--- סוף עמוד 18 ---
המונח "תמורה" בהקשר השטרי הוגדר בהלכה כ:"זכות, עניין, תועלת או טובת הנאה שזכה בהן הצד האחד, או כל מחדל, נזק, הפסד או אחריות שנשא או קיבל עליו הצד השני" (ר' זוסמן, עמ' 131).
- זאת ועוד, דיני השטרות מכירים באפשרות שצד לשטר יחתום עליו שלא בעבור תמורה או ערך. סעיף 27(א) לפקודת השטרות קובע כי "המיטיב בשטר הוא האדם שחתם עליו כמושך או כקבל או כמסב בלא שקיבל בעדו ערך וכדי להשאיל את שמו לאחר". באשר לחבותו של המיטיב קובעת הוראת סעיף 27(ב) כי "המיטיב חב על פי השטר כלפי אוחז בעד ערך, ואין נפקא מינה אם האוחז ידע בשעה שנטל את השטר שאין אותו צד אלא מיטיב אם לאו".
על פי האמור בסעיף, חבותו של מי שחתם על שטר טובה בלא שקיבל בעדו ערך היא כלפי מי שאוחז בשטר בעד ערך. וכדברי השופט זוסמן: "אדם שחתם על שטר (בין כמושך ובין כקבל או מסב) בלא שקיבל בעדו ערך אלא כדי... לעשות לו טובה, נקרא מיטיב... המיטיב חותם על השטר בלי תמורה במתכוון... על מנת שאחר ייהנה מחתימתו וידאג לסילוק השטר בהגיע זמן פירעונו. אולם אם ניתנה תמורה לאחר מכן, מחייב הדבר לפי סעיף 26(ב) גם את הצד המיטיב והוא אחראי לפירעון השטר" (ר' זוסמן, עמ' 149). מטרת הוראת הסעיף היא להבהיר כי שטר טובה אינו פגום מחמת שלא ניתן בקשר לעסקה מסחרית של ממש כי אם לשם השאלת שם בלבד ולקבוע כי די לו לתובע אם הוא נחשב לאוחז בתמורה לפי סעיף 26(ב) ואין צורך שיהא אוחז כשורה (ר' זוסמן, עמ' 149) (ראו ת"א 3152-03 (שלום- עפולה) טיולי אלון (טבריה) בע"מ נ' קבוץ כנרת (כב' השופט יוסף בן-חמו) (ניתן ביום 07.10.100)).
בענייננו, נשאלת השאלה האם מדובר בשטר טובה. לטענת התובעת, מדובר בגלגול שיקים של שטר טובה בין הנתבע לבין מר מוהיב. מנגד, מכחיש הנתבע כי כך הוא.
הנתבע העיד לעניין זה כך:
"ש. למעשה סוג של עשייה טובה לא היה בדיוק עשייה טובה כי הרווחת מזה כסף, ריבית מסוימת כנגד מתן שיקים לקבלת אשראי בנקאי, נכון?
ת. זה לא טובה, הייתה החלפת שיקים כנגד רווח כספי קטן, אתה גובה הרבה יותר.
ש. מפנה לסעיף 15 לתצהירך, אתה אומר שבעסקה הנוכחית הזאתי, נשוא התיקים בהם אנו עוסקים היום, מוהיב אמר לך שהעסק שלו עומד להתמוטט והתחנן שתעזור לו, אתה משתמש במילה "התמוטטות", מה הוא בדיוק סיפר לך על מצב העסק?
ת. הוא אמר שהעסק בקשיים והוא רוצה שאעזור לו, אמרתי לו שאין בעיה ואני רוצה ביטחונות רציניים ולא נתתי לו תשובה מידית".