--- סוף עמוד 6 ---
בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 28/11/2012, ניתנה החלטת בית המשפט על פיה, הנתבע אהוד רוזנפלד יביא תחילה את ראיותיו ולאחר מכן יעשו כן התובעות.
החלטה זו ניתנה, לאחר שלצדדים ניתנה האפשרות להביע את עמדתם בנדון.
החלפת סדר הראיות, נעשתה נוכח העובדה שלא הייתה מחלוקת שהחברה קיבלה סחורה עבורה לא שולמה התמורה, כך גם לא הייתה מחלוקת באשר לסכום החוב.
טענות ההגנה של הנתבע 2 עיקרן היה, שקריסת החברה ואי תשלום החוב, מקורם בהתנהלות התובעות עת הקדימו להגיש ללשכת ההוצל"פ בקשה לביצוע שטר חוב ועת הטילו עיקול אצל הלקוחות על כספים אשר אותם החברה אמורה הייתה לקבל ועיקול על חשבונות הבנק. זאת, בנוסף לטענה של העדר אחריות אישית של הנתבע 2.
היות והטענה הראשונה, הייתה הטענה המרכזית של הנתבע 2, אשר ממנה גם נגזרת, בין השאר, גם טענתו להעדר חבות אישית, סברתי, כפי שגם אני סבור היום, שמן הראוי הוא שהנתבע 2 הוא זה אשר יפתח בהבאת הראיות.
אני דוחה את טענת ב"כ הנתבע 2 ששינוי סדר הבאת הראיות היקשה על הנתבע 2.
בטרם שמיעת הראיות התבקש כל אחד מהצדדים להגיש תיק מוצגים המכיל את כל המוצגים אשר יש בכוונתו לעשות בהם שימוש במהלך הדיון.
כמו כן, התבקש כל אחד מהצדדים להגיש את רשימת העדים שבכוונתו להעיד, תוך מתן פרוט של נושאי עדותם.
קרי, לא היה דבר מה שיכול היה להפתיע את הנתבע 2.
בתום שמיעת הראיות, אם סבור היה הנתבע 2 שיש צורך בהשמעת ראיות מפריכות כלשהן, פתוחה הייתה בפניו הדרך לפנות ולעתור להשמיע ראיות אלו. הנתבע לא עשה כן.
זאת ועוד, אומנם הנתבע 2 הוא זה אשר הגיש ראשונה את סיכום טענותיו בכתב, אך ניתנה לו האפשרות, כפי שגם עשה, להשיב לסיכומי התובעות.
ללמדך, ששינוי סדר הבאת הראיות, אין בו כדי לפגוע בדרך כלשהי בהגנת הנתבע 2, והוא גם התחייב נוכח טענת ההגנה המרכזית של הנתבע 2, כמפורט לעיל.
- 4.מצבה הכלכלי של ש.א.מ.
--- סוף עמוד 7 ---
המסקנה המתבקשת מהמסמכים אשר הוצגו ומהראיות שנשמעו בפני הנה, שמצבה הכלכלי של החברה, במהלך השנים הרלוונטיות לתביעה זו, היה גרוע.
הוכח בפני שתזרים המזומנים של החברה (ש.א.מ.) היה בכי רע, המחאות חזרו א.כ.מ, והיו חריגות משמעותיות מהאשראי המאושר בבנק. הבנק נאלץ מדי פעם לאשר חריגות מעבר לאשראי מאושר זה ולעתים אף להחזיר את המחאות שנמשכו ע"י החברה עקב העדר כיסוי (א.כ.מ.). במהלך שנת 2011, אף איים הבנק לנקוט צעדים שונים נגד החברה, לרבות אי נכונות לאשר משיכות מעבר לאשראי המאושר, תוך הפיכת החשבון ל"חשבון מוגבל" ומימוש בטוחות ושעבודים לטובת הבנק. בתחילת חודש ינואר 2012, כאשר כלו כל הקיצין, הפסיק הבנק לאפשר לחברה חריגה מהאשראי המאושר והיא קרסה כלכלית היות וה"חיות" ותזרים המזומנים שלה, היה מבוסס על אשראי זה.