פסק דין
פתח דבר
1. לפניי בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה על בסיס הוראות תקנה 97(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין" או "התקנות") נגד הנתבעות 2 ו-3, הגב' Cai Mengke (להלן: "צאי" או "הנתבעת 2"), תושבת סין, וחברת Himalaya Asset Management Co. Ltd (להלן: "הימאליה" או "הנתבעת 3"), אשר מקום מושבה בהונג קונג.
2. יחד עם כתב התביעה, שהוגש ביום 12.1.2017, הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני. צאי והימאליה לא צורפו כמשיבות לבקשה זו, אך כן הוגדרו כנתבעות בכתב התביעה. יוער כי בתשובת המבקשים לתגובות לבקשה למתן צו מניעה זמני התבקש צירופן של צאי והימאליה, אולם בדיון שהתקיים בנדון ביום 24.1.2017 הוסכם על מחיקת הבקשה למתן צו מניעה זמני ללא צו להוצאות, מבלי שאלה צורפו.
הצדדים להליך
3. הנתבעת 1, חברת שחל טלרפואה בע"מ, היא חברה ישראלית הפועלת בתחום הטלרפואה (להלן: "החברה"). החברה עוסקת בפיתוח טכנולוגיה מתקדמת לצורך מעקב רפואי מרחוק ובהפעלת שירותי טלרפואה ברחבי העולם עבור לקוחותיה. מניות החברה נסחרות בבורסה בשוויץ בלבד.
4. נכון ליום 26.12.2016 מוחזקות מניות החברה כדלקמן: התובעים (להלן: "קבוצת אלראי" או "התובעים") מחזיקים בכ-24% ממניות החברה; צאי מחזיקה בכ-31% ממניות החברה אותן רכשה בחודש אוגוסט 2016 מקבוצת השליטה בחברה דאז; הימאליה מחזיקה בכ-13%; חברת G.Z Assets and Management Ltd. מחזיקה בכ-9%, ויתר מניות החברה (23%) מוחזקות בידי הציבור. שיעורי ההחזקה כוללים התחשבות בכ-3.5% ממניות החברה המוחזקות בידי החברה ומשכך רדומות.
5. ביום 23.1.2017, בעקבות בקשת התובעים, הוריתי על מחיקה מהתביעה של הנתבע 4, מר רונן הראל.
טענות התובעים בכתב התביעה
6. ביום 5.1.2017 התכנסה אסיפה כללית מיוחדת של בעלי מניות החברה (להלן: "האסיפה הכללית"), כאשר על סדר יומה, בין היתר, בחירת דירקטור חיצוני לדירקטוריון החברה לתקופה של שלוש שנים. לבחירה הוצעו שני מועמדים לתפקיד - מר רונן הראל ומר גיל שרון.
7. קודם למועד האסיפה הכללית, במכתב שנשלח ביום 2.1.2017 ("המכתב של קבוצת אלראי" או "המכתב"), הביאה קבוצת אלראי לידיעת החברה עובדות אשר בהן, לטענתה, יש כדי ללמד כי צאי והימאליה פעלו במשותף לרכישת מניותיהן בחברה וכי הן מחזיקות במשותף במניות החברה, ועל כן מהוות בעלות שליטה במשותף בחברה. חרף זאת, כך נטען, הצבעות השתיים באסיפה הכללית נמנו כאילו אינן בעלות שליטה, בניגוד להוראות סעיף 239 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"). מר הראל, לו הצביעו צאי והימאליה, מונה כדירקטור חיצוני.
8. התובעים מצביעים על אינדיקציות שונות המלמדות, לטענתם, כי צאי והימאליה הן בעלות שליטה במשותף בחברה:
א. בתחילת שנת 2016 החלה הימאליה לרכוש מניות של החברה בבורסה בשוויץ. ביום 18.2.2016 דיווחה הימאליה כי היא מחזיקה ביותר מ-3% ממניות החברה. בחודש פברואר 2016 פנה מר חגי רביד, מנכ"ל ושותף מנהל ב"קוקירמן בית השקעות", למר יריב אלראי מקבוצת אלראי ויידע אותו כי משקיע מעוניין לרכוש מניות של החברה בשיעור של כ-30%. זמן קצר לאחר מכן התברר כי מדובר במר Xu, בעליה של הימאליה.
ביום 24.2.2016 התקיימה אסיפת בעלי מניות שנתית של החברה. מר Xu הגיע לאסיפה כנציג הימאליה, יחד עם מר דיויד דונג (להלן: "מר דונג"), אדם אשר הוצג כמתורגמן. בחודש אפריל 2016 התברר כי החל משנת 2014 מר דונג הוא מנהל בכיר בחברת Zhuhai Hokai Medical Instruments Co. Ltd (להלן: "הוקאי"), חברה סינית שצאי היא בעלת השליטה בה יחד עם בעלה. כן, בעלה של צאי מכהן כיו"ר ומנכ"ל חברת הוקאי, וצאי מכהנת כסגניתו. הוקאי היא חברה הפועלת בתחום הרפואה, ועוסקת בין היתר בשיווק והפצה של מכשור רפואי ומתן שירותים רפואיים. בהקשר זה התברר גם כי מר דונג מכהן כדירקטור מטעם הימאליה בחברת LifeWatch A.G., חברה בינלאומית המתחרה בעסקי החברה ושהימאליה מחזיקה כ-15% ממניותיה.
ב. ביום 10.3.2016 שלח מר Xu הודעת אי-מייל, בה דיווח בין היתר למר רביד, כי הימאליה הגדילה אחזקותיה בחברה ומחזיקה ביותר מ-5% ממניותיה. כמו כן, ציין כי חברת ציוד רפואי בסין מעוניינת ביצירת קשרים עסקיים עם החברה. לטענת התובעים, ניתן ללמוד בדיעבד כי מדובר היה בחברת הוקאי, על אף ששמה לא צוין.
ג. בתחילת חודש יוני 2016 התקיים מפגש בסין בין מנכ"ל החברה ומנהל הפיתוח העסקי שלה לבין אנשי הוקאי, לרבות מר דונג וכן מר Xu.
ד. ביום 7.6.2016 שלח מר Xu אי-מייל למר רביד ועדכן בפעם השלישית כי מצא חברה המעוניינת ברכישת 25-30% ממניות מהחברה וכי הפעם משמש הוא כמתווך בלבד. מנגד, יום למחרת שלח מר Xu אי-מייל למנכ"ל החברה ולמנהל הפיתוח העסקי שלה, בו ציין כי “we have decide to acquire 25-30%” [ההדגשות שלי, ח.כ.].
ה. במהלך החודשיים שלאחר מכן ניהלו במקביל הימאליה והוקאי שיחות עם קבוצות בעלי מניות בחברה, אותן הוביל מר Xu מטעמו ומטעמה של הוקאי. ביום 9.8.2016 פורסם דבר רכישת מניות השליטה בחברה מקבוצת השליטה הקודמת, על ידי צאי.
ו. ביום 17.8.2016 דיווחה הימאליה כי רכשה מניות נוספות של החברה, כך ששיעור החזקתה בחברה עלה לכ-10%.
המפורט לעיל מלמד, לגישת התובעים, כי צאי והימאליה פעלו במשותף לרכישת מניות החברה והן מהוות בעלות שליטה בה.
9. יצוין כי משרד עורכי דין מיתר ליקוורניק גבע לשם טל (להלן: "משרד מיתר" או "המשרד"), שלח בשם צאי (מכוח ייפוי כוח מוגבל "שאינו מאפשר המצאת כתבי בי-דין") מכתב ביום 4.1.2017 ליו"ר דירקטוריון החברה בתגובה לטענות שעלו במכתב של קבוצת אלראי. במסגרת זו, נטען כי צאי רכשה מניותיה באופן עצמאי ואינה מחזיקה במניות החברה עבור אחרים או ביחד עם אחרים; כי צאי אינה קשורה בהסכם הצבעה או הסכם כלשהו לשיתוף פעולה במניות עם בעלי מניות אחרים בחברה; כי קבוצת אלראי לא הציגה ולו ראשית ראיה לטענותיה; כי טענות הקבוצה מתייחסות לאירועים שהתרחשו טרם רכישת המניות על ידי צאי ומכל מקום אינן נכונות לגופן; כי לצאי אין היכרות עם אף אחד מהמועמדים לכהונה כדירקטור חיצוני וכי הם לא הוצעו על ידה לתפקיד.
כמו כן, ביום 30.12.2016 הוגשה ליועצת המשפטית של החברה, הגב' אריאלה להב, חוות דעת מטעם משרד מיתר, גם היא בשם צאי, שעניינה בשאלה האם צאי מהווה בעלת שליטה בחברה לצורך סיווג הצבעתה בהצבעה למינוי דירקטור חיצוני באסיפה הכללית ביום 5.1.2017.
10. החברה, בהיותה צד להליך, הגישה כתב הגנה, במסגרתו טענה כי היא אינה צד לסכסוך בין בעלי המניות, ואין זה מתפקידה או בסמכותה להכריע במחלוקת בין בעלי מניות. עוד טענה החברה כי כל עוד לא ניתנה הצהרה אחרת על ידי בית המשפט, נדרשת החברה לסווג בעלי מניות בהצבעות בהתאם להצהרתם.
הסעדים המבוקשים
11. בהמשך למכתב ששלחה, הגישה קבוצת אלראי את התביעה נשוא הליך זה הכוללת ארבעה סעדים עיקריים - (1) להצהיר כי צאי והימאליה הן בעלות השליטה בחברה; (2) להצהיר כי החלטת האסיפה הכללית מיום 5.1.2017 למינוי רונן הראל כדירקטור חיצוני בחברה התקבלה בניגוד להוראות הדין ולכן דינה להתבטל; (3) ליתן צו עשה המורה לחברה לכנס אסיפה כללית נוספת למינוי דירקטור חיצוני בחברה; (4) ליתן צו עשה המורה לחברה לספור את קולותיהן של צאי והימאליה כבעלות השליטה בחברה או כבעלות עניין אישי באישור מינוי דירקטור חיצוני כאשר תיערך הצבעה כזו.
12. הנתבעות 2 ו-3 לא הגישו כתבי הגנה או תגובה כלשהי לכתב התביעה. בעקבות זאת, הגישו התובעים ביום 15.10.2016 את הבקשה שלפניי למתן פסק דין בהיעדר הגנה.
טענות התובעים בבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה
13. התובעים מבקשים מבית המשפט לעשות שימוש בסמכות הנתונה לו מכוח תקנה 97 (א) לתקנות סדר הדין וליתן פסק דין בהיעדר הגנה נגד הנתבעות 2 ו-3, זאת מאחר שהליך המצאת כתב התביעה לנתבעות 2 ו-3 בוצע כדין והושלם, והמועד להגשת כתב הגנה חלף.
14. התובעים מפרטים את הליך המצאת כתב התביעה להימאליה בהתאם להחלטת בית המשפט אשר התירה ביצוע המצאה מחוץ לתחום השיפוט, וכן מציגים אישור בדבר המצאת כתב התביעה בהונג קונג ביום 8.6.2017. התובעים מציינים כי חלפו למעלה מ-3 חודשים מאז עבר המועד האחרון להגשת כתב הגנה מטעמה.
15. התובעים מזכירים את הקשר בין צאי למשרד מיתר בעניינים הקשורים לתובענה זו (שני המכתבים ממשרד מיתר לחברה המפורטים לעיל), ומציינים כי צאי סירבה לקבל את כתב התביעה באמצעות המשרד. לפיכך, פעלו בהתאם להוראות בית המשפט במסגרת ההחלטה שהתירה ביצוע המצאה מחוץ לתחום השיפוט, והגישו את כל המסמכים הנדרשים אשר נשלחו ליעדיהם על ידי הגורמים הרלוונטיים ביום 1.5.2017. בנוסף, לאחר שנודע להם על שהיית נציג של צאי בישראל, מסרו לו את כתב התביעה בעת ביקורו במשרדי החברה ביום 27.6.2017. מסירה זו מהווה לטענתם המצאה כדין.
16. התובעים טוענים כי הנתבעות 2 ו-3 מנסות לנצל את היותן בעלות דין זרות ולהימנע מנטילת חלק בהליך המתקיים. משחלפו המועדים להגשת כתבי הגנה בהתחשב במועדי המצאת כתב התביעה, מבקשים התובעים ליתן פסק דין בהיעדר הגנה.
17. אציין כי ביום 16.1.2016 נערך דיון בעניין, אשר גם אליו לא התייצבו הנתבעות 2 ו-3.
דיון והכרעה
18. אני מקבל את טענות התובעים וקובע כי יש מקום למתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד הנתבעות 2 ו-3. אפרט.
המצאת כתב התביעה
19. בדיון שהתקיים בפניי ביום 24.1.2017 ועסק בבקשה למתן צו מניעה זמני, הוריתי על פנייה למשרד מיתר על מנת לייעל את הליכי המצאת כתב התביעה לנתבעות 2 ו-3. זאת, מאחר וצאי העניקה כאמור ייפוי כוח מוגבל למשרד, לטובת הכנת והגשת שני מכתבים לחברה הדנים באותן הטענות העולות בכתב התביעה. לפי הודעת החברה מיום 9.2.2017, במסגרת בירור שערכה מול משרד מיתר טען המשרד כי צאי לא ייפתה את כוחו לקבל כתבי טענות בשמה או לייצגה בהליך משפטי; וכי הימאליה מעולם לא יוצגה או הסמיכה את המשרד לייצגה בהליך משפטי, וכי אין כל קשר בין המשרד להימאליה.
20. על כן, בהחלטה מפורטת מיום 14.3.2017 נעתרתי לבקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט לפי הוראות תקנה 500 לתקנות סדר הדין.
21. התובעים פעלו בהתאם למפורט בהחלטתי.
אשר להימאליה, התובעים הציגו את האישורים הנדרשים על ההמצאה מחוץ לתחום באמצעות מחלקת הסיוע המשפטי למדינות זרות בהנהלת בתי המשפט (להלן: "מחלקת הסיוע המשפטי"), לפיהם ההמצאה בוצעה בהונג קונג ביום 8.6.2017.
22. אשר לצאי, התובעים מסרו את כל המסמכים הנדרשים לביצוע ההמצאה מחוץ לתחום (לסין) למחלקת הסיוע המשפטי, וביום 1.5.2017 אלו נשלחו על ידה לסין.
ביום 27.6.2017, ולאחר שנודע לתובעים כי מר דונג (שעל קשריו עם צאי ניתן ללמוד מטענות התובעים לעיל) צפוי לשהות בישראל במהלך תאריך זה, מסרו לו התובעים את כתב התביעה. התובעים טוענים כי מסירה זו מהווה המצאה כדין של כתב התביעה לצאי. בהחלטתי מיום 12.7.2017 ביקשתי לברר האם המסירה האמורה מהווה המצאה כדין.
23. לאחר עיון, בדיקה ובירור מעמיקים הגעתי לכלל מסקנה כי מסירת כתב התביעה למר דונג מהווה המצאה כדין. אנמק.
24. בהתאם לטענות התובעים, מר דונג מכהן כמנהל בכיר בחברת הוקאי, אשר כאמור נשלטת על ידי צאי יחד עם בעלה (צאי אף מכהנת כסגנית יו"ר דירקטוריון החברה ובעלה מכהן כיו"ר הדירקטוריון). כמו כן, מר דונג ייצג את חברת הוקאי מול החברה והיה מעורב בהליך רכישת המניות של צאי בחברה.
זאת ועוד, ביום 13.5.2017 פנה מר דונג באמצעות דואר אלקטרוני, בשם צאי, לאריאלה להב (היועצת המשפטית של החברה), בנוגע לדיווח של החברה המתייחס לשאלת השליטה בחברה על ידי צאי והימאליה. מפאת חשיבות אופן ההתנסחות אביא את ראשית הדברים [ההדגשות שלי, ח.כ.] –
"Dear Ariella,
This message is send to you on behalf of Mrs. Cai. And we strongly request you to make a correction on the below published notification."
עוד טוענים התובעים כי ביקור מר דונג בארץ לא היה בבחינת ביקור אקראי, אלא נועד מראש לצורך ביקור במשרדי החברה ולהשתתפות באסיפת בעלי המניות של החברה כנציגה של צאי. התובעים אף טוענים כי מר דונג השתתף בישיבות דירקטוריון החברה.
25. תקנה 482 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, שכותרתה "המצאה למורשה בהנהלת עסקים", מורה כך –
"482. (א) היתה התובענה בענין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה באותו אזור שיפוט".
תחולת תקנה 482(א) הורחבה בפסיקה גם למקרים בהם הנתבע אינו מצוי בשטחה של מדינת ישראל (רע"א 2737/08 ארבל נ' TUI AG, פסקה 13 (29.1.2009) (להלן: "ארבל"); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 395 (מהדורה 12, 2015) (להלן: "גורן")).
למונח "מורשה" ניתנה פרשנות מרחיבה ברע"א 2652/94 טנדלר נ' לה קלוב מדיטראנה (ישראל) בע"מ, פסקה 6 (25.8.1994):
"...אין לפרש את הדיבור "מורשה" בתקנה 482(א) במשמעות הטכנית של שלוח אלא המבחן הקובע לענין שאלה זו הינו קיומה של דרגה כזו של אינטנסיביות של הקשר שבין המורשה לנתבע, שיש להניח כי המורשה יעביר לידיעת הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו...בשאלת דרגת האינטנסיביות לא ניתן לקבוע מסמרות מראש, ויש לבחון בכל ענין על פי נסיבותיו".
עולה כי הקביעה האם מדובר במורשה לעניין התקנה טמונה בשאלה האם נתבע יידע מן האחר כי הוגש נגדו הליך משפטי. לפיכך, נקבע בפסיקה ובספרות כי על המורשה להימצא בקשר אינטנסיבי דיו עם הנתבע, המקים סיבה להניח כי יביא לידיעתו את דבר ההליכים שיזמו נגדו (וראו גם רע"א 8957/09 אוזן ואח' נ' קיובי ואח', פסקאות 4-5 (8.3.2011); ארבל, פסקה 13; רע"א 11556/05 קמור רכב בע"מ ואח' נ' חימו ואח', פסקה 6 (27.2.2006); גורן).
26. מטענות התובעים עולה כי הקשר בין מר דונג לצאי הוא ברמת אינטנסיביות גבוהה, וכזה המאפשר להניח כי מר דונג העביר לידיעת צאי אודות כתב התביעה שהוגש נגדה. מסקנה זו מבוססת על השתלשלות האירועים שקדמה לרכישת מניות צאי בחברה בה נטל מר דונג חלק; על היותו של מר דונג מנהל בכיר בחברת הוקאי, חברה בשליטת צאי שעסקיה דומים לעסקי החברה, ושמה עלה לא אחת בהקשר של רכישת מניות החברה; על שליחת האי-מייל לחברה על ידי מר דונג בשמה של צאי; ועל הגעתו של מר דונג לארץ במטרה לבקר במשרדי החברה ולהשתתף באסיפת בעלי המניות כנציג של צאי. בהתאם, הדעת מניחה כי הימצאותו של מר דונג במשרדי החברה בישראל בעת מסירת כתב התביעה שוללת את האפשרות כי מר דונג היה בביקור אקראי בישראל.
הנה כי כן, המסקנה המתקבלת היא כי המסירה למר דונג מהווה המצאה כדין של כתב התביעה לצאי בהתאם לתקנה 482 (א) לתקנות סדר הדין.
27. אעיר כי במהלך הדיון שהתקיים בפני ביום 16.10.2017 וכעולה מטענות החברה בכתב ההגנה, מתנהל במקביל להליך זה הליך בפני ה-Take Over Board, רשות פדרלית שוויצרית אשר הוקמה מכוח חוק ניירות ערך השוויצרי שתפקידה לבדוק התאמת הצעות הרכש לדרישות החוק השוויצרי (להלן: "TOB"), במסגרתו טוענים התובעים 3 ו-6 כי יש לראות בצאי והימאליה כמחזיקות יחד ביותר מ-33.33% ממניות החברה. מסיבה זו, כך נטען, יש לחייבן בביצוע הצעת רכש מלאה בהתאם להוראות החוק השוויצרי. במהלך הדיון האמור ציינה אריאלה להב כי למיטב ידיעתה צאי מינתה משרד עורכי דין שייצג אותה לעניין זה וקיבלה ארכה להגיש את תגובתה.
28. תקנה 97(א) לתקנות סדר הדין מורה כך:
"97. (א) נתבע שלא הגיש כתב הגנה תוך המועד שנקבע לכך, יתן בית המשפט או הרשם פסק דין שלא בפניו על יסוד כתב התביעה בלבד; היתה התביעה שלא על סכום כסף קצוב, יהא בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדרוש מן התובע הוכחה מלאה או חלקית של תביעתו או מקצתה לפני שיינתן פסק הדין; היתה התביעה לפני הרשם והיה הרשם סבור כי אין ליתן פסק דין ללא שמיעת עדות – יעביר את התביעה לבית המשפט".
כאמור, כתב התביעה הומצא כדין להימאליה ביום 8.6.2017 ולצאי ביום 27.6.2017. משחלפו המועדים להגשת כתב הגנה כדין (וראו תקנה 19 ותקנה 49 לתקנות סדר הדין), לא נותר בידי אלא לקבל את הבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה נגדן.
הסעדים המבוקשים
29. בתחילת חודש אפריל 2017 חדל מר רונן הראל לכהן כדירקטור חיצוני בחברה, ובסוף חודש יוני מונו לחברה שני דירקטורים חיצוניים חדשים. בהתאם, אין חולק כי הסעדים הנוגעים למר הראל ולמינוי דירקטורים חיצוניים (הסעדים השני והשלישי לעיל) אינם רלוונטיים.
30. אשר לסעד הראשון (והרביעי, הקשור בטבורו לראשון), נוצר קושי הנובע מדיווח מידי שפרסמה החברה ביום 13.10.2017 לפיו הימאליה מכרה את מניותיה בחברה לאחד מר קון שן, משקיע פרטי שכתובתו בהונג קונג, כך שברשותה נותרו פחות מ-3% ממניות החברה. בנסיבות אלה הימאליה אינה נחשבת אפילו כבעלת עניין בחברה (הן לפי הדין השוויצרי והן לפי הדין הישראלי).
לכאורה, נכון למועד זה הסעד הראשון אינו נדרש ואינו רלוונטי. זאת, ומבלי להידרש לעומק הדברים, מכיוון שבהתאם לשיעורי ההחזקה המעודכנים לא ניתן לקבוע כי הימאליה וצאי בעלות שליטה במשותף.
31. לאור האמור, קיבלו התובעים את המלצתי ליתן פסק דין נגד הנתבעות 2 ו-3 שתוקפו נכון לעת הרלבנטית של הגשת התביעה.
סוף דבר
32. אני מקבל את הבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה נגד הנתבעות 2 ו-3 ומצהיר כי נכון למועד הגשת התביעה, ה-12.1.2017 (להלן: "המועד הרלוונטי"), היו הנתבעת 2 והנתבעת 3 בעלות שליטה בנתבעת 1.
בהתאם לבקשת בא כוח הנתבעת 1, יובהר כי אין באמור להקים טענות לגבי החלטות שהתקבלו בחברה לאחר המועד הרלוונטי.
33. כמו כן, בהתאם להמלצת בית המשפט לעיל שהתקבלה על ידי התובעים לפיה יינתן פסק הדין נגד הנתבעות 2 ו-3, התביעה נגד הנתבעת 1 נמחקת. למעלה מן הצורך אציין כי מאחר שפסקתי כי הנתבעות 2 ו-3 היו בעלות שליטה בעת הגשת התביעה, ממילא מתייתר המשך ניהול ההליך נגד הנתבעת 1. במאמר מוסגר אומר כי ספק אם הנתבעת 1 אף נדרשת להיות צד להליך זה, שעה שמדובר בסכסוך הנוגע להצהרה של בעלי מניות כלפי חברה.
34. אני מחייב את הנתבעות 2 ו-3 לשאת, ביחד ולחוד, בהוצאות ושכר טרחת התובעים בסכום כולל של 50,000 ש"ח.
ניתן היום, כ"ח תשרי תשע"ח, 18 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.
המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
ת"א 28641-01-17 סאוט'לנד אחזקות בע"מ ואח' נ' ש ח ל טלרפואה בע"מ ואח'
18 אוקטובר 2017
לפני כב' השופט חאלד כבוב, סגן נשיא
התובעים
1. סאוט'לנד אחזקות בע"מ
2. משפחת י. אלראי בע"מ
3. השקעות נחמה ויורם אלראי בע"מ
4. אלון שליו השקעות בע"מ
5. יורם אלראי
6. אלון שליו
7. השקעות ארז אלראי בע"מ
כולם ע"י ב"כ עוה"ד ברקמן וקסלר בלום ושות'
ממרכז עזריאלי 1, תל אביב 6701101
טל': 03-6072222; פקס: 03-6072220
נגד
נתבעים 1. חברת שחל טלרפואה בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד פישר בכר חן וול אוריון ושות'
מרח' דניאל פריש 3, תל אביב 6473104
טל': 03-6944111; פקס: 03-6091116
2. גב' Cai Mengke
Block 57, Hertgai Vila
113 Cuijing road, Zhuhai China
3. Himalaya Asset Management Co. Ltd
No. 15, 20/F Shatin Galleria 18-24 Shan Mei Street, N.T. Hong Kong
4. רונן הראל (נמחק)