(2) העסקת בני משפחת הנתבעים בחברה
הפסיקה הכירה בעילה של קיפוח כאשר מניות הרוב הוחזקו על-ידי בני משפחה אחת והקיפוח התבטא בכך, שלבעלי מניות המיעוט לא הייתה דריסת רגל בחברה. זאת בעוד שמשפחת בעלי מניות השליטה הוציאה מהחברה סכומי כסף גדולים כמשכורת לבני משפחתם מבלי שנמצאה הצדקה להעסקה אינטנסיבית ויקרה שכזו (ה"פ (מחוזי ת"א) 174/90 עזבון המנוח נתן הוכברג ז"ל נ' פרי צח בע"מ ואח', פ"מ תשנ"ב(2) (1991); ת"א 1720/04 אטינג נ' ספקטור (פורסם בנבו, 6.5.2008).
במקרה שלפניי, לא מצאתי כי המדובר בהעסקה אינטנסיבית ויקרה שלא לצורך או בהתנהלות שפגעה בציפיותיו הלגיטימיות של התובע.
ראשית, הגם שבני משפחת אולנסקי עבדו בחברה והיוו חלק לא מבוטל מהחברה הקטנה, לא ניתן לומר כי עובדי החברה, אשר בתקופות מסוימות הגיעו לכדי 15 עובדים (ראו: חקירתו של דוד בעמ' 40 לפרוטוקול, ש' 12-16), היו מורכבים אך ורק מבני משפחת אולנסקי.
כמו כן, התובע, אשר לא טען כנגד תפקודם של בני משפחת אולנסקי בחברה, לא נימק וממילא לא הוכיח מדוע, כטענתו, מדובר היה בהעסקה חסרת הצדקה. על פניו נראה כי מדובר בתפקידים שהיה בהם צורך אותה עת בחברה. כך למשל, אתי תפקדה כמזכירה ועסקה במנהלות על מנת לאפשר ליואל לעסוק בניהול. ניצן, בתו של יואל, הועסקה כדי לשווק מוצר חדש של החברה ולצורך כך אף נשלחה להשתלמות מקצועית מטעם החברה.
שנית, על פניו, השכר בו הועסקו בני משפחת אולנסקי אינו נראה גבוהה במיוחד או חריג – לאתי שולם שכר בסך של כ-6,000 ₪; לניצן סך של כ-7,000 ₪ ולאופיר סך של כ-9,000 ₪.
כמו כן, הוכח כי, בניגוד לנטען, התובע היה מודע לתנאי השכר בהם מועסקים העובדים. כך למשל, למרות שדוד הכחיש תחילה כי ידע מה גובה שכר עבודתה של אתי (עמ' 37 לפרוטוקול ש' 16), בהמשך חקירתו הודה כי בחודשים בהם בדק היה שכר עבודתה כ-5,000-6,000 ₪ (עמ' 39 לפרוטוקול ש' 1). עוד יצוין כי אף המומחה מטעם התובע, רואה-חשבון זוהר אברהם (להלן: "רו"ח אברהם"), העיד בחקירתו הנגדית כי לא מצא הוצאות שכר חריגות בחברה (עמ' 18 לפרוטוקול ש' 9-10).
אומנם, בתחילת הדרך התובע הביע מחאה על העסקת בני משפחה בחברה ומידורו מהחלטות בעניין זה. כך ניתן ללמוד מדוא"ל ששלח ליואל ביום 14.7.2009, לאחר שהאחרון הודיע לו כי אתי תועסק בחברה לצורך טיפול במנהלות. באותו דוא"ל כתב התובע: "לא מקובלת עלי הדרך של העברת ההחלטות בלי דיון והסכמה משותפת של שנינו במיוחד כשמדובר בגיוס בן משפחה נוסף לחברה. לא סיכמנו שנהפוך את החברה שהקמנו שנינו לחברה משפחתית של אחד הצדדים. זו אינה השותפות השווה בחברה ובניהולה שסיכמנו עליה". מתשובתו של יואל עולה כי זה קיבל את ההערה וסוכם כי הצדדים ידונו על כך בפגישה הבאה (נספח 4 לתצהיר התובע).