התובעת עותרת לקבלת סכום פיצוי מקסימלי, בגין כל אחד ממעשי ההפרה, המתקבל ממכפלת הפיצוי הסטטוטורי המצטבר לפי חוק עוולות מסחריות ולפי פקודת זכות יוצרים. בסיכומו של דבר, עותרת התובעת לסכום של 120,000 ₪ כפול 4, ובסך הכל 480,000 ₪.
ב. טענות הנתבעים
--- סוף עמוד 5 ---
הנתבעים משתיתים את טיעוניהם על מספר אדנים, כדלקמן:
- המוצרים נרכשו מהתובעת, באמצעות היצרן המורשה, אשר הוכיח את הקשר לחברת דיסני- המוצרים נשוא התובענה נרכשו במסגרת יריד פומבי מיצרן, אשר הציג עצמו כיצרן מורשה של חברת דיסני. היצרן הציג לנתבעת מסמך רשמי הנושא את שמה של התובעת וכן פירוט מותגי דיסני, שאותם הוא מייצר.
- המוצרים יוצרו בהרשאה- ההסכם של התובעת עם היצרן המורשה נחתם בחודש יולי 2004 לתקופה בת שלוש שנים, ולכן אין חולק כי ההסכם היה בתוקף בעת שהמוצרים נמכרו לתובעת בשנת 2006. לתובעת הייתה שליטה מלאה על היצרן המורשה, ולכן לא ייתכן כי האחרון ייצר מוצרים ללא הרשאתה. חיזוק לטענתם מוצאים הנתבעים בעובדה, כי התובעת מעולם לא תבעה את היצרן המורשה. בנוסף, טוענים הנתבעים, כי למרות שחויבה להמציא את הסכם ההתקשרות או הרשיון של דיסני עם היצרן הסיני, לא עשתה כן התובעת, ועל כן הדבר פועל לרעתה.
- העדר פרסום אודות הגבלת רכישה- הנתבעים שוללים את טענת התובעת, לפיה הרכישה ממורשה דוגמת היצרן הסיני יכולה להעשות רק על ידי מורשה אחר שהוא "זכיין". לטענתם, אם הייתה קיימת מגבלה שכזאת, היה על התובעת לפרסמה, הן מכוח דיני הקניין הרוחני והן מכוח דיני השליחות.
- לא הוכחה ידיעתה בפועל של הנתבעת לייבוא מוצרים מזויפים- הנתבעים היו משוכנעים, כי מדובר במוצרים מקוריים של התובעת. הפסיקה קבעה, כי אין להטיל אחריות על צד ג' מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט, כאשר המוצר נרכש מאדם הטוען כי הוא יצרן מורשה ומאוחר יותר נטען, כי המוצר יוצר ללא הרשאה (ת"א 1439/06 סימנדה ואח' נ' א.ג.א.ש.א.תכשיטים בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 24.11.10)). עוד מפנים הנתבעים לפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 5977/07 האוניברסיטה העברית בירושלים נ' בית שוקן להוצאת ספרים (פורסם בנבו, 20.6.11), שם נקבע, כי הטלת אחריות עקיפה בזכויות יוצרים תעשה רק במקום בו ידע הנתבע על קיומה של ההפרה, ואין להסתפק בידיעה קונסטרוקטיבית בלבד. במקרה דנן, אי ידיעת הנתבעים על כך שהצעצועים הם עותקים מפרים מעניקה להם הגנה מוחלטת מפני הטלת אחריות.
- אין בסיס לטענת התובעת כנגד איכות המוצרים- התובעת לא הביאה מומחה שיעיד ביחס לאיכות המוצרים והסתפקה בעדות, לפיה המוצרים אינם תואמים את דרישת חברת דיסני. כמו כן, במהלך עדותה של הגב' פטרישיה אנגל התברר, כי אין כל פרמטרים אחידים למוצרים, דבר המקשה על בדיקת איכות המוצרים נשוא התובענה.
--- סוף עמוד 6 ---
- התובעת לא הוכיחה בעלות בזכויות היוצרים בדמויות נשוא התובענה- לטענת הנתבעים, לתובעת אין סימני מסחר ביחס לבובות איה וטיגר, זאת בניגוד לסימני המסחר ביחס לבובות פו הדב. גם כאשר טרחה התובעת להציג אסמכתאות לקיום זכויות יוצרים בדמויות הקשורות בדמות פו הדב, התברר, כי הן מוחרגות מהסכם 2001 ומכאן שלתובעת אין זכויות יוצרים לגביהן. כמו כן, התובעת לא הודיעה בעת עיכוב הסחורה או לאחריה, כי קיים פסק דין הגורע מזכויותיה במוצרים.
- לא הייתה הפרה של הוראות חוק עוולות מסחריות- לתובעת לא נגרם כל נזק, שכן המוצרים עוכבו בידי המכס ולא נמכרו לצרכנים. הלכה היא, כי לצורך קבלת פיצוי ללא הוכחת נזק, על פי חוק זכות יוצרים וחוק עוולות מסחריות, כפי שעותרת התובעת, חובה על התובע להוכיח קיומו של נזק (ע"א 592/88 שגיא נ' עזבון המנוח ניניו, מו(2) 254). גם אם נקבל את טענת התובעת כי אכן נגרם לה נזק, הרי שהצד שהרוויח מכך הוא היצרן המורשה בחו"ל ממנו קנו הנתבעים את הצעצועים.
- לא ניתן לעתור לפיצוי כפול בגין אותו מעשה- בתי המשפט קבעו לא אחת, כי פיצוי ללא הוכחת נזק לא יוטל פעמיים בגין אותו יבוא, מהטעם שהדבר יוביל להתעשרות שלא כדין (ת"א 1637/08 גוברין נ' סוויץ מועדוני כושר בע"מ (פורסם בנבו, 9.10.11)). עוד טוענים הנתבעים, כי התובעת הגדילה את סכום הפיצוי הנתבע, על ידי פיצולו המלאכותי לארבעה סכומי פיצוי נפרדים. מדובר ביבוא אחד וכל הזכויות שנטען לגביהן שהופרו שייכות לאותה תובעת. הנתבעים מפנים לפסק הדין ברע"א 4148/09 אקו"ם נ' חדד (פורסם בנבו, 30.7.09), שם נקבע, כי המבחן הקובע לעניין סעיף 3א לפקודה הוא לא מספר האקטים המפרים, אלא סוג הזכות שנפגעה.
- אין לחייב את הנתבע 2 באופן אישי- בהתאם לקביעת בית המשפט העליון ברע"א 2991/07 אקו"ם נ' קפוצ'ין ואח' (פורסם בנבו, 8.6.09), חיוב אורגן באחריות אישית מחייב כי יסודות העוולה יתקיימו אף באורגן עצמו. מכיוון שהנתבע 2 לא ידע על כך שהמוצרים הם עותקים מפרים וכן לא הפיק כל טובת הנאה פרטית מפעילות הנתבעת 11, אין לחייבו.
- אי נקיטת ההליכים כנגד היצרן הסיני המורשה- ככל שלתובעת יש טענות כלפי היצרו הסיני, עליה לפנות אליו ישירות ולא לתבוע את רוכשי המוצרים. יתרה מזאת, אם פוצתה התובעת על ידי היצרן הסיני, היא אינה זכאית לפיצוי כפול, הן לפי דיני עשיית עושר והן לפי סעיף 77 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
ג. תשובת התובעת