[...] זימנתי דיון במעמד ב"כ התובע להיום בשעה 8:30 לאחר שהחלטה מיום 28.2.2017 לא זכתה להתייחסות. בקצרה ייאמר כי בית המשפט מבקש לברר היכן עומדים הדברים במישור בדיקה נוספת שהתובע התבקש לבצע וטעונה התחייבות מטעם הנתבעת 1. הנתבעת הודיעה שפנתה לבא כוח התובע בנושא עוד ביום 9.2.2017, אך לא זכתה למענה. בית המשפט ביקש התייחסות של התובע, וזו לא באה, ובהחלטה מיום 10.3.2017 זימנתי את ב"כ התובע כדי להתייחס בעל פה. הגם שההחלטה נצפתה במשרדו, לא
--- סוף עמוד 7 ---
התייצב איש לדיון. על פני הדברים ההתנהלות מעוררת קושי, במיוחד לנוכח גילו של התיק.
ב"כ התובע ינמק, תוך 30 יום, מדוע שלא תימחק התביעה מחוסר מעש, ומדוע שלא יחויב בהוצאות לאוצר המדינה על הזמן השיפוטי שהושחת לריק שכל מטרתו לקדם את עניינו של התובע.
המזכירות תמציא לצדדים, ותביא את התיק לעיוני תוך 30 יום.
29. ביום 27.3.2017 הגישה התביעה התייחסות להחלטה זו. בא כוח התובע הסביר שלא התייצב לדיון משום שלא קיבל את ההחלטה; ההחלטה אולי נצפתה במשרד אך לא הגיעה לידיעתו; במשרד מותקן כרטיס חכם אחד ומשתמשים בו עוד שלושה עורכי דין ושלוש טרום מתמחות; ביום 12.3.2017 היה חג פורים ובא כוח התובע לא היה במשרד; ביום 13.3.2017 שהה עם אשתו בבית החולים וביום 14.3.2017 נולד לו בן. לגופו של עניין, באי כוח הצדדים מצויים בקשר מתמיד ומצליחים לפתור את כל הבעיות הטכניות בלי לערב את בית המשפט; הם שוחחו יותר מפעם אחת מאז יום 9.2.2017 ולכן לא נכון לומר שאין מענה או התייחסות; באת כוח הנתבעת הודיעה שכדי להוציא התחייבות על התובע להזמין תור ולקבל זימון; התובע מנסה לאתר תור קרוב, וכאשר יעשה כן יעבירו ללא דיחוי לנתבעת לשם קבלת התחייבות. בהערה לסיום ציין בא כוח התובע שהתובע סובל מבעיות נפשיות בשל התאונה: דיכאונות, מצב רוח ירוד, חוסר חשק. לעיתים יש קושי להניע אותו לבצע בדיקות או פעולות הגם שהן לטובתו, אך נעשית השתדלות מרבית כדי לקדם את התיק בהתחשב בנסיבות. ביום 27.3.2017 ניתנה החלטה כדלקמן:
קודם כל מזל טוב.
לאחר מכן, תשובה שלפיה צפייה במשרדו של בא כוח שמסתיימת בהתעלמות מהחלטה שיפוטית אינה מניחה את הדעת, והובילה כאן לבזבוז זמן שיפוטי ומשאבי ציבור. תשובה כזו לא יכולה להתקבל.
בית המשפט מקבל שהתובע עצמו סובל מבעיות כאלה ואחרות ומצר על כך, אבל הצורך לקדם את התיק חורג מעניינו של התובע עצמו, וכרוך גם במשאבי ציבור.