14. לגבי עמי, ג'רני הפנתה לקביעות בפסק הדין ההצהרתי שמהן עולה כי עמי סייע למאור להפר את ההסכם וכן איים על ירום, מנהלה של ג'רני, ומנע ממנו לקיים את ההסכם. עוד נטען כי בנוסף לעוולה של גרם הפרת חוזה, ביצע עמי גם עוולה של הפרת חובה חקוקה כיוון שהתנהלותו עולה כדי עבירות פליליות של איומים וסחיטה באיומים; לחלופין נטען כי עמי התרשל כלפי ג'רני שכן היה עליו לצפות שבעקבות פועלו הפסול ייגרמו לג'רני נזקים; עוד נטען כי עמי עשה עושר ולא במשפט על חשבונה של ג'רני כשקיבל לידיו את הזכויות לשיווק הופעותיו של מאור.
15. אשר לסכום הפיצוי שנתבע מעמי, ג'רני טענה כי לצרכי אגרה היא מעמידה אותו על מלוא סכום הנזק שנגרם לה כמפורט בעניינו של מאור, אך בהמשך נטען "בנוסף לאמור לעיל" עמי חייב בפיצויים בסכום שלא יפחת מ- 250,000 ₪ "בגין עשיית עושר ולא במשפט, הסבל הרב, תחושת הרדיפה, התסכול, המתח, עוגמת הנפש וכיו"ב נזקים כלליים שנגרמו מהתנהגותו האלימה והקלוקלת".
16. כמו-כן נטען בכתב התביעה המתוקן כי מאור ועמי גרמו לג'רני נזק ראייתי מצטבר ורב בהתנהגותם ובפועלם להפר את ההסכם עמה, תוך מידורה ממידע על התקבולים שקיבל מאור בגין הופעותיו בתקופת הבלעדיות שנקבעה בהסכם. לטענת ג'רני, נזק ראייתי זה מחייב להפוך את נטל השכנוע בתביעה, לכל הפחות לעניין גובה הנזק.
17. בכתב ההגנה של מאור ועמי נטען בין היתר כי לפי ההסכם, אין לג'רני זכות לקבל עמלה כלשהי, ואף נקבע בהסכם במפורש כי מאור זכאי לקבל לידיו ולשמור לעצמו את מלוא התמורה שדרש לקבל עבור כל הופעה. כמו-כן יש הפניה לקביעות בפסק הדין של בית המשפט העליון שניתן בערעור שהגישה ג'רני, ונטען כי עולה בבירור מקביעות אלה שלא עומדת לג'רני זכות לתבוע כספים כלשהם על יסוד הכנסותיו של מאור. עוד נטען בהקשר זה כי החלופות לחישוב הנזק שהוצגו בכתב התביעה המתוקן מנוגדות לקביעות המפורשות בפסק הדין של בית המשפט העליון לגבי האופן שבו היה על ג'רני לבסס את תביעתה לפיצויי קיום בעקבות ביטולו של ההסכם שלא כדין.
18. ג'רני הגישה כתב תשובה לכתב ההגנה שבו חזרה על חלק מהטענות שהועלו בכתב התביעה. ב"כ ג'רני טען כי לאור הקביעות החלוטות בעניינם של מאור ועמי המהוות מעשה בית דין, לא יכולה להיות מחלוקת לגבי עצם זכאותה של ג'רני לפיצוי, ולעניין הנזק, חזר וטען כי יש ליישם את דוקטרינת הנזק הראייתי. עוד נטען כי מאור ועמי מנסים לסלף את הקביעות בפסק דינו של בית המשפט העליון, שכן בית המשפט סייג את דבריו בשאלת הרלוונטיות של הסכומים שהרוויח מאור בתקופה שלאחר הפרת ההסכם, ורק קבע כי שאלה זו "לכאורה" אינה רלוונטית "בהכרח" להוכחת הרווח שג'רני הייתה יכולה להפיק עד סוף תקופת ההסכם.