אין מחלוקת, כי השיקים מקבוצה ב' הועברו מאיזי מרקט, או מר מוהיב, לתובעת כאשר לא צוין בהם שם הנפרע.
--- סוף עמוד 17 ---
- הפסיקה קבעה, כי אוחז שנטל לידיו מסמך שאינו שלם, כלומר מסמך שחסר בו פרט חיוניבהתאם לסעיף 3(א) לפקודה, לא נטל שטר ומשכך אינו יכול להיות אוחז כשורה (ראו ע"א 377/68 מטע בית חרושת לצרכי מזון בע"מ נ' שאול פרל, פ"ד כג(1) 98).
על כן, התובעת איננה "אוחזת כשורה" בשיקים מקבוצה ב', שכן היא קיבלה אותם כשהם "פתוחים" ומנהל התובעת הטביע את חותמת התובעת כנפרעת, ולכן אין לומר, כי התובעת קיבלה "שטר כשהוא שלם ותקין על פי מראהו", כדרישת סעיף 28(א) לפקודה. לכל היותר, יכולה התובעת להיחשב כ"אוחזת בעד ערך" בשטרות נשוא קבוצה ב'.
- עניין נפקותה של ההבחנה בדבר טיב אחיזתו של תובע בשטרות הוסבר בתא"מ (י"ם) 52772-02-13 מרק מוטיל נ' טמיר עינת זכאי (ניתן מפי כב' הרשם הבכיר נחשון מיום 14.05.144) כך:
"..בעוד ש"אוחז כשורה" יכול לגבור על טענות של פגם בסיחור השטר, כגון סיחור תוך כדי תרמית או תוך חריגה מהרשאה, הרי ש"אוחז בעד ערך" לא יוכל לגבור על טענות אלו. בדומה ובנוסף, יכול אוחז כשורה לגבור על כישלון תמורה מלא שחל בעסקת היסוד, בעוד שאוחז בעד ערך יכול לגבור על כישלון תמורה מלא, רק אם הוא עומד בתנאי "הלכת גויסקי"".
- להשלמת התמונה יובהר, כי על פי הלכת גויסקי נקבע, כי זכותו של האוחז בעד ערך בשטר תהא עדיפה על זכותו של מושך השטר אם כישלון התמורה בעסקת היסוד אירע לאחר סיחור השיק לידיו ובעת הסיחור היה האוחז תם לב. למרות שהלכת גויסקי זכתה לקיתונות של ביקורת, היא ההלכה על פיה נוהגים בתי המשפט גם כיום, ולכן כל עוד היא לא בוטלה הרי היא שרירה וקיימת (ראו גם ת"א (חיפה) 20372/05 מירסני נ' ש.ת.ח. הובלות חיפה בע"ממיום 11.12.077).
לאחר שקבעתי, כי התובעת אינה עונה על ההגדרה של "אוחזת כשורה" בשיקים מקבוצה ב', יש לבדוק האם היא עונה על ההגדרה של "אוחזת בעד ערך".
- אחיזה בעד ערך:
פקודת השטרות מתנה את אכיפתו של שטר במתן תמורה (סע' 26 לפקודה). סעיף 29(א) לפקודה קובע חזקה לעניין התמורה ולפיו כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך. חזקה זו משמעותה הטלת נטל השכנוע על מי שחתום על השטר ומכחיש כי קיבל תמורה בעדו (ר' ע"א 4/69 יצחק נוימן ובניו חברה לביטוח בע"מ נ' פולה פסיה כהן ואח', פ"ד כד(2)229).