תפ (ת"א) 4368-05-16 מדינת ישראל נ' סימנס ישראל בע"מ

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"פ 4368-05-16 מדינת ישראל נ' סימנס ישראל בע"מ ואח' לפני כב' השופטת מיכל אגמון-גונן המאשימה: מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד יהודית תירוש, אבי ארוניס ואסף עיסוק מפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) נגד הנאשמים: .1 סימנס ישראל בע"מ חברות 511769101 ע"י ב"כ עוה"ד נדב ויסמן, עו"ד עדי פרמדר, עו"ד גיא סלמנסון ועו"ד רעות ויסנברג .2 דוד ריצרד קון ת.ז. xxxxxxxxxx .3 יונה שוויצר ת.ז. xxxxxxxxxx .4 יעקב חאין ת.ז. xxxxxxxxxx .5 חיים בר נר ת.ז. xxxxxxxxxx .6 צבי אייל ת.ז. xxxxxxxxxx .7 דוד אלמקייס ת.ז. xxxxxxxxxx

גזר דין – נאשמת 1, סימנס ישראל בע"מ
זהו אקורד הסיום לאחת מפרשיות השחיתות הגדולות שנחשפו בישראל, הידועה כפרשת סימנס-חברת החשמל, שתחילתה בחקירתו של דן כהן, הרשעתו ושליחתו למאסר, המשכה בהרשעת הנאשמים האחרים בפרשה שלפניי, בכירי חברת החשמל לשעבר, בעבירות של שוחד, הפרת אמונים והלבנת הון, ושליחתם למאסר (ראו גזר הדין בעניינם של הנאשמים 2-6, מיום 13.6.17 (כב' השופט בני שגיא).כעת, נמצא לפניי הסדר טיעון בנוגע לנאשמת, סימנס ישראל, שעל פי כתב האישום המתוקן, העבירה כספים לאנשי חברת החשמל בקשר עם מכרזים אליהם ניגשו הנאשמת או חברת סימנס העולמית.
°
--- סוף עמוד 2 ---
בתיק שלפניי הוגש כתב האישום כנגד חברת סימנס ישראל בע"מ (להלן: סימנס ישראל או הנאשמת), וששה נושאי משרה בחברת החשמל. חמישה מבין האחרונים, שהואשמו בקבלת השוחד (נאשמים 2-6), הגיעו להסדרי טיעון עם המאשימה, הם הורשעו, בין היתר בעבירות של קבלת שוחד ודינם נגזר. ההליך בעניינו של הנאשם השביעי עוכב, כך שענייננו כעת בנאשמת, סימנס ישראל בלבד.
הנאשמת, סימנס ישראל, הורשעה על סמך הודאתה בעובדות כתב האישום המתוקן מיום 6.11.17 בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א) לחוק העונשין, וזאת במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעה עם המאשימה.
הצדדים ביקשו כי בית המשפט יכבד את הסדר הטיעון אליו הגיעו ויטיל על הנאשמת עונש של קנס כספי בגובה 63 מיליוני שקלים. כן ביקשו הצדדים כי בית המשפט, כחלק מהקנס יורה על חילוט כ-410,000 יורו המוחזקים בחשבון המנוהל ביחידת החילוט, ויורה על המשך כהונתו של עו"ד סלונים, במוניטור (בקר) לנאשמת.
אחריות פלילית וענישת תאגידים תופסים מקום יותר ויותר חשוב הן בשיח הציבורי, הן בשיח המשפטי, כשהעולם נשלט יותר ויותר בידי תאגידים. מחד, תאגידים בכלל ותאגידי הענק בפרט, מהווים מנוע צמיחה, ומרכזים בידיהם חלק ניכר מהפעילות הכלכלית, וככאלה הם חיוניים וחשובים למשק ולכלכלה. מנגד, אנו חוששים מכוחם של תאגידי הענק ומהנזק שהם עלולים לגרום (פרשת הנפט של BP ופרשת אנרון בארה"ב כדוגמא). כדי ליהנות מיתרונות התאגידים ולצמצם את האפשרות לגרימת נזק על ידם, לרבות על דרך של ביצוע עבירות פליליות, מנסים, הן דיני התאגידים, הן הדין הפלילי, להסדיר את פעולת התאגידים. גזר הדין נוגע בשאלות הנוגעות למפגש בין דיני התאגידים למשפט הפלילי - שאלות הנוגעות לענישת תאגידים בכלל ובעבירות כלכליות בפרט, וכן לשאלת שיקומם.
1. כתב האישום המתוקן וכתב האישום המקורי
1.א. עיקרי כתב האישום המתוקן
על פי כתב האישום המתוקן, חברת סימנס (Siemens AG), חברה מהגדולות בעולם בתחום האלקטרוניקה והחשמל, שמרכז עסקיה בגרמניה (להלן: סימנס העולמית), השתתפה בין השנים 1995-2005 במכרזים שונים של חברת החשמל. סימנס העולמית היתה צד למשאים ומתנים שונים ולהתקשרויות בהיקפים כספיים ניכרים בינה לבין חברת החשמל. סימנס העולמית הייתה ועודנה ספק מרכזי של חברת החשמל. סימנס ישראל היא חברה בת של סימנס העולמית ושימשה כזרוע המקומית של סימנס העולמית בישראל (להלן: סימנס ישראל או הנאשמת. כאשר אתייחס לשתי החברות הן יכונו: חברות סימנס). הנאשמים 2-7 היו נושאי משרה בכירים בחברת החשמל (סעיפים
--- סוף עמוד 3 ---
6-17 לכתב האישום המתוקן מפרטים את מעמדם ותפקידם של הנאשמים 2-6 בחברת החשמל, להלן: הנאשמים 2-6), וככאלה הם עונים על הגדרת עובדי ציבור.
נושאי המשרה בסימנס ישראל שהיו מעורבים במעשים המיוחסים לנאשמת בכתב האישום, ומכוחם מואשמת הנאשמת בתיק זה, היו שלושה: אורן אהרונסון (להלן: אהרונסון); גונתר וייס (להלן: וייס) ויצחק הירש (להלן: הירש). מר וייס כיהן כמנכ"ל סימנס ישראל עד לשנת 2003. קודם לתפקידו זה וכן לאחריו, מילא מר וייס תפקידים שונים בסימנס העולמית. מר אהרונסון כיהן כמנהל חטיבת האנרגיה בסימנס ישראל בין השנים 2002-1999. לאחר שנה בה עבד בסימנס הולנד, באוקטובר 2003 מונה אהרונסון למנכ"ל סימנס ישראל במקום מר וייס. מר הירש, היה מחליפו של אהרונסון כמנהל חטיבת האנרגיה בסימנס ישראל החל משנת 2002. ה"ה אהרונסון והירש עמדו בקשר עם עובדים רבים בחברת החשמל והיו בקשרי ידידות עם חלקם (סעיפים 20-23 לכתב האישום המתוקן).
בתקופה הרלבנטית לאישום, כאשר לחברות סימנס היו אינטרסים כלכליים משמעותיים בחברת החשמל, נרקמו בין חברות סימנס, באמצעות אהרונסון, לבין בעלי תפקידים שונים בחברת החשמל יחסים שחרגו מיחסי עבודה מקובלים בין נציגי חברה ממשלתית לנציגי ספק המשתתף דרך קבע במרכזי החברה.
עוד עולה מכתב האישום המתוקן, כי בתקופה הרלבנטית לאישום ועל מנת לקדם את ענייני סימנס וסימנס ישראל בחברת חשמל, שילמה סימנס ישראל תשלומים בהיקף ניכר לבעלי תפקידים שונים בחברת החשמל. על מנת להסתיר את מקור הכספים וייעודם הועברו כספים באמצעות חשבונות קש בחו"ל ליעדים שונים. סימנס ישראל העבירה באופן זה מיליוני יורו לגורמים בחברת החשמל.
הפרוייקטים בהם התקשרה סימנס העולמית עם חברת החשמל, ובנוגע אליהם הועברו התשלומים, הם שלושה. הראשון, מכרז לרכישת מחז"מים (מכרז לרכישת שלש טורבינות גז במחזור משולב – מחז"מים) ולתחזוקתם שהוציאה חברת החשמל בשנת 1999. בהמשך בוטל המכרז ובסופו של יום, בתקופה הרלבנטית לאישום, אושרו בוועדות המכרזים של חברת החשמל הסכמים לרכישת חמישה מחזמ"ים ושירותי תחזוקה מסימנס העולמית בסכום של קרוב ל-600 מיליון אירו (האישור העקרוני בועדת המכרזים העליונה של חברת החשמל התקבל ביום 12.6.03).
הפרוייקט השני, פרוייקט ה-DMS, נוגע למכרז של חברת החשמל לרכישת מערכת לניתוב ושליטה על חלוקת חשמל (מערכת DMS). המכרז בוטל ע"י חברת החשמל בשנת 2000. ביום 25.4.2002 החליטה וועדת המכרזים בחברת החשמל לקבל את הצעתה של סימנס העולמית, ואישרה את הרכישה בעלות של כ-80 מיליון אירו.
--- סוף עמוד 4 ---
הפרוייקט השלישי הינו פרוייקט ה- GSI, מפסקי גז. בשנת 2001 הוחלט על רכישת מפסקים נוספים בפטור ממכרז. ביום 14.5.2002 אישרה וועדת המכרזים של חברת החשמל התקשרות עם סימנס העולמית בהיקף של כ-22 מיליון אירו.
בראשית שנת 2001 פעלה סימנס ישראל באמצעות וייס ואהרונסון, על מנת להביא להתקשרות בהסכם ייעוץ פיקטיבי בין סימנס העולמית לחברת אוקפילד (חברה שהייתה בבעלות גיסו של אהרונסון, שלמה דניאל, ועסקה בתקופה הרלבנטית בייצור מוצרי הלבשה בסין), ובשנת 2001 נקשר הסכם ביניהן. על פי כתב האישום המתוקן, ההסכם היה כיסוי לכך, שחשבונות אוקפילד, לצד פעילותה העסקית, שימשה את סימנס העולמית כצינור להעברת כספים לבעלי תפקידים שונים בחברת החשמל, בהם הנאשמים 2-6, בקשר להתקשרויות ומכרזים של סימנס בחברת החשמל. בהמשך, חתמה סימנס העולמית על הסכמי ייעוץ פיקטיביים נוספים עם אוקפילד.
במהלך התקופה הרלבנטית, ובמסגרת הקשר האמור, העבירה סימנס העולמית לחשבונות אוקפילד 9.5 מיליון יורו (כ-39 מיליוני שקלים). יש לציין כי בסעיף 56 לכתב האישום המתוקן מצוין סכום של 9.5 מיליון יורו בעוד שבסעיף 27 לכתב האישום המתוקן, נאמר שהפרשה נשוא כתב האישום המתוקן עוסקת בסכום של כ-9.5 מיליון דולר, שהעבירה סימנס העולמית באמצעות סימנס ישראל לבעלי תפקיד בחברת החשמל, במטרה שאלו יהיו בשליטת סימנס ישראל. סכום זה (בין אם ביורו, בין אם בדולרים) התקבל בחשבון אוקפילד במספר רב של העברות בין ינואר 2002 ועד ליולי 2003. במקביל הועברו תשלומים (ממרץ 2002 ואילך) לנאשמים 2-6, ולבעלי תפקיד נוספים בחברת החשמל (שהלכו לעולמם טרם הגשת כתב האישום). הפעולות בחשבון אוקפילד נמשכו לפחות עד אוגוסט 2005.
על מנת להסתיר את מקור הכספים וייעודם, לרוב הועברו הכספים באמצעות חשבונות קש בחו"ל ליעדים שונים. בסך הכל הועברו מכספה של סימנס העולמית לעובדי חברת החשמל סך של כ-2.5 מיליון דולר (בנוסף לארבעה מיליון דולר שהועברו לדן כהן, שהורשע בהליך נפרד).
בגין מעשיה אלו הואשמה סימנס ישראל בעבירה אחת של קשירת קשר לביצוע פשע.
1.ב. כתב האישום המתוקן לעומת כתב האישום המקורי
כתב האישום, קודם לתיקונו לצורך הסדר הטיעון בעניינה של סימנס ישראל (על כלל תיקוניו כולל התיקון האחרון מיום 12.3.17 בו הורשעו הנאשמים 2-6, ומכונה בגזר הדין של כב' השופט בני שגיא כתב האישום המתוקן, ייקרא להלן: כתב האישום המקורי), ייחס ל סימנס ישראל ביצוע עבירות של מתן שוחד (15 עבירות), תיווך בשוחד (עבירות רבות) מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור (6 עבירות) והלבנת הון (עבירות רבות). על פי כתב האישום המקורי מדובר היה בפרשייה של מתן שוחד של מיליוני יורו ע"י סימנס ישראל לבעלי תפקידים שונים בחברת החשמל, שהואשמו גם הם באותו
--- סוף עמוד 5 ---
כתב אישום. חמישה נאשמים הודו במסגרת הסדרי טיעון בקבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים של עובדי ציבור והלבנת הון, על פי כתב האישום המקורי, ודינם נגזר לעונשי מאסר, על פי הסדר טיעון שאושר.
כתב האישום המתוקן עומד על מרבית העובדות שבכתב האישום המקורי. הן בתיאור העובדות, הן באישום. בכתב האישום המתוקן חוזרת המאשימה על עיקרי הדברים, הן לעניין המכרזים, הן לעניין דרך העברת הכספים. על פי כתב האישום המתוקן העבירה סימנס ישראל כספים בסכום של כ-9.5 מיליון דולר לבעלי תפקידים שונים בחברת החשמל (בכתב האישום מצויין עוד כי בסך הכל העבירה סימנס ישראל סך של כ-13.5 מיליון דולר (כ-54 מיליוני שקלים) גם אופן העברת הכספים דרך חברת אוקפילד וחשבונות קש ברחבי העולם מתואר באותו אופן הן בכתב האישום המקורי, הן בכתב האישום המתוקן.
בעקבות תיאור העובדות, בכתב האישום המקורי, נאמר כי סימנס העולמית שילמה, באמצעות וייס, אהרונסון וגורמים נוספים בחברות סימנס, תשלומי שוחד בהיקפים ניכרים, של מיליוני אירו, לבעלי תפקידים שונים בחברת החשמל (סעיף 23 לכתב האישום המקורי). אלא שמכתב האישום המתוקן הושמטו המילים "מתן שוחד וטובות הנאה", ותחתיהם נאמר כי חברות סימנס העבירו כספים לבכירים בחברת החשמל, בשעה שהיו להן אינטרסים כלכליים בזכייה במכרזים של חברת החשמל.
כך למשל נאמר בכתב האישום המתוקן כי חברות סימנס: "העבירו כספים לבעלי תפקידים שונים בחברת החשמל...בקשר להתקשרויות ולמכרזים של סימנס בחברת החשמל (סעיף 55 לכתב האישום המתוקן). עוד נאמר (בסעיף 57 לכתב האישום המתוקן) כי: "בתקופה הרלבנטית לאישום ועל מנת לקדם את ענייני סימנס בחברת החשמל, שילמה סימנס העולמית, באמצעו אהרונסון, וייס, הירש, דניאל ואוקפילד, תשלומים בהיקף ניכר לעובדי חברת החשמל – קון, שוויצר, חאין, ברנר, אייל, אלמקיים ןיו"ר ועד עובדי חברת החשמל באותה תקופה (שהלך לעולמו טרם הגשת כתב האישום)....".
תחת סעיפי אישום של ריבוי עבירות של מתן שוחד, תיווך לשוחד, הפרת אמונים והלבנת הון, ייחסה המאשימה לסימנס ישראל, בגין תיאור עובדתי דומה, עבירה אחת של קשירת קשר לביצוע פשע. בסעיף 59 לכתב האישום המתוקן, נאמר כי: "בעשותה את המעשים שלעיל קשרה סימנס ישראל קשר עם אחרים לביצוע פשע".
חמשת הנאשמים שהורשעו בהליך זה, שהיו בכירים בחברת החשמל (דוד קון, יונה שוויצר, יעקב חאין, חיים ברנר וצבי אייל), הודו, במסגרת הסדר הטיעון, כי כספי השוחד נלקחו על ידם בגין
--- סוף עמוד 6 ---
תרומתם לזכיית סימנס העולמית בהתקשרויות שונות מול חברת החשמל, והורשעו בעבירות של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים והלבנת הון.
2. השתלשלות העניינים בפרשה
כדי להבהיר את טיעוני הצדדים הן לעניין התמשכות ההליכים, הן לעניין השיקום שעברה הנאשמת, יש לעמוד על השתלשלות העניינים בפרשה.
העברות הכספים נשוא כתב האישום המתוקן, בוצעו בין השנים 1999 ל-2004.
הפרשה נחשפה בשלבים ועל כן האכיפה בוצעה בשלבים.
בשנת 2005 החלה החקירה בעניינו של דן כהן, בהקשר של הפרשה שלפניי, דן כהן עזב את ישראל, הוסגר בסופו של יום, הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון, בין היתר, בהקשר לפרשת סימנס, בלקיחת שוחד ומרמה והפרת אמונים של עובד ציבור, ודינו נגשר לשש שנות מאסר בפועל (בגזר דינו של כב' השופט חאלד כבוב בת"פ (מחוזי ת"א) 4004-09 מדינת ישראל נ' דן כהן (פורסם בנבו, 30.09.2013).
בשנת 2008, לאחר שבארה"ב התגלו עבירות שוחד של סימנס העולמית ברחבי הגלובוס, הגיעה סימנס העולמית להסדר עם רשויות האכיפה בארה"ב שכלל תשלומי קנס של מאות מיליוני דולרים, והטמעת תכנית ציות אכיפה ובקרה פנימיות, כמו גם החלפת מרבית נושאי המשרה בחברה ובחלק מהחברות הבנות (להלן: הסדר סימנס העולמית בארה"ב). במסגרת זו פוטר אהרונסון מסימנס בשנת 2008, ואף נתבע ע"י סימנס להשבת כספים. הסדר סימנס העולמית בארה"ב כלל מינוי מוניטור לסימנס העולמית.
בעקבות חשיפת הפרשיות בארה"ב, בין היתר, נפתחה חקירה סמויה, בניסיון להתחקות אחר כספים נוספים, שרשויות האכיפה הבינו שהגיעו לישראל.
בשנת 2014 נפתחה החקירה הגלויה בפרק השני בפרשת סימנס-חברת החשמל, בחשד כי היו מקבלי שוחד נוספים בחברת החשמל. חברות סימנס שיתפו פעולה עם רשויות האכיפה, ולבסוף, כפי שיתואר להלן, הגיעו להסדר בעניין סימנס העולמית.
בשנת 2016, לאחר שימועים לכלל הנאשמים בתיק זה, ובהם סימנס ישראל, הוגש כתב אישום (ביום 2.5.16). במקביל הגיעו רשויות התביעה בארץ להסדר עם סימנס העולמית, שלא כלל הגשת כתב אישום (להלן: הסדר סימנס העולמית בישראל). במסגרת ההסדר, הודתה סימנס העולמית במתן שוחד לבכירי חברת החשמל בסכום של 2.5 מיליון דולר, שילמה סנקציה כספית של 160 מיליון דולר
--- סוף עמוד 7 ---
וקיבלה על עצמה כי ימונה מוניטור (להלן: בקר), לסימנס ישראל, בהסכמת התביעה, לתקופה של שנתיים, החל בשנת 2016.
כאמור, הנאשמים האחרים הודו בעבירות של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים וקבלת שוחד ודינם נגזר (ת"פ (מחוזי ת"א) 4368-05-16 מדינת ישראל נ' סימנס ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 13.06.2017)).
ביום 3.7.17 ניתנה על ידי החלטה בטענות המקדמיות שהעלתה הנאשמת. החלטה זו התבססה על כתב האישום המקורי (להלן: ההחלטה בטענות המקדמיות).
לבסוף, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, וביום 6.11.17, הורשעה הנאשמת, על פי הודעתה, במסגרת הסדר טיעון בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א) לחוק העונשין. בדיון שנערך באותו מועד, טענו הצדדים לאימוץ הסדר הטיעון בגזר הדין.
3. ראיות הנאשמת וטיעוני הצדדים לעונש
3.א. ראיות הנאשמת
סימנס ישראל הביאה שלושה עדים לעניין גזר הדין. שניים מהם בעלי תפקידים בסימנס, שהגיעו לעבוד בה לאחר המשבר והשינוי הארגוני שעברה, והשלישי, המוניטור, הבקר, שמונה לחברת סימנס ישראל בעקבות ההליכים הפליליים. העדים מטעם סימנס שהעידו לפניי הם ד"ר שמואל פלדל, שהתמנה למנהל חטיבה עסקית בסימנס העולמית ב-2012, שהעיד על היקף העסקים של חברות סימנס, כוח האדם, ההשקעות ופעילותה לטובת החברה בישראל וכן על השינוי הארגוני בסימנס ותכניות הבקרה, הציות והאכיפה שהטמיעה. העד השני שהובא מטעם סימנס, הוא מר רוברט סקליס, המשמש כיועץ משפטי ראשי במחלקת ציות בסימנס העולמית מזה ארבע שנים. קודם לתפקידו זה שימש מר סקליס כראש מחלקת התביעות הפליליות במשרד התובע הכללי במדינת מסצ'וסטס בארה"ב. מר סקליס עמד על תכניות הציות, הבקרה והאכיפה, ופרט לעניין התהליכים המוטמעים בחברה, ההדרכות, הבקרה וכיו"ב.
בנוסף העיד לפניי עו"ד אורי סלונים, שמונה, בהסכמת המאשימה להיות הבקר, המוניטור של חברת סימנס ישראל בספטמבר 2016. עו"ד סלונים העיד על תפקידיו, וכן על ממצאיו עד כה.
3.ב. טיעוני הצדדים לעונש
כיון שמדובר בהסדר טיעון סגור, עתרו שני הצדדים לכך שבית המשפט יקבל את הסדר הטיעון כלשונו.
--- סוף עמוד 8 ---
באי כוח המאשימה, עוה"ד יהודית תירוש, אבי ארוניס, ואסף עיסוק, עמדו בטיעוניהם על היקפה הנרחב של הפרשה, הן בארץ והן מחוצה לה, ועל חומרת מעשיה של הנאשמת שהעבירה כספים בהיקפים משמעותיים, כאשר היו לה אינטרסים לזכות במכרזים של חברת החשמל. בהמשך התייחסה עו"ד תירוש לערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מהמעשים, ובהם טוהר המידות של פקידי ציבור, התנהלותו התקינה של המנהל, אמון הציבור במערכת השלטונית, ושוויון הזדמנויות במגזר העסקי. לבסוף, עתרה לאימוץ ההסדר אליו הגיעו הצדדים, וזאת בהתחשב בחומרת המעשים מחד, ובנסיבות מקלות שונות מאידך, ובכללן – השינוי המהותי שעברה סימנס ישראל, מהחלפת כל מנהליה ועד לאימוץ תכנית ציות לחוק מהמחמירות והיעילות בעולם, הודאתה והרשעתה בעובדות כתב האישום המתוקן, החיסכון המשמעותי בזמן ציבורי שהושג אגב הסדר הטיעון; וחלוף הזמן המשמעותי (הגם שהובהר כי מדובר בעבירות כלכליות מורכבות שחשיפתן אורכת זמן ממושך).
באי כוח הנאשמת, עוה"ד נדב ויסמן, עדי פרמדר, גיא סלמנסון ורעות ויסברג, הדגישו בעיקר את העובדה שחברות סימנס, במסגרתן בוצעו המעשים בגינם הורשעה סימנס ישראל, אינן אותן חברות. לא סימנס העולמית ואף לא סימנס ישראל.
עו"ד ויסמן טען כי המקרה של חברות סימנס מוכיח כי יש תקווה לחזרתם של תאגידים למוטב. לטענתו, לתאגידים, ובעיקר לגדולים שבהם, כמו חברות סימנס יש תפקיד ייחודי בכלכלה, והשאיפה היא שיפעלו כדין. עו"ד ויסמן הפנה לעדויות מהן עולה תהליך השיקום המעמיק והיסודי, שעברו חברות סימנס, שהביא אותם לזכיה בפרסים בתחום תכניות האכיפה והציות לחוק. לדבריו, מדובר במהפך של ממש.
הסניגור הוסיף ועמד על כך שתאגיד יכול לשקם עצמו באופן שלם ואמיתי יותר מאשר בן אנוש. זאת, כיון שתאגיד יכול להחליף את נושאי המשרה בו, את עובדיו, את התרבות הארגונית בו, וכן להטמיע תהליכי בקרה אכיפה וציות. עו"ד ויסמן הדגיש כי סימנס העולמית עברה תהליך שיקום בה עצמה ובכל חברות הבנות כתוצאה מההליכים בארה"ב, עוד בטרם נפתחה החקירה בתיק זה, ועל כן ניתן לראות היום, כמעט עשר שנים אחרי, כי השינוי הוטמע לחלוטין בכל חברות סימנס בעולם, לרבות סימנס ישראל.
עו"ד ויסמן הוסיף וטען לגבי תרומתן הממשית של חברות סימנס לכלכלה הישראלית, וכן לפעולתן לטובת הציבור. במסגרת זאת עמד על כך שסימנס מעסיקה עובדים רבים בישראל.
דיון והכרעה
אפתח את הדיון בקביעת מתחם הענישה, בהתחשב בחומרת העבירה ונסיבות ביצועה. במסגרת נסיבות אלו אעמוד על העובדה שמדובר בנאשמת שהיא חברה בע"מ. אז אתייחס לנסיבות החריגות
--- סוף עמוד 9 ---
של שיקום במקרה זה, ובתוך כך, על השיקום התאגידי כשיקול מרכזי כאשר מדובר בנאשמת שהיא חברה. לבסוף אדון בהלכות הנוגעות להסדר טיעון ואגזור את עונשה של הנאשמת.
4. גזירת הדין על פי סימן א'1 לפרק ו' בחוק העונשין (הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה)
4.1. אופן גזירת הדין – כללי
סימן א'1 לפרק ו' בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: סימן א'1 ו-חוק העונשין, בהתאמה), עוסק בהבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה. סימן זה הוסף לחוק העונשין במסגרת תיקון 113 לחוק העונשין (ס"ח תשע"ב 2330, מיום 10.1.12, להלן: תיקון 113). התיקון התבסס על מסקנות הועדה לענייני דרכי ההבניה של שיקול הדעת השיפוטי בגזירת הדין – דין וחשבון (1997) בראשות השופט (בדימוס) א' גולדברג (להלן: דו"ח ועדת גולדברג). סעיף 40א לחוק קובע את מטרת התיקון והיא: "לקבוע את העקרונות והשיקולים המנחים בענישה, המשקל שיש לתת להם והיחס ביניהם, כדי שבית המשפט יקבע את העונש המתאים לנאשם בנסיבות העבירה". מכוח התיקון (סעיפים 40א-40טו לחוק העונשין, על בית המשפט לקבוע תחילה את מתחם הענישה הראוי בגין העבירה בנסיבותיה, ורק אז, ולאחר שנלקחו בחשבון נסיבותיו האישיות של הנאשם, על בית המשפט לגזור את דינו בתוך מתחם הענישה (למעט מקרים חריגים בהם ניתן לסטות ממתחם זה). חשיבות התיקון היא בהבחנה שיש לעשות בין האשם והגמול הראוי לעבירה כשלעצמה (שיקולים אוביקטיביים) לבין שיקולים אינדיבידואליים הנוגעים לנאשם (לניתוח החוק ומטרותיו ראו: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 92) (הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה), התשס"ו-2006, ה"ח הממשלה 241; רות קנאי, "הבניית שיקול הדעת של השופט בקביעת העונש בעקבות דוח ועדת גולדברג", מחקרי משפט ט"ו (תשנ"ט-1999) 147 (להלן: קנאי, הבניית שיקול הדעת) וכן סיגל קוגוט, אפרת חקאק ואיתמר גלבפיש, "מי מפחד מהבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה? על ערכאת הערעור ותיקון 113" בתוך: משפט צדק? ההליך הפלילי בישראל – כשלים ואתגרים (בעריכת אלון הראל, מתוך הסדרה: משפט חברה ותרבות, בעריכת אסף לחובסקי, להלן: קוגוט, חקאק וגלבפיש, הבניית הענישה ו-משפט צדק? ההליך הפלילי בישראל – כשלים ואתגרים, בהתאמה (עומד לראות אור ב-2017. מספרי העמודים של המאמר, הם מספרי העמודים מתחילת המאמר, כיוון שהעימוד הסופי של הספר טרם נקבע).
החוק קובע מבחן דו שלבי בגזירת עונשו של נאשם (למעט אם יש מספר עבירות שאז יש כשלב מקדים לקבוע האם מדובר באירוע אחד לצורך הענישה). בשלב הראשון, על בית המשפט לקבוע מהו מתחם הענישה ההולם, בהתחשב בחומרת העבירה ובנסיבות ביצועה. מבחן נורמטיבי-אובייקטיבי. בשלב השני על בית המשפט לבחון אם מתקיימים שיקולים חריגים הנוגעים לנאשם ומצדיקים לסטות מהמתחם שנקבע בשלב הראשון –פוטנציאל שיקום מיוחד (שאז ניתן לחרוג מהמתחם לקולא) או הגנה על הציבור (שאז ניתן לחרוג מהמתחם לחומרא), ובשלב השלישי על בית המשפט לבחון את נסיבותיו של הנאשם שלפניו (לקולא ולחומרא), ולאורן לגזור את עונשו. על
--- סוף עמוד 10 ---
חשיבות ההבחנה בין השלבים ומהותם עמד כב' השופט ע' פוגלמן בע"פ 2918/13 אחמד דבס נ' מדינת ישראל (2013, פסקה 6 לפסק דינו):