מהלך פסק הדין
.10מערכת היחסים שבין לקוח (ולדידי, אף מי שאינו לקוח) לבין בנק היא מערכת יחסים מיוחדת, הנובעת מהאמון שרוחש הציבור הרחב כלפי מוסד זה. הבנק ופקידי הבנק נתפסים בעיני הציבור כסמכות מקצועית, בין היתר בשל כך שברשות הבנק לא אחת מידע אשר אינו נגיש לציבור הרחב; הבנק כמוסד כספי הוא גם בעל כישורים מיוחדים ואמצעים טכניים שאינם נחלתו של הפרט. כל אלה עשויים לאפשר לבנק למנוע נזקים מלקוחותיו, בעוד שלנפגע הפוטנציאלי אין יכולת דומה. מאחר שהפרט רוחש במקרים רבים אמון מיוחד לבנק, מאמין בכישוריו ובאמצעיו הטכניים ורואה בו גוף מעין ציבורי, נוטה הוא לעתים שלא לנקוט אמצעי זהירות מצדו להקדים פני נזק אפשרי, אפילו יש בכוחו לעשות כן (ראה: א' פורת, "אחריותם של בנקים בגין רשלנות – התפתחויות אחרונות" ספר השנה של המשפט בישראל, תשנ"ב-תשנ"ג (לשכת עורכי-הדין – ועד מחוז תל-אביב, א' רוזן-צבי עורך, תשנ"ד) 324).
מכוח מערכת יחסים מיוחדת זו מוטלות על הבנק חובות מיוחדות, שאינן מוטלות על צדדים לחוזה רגיל.
עיקרו של פסק הדין שלפנינו הוא בבחינת שתיים מן החובות המוטלות על הבנק כלפי לקוחותיו השונים – והן חובת הסודיות וחובת הגילוי – והיחס ביניהן. כן ננסה לקבוע את הסטנדרטים לקביעת רמתן והיקפן של חובות אלה.
הדרך שבה ייבחנו הנושאים שלעיל תהיה כדלקמן:
(א) בשלב הראשון ייבדקו מרכיביה של חובת הסודיות המוטלת על הבנק והיקף תחולתה – הן מבחינת טווח הזמן שבו היא חלה והן מבחינת סוג המידע שעליו היא משתרעת והיקפו. כן יצוינו החריגים שנקבעו לחובה זו. בהקשר זה יובאו לצורכי השוואה הערות בעניין המצב המשפטי בארצות-הברית ובאנגליה.
(ב) בשלב השני תיבחן מהות היחסים בין הבנק ללקוחותיו, וזאת לצורך ביסוסן של חובות אמון, אשר חורגות מהחובות המוטלות על צדדים לחוזה רגיל.
(ג) בשלב השלישי יוצבע על כך כי הפועל היוצא של חובות אמון אלה הוא, שבמקרים מסוימים מוטלת על הבנק חובת גילוי מוגברת – דהיינו חובה החורגת מחובת הגילוי המוטלת על צדדים לחוזה שגרתי. ואולם היקף החובה ורמתה אינם קבועים, והם יכולים להשתנות בהתאם לתפקיד ולפעולות שהבנק מבצע.
(ד) בשלב הרביעי ייקבע מבחן שעל פיו יש לאזן בין החובות הנ"ל אם קיימת ביניהן התנגשות. מבחן זה ייקבע לאור חשיבותן היחסית של החובות המוטלות על הבנק ובהתייחס להסדר שהצדדים לחוזה היו חפצים בו מלכתחילה. מסקנתי היא כי לאור מבחן זה, המערער בתיק שלפנינו פעל שלא כשורה. אשר-על-כן יש לאשר את תוצאת פסק הדין של הערכאה הראשונה ולדחות את הערעור.