[241] יש ממש בטענת המאשימה כי ההתנהלות הנוגעת להוצאת מסמכים אלה מעוררת סימני שאלה. הוצג מייל (נ/375, 25.6.09) ממנו עולה כי שני המסמכים נוסחו על ידי מר ברקת. מר ברקת העיד בהקשר זה ("למיטב זכרוני"), כי נכח בפגישה המתוארת בת/247 (בעמוד 7019). אין הסבר טוב מדוע, אפוא, נשמט שמו מן המסמך ת/247, אותו ניסח הוא עצמו. שאלה אחרת נוגעת לקבלת ייעוץ משפטי טרם הוצאת המסמך ת/247. בשאלה זו אדון בהמשך.
[242] מדובר במד אשר המכלול שלו בקוטר של חצי צול, ואורך המד (190) הוא כשל מד בקוטר של 3/4 צול (ראו ת/965, בעמוד 7).
[243] מדובר במד בקוטר של 3/4 צול (שם, בעמוד 5).
[244] מדובר במד בקוטר של צול אחד (שם, בעמוד 11).
[245] המסמך נושא תאריך 12.7.09. ברם, הוא מצורף לתשדורת מייל, ממנה עולה כי נשלח ביום 29.7.09.
[246] בנושא אישורם של עורכי הדין אדון בהמשך.
[247] בנקודה זו נקלעו ארד ומר כהן בסיכומיהם לסתירה פנימית. במקום אחד טענו, כי ארד הבינה, לאחר ששלחה את נ/33, 6.5.09, כי למדים שסיפקה במסגרת המכרז אין תו תקן, ופעלה לקבלת תו תקן כאמור (פסקה 527, 550 – 554 לסיכומים). במקום אחר (פסקה 563) נטען, כי מן המכרז (ת/807, עמוד 22) עולה כי לצורך המכרז היה די בתקן למד בקוטר חצי צול באורך 190 מ"מ. טענה זו מנוגדת לא רק לראיות אליהן הפניתי לעיל, אלא גם למסמכי המכרז עצמו (ת/807, עמוד 24). אני דוחה, אפוא, טענה זו.
[248] מסמך זה מופנה לרשות ההגבלים העסקיים. הוא מתייחס למדי ורד כאל "המתחרה העיקרית של ארד בשוק מדי המים". נאמר בו כי מדי ורד "רוכשת מארד לצורך ייצור המדים שלה חלקים הזהים לחלקים הנמכרים ללקוחות אחרים של ארד וכן חלקים נוספים לצורך ייצור המדים שלה OEM ׁ (להבדיל משיפוץ והסבה של מדי מים)".
[249] מר האוזמן מפנה בהקשר זה גם לעדותו של מר רוזנבלט מארד (בעמוד 1173), בה אישר קיומו של "common knowledge" בארד על אישור של רשות ההגבלים העסקיים להסכם כאמור. מעבר לכך שהדברים אינם מתייחסים לתוכן ההסכמה בה הודה מר האוזמן, אין בידי לייחס להם משקל רב. מדובר בתשובה לקונית לשאלה שהיה בה יסוד מנחה בולט. היה קושי חוזר לקבל מעד זה תשובות ברורות לשאלות שנשאל. אישור של רשות ההגבלים העסקיים לעניין זה לא הוצג. בנסיבות אלה, אני מתקשה להתייחס לעדותו כאל ראייה בעלת משקל.
למען שלמות התמונה אוסיף, כי מסקנתי דומה ביחס לטענה דומה שהועלתה על ידי מדי ורד ומר ויארניק, תוך הסתמכות, בין היתר, על עדותו של מר פוקס (בעמודים 1074 – 1078), ומוצגים נ/117, נ/118.