--- סוף עמוד 26 ---
ההלכה הפסוקה היא, כי הנטל להוכחת עוולת התרמית הוא נטל כבד (ראו ע"א 125/89 בלס נ' ערן פילובסקי, פ"ד מו (4) 441, פיסקה 7, וכן ראו ע"א 260/82 סלומון נ' אמונה, פ"ד לח(4) 253, פסקה 3).
עוד נקבע, כי בעל דין המייחס לאחר מעשה שיש בו משום עבירה פלילית, כגון תביעה בגין מרמה, חב במידת הוכחה מוגברת (י' קדמי, "על הראיות", חלק שני, עמודים 874, 855).
תקנה 78 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מחייבת בעל דין הטוען טענת תרמית לפרש ולפרט את כל הפרטים הקשורים לכך. התובע צריך להקפיד במיוחד על פירוט מדויק של העובדות המבססות את טענתו (ראו ע"א 264/7 צפריר נ' מורגנשטרן, פ"ד כח(2) 668, 671), והפירוט צריך להיות כזה שלא יותיר לנתבע ספק מפני מה עליו להתגונן. לעניין זה נקבע, כי אין די בטענות כלליות וסתמיות.
- בענייננו, הנתבע לא עמד בנטל המוגבר להוכחת עוולת התרמית או הקנוניה. הנתבע מעלה, כי ממוצג נת/10-11 שצירף לתצהירו, ניתן ללמוד על מעשה נוכלות במסגרתה פועלים מר מוהיב, מר פרחי ומר סטולרו במטרה להקים את חברת גולדן מרקט, כשמטרתה לגבות כספים מאנשי עסקים תמימים. בכל אחת מהפרשות בהן מעורב "משולש המרמה", לטענתו, השיקים מסוחרים ע"י מר מוהיב לידי התובעת או מנהלה וזו מסחרת אותם הלאה לידי מכריה ושותפיה העסקיים, ומקבלת אותם חזרה לצורך גבייתם מידי המושך, כאשר היא מציגה עצמה כצד ג' תם שנתן תמורה, ולכן הנה "אוחזת כשורה".
- יחד עם זאת, מעיון במוצגים נת/10-11 שצורפו לתצהירו של הנתבע עולה, כי מדובר בכתבי טענות בתיק אחר, ת.א. 31654-11-10 (מחוזי- מרכז), אשר לימים נסגר בפשרה. אין זה ברור מה ניסה הנתבע להסיק מכתבי הטענות הללו, שכן מדובר בטענות שהעלו הצדדים ולא בדברים מבוססים, ולכן מוצגים אלה אינם יכולים להוכיח דבר, בטח שלא עוולת תרמית או קנוניה, אשר הן נושקות לדין הפלילי, ואשר חלה עליהן חובת הוכחה מוגברת.
לא זו אף זו, אף הטענה כי בין התובעת לבין גולדן מרקט, או מר סטולרו, התקיימו קשרי ידידות, חברות וקשרים עסקיים, אין בה להוכיח את עוולת התרמית, או קנוניה כלשהי. כך גם העובדה כי מנהל התובעת, עו"ד רייף, או מי מטעם משרדו, שימש כבא כוחם של איזי מרקט ושל גולדן מרקט בעבר, אין בה להוכיח כי בוצעה בתיק דנן תרמית או קנוניה.
- אמנם מנהל התובעת, עו"ד רייף, העיד כי היה בקשרי ידידות ונוצר קשר של אמון בינו לבין מר מוהיב ומר פרחי (פרט' עמ' 64 ש' 13), אולם אין בכך כדי להוכיח קנוניה. גם הטענה כי רעייתו של מר מוהיב שילמה משכנתא על נכס שרכש מנהל התובעת, הוסברה ע"י מנהל התובעת בעדותו, כי הוא רכש את זכויות רעייתו של מר מוהיב בקבוצת רכישה בה נכללו מס' רב של חברים, חלקם לקוחות משרדו, וכי עקב עיקול לא ניתן היה להשלים את העסקה ולהסיר את המשכנתא שנטלה. מסיבה זו המשיכה רעייתו של מר מוהיב לשלם את
--- סוף עמוד 27 ---