין כל חלק. לטענת יואל עסקאות אלו נעשו לצורכי מס עקב רווחים גבוהים של אטלס ליינס. לדוגמא: יואל חייב את אטלס ליינס בדמי שכירות בגין רכבים ורק לאחר שנתיים מכר בדיעבד את הרכבים לחברה, ובערך מופרז. דוגמא נוספת, יואל חייב את אטלס ליינס בהוצאות מימון בסך 200,000 ₪ בשנת 2007 בגין הלוואות שנותרו בחברת טרנס אטלס, ומשך את הריביות כחלק מהשכר שלו ושל משפחתו. בכל אלו גזל יואל את רווחי אטלס ליינס.
- בחודש נובמבר 2008, הודיע יואל לניר שהוא מפוטר מן השותפות. אורן עצמו לא הבין לאן נעלמו הכספים, וביקש מיואל שלא למשוך כספים נוספים כדי שהחברה לא תגיע לחדלות פירעון. בשלהי שנת 2008 אף פנה אורן לניר והציע לו שיקימו חברה בלי יואל, אך ניר ניסה להניע אותו מכך ולמנוע את הקרע עם אביו. המניע של אורן, לטענת התובעים, היה הניהול השוטף הקלוקל של העסק על ידי אורנה ויואל, אשר רוקנו את הקופה של אטלס ליינס.
- ניר ואורן פנו ליואל משנת 2008 להסדרת שותפות חדשה, בו יהיו ליואל פחות זכויות, ופחות אפשרות לקחת כספים מהחברה לשימושו הפרטי, אך הוא סירב, וניסה להניע את אורן להוציא את ניר מהשותפות.
- בישיבת הדירקטוריון בתחילת 2009, לאחר שהחל הסכסוך בין הצדדים, העלה יואל בפעם הראשונה לאישור בדיעבד את העסקאות בין החברות הקשורות לבין אטלס ליינס משנת 2007 שנעשו בניגוד לסיכומים ובאופן המקפח את בעלת מניות המיעוט, פרחי בע"מ, כיוון שיואל הוציא כספים מהחברה לטובתו האישית ולטובת חברות שבבעלותו המלאה. כמו כן בשנים 2008 ואילך פעל יואל לקבלת החלטות בחברה בלא ידיעת התובעים, באופן הנוגד את חוק החברות תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"). כמו כן, סירבו יואל ורו"ח החברה לאפשר לניר לקבל את הדוחות הכספיים של החברה בניגוד לזכותו כבעל מניות. בהמשך עזב אורן את החברה בשל הסכסוך עם אביו, יואל, והקים חברה מתחרה. יחדיו עמו עזבו עובדים ולקוחות רבים, מה שהביא לקריסת אטלס ליינס.
- עד היום התובעים לא קיבלו את הכספים המגיעים להם, מלבד החזר הלוואת הבעלים שהעבירו לחברה.
- התובעים טוענים בכתב התביעה המתוקן ובסיכומיהם טענות שונות בנוגע לסכומי הכסף שקבע המומחה כחוב הנתבעים כלפיהם. לטענתם סכומים אלו צריכים להיות גבוהים יותר. כמו כן, הסכומים אותם עליהם לקבל לפי קבוצות א-ד לחוות דעת המומחה, לא צריכים להיות מחושבים לאחר תשלום מס חברות, כיוון שהנתבעים קיבלו אותם במלואם וללא תשלום המס. על התובעים יהיה לשלם מס על הסכומים על פי הכנסותיהם, וחיוב גם במס חברות יביא לתשלום מס כפול והתעשרות הנתבעים על חשבונם.
- בנוגע לקבוצה א לחוות דעת המומחה, טוענים התובעים הן ביחס לחיוב המומחה בתשלום המס על הכנסות משנת 2006 בטרנס אטלס והן לעניין הברחת הכנסות מטרנס אטלס לחברת אטלס סחר. בנוגע לקבוצה ב, טוענים התובעים כי נדרש תיקון בחוות דעת המומחה כיוון שלא כל הפעילות הועברה מטרנס אטלס לאטלס ליינס. בנוגע לקבוצה ג, טוענים התובעים כי נדרש תיקון לחוות דעת המומחה כיוון שאטלס ליינס נתנה שרות לחברת תלתן בבעלות הנתבע 4 בלא קבלת מלוא התמורה, כאשר באותו זמן מושך יואל דמי ניהול גבוהים מתלתן. כמו כן, התובעים מדגישים כי בהתאם לחוות דעת המומחה, לא נהוג לשלם "בגין עמלות סוכנים" שפרושם קשרים עם ספקים, בנפרד מהפעילות עצמה, בניגוד לחיוב שיוצר יואל לאטלס ליינס, כך גם בנוגע לרישיון משלח בינלאומי של יואל עליו שילמה אטלס ליינס לטרנס אטלס, וכן להשכרת הרכבים במקום קנייתם (יחד עם סגירת הפעילות באטלס ליינס נשארו הרכבים והציוד בחזקת יואל, ולא ידוע מה נעשה איתם). לתשלום בגין כל אלו אין כל בסיס בהסכם המייסדים או מקור אחר. בנוגע לקבוצה ד, טוענים התובעים כי שכרו של אורן חרג מהמוסכם בין הצדדים, לשכר משפחת גלעד כולה. כמו כן, טוענים התובעים כי יואל מימן הוצאות פרטיות של אורן דרך החברה. כמו כן, מפנים התובעים לשכר הפיקטיבי של נטין אוזינקי. בנוגע להשתתפות יואל בפשרה של החברה עם חברת MSC, טוענים התובעים כי יואל שילם באופן אישי לחברה זו סך של 200,000 ₪ מבחירתו ובשל העובדה שהוא עדיין עובד בתחום ונמצא עם MSC בקשר יומיומי. לכן, אין מקום לקזז סכום זה.
- התובעים מציינים כי הם זכאים לסעד בגין הפרה יסודית של החוזה בין הצדדים, מכח חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א-1970, כולל פיצויי קיום. כמו כן, בענייננו מתקיימת עילת הגזל לפי סעיף 52 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. עוד טוענים התובעים לקיפוח המיעוט מכח סעיף 191(א) לחוק החברות. לבסוף, טוענים התובעים להפרת חובה חקוקה שהיא סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979.
- התובעים טוענים כי בענייננו מתקיימות הנסיבות המצדיקות הרמת מסך מעל מסך ההתאגדות של החברה, וחיוב באופן אישי של כל הנתבעים.
- עוד מבקשים התובעים לחייב את הנתבעים בהתארכות משך הדיון אשר נגרם בשל עיכובים במסירת המסמכים שנדרשו הנתבעים להעביר הן לתובעים והן למומחה.
טענות הנתבעים
- הנתבעים טוענים כי בענייננו מדובר בניסיון עסקי שכשל ואשר הביא להפסקת פעילותה של החברה. לטענתם, בפועל התובעים הם דווקא אלו שיצאו ממיזם זה ללא פגע, בעוד התובעים סופגים את ההפסדים.
- הנתבעים דוחים את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט וטוענים כי זה חרג מסמכותו לסוגיות משפטיות ועובדתיות. כמו כן, הם חולקים על הממצאים החשבונאים של המומחה וטוענים כי נפלו טעויות רבות בחישוביו.
- הנתבעים טוענים כי התביעה אינה מגלה כל עילה כנגד טרנס אטלס ועל כן דין התביעה כנגדה להידחות על הסף.
- הנתבעים מדגישים כי על פי הסכמת הצדדים היו אמורים להיות מוקצים לפרחי בע"מ רק 25% מהמניות בחברה ולא 30%.
- עוד טוענים הנתבעים כי בשנת 2005, טרם הכנסתה של פרחי בע"מ למיזם המשותף, בחברת טרנס אטלס נוצר קושי תזרימי בלבד, והיא לא הייתה במצב כלכלי קשה, אלא סביר. הסיבה למשכורות הנמוכות שמשכו יואל ואורן מטרנס אטלס הייתה שיקולים חשבונאים ולא מצב החברה. עוד טוענים הנתבעים כי ניר לא סייע כלל להצלחת העסק כיוון שהיה נעדר כל ניסיון בתחום, ולכן הדרישה ממנו הייתה בתחום הכספי בלבד. הוא בשום שלב לא היה אמור לקחת חלק בניהול המקצועי של החברה.
- בכל הנוגע להסכם המייסדים, טוענים הנתבעים כי הוסכם בין הצדדים כי פרחי בע"מ תקבל 25% מהמניות ולא 30%, וכך אף נרשם ברשם החברות. עוד סוכם שטרנס אטלס תעביר את כל פעילותה בתחום השילוח הבינלאומי ועמילות מכס לחברה החדשה, למעט פעילותה בתחום הייצוא. לעניין זה טוענים הנתבעים כי הטיוטה שהעביר יואל לניר מיום 8.2.2006 היא הטיוטה שהתקבלה בהסכמת הצדדים בסופו של דבר, מלבד עניין חלוקת המניות. עוד טוענים הנתבעים כי הנכסים שהעמידה טרנס אטלס לטובת החברה החדשה עלו על 700,000 ₪. הנתבעים דוחים את הטענה כי ניר ויתר על תמורה בעד שרותיו לחברה. לטענת הנתבעים, ניר מעולם לא נתן שירותים לחברה, אלא היה שותף רק בתחום המימון הכספי. כמו כן, לטענתם יואל היה זכאי לדמי ניהול של 50,000 ₪, בלי קשר לשכר עובדים אחרים בחברה, כולל אורן.
- כדי לבסס את טענתם בנוגע להחזקה של 25% בלבד בידי פרחי בע"מ מציינים הנתבעים כי פרחי בע"מ לא ביקשה לשנות את הרישום ברשם החברות שהיה ידוע לה. כמו כן, כך גם נרשם בפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון שנערכה ביום 11.1.2009 אשר נשלחה לפרחי בע"מ.
- הנתבעים מדגישים כי השותפות בין פרחי בע"מ לבין טרנס אטלס חלה אך ורק על החברה החדשה שהוקמה בשנת 2007, אטלס ליינס. בנוגע ל 300,000 ₪ שהעבירה פרחי בע"מ לטרנס אטלס, היה מדובר בהלוואה אשר נפרעה במלואה ולא הלוואת בעלים. פרחי בע"מ נתנה הלוואות מסוג זה לטרנס אטלס בשנים 2005-2006, לצורך פעילות ניכיון. בנוסף, אף אם הכספים שולמו לטרנס אטלס, הם נרשמו כהלוואת בעלים באטלס ליינס, ואף אין עדות על מעורבות של ניר באותה תקופה בטרנס אטלס, כאשר פרחי בע"מ לא ערבה בשום דרך לטרנס אטלס. עוד מציינים הנתבעים כי לא יתכן שהשותפות החלה בשנת 2006 כיוון שיואל לא משך דמי ניהול כפי שנקבעו בהסכם המייסדים באותה תקופה. בכל מקרה כל הפעילות בשנת 2006 בטרנס אטלס אינה מעניינם של התובעים, שמעולם לא היו שותפים בה.
- בנוגע לעסקה שהועברה מאטלס ליינס לאטלס סחר, שהינה בבעלות טרנס אטלס, זו הועברה על פי צורך אד הוק, על מנת לאפשר את ביצועה. כמו כן, לא נעשה כל שימוש פסול של משיכת כספים מהחברה וכל התשלומים כגון בונוס, דמי שכירות, דמי ניהול, היו על פי המוסכם בין הצדדים.
- הנתבעים טוענים כי בשנת 2007, החליטה החברה שלא לחלק את רווחיה אלא לעשות בהם שימוש לצורך התנהלותה השוטפת, ולכן אף צד לא קיבל דיבידנד.
- בנוגע לשימוש ברכבים שהעמידה טרנס אטלס לטובת אטלס ליינס, טוענים הנתבעים כי החברה שילמה דמי שימוש ראויים בשנת 2007 בסכום של 284,053 ₪, ובשנת 2008, חויבה אטלס ליינס ב 35,655 ₪ בלבד. לא נעשתה פעולה של מכירת הרכבים לאטלס ליינס והדבר אף לא מופיע במאזנים.
- עוד טוענים הנתבעים כי הוצאות המימון של אטלס ליינס בשנת 2007 נדרשו לצורך פעילותה שלה בלבד. כמו כן, יואל לא משך לכיסו הפרטי או דרך חברות קשורות כספים כלשהם. הנתבעים מוסיפים כי ניר מעולם לא פוטר מהחברה.
- הנתבעים מבקשים להדגיש כי ערב הפסקת פעילות אטלס ליינס בשל נטישתו הפתאומית של אורן, על פי כרטסות החו"ז של החברה, היה אורן חייב לחברה כ 300 אלף ₪, התובעים היו לעומת זאת ביתרת זכות בחברה של כ 100 אלף ₪, פרחי בע"מ הייתה ביתרת חובה לחברה של כ 110 אלף ₪, חברת תלתן שהוקמה והופעלה על ידי ניר ואורן הייתה ביתרת חובה של 420 אלף ₪, ולחברה היו חובות לספקים בשווי 1,800 אלף ₪. כמו כן התובעים מעולם לא חתמו על ערבויות לטובת החברה. הנתבעים מוסיפים כי במסגרת תביעה של חברת MSC כנגד החברה, חויבה החברה לשלם ל MSC כמיליון ₪, מתוכם 200,000 שולמו על ידי יואל באופן אישי אשר לא היה מעוניין לשרוף את הגשרים בתחום זה בו הוא ממשיך לעבוד גם היום.
- הנתבעים מתייחסים לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. ביחס לקבוצה א' בחוות הדעת טוענים הנתבעים כי פעילותם בשנת 2006 אינה רלוונטית כיוון שקדמה לשותפות עם פרחי בע"מ. לחלופין, אילו יקבע שיש לתובעים זכות כלשהי בנוגע לפעילות בשנת 2006, אזי יש להחיל עליהם גם את ההסכמות ביחס לדמי ניהול להם יואל היה זכאי בסך 50,000 ₪ בחודש. כמו כן, יש לקחת בחשבון את הוצאות המימון היחסיות שהיו לטרנס אטלס בשנה זו בפועל, ולא לפי הצפי של אטלס ליינס, אותו קבע המומחה. בסיכומיהם מוסיפים הנתבעים שיש לקבוע את המועד לתחילת השותפות רק בספטמבר 2006, אז שולם התשלום האחרון בהלוואת הבעלים של פרחי בע"מ.
- ביחס לקבוצה ב' בחוות הדעת, טוענים הנתבעים כי הוסכם בין הצדדים שפעילות הייצוא לא תועבר לאטלס ליינס, על מנת לשמר פעילות בחברת בטרנס אטלס, ומכיוון שהיה מדובר בפעילות בהיקף שולי שלא דרשה אשראי. לחלופין טענו הנתבעים, שהמומחה לא לקח בחשבון בחישוביו את הוצאות ההובלה שהיו לטרנס אטלס בגין פעילות זו. כמו כן, טוענים הנתבעים טענות על רווחים נמוכים בגין פעילות זו בשנים 2009-2007.
- ביחס לקבוצה ג' בחוות הדעת, טוענים הנתבעים כי לא ביצעו כל פעולה מקפחת כנגד התובעים. לעניין חובה של חברת תלתן מדגישים הנתבעים כי מיזם זה הופעל על ידי אורן וניר ותלתן שילמה חלק מחובותיה לאטלס ליינס ואטלס סחר, בכל מקרה לא הובאה ראיה התומכת בהעדפה שלא כדין בתשלום החוב לחברות בבעלות יואל. כמו כן, לא בוצעה העדפת נושים כיוון שתלתן נותרה חייבת כספים הן לטרנס אטלס, הן לאטלס סחר והן לאטלס ליינס. לעניין הבונוסים ליואל, ראשית, החלטה זו התקבלה כדין בחברה, שנית סכום הבונוס לא חושב נכון על ידי המומחה, והסכום הנכון הוא 350,000 ₪. לחלופין, יש לקזז מסכום זה את ההפרש בין סכום דמי הניהול ששולמו בפועל לבין אלו להם היה זכאי יואל על פי הסכמת הצדדים. לעניין התשלום עבור סוכני חו"ל, כאשר הועברו הנכסים של טרנס אטלס לחברה, ניתן תשלום עבור רכוש קבוע בלבד, ולא עבור נכסים כגון מערכת הקשרים של טרנס אטלס, לכן אטלס הייתה זכאית לגבות תשלום מאטלס ליינס עבור סוכני חו"ל. כמו כן נפלה טעות בחישוב המומחה כך שהסכום ששילמה החברה לטרנס אטלס עמד על 180,000 ₪ בלבד. לעניין התשלום בגין שימוש ברישיון שילוח, טוענים הנתבעים כי נפלו טעויות בחישוב המומחה והסכום ששולם עומד על 72,000 ₪. שנית, בענף השילוח נהוג לרכוש שירות של מי שהוא בעל רישיון שילוח תמורת שכר, במידה ולחברה עצמה אין רישיון, כפי שנעשה כאן. ברכוש שהועבר לאטלס ליינס במסגרת הסכם המייסדים לא נכלל העברת רישיון השילוח. לעניין התשלום עבור רכבים, במסגרת העברת הנכסים מטרנס אטלס לחברה, לא הועברו כלי הרכב אלא הועמדו לרשותה של החברה. התשלום ששילמה אטלס ליינס לנתבעים עבור שימוש זה היה זהה לתשלום עבור שכירות רכב בחברת שכירות.
- לעניין קבוצה ד' טוענים הנתבעים כי השכר ששולם לאורן שולם לו כדין, וכי לא הוסכם כי שכרו יעמוד על 15,000 ₪ לחודש. כל משיכה נוספת שביצע אורן נרשמה בכרטסת על שמו בחברה, ואם יש להשיב סכומים אלו, יש לפנות לאורן ולא לנתבעים. עוד טוענים הנתבעים כי יש להוריד מסכום החוב 200,000 ₪ ששילם יואל לחברת MSC. כמו כן, הם מדגישים כי אף אם היו מוחזרים הסכומים העודפים, כביכול, לאטלס ליינס, היא הייתה נותרת ביתרת הפסד מבלי שיהיו כלל כספים לחלוקה.
- בסיכומיהם מוסיפים הנתבעים כי בענייננו לא מתקיימת יריבות מצדו של ניר וכי הוא חסר מעמד בתביעה, באשר הזכות בשותפות היא של פרחי בע"מ ולא שלו באופן אישי. ניר לא מופיע בטיוטת הסכם המייסדים ששלח יואל לניר ולכן לא היה צד לו, כאשר ההסכם הוא בין החברות בלבד.
- עוד טוענים הנתבעים כי הנזק הנטען בתביעה נגרם לאטלס ליינס ולא לאף אחד מהתובעים, ועל כן, אין להם עילת תביעה. הסעד היחיד מגזלת הכספים מאטלס ליינס היא השבתם לחברה ולא לתובעים. למעשה טוענים התובעים לזכות לקבל דיבידנד מהחברה, אך לא ניתן לדלג על השלב של מיצוי זכויותיה של החברה באמצעות תביעה נגזרת. כמו כן, גם אם יושב הכסף לחברה, לא ברור אם לתובעים קיימת זכות לקבלו.
- הנתבעים מוסיפים כי בענייננו לא קיימת עילת תביעה אישית כנגד יואל, שאינו בעל מניות באטלס ליינס ואיננו מנהל בחברה. החברה אף לא שילמה אף תשלום ליואל באופן אישי, אלא לחברת טרנס אטלס ואטלס סחר, וכל הפעולות נעשו באופן גלוי. בכל מקרה כל ההחלטות בחברה התקבלו באופן תקין, על ידי האורגנים המוסמכים ולא על ידי יואל באופן אישי.
- עוד טוענים הנתבעים כי הראיות של ההתכתבויות בין יואל לאורן אינן קבילות, כיוון שאיש מהתובעים אינו צד להן, והתובעים נמנעו מלזמן את אורן לעדות.
- הנתבעים מוסיפים בסיכומיהם לראשונה כי הסיבה לקריסת אטלס ליינס הייתה גם סירובו של פרחי בע"מ לתת לה ערבות הנדרשת. בנוסף נטען כי יש בהגשת התביעה כעת שיהוי וכי ישנו פגם באי הבאת אורן לעדות לטובת התובעים.
דיון והכרעה
- לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ומכלול הראיות שהוצגו בתיק, כמו גם את חוות דעתו המקיפה והמנומקת לעילא של המומחה מטעם בית המשפט, מצאתי לקבל את התביעה על רוב ראשיה. על מנת להקל על בחינת ראשי הנזק השונים הנטענים, אציג את הנושאים בצורה דומה לדרך בה הציגם המומחה, תוך חלוקתם לקבוצות. אך תחילה, אבחן את שאלת היריבות בין הצדדים, תוך התייחסות לטענות הנתבעים כי לא נוצרה יריבות כזו, ובפרט כנגד הנתבע 4, יואל. כמו כן, אתייחס גם לשאלה האם, כטענת הנתבעים, היה מקום להגשת תביעה נגזרת חלף התביעה הישירה של התובעים כאן.
- לא מצאתי מקום לדון בנפרד בטענות הצדדים הנוגעות לשאלה מה היה מצבה הכלכלי של טרנס אטלס ערב כניסתו של ניר לשותפות, מי מבין שני הצדדים הוא שדחף לשותפות זו, או עד כמה הייתה תרומתו של ניר חשובה לחברה, באשר לשאלות אלו אין כל השפעה על העובדות הרלוונטיות לעילות הנטענות – בפועל השותפות בין הצדדים נוצרה, כפי הנראה, לאור רצונם של שני הצדדים והאינטרסים השונים שהניעו אותם, כאשר תנאי ההתקשרות נקבעו בכתב ובעל פה, באופן המאפשר לקבוע האם אלו הופרו ותוצאותיהן של הפרות אלו.
- טרם אעבור לשלב ההכרעה אדון בקצרה בטענת הנתבעים כי אין מקום לקבל את ראיות התביעה אשר הציגה חילופי הודעות מייל רבות בין הנתבע 4, יואל, לבין בנו אורן, שהיה, כאמור, דמות מפתח בניהול החברה, ומקור הקשר העסקי הראשוני עם התובעים. אורן עצמו לא התייצב למתן עדות בבית המשפט. לטענת הנתבעים מדובר בראיות לא קבילות כיוון שאיש מהתובעים אינו צד להם. אין בידי לקבל טענה זו.
- מטרת דיני הראיות והכלל בנוגע לעדות שמיעה, הוא להבטיח כי בפני בית המשפט יעמדו ראיות אמת שתוכנן אמת. יפים לעניין זה דבריו של יעקב קדמי בספרו על הראיות 552 (2009):
"אי יכולתו של העד לערוב לאמיתות תוכנו של המידע שנקלט אצלו "מפי השמועה", משמיט מלכתחילה את הבסיס מתחת לקבילותו של המידע כראיה, מן הטעם שאין בית המשפט מקבל ראיה, שלא הונח בסיס לכאורה לאמיתותה; ואי היכולת לחקור בחקירה שכנגד את "מקור" המידע – מותיר את המידע ללא ביקורת מצד בית המשפט, באשר לאמינותו ולכוחו הראייתי".
- יחד עם זאת, בענייננו, כאשר עומת יואל בחקירתו הנגדית שוב ושוב עם אותן התכתבויות מייל שקיים עם בנו אורן ביחס לשותפות עם התובעים, הוא כלל לא טען כי מדובר בזיוף ואף נמנע באופן מובהק מלהכחיש את הדברים. טענתו היחידה כנגד אותן התכתבויות הייתה כי אין ב"כ התובעים מכיר את מכלול דו השיח בינו לבין בנו, אשר המיילים שהוצגו הם רק חלק קטן ממנו (פ/ 25.2.2015, עמ' 26, ש' 25-19) [ההדגשות שלי ח.כ]:
"ש: ... אני רוצה להראות לך עוד מייל אחד, נספח ד' לתצהיר של פרחי ניר, מייל שנשלח מיואל גלעד לאורן גלעד. [מצטט]. תאריך 27.08.08.