(ב) ביחוד זכות קנינו של מסחר שטר פגומה כמשמעותו בפקודה זו, אם
--- סוף עמוד 14 ---
השיג את השטר, או את הקיבול, על ידי רמאות, כפיה, או אלימות ופחד, או באמצעים אחרים שאינם כדין, או בתמורה אי-חוקית, או כשהוא מסחר את השטר אגב מעילה באמון, או בנסיבות העולות כדי רמאות".
אוחז כשורה מוגדר בפירוט בס' 28 לפקודה וחשיבות מעמדו באה לידי ביטוי בסעיף 37 (2), שם, הקובע, כי אוחז כשורה מקבל את השטר "...כשהוא נקי מכל פגם שבזכות קניינם של צדדים קודמים לו וכן מכל טענות הגנה אישיות גרידא".
התנאים לאחיזה כשורה קבועים בסעיף 28 ובהן הוראת סעיף 28 (א) (2) לפקודה: "... נטל את השטר בתום לב... ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה". הנה כי כן, הסוגיה הרלוונטית הדורשת ליבון והכרעה, עניינה בדבר נסיבות נטילת השטר.
הלכה פסוקה היא כי עקרון תום הלב הפך זה מכבר לעיקרון על במשפט הישראלי וחל גם בדיני שטרות, כך בפסק דין ליברמן הנזכר לעיל. בעניין זה נקבע כי "...אין כל מניעה להחלתו גם על זכות שטרית. אין כל ייחוד לזכות השטרית שיש בה כדי למנוע תחולת העיקרון הכללי של תום לב (אובייקטיבי) בגדרי הזכות השטרית"(שם, עמ' 811).
- לעניין עקרון תום הלב והחלתו גם בדיני שטרות התייחס בהמ"ש בת"א (שלום- י"ם) 4318/06ברק תוכנה י.א.ש. בע"מ נ' שארל חברה למלונאות בע"מ (ניתן ביום 15.07.088):
"אם כן, הפסיקה אימצה את המבחן האובייקטיבי, לעניין עקרון תום הלב ועל פיו יש לבחון את התנהגות האוחז בשטר ולהכריע בשאלה, לעניין נסיבות נטילתו. לפיכך, במקרים המתאימים, ניתן להגיע למסקנה כי הנסב נהג בחוסר תום לב, מקום בו נמנע מלשאול או לחקור הגם שחשב בסתר ליבו כי משהו אינו כשורה וחשש ששאלותיו יביאו לגילוי העובדות לאשורן, בדבר פגמים שנפלו בזכותו של המסחר (ד"נ 15/70 קוד בע"מ נ' תל חנן, חברה לאחסנה ומסחר בע"מ, פ"ד כו (11) 36, 400). אכן נכון, אין על הנסב לחקור ולדרוש בעניין זכותו של המסחר ולא ייפסל כאוחז כשורה מי שלא ידע כי זכות המסחר פגומה, אלא שאילו חקר ודרש היה הדבר מתגלה לו (זוסמן עמ' 273) ואולם, כל זאת בסייג שאם היה בנסיבות משהו המעורר חשד, לא יוכל הנסב לעצום עיניו, לא לבדוק ולרחוץ בניקיון כפיו (המ' (י-ם) 830/78 ד"ר מיכאל דאוד נ' האחים אלה ירושלים בע"מ, פ"מ תשל"ט (22) 360,3533). נוסף על דרישת תום הלב נקבע בפקודה תנאי משלים, לעניין ידיעת האוחז על זכותו הפגומה של המסחר. כללו של דבר, אוחז ייחשב אוחז כשורה, רק אם נטל את השטר בתום לב ובהעדר ידיעה על פגמים בשטר (לרנר עמ' 235)"