התובע לא סיפר לממונים עליו על המיזם, ואף לא היה מעוניין שידעו על כך (מכאן שפגישות העבודה עם רון, סלבה ואלכסי לא נערכו במקום סמוך לחברה).
31. הצדדים חלוקים באשר להיקף העבודה שהתובע השקיע במיזם, אם עשה זאת במהלך שעות העבודה ואם הציג את פעילותו במסגרת המיזם כאילו נעשית בשם טלרד.
התובע מודה, ואף הוגשו הודעות בדוא"ל שנשלחו על ידו, כי היו דברים שביצע עבור המיזם בשעות העבודה – שדווחו ככאלה לטלרד (ראו ע' 30, ש' 8-9 לפרוטוקול הדיון).
בחוזה העבודה שעליו חתם התובע נקבע:
א. העובד לא יעסוק בעבודה אחרת, בין אצל מעסיק אחר ובין בעבודה עצמאית, בין בשכר ובין שלא בשכר, אלא אם ניתנה לכך הסכמת החברה בכתב ומראש.
ב. העובד יודיע לחברה ללא דיחוי, על כל עניין או נושא אשר לגביהם יש לו עניין אישי ו/או העלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו בחברה.
התובע לא סיפר על המיזם, ובוודאי לא ביקש את הסכמת החברה, במהלך כל התקופה שעסק בו.
כפי שעולה מעדותו של סלבה, מדובר בשעות רבות שהושקעו על ידי התובע, בכדי לקבל את תמיכת המדען הראשי. לטלרד נודע על המיזם מפי סלבה שסיפר לסמנכ"לית הכספים של החברה.
32. האם הפעולות שעשה התובע במסגרת המיזם מהוות הפרת חוזה
יש להבחין בין מצב שבו העובד גוזל "סוד מסחרי" של המעסיק לצורך עבודה אצל מתחרה או הקמת עסק מתחרה של עצמו, לבין פיתוח רעיון לעיסוק עתידי.
נפסק כי ככלל, רצונו של מעסיק למנוע מעובדים להתחרות בו אינו בגדר "אינטרס לגיטימי" המצדיק את הגבלת חופש העיסוק שלהם. כן נפסק כי "אי תחרות כשלעצמה" נוגדת את תקנת הציבור.
עם זאת האינטרס ה"קנייני" או ה"מעין קנייני" של המעסיק במידע סודי, לרבות רשימת הלקוחות, או האינטרס הנגזר מחובת תום הלב שחבים עובדים כלפי מעסיקיהם – כל אלה עולים כדי "אינטרס לגיטימי" שיש בו להצדיק הגבלת עיסוקו של עובד (ראו ע"ע 27122-12-13 צעצועי דורון - יעקב פרנציס, 15.1.2017 וההפניות שם, וראו גם ע"א 6601/96 AES System Inc. נ' משה סער, פד"ע נד (3) 850).
אנו מאמינים שהתובע אכן חשש מפיטורים עקב מצבה הכלכלי של החברה, הצמצומים, הפחתת השכר ואף הפיטורים שלו עצמו - שאמנם בוטלו - משנת 2010.
הסכם העבודה שנחתם בין הצדדים צריך להתפרש בסבירות. אין "חיפוש עבודה" או פיתוח רעיון להקמת עסק עצמאי כדין ביצוע עבודה – גם אם אותם חיפושים והכנות דורשים זמן ומאמץ. הכל עניין של מידה ותום לב.
אנו מאמינים שהתובע יכול היה לסבור שהוא אינו חייב לגלות למעסיק את דבר המיזם עד שהוא יאושר ויקבל את המימון הנדרש לביצועו. אם לא כן, הוא ממילא לא יוכל להוציא אותו בפועל (כפי שכנראה אירע בסופו של דבר).
אשר לטענת הנתבעת בעניין העיסוק במיזם הפרטי על חשבון שעות העבודה שדווחו לחברה – גם אם הוגשו דיווחים, אין חולק כי שעות העבודה של התובע (ושל כלל העובדים הבכירים בטלרד) גמישות. לא הייתה מניעה להתחיל יום העבודה יותר מאוחר או לסיימו יותר מוקדם, כאשר במקביל התובע היה צריך להיות זמין לעבודה גם לאחר השעות הפורמאליות, בסופי שבוע ובחופשים, במידת צורך.
הנתבעת המציאה הודעות דוא"ל שנשלחו על ידי התובע, במסגרת המיזם, כביכול בשעות העבודה עבור החברה. יצוין כי בהתחשב בתקופה שבה נערכו ההכנות עבור פיתוח הרעיון (מספר חודשים, עד שנה), לא מדובר במספר גדול של הודעות.
זאת ועוד, אופי העבודה בארץ תוך שימוש בתקשורת האלקטרונית גורם לצפיה לתשובה מיידית ודחופה. כך שעצם שליחת הודעה, או תשובה שנשלחה במהלך שעות העבודה, לא מהווים הפרת הסכם העבודה.
אשר להיקף ומהות העבודה שבוצעה על ידי התובע במסגרת המיזם והקמת חברת פייברסייף – העידו סלבה ואלכסיי. התובע העלה טענות באשר לאמינותם, מאחר שהם היו מעורבים במיזם פייברסייף שלא יצא לפועל, ועדיין עובדים אצל הנתבעת. ואולם לא נתגלו סתירות או אי דיוקים מהותיים בעדויותיהם ולכן לדעתנו אין הצדקה שלא להסתמך עליהן, ודאי משעה שהן נתמכות במסמכים שהוגשו.
כפי שעולה מעדותם של סלבה ואלכסי, התובע הנחה אותם שלא להשתמש בדוא"ל של טלרד לצורך ההתקשרות הנוגעת למיזם, אלא בתיבות ה-Gmail שלהם. לפי העדויות, התובע חתם על הסכמי סודיות (NDA) עם חברות שאיתן התקשר לצורך המיזם "בשם טלרד". הסיסמא להסכמי הסודיות עליהם חתם התובע למען המיזם עם חברת סיינה הייתה "pmc-telrad".
התובע שלח לעובדים מידע וחומרים שקיבל מחברת הליון (Helion) וחתם איתה על הסכם סודיות "בשם טלרד" לאחר שזו הבהירה לתובע כי תעביר מידע ומסמכים רק אם ייחתם הסכם סודיות עם טלרד. כן מסר הצעת מחיר "בשם טלרד" (ראו סע' 40-44 לתצהיר סלבה, סע' 26 תצהיר אלכסי ומוצגים 100-103 לתיק מוצגים של החברה).
התובע פנה לסיינה והזמין "evaluation board" שהחברה שלחה לטלרד, במסגרת הקשרים העסקיים שבין שתי החברות.
מן החומר שהועתק להתקן החיצוני עולה שהתובע אף התנהל מול חברת קורטינה, תוך שימוש בשם "טלרד" וכך אף חתם על הסכם הסודיות עם אותה חברה.
כפי שעלה מעדותו של מר ינאי, התובע לא היה מוסמך לחתום על הסכמי סודיות בשם טלרד.
חברות נוספות שאיתן ניהל התובע קשרים עסקיים לצורך המיזם, כאשר הוא מציין כי הוא פועל "בשם טלרד" הן חברת סיליקון (מצגים 31-32 לתיק מוצגים של החברה) חברות Semix, PCI DSS, ,Opnext Waterfall ו – Ip Cores.
אם כן מחומר הראיות עולה שהתובע אכן הציג את עצמו בחלק מן ההתקשרויות כנציג טלרד או לכל הפחות כאשר הבין שהמתקשרים איתו מאמינים שהוא פועל בשם החברה, הוא לא דאג להעמיד אותם על טעותם. מכאן שהתובע ניצל את מעמדו בטלרד כדי לקדם את המיזם שלגביו לא שיתף את המעסיק ואף הסתיר ממנו.