כך גם ניתן לומר, כי כאשר קיבלה התובעת את השיקים בהיסב החוזר, לרבות שיק מס' 877, הייתה לה ידיעה, או שהיה עליה לדעת, שהשיקים לא ייפרעו ומשהגיעו אליה בהיסב המאוחר, לא ניתן לומר שהתקיים בה התנאי כי נעשתה אוחזת השטר לפני שעבר זמנו, ולא הייתה לה ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אמנם חולל (סע' 28(א)(1) לפקודה).
אם כן, לגבי שיק מס' 877 (הנמנה עם השיקים מקבוצה א') שסכומו 40,000 ₪ ליום 06.07.10 לפקודת גולדן מרקט, אשר הוסב לציקורל, אני קובעת, כי יש לדחות את התביעה.
יחד עם זאת, לא כך הוא לגבי שני השיקים האחרים נשוא קבוצה א': שיקים מס' 5880 ו-
--- סוף עמוד 25 ---
141, אשר יש לבדוק את טעוני הצדדים לגביהם בהתאם לנטלי ההוכחה הקבועים בפקודת השטרות כפי שפורט לעיל.
- נפנה כעת לבחינת שני השיקים האחרים מקבוצה א': ראשית יש לבדוק אם הוכיח הנתבע כישלון תמורה בעסקת היסוד שבינו לבין צד ג'. שיק מס' 5880 לזמן פירעון 27.06.10 לפקודת גולדן מרקט בסכום של 48,000 ₪, מועד הניכיון ע"פ קבלה: 01.02.10 (להלן: "שיק מס' 5880"). וכן שיק מס' 141 לזמן פירעון 05.07.10 לפקודת גולדן מרקט בסכום של 48,000 ₪, מועד הניכיון ע"פ קבלה: 15.03.10 (להלן: "שיק מס' 141").
- אף בבחינת שני השיקים שמספרם 5880 ו- 141 לא מצאתי, כי מדובר בשטרי טובה.
כנגד שיק מס' 5880 שמסר הנתבע בסך של 48,000 ₪ שניתן לפירעון ביום 27.06.10, ניתן שיק נגדי ע"י מר מוהיב לפקודת בית העסק של אביו המנוח של הנתבע בסך של 50,000 ₪ ליום 21.06.10.
כנגד שיק מס' 141 שמסר הנתבע בסך של 48,000 ₪ שניתן לפירעון ביום 05.07.10, ניתן שיק נגדי ע"י מר מוהיב לפקודת בית העסק של אביו המנוח של הנתבע בסך של 50,000 ₪ ליום 28.06.10. (נספח כת/6 לתצהיר תמיכה בהתנגדות של הנתבע).
- הווה אומר, ניתנה תמורה בעסקת היסוד שבין הנתבע למר מוהיב. גם אם נאמר, כי השיקים הנגדיים שניתנו ע"י מר מוהיב לנתבע אינם מהווים תמורה, הרי לאור הפער בסכומים בין השיקים שנתן הנתבע לבין השיקים הנגדיים ניתן ללמוד על כוונה לקבלת רווח, או תמורה, אם כי לא גבוהה.
בשלב שני יש לבדוק האם התובעת הינה אוחז כשורה לגבי שני שיקים אלו, שכן אז מתגברת היא על טענת כישלון התמורה בעסקת היסוד שבין הנתבע לצד ג'. זה המקום להתייחס לטענת הנתבע בעניין התרמית והקנוניה שהעלה לאורך כל הדרך. לפני שאתייחס לטענת התרמית והקנוניה המאיינת את קיום תום הלב הנדרש מאוחז כשורה, אתייחס בקצרה לעניין התמורה בגין שני שיקים אלו. כפי שפורט לעיל מתכונת העבודה שבין התובעת לצדדי ג' הייתה מתן כספים על ידי התובעת לצד ג' לאחר פירעון קבוצת שיקים שנמסרה לתובעת על ידי צד ג, ומתן קבוצת שיקים מעותדים חדשים. מאחר ושני שיקים אלו שייכים לקבוצה א' ונתנו בגינן קבלות מספר 1050 מיום 1.2.10 וקבלה מספר1109 מיום 15.3.10 (נספח ב' לתצהיר התובעת), הרי שהתמורה בגינן נתנה עם מתן השיקים הנוספים בהתאם לקבלה 1123 מיום 29.3.10. לאור האמור לעיל בגין שיקים אלו אני קובעת כי נתנה תמורה.
- טענה לקנוניה ותרמית:
לאורך כל הדרך טוען הנתבע, כי התובעת הנה חלק מ"משולש מרמה", אשר באה להציג עצמה כצד רחוק לשטר ע"מ לחסות תחת ההגדרה של אוחזת כשורה ולהיפרע מהשיקים, תוך שהיא "מפילה" בדרך בעלי עסקים תמימים.