--- סוף עמוד 41 ---
170. בנוסף, מציגה ההגנה כתבות שפורסמו בעיתונות הכלכלית בימים עובר להנפקה [נ/110-נ/111] לפיהן אף אם לא כונתה מפורשות "הנפקת חברים" בזמן אמת, היה ידוע כי מדובר בהנפקה ייחודית במובן זה שעיקר המשקיעים הם מקורבים שגויסו על ידי דנקנר ואנשיו.
171. כפי שהעיד דנקנר בחקירתו הנגדית בבית המשפט, האפשרות של הנפקה פרטית לא התאימה לחברה. הנפקה פרטית מוגבלת למספר משקיעים מצומצם ובכך מגבילה את היקף ההון שניתן לגייס, מחייבת את החברה לקבוצת משקיעים הומוגנית וכן לא היתה מאפשרת שלב ציבורי אנונימי המאפשר לגורמים שלא מעוניינים בחשיפה להשתתף בהנפקה.
172. על רקע האמור לעיל, ונוכח העובדה שדנקנר העלה גרסה זו מהרגע הראשון בהודעותיו כאשר זו נתמכת בעדויות עדי התביעה וההגנה, הרי שיש בכך להוכיח את גרסתו ולמצער לעורר ספק סביר בתזת המאשימה בעניין זה.
173. ההגנה מבקשת בסיכומיה להדגיש את ההפרדה, אשר עליה עמד לטענתה דנקנר כבר בהודעתו ועדויותיו, בין קבוצת "החברים" לבין המפיצים, שהשתתפו בהנפקה בסכום של כ-49,000,000 ש"ח.
לגישת ההגנה האבחנה בין קבוצת "החברים" לבין קבוצת "המפיצים" נובעת משוני עובדתי ואובייקטיבי ביניהם וזו הועלתה על ידי דנקנר מלכתחילה ואושרה בעדויות עדי ההגנה ולפיכך הרי שאין מדובר בטענה שהועלתה בדיעבד.
בהקשר זה מפנה ההגנה לעדויות המפיצים בבית המשפט אשר ללא יוצא מן הכלל העידו כי השיקול המרכזי שעמד לנגד עיניהם היה שיקול עסקי של שמירה על מערכת יחסים טובה עם החברה בין אם על רקע עבר עסקי משותף ובין אם מציפייה לעתיד עסקי שכזה. יתרה מכך, נטען כי ארבעה מהמפיצים העידו כי בכל מקרה היו רוכשים בהנפקה, גם אם בטווח הקצר היו מפסידים מתוך ראיה כוללת ששימור הקשר אל מול החברה יניב להם רווחים עתידיים [פ/10.11.2014 עמ' 19-22]. בנוסף, גולדשמיט אף מסר בהודעתו מפורשות כי כלל לא נתן משקל לנתונים הכלכליים של המניה [ת/94 עמ' 11, 13].
174. במענה לטענת המאשימה לפיה פנייתו של גבריאלי לגופים מוסדיים עומדת בניגוד לטענת ההגנה ל"הנפקת חברים" נטען שהפנייה נעשתה על רקע היכרות השוק והתנהלותו, על מנת שהמפיצים עצמם ישקיעו בהנפקה מכספי הנוסטרו, כפי שאכן קרה בפועל.
מודעותו של דנקנר להצלחת ההנפקה
175. לטענת ההגנה עוד לפני ה-21.2.2012, אז החל שטרום ברכישת מניות החברה, ידע דנקנר כי החברה עומדת ביעד הגיוס שהציבה ואף הרבה מעבר לכך.