משהחליטה הנתבעת "להתגלגל אחורה בזמן" ולבטל את מכתבי ההארכה, שהיוו הסכמים חדשים בינה לבין התובעת, תבעה האחרונה את החזר ההנחות שניתנו על-פי אותם הסכמים חדשים. פיצויי ההסתמכות, אותם תבעה התובעת, נועדו להעמידה במצב בו הייתה ערב החתימה על מכתבי ההארכה. באותה עת עמדו בתוקפם מכתבי הארכה קודמים, על-פיהם הוארכו שני החוזים עד ליום 29.10.2009, ללא סעיפי ההנחות שנקבעו בהסכמים החדשים. כאמור, בסיטואציה זו, שאלת הרווח לגבי העבר וההתחשבנות בין התובעת לבין רחיב אינן השאלה הרלבנטית.
סב. יש הסבורים כי במשפט הישראלי אין הנפגע מהפרת חוזה זכאי לפיצוי בגין נזקי הסתמכות. (ראו, לעניין זה, פסקה 87 והאסמכתאות שם בעניין סנפיר)). אולם ניתן להשקיף על התביעה להחזר ההנחות מזווית נוספת, זו של סעיף 9 לחוק התרופות, בו נקבעה חובת ההשבה לאחר ביטול: "משבוטל החוזה, חייב המפר להשיב לנפגע מה שקיבל על פי החוזה". בעקבות ההסכמים החדשים, שבאו לביטוי במכתבי ההארכה מיום 15.3.2009, ואשר עיגנו בכתב את שינוי החוזים הקיימים ואת מתן ההנחות לנתבעת, קיבלה הנתבעת הנחות בסך כולל של 857,694 ₪. משביטלה הנתבעת את מכתבי ההארכה (תוך שימוש שלא בתום-לב בזכותה החוזית), עליה להשיב סכום זה לתובעת. ההשבה, במובחן מפיצוי, אינה עוסקת בשאלת הרווח. לפיכך, אין בתוכנם של ההסכמים שבין התובעת לבין קבלן משנה שלה כדי לכרסם בחובת ההשבה. (והשוו לפסיקה בה הוכרה חובת ההשבה שלא בעקבות ביטול חוזה בדרך הקבועה בסעיף 9 לחוק התרופות: ע"א 616/04 עמותת מורים בונים בלוד נ' דו בר (1983) חברה לעבודות בניה בע"מ (פורסם בנבו, 13.12.2006); ע"א 1156/10 האס נ' חברת הבונים בקריית משה בע"מ (פורסם בנבו, 18.11.2012)).
- החזר סכומים ששולמו לרעת התובעת
סג. סקרנו בהרחבה את סוגית הטעויות של התובעת בחשבונות אותם הגישה לנתבעת, ואשר שימשה בידי הנתבעת כתואנה לחזרה בה ממכתבי הארכת החוזים ולהוצאת התובעת ל"תקופת צינון". התובעת טענה כי עקב טעויותיה נותרה התובעת חייבת לה 80,278 ₪, וכראיה - צרפה לתצהירו של ברכוביץ (כנספח ט"ו/1) את מכתבו מיום 30.6.2008 של גלעדי, מבקר הכמויות מטעם הנתבעת, שנשלח אל "יהודה מאירוביץ, מ.א. ביקורת בז"ן", ובו נכתב:
"1. בדקתי את 26 החשבונות שהגיש הקבלן ושבהם השתמש בסעיפי מחירון 'דקל' לפי מהדורה 7:2003 במקום 11:2006 כפי שמצוין בחוזה.
- מהבדיקה עולה שאכן בכל 26 החשבונות שהגיש השתמש בסעיפי 'דקל' מהמהדורה הקודמת 7:2003 וברוב המקרים המחירים נמוכים יותר מאשר במהדורת 11:2006 כפי שמצוין בחוזה.
- לאחר בדיקה ותיקון 2 חשבונות מס' 14, 8 (ראה טבלה) ובהפחתה של 20% כפי שמצוין בחוזה, עומד סכום של 80,078 ₪ לזכות הקבלן.
.
.
- במידה ורוצים לקבל תמונה מדויקת לנ"ל יש לבדוק את כל חשבונות הקבלן בהם מופיעים סעיפי 'דקל'".
למכתב צורפה טבלה מודפסת שהגישה התובעת לנתבעת, עם פירוט 26 החשבונות, ועליה תיקונים שביצע גלעדי ביום 30.6.2009. בתחתית הטבלה הוא תיקן בכתב ידו את סכום הדרישה להחזר מסך 102,857 ₪ (שדרשה התובעת) לסך 80,078 ₪.
סד. גלעדי לא זומן על-ידי הנתבעת ליתן עדות, ואילו מורדוך טען בתצהירו (נ/3) כי אין לקבל את ממצאיו של גלעדי, מאחר והוא ציין במכתבו כי על מנת לערוך בדיקה מקיפה יש לבחון את כל החשבוניות שהגישה התובעת, ובהם תמחור על-פי מחירון דקל. בחקירתו הנגדית (בעמ' 53) הודה מורדוך כי בדיקה כזו, של כלל החשבונות שהגישה התובעת, לא נעשתה מעולם על-ידי הנתבעת. הוא נמנע מלהשיב לשאלה אם הנתבעת החזירה לתובעת את הסכום של כ-80,000 ₪ - הממצא אליו הגיע גלעדי בשנת 2008 (עמ' 64).
סה. חוסר תום-לב מצוי אף בהתנהלותה של הנתבעת, משהתבררו לה טעויות התובעת בחשבונות אותם היא הגישה. מצד אחד, כבר בשנת 2008 קיזזה הנתבעת מתשלומיה לתובעת את הסכומים ששולמו ביֶתֶר (כפי שהודה מורדוך, בעמ' 56), ומצד שני, הסתתרה מאחורי סעיף 6 למכתבו של גלעדי ("במידה ורוצים לקבל תמונה מדויקת לנ"ל יש לבדוק את כל חשבונות הקבלן בהם מופיעים סעיפי 'דקל'") כדי להימנע מלשלם לתובעת את תשלומי החֶסֶר, ולא טרחה במשך שנים לבצע בדיקה של כל חשבונות התובעת, שמא, יסתבר כי אמנם התובעת זכאית להחזר כספי, או, חלילה, כי סכום ההחזר לו היא זכאית עולה על הסכום שקוזז. בסעיף 39 לכתב ההגנה הגדילה הנתבעת עשות, כאשר טענה כי "אם התובעת הגישה חשבונות על פי מחירון זול יותר, רואים אותה כמוותרת על תביעת סכום שונה וכמנועה מלתבוע זאת". הנתבעת נוקטת במוסר כפול: אם התובעת טעתה לרעתה של הנתבעת - נקזז על-אתר ונבטל את המשך ההתקשרות עימה, אך אם הטעות היא לטובת הנתבעת - לכודה התובעת בטעותה.
סו. לסיכום, באמצעות מכתבו של גלעדי והטבלה שצורפה אליו, הוכחה טענתה של התובעת כי היא הגישה לנתבעת חשבונות שגויים, בסכומים נמוכים מאלו שסוכמו בחוזים שביניהן, וכי היא זכאית לקבל מהנתבעת תשלום נוסף של 80,078 ₪, נכון ליום 30.6.2009. כאמור, סירובה של הנתבעת לשלם את התשלום הנוסף ונימוקיה לכך לוקים בחוסר תום-לב.
- העסקת איש תחזוקה
סז. בתצהירו (ת/2) ציין ברכוביץ כי עוד בטרם הסתיים תוקפו של חוזה 1191 (על-פי מכתב ההארכה מיום 15.3.2009), דהיינו - עוד לפני 31.12.2011, התקשרה הנתבעת ישירות עם עיסאם, עובד התובעת ששימש איש אחזקה, ובכך פעלה בניגוד לסעיף 03.20.30.0020 בנספח 5, בו נקבע תעריף לשירותי איש אחזקה הניתנים על-ידי התובעת לנתבעת. לטענתו, בגין הפרה זו של חוזה 1191, נגרמו לתובעת הפסדים בשיעור של 15% מההכנסות שהיו מתקבלות אצלה עבור מתן שירותי איש תחזוקה לנתבעת (כרווח קבלן ראשי) במשך 30 חודשים עד לסוף תקופת חוזה 1191. נזק זה הוערך בסך כולל של 81,000 ₪, נכון ליום 31.12.2011. להוכחתו, צורפו לתצהירו של ברכוביץ חשבונות שהגישה התובעת לנתבעת בשנים 2008-2010, אולם לא הוצגו תלושי משכורת שהוציאה התובעת לעיסאם, או חשבוניות-מס שהוא הוציא לה.
בחקירתו הנגדית אישר תחילה ברכוביץ כי את משכורתו קיבל עיסאם מאחיו, רחיב - שהיה קבלן משנה של התובעת, מכוח חוזה לביצוע עבודות אצל הנתבעת (נספח א' לתצהיר ברכוביץ מיום 1.12.2015 (נ/1) - אולם בהמשך הוא אמר: "קיבל את משכורתו ממני, קיבל דרך ..., קיבל את זה ממני" (עמ' 24). עוד אמר כי איננו יודע מתי החלה הנתבעת להעסיק את עיסאם (שם). די בדברים סותרים אלה ובאי-זימונו של עיסאם למתן עדות, כדי לדחות את התביעה לסעד זה.
- פיצוי "בגין הפרת הסכמים חתומים"
סח. בנוסף לסעדים בהם דנו עד כה, התובעת תבעה אף סעד של פיצויים בסך 100,000 ₪ "בגין הפרת הסכמים חתומים". כידוע, תרופת הפיצויים נגזרת מעיקרון השבת המצב לקדמותו, ואינה תרופה עונשית המושתת על מפר החוזה. בענייננו, בא-כוח התובעת לא הניח תשתית נורמטיבית לתביעת פיצויים בסך 100,000 ₪ (מעבר לשאר הסעדים שנתבעו), וממילא לא הוכחה זכותה של התובעת לפיצוי מסוג זה. ככל שכיוֵון בא-כוח התובעת לפיצויים בשל התנהגותה של הנתבעת, נזכיר כי הסעד של "פיצויים עונשיים" הינו חריג במשפט האזרחי בכלל, ולעתים נדירות הוא נפסק בדיני הנזיקין. לאור האופי "הלא-תרופתי" של הפיצויים העונשיים, אין להם מקום בתביעה החוזית שבפנינו.
- התוצאה
סט. לאור כל האמור לעיל, הנני מקבל את התביעה בחלקה, ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:
(1) 857,694 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה, 11.11.2012, ועד לתשלום המלא בפועל;
(2) 80,078 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מיום 30.6.2009 ועד לתשלום המלא בפועל;
(3) אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל;
(4) שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 60,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
ניתן היום, א' אב תשע"ז, 24 יולי 2017, בהעדר הצדדים.
א. גולדקורן