נוכח התנגדותי למהלך פנה ביום 20/5/15 בא-כוחנו אל הנתבעים ודרש מהם להימנע מהקמת החברה המתחרה ולהפסיק את המשך הפעולות המפרות הגורמות לנזקים כלכליים כבדים, אולם הנתבעים סירבו לעשות כן והודיעו כי אין בכוונתם להמשיך את פעילותם בחברת דופל והם ממשיכים בביצוע תוכניתם יחד עם ציון ופועלים, בין היתר, להקמת החברה המתחרה ולגיוס כספים מאותה קרן הון סיכון ("גלילות") שהתכוונה להשקיע בחברת דופל. למותר לציין, כי הנתבעים סיכלו בפעולותיהם את ההשקעה בדופל וזו מצויה כעת בתהליך פירוק מרצון בכדי להקטין את הנזקים ולמנוע הוצאות כספיות נוספות (סעיף 31).
אל מול גרסתו זו של ארז, הציגו הנתבעים את תצהירו של ציון מיום 14.7.2015, ותצהיר משלים מיום 1.6.2016. בתצהירו הצהיר ציון:
"במרץ השנה פנה אלי קובי סמבורסקי מקרן גלילות וסיפר לי על חברה המחפשת מנכ"ל, קובי קישר ביני לבין ארז גולדשטיין, המבקש 2, ואנחנו נפגשנו לכשעה ביום 13.3.2015 (סעיף 6).
בפגישה ארז תיאר בקווים כלליים את הפתרון של ה - Smart Browser אותו הם פיתחו והמיועד לבודד את מחשבי הארגון מתוכנות זדוניות על ידי התבססות על תוכנת תיווך והפניית קישורים לאתרים חיצוניים דרך תוכנות מדף לגישה מרוחקת כגון סיטריקס (סעיף 7).
במהלך פגישה זו העליתי שאלות רבות הנוגעות בעיקר ליתרונות תחרותיים מול מספר לא מבוטל של פתרונות דומים שכבר הכרתי שהיו בשוק שפנו לפתור את אותה בעיה עם קונספטים דומים שאותם הכרתי (חלקם חברות ישראליות שלפחות אחת מהן ראיתי בקונטקסט דומה 12 חודשים קודם). ארז הציג שהיתרון של דופל הוא שהיא משתמשת בתשתית קיימת של תוכנות מדף – סיטירקס, לתצוגה מרוחקת ולא דורשת תשתית חדשה. אמרתי לו שאני לא בטוח שאני רואה את היתרון התחרותי, אבל כדי לתת חוות דעת סופית אצטרך לדבר עם משהו שיש לו יותר רקע בנושא. ארז הציע שאדבר עם רון... (סעיף 8).
ביום 17.3.2015 ניהלנו אני, ארז ורון שיחה משותפת במהלכה ניסיתי בעיקר להבין את היתרון התחרותי. רון וארז התמקדו שוב בנושא של שימוש בתשתית קיימת כשכבת הבידוד (סיטיריקס) ועל גישתם לשימוש בטכנולוגיות קיימות. שוב ציינתי בפניהם כי אין פה משהו ממש חדש ואני לא רואה איך זה הופך לחברה גדולה.
בימים שלאחר מכן שיתפתי את ארז, רון ודן בהחלטתי לפיה אני לא רואה את המוצר והפוקוס הנוכחי כמשהו שאני מעוניין להיות חלק ממנו. ציינתי שאני לא בטוח שזה חברה של גיוס הון מקרנות אבל בהחלט עסק מעניין שימשיכו להתקדם עם אותו פוקוס על שימוש בתשתיות קיימות בשונה מהמתחרים שפיתחו טכנולוגיות בידוד משל עצמם ואף הצעתי מספר רעיונות לשיווק המוצר (סעיף 10).
בשבועות שלאחר מכן, שיתפתי את רון ודן, מהם מאוד התרשמתי, ברעיון חדש אשר קרם עור וגידים באותה תקופה. הרעיון שילב בין מספר עולמות שלהם היתה לי חשיפה עמוקה בשנים האחרונות. עיקר הרעיון הוא הגנה על אתרי אינטרנט מפני התקפות. הרעיון נסוב על שימוש בטכנולוגית ענן שתתרגם את קוד אתרי האינטרנט המוגנים על ידה ואת פרוטוקול התקשורת שלהם לקוד וצורת התקשרות חדשה שלא ניתנם להבנה על ידי גורמים עוינים חיצוניים (סעיף 11).
הרעיון החדש שייך לקטגורית אבטחת אתרי אינטרנט. זאת בניגוד ל Smart Browser השייך לקטגורית אבטחת מידע תוך ארגוני. עולם אבטחת המידע מחלק לשתי קטגוריות עיקריות: אבטחת מידע תוך ארגוני (Intranet Security) ואבטחת מידע של אתרי אינטרנט (Internet Security). חברות העוסקות באבטחת מידע תוך ארגוני מציעות פתרונות להגנה על המחשבים והרשת בארגון עצמו, קרי הגנה על מחשבי משתמשי הקצה... חברות העוסקות באבטחת אתרי אינטרנט מציעות פתרונות להגנה על אתרי האינטרנט עצמם מפני התקפה על ידי גורמים חיצוניים... אין חפיפה ותחרות בין הקטגוריות ובין החברות העוסקות בכל אחת מהן (סעיף 12).
אין בסמארט בראוזר או בדופל שום רעיון חדש שאותו לא ראיתי בעבר. הרעיון החדש שונה לחלוטין מה - Smart Browser, אינו שייך לאותו תחום של אבטחת מידע ואינו מתחרה בו. הרעיון החדש אשר נמצא בחיתוליו, דורש פיתוח טכנולוגי מורכב ביותר ואינו עושה כל שימוש בקוד או במשהו הקשור ל – Smart Browser ושום קוד שנכתב בתוכנה זו אינו רלוונטי בשום צורה לפרויקט החדש. ה - Smart Browser תפקידו לקשר בין משתמש הקצה לאתר בו הוא רוצה לגלוש. הוא מקשר בין שרת הסיטריקס למשתמש. אותו שרת הוא זה שמקרין למשתמש את תמונת האתר וכך מגן מפני חדירת וירוסים דרך הרשת למחשב של משתמש הקצה. הוא אינו נוגע בתוכן של האתר. לעומת זאת, הרעיון החדש עוסק בהגנה על אתרי האינטרנט עצמם ומערב פיתוח טכנולוגי העושה מניפולציות לתוכן וקוד האתר הן במעבר בין האתר לשרת והן בנקודת הקצה של המשתמש. מדובר במוצרים שונים מהותית בפתרון שהם מעניקים, במורכבות הטכנולוגיה בה הם משתמשים, באופן בו הם עובדים ובקטגוריה לה הם שייכים (סעיף 14).
רון ודן הביעו ענין והתלהבות מהרעיון והחלטנו שנצא לדרך חדשה אותה נתחיל מאפס. בשלב זה טרם ייסוד החברה החדשה, החלטנו כשותפים ומתוך רצון טוב להעניק לארז ובן 5% כל אחד כ"פיינדרס פי" על חלקם. גם אם הוא נסיבתי, בהיכרות בינינו. זאת גם מתוך הנחה שהם יוכלו לעזור לנו בעתיד בשוק הישראלי (סעיף 15).
ביום 19.4.2015 דיברתי עם ארז והעלנו את הנושאים הרלוונטיים לרבות נושא ה – 5%. שוב חזרתי והדגשתי שאני ממליץ שהם ימשיכו באותו מסלול שבו היו ולשווק את הסמארט בראוזר ואף הצעתי מספר רעיונות איך לשווק את המוצר ואת עזרתי בקישור למשווקים בעולם איתם אני מצוי בקשרים טובים. בשיחה עם ארז היה מאוד ברור שמה שבעיקר מטריד את ארז זה שרון יעזוב את אינטגריטי. הוא חזר ואמר שרון מחויב ל 50% משרה באינטגריטי כחלק מההסכם עם דופל. אני חזרתי מספר פעמים שזו החלטה של רון ואם רון יחליט להישאר באינטגריטי זו החלטה שלו. למיזם החדש שאין לו שום קשר לדופל ולסמארט בראוזר. במהלך כל השיחה לא טען ארז כי אנו גונבים IP או מפרים זכויות של דופל. טענתו היחידה הייתה שלוקחים לו את רון ובאופן משני את דן" (סעיף 16).
ארז נחקר בדיון מיום 1.6.2016 ובחקירתו התייחס לפגישותיו ושיחותיו עם ציון (ש' 5 ע' 66 לתמליל הדיון). כך העיד בהמשך (ש' 5 ע' 110 לתמליל):
"כן, אבל תשמע מה קרה, אבל עכשיו אני צריך ללכת ואני נשאר עם המוצר ועם התוכנית, נכון? עם מי אני אעשה את זה בדיוק? אני, עם מי אני אעשה?
עם מי כרגע, אני חושב שכשאני נפגש עם בנאדם ואני מציע לו להיות שותף ומנכ"ל ואני מאמין בו אני לא חושב שהוא יבוא ועכשיו ייקח את שני הטאלנטים של המוצר שלי ויבנה איתם חללית. או קיי, ברגע שהוא יעשה את זה הוא פגע בי פגיעה רצינית".
בהמשך העיד ארז (שם, ש' 10 ע' 148):
"עם דופל מה שקרה זה כמו שהסברתי לך היא רוקנה מתוכן. אנחנו הפסקנו לחפש לה משקיע, הפסקתי לחפש לה מנכ"ל.
למה בעצם?
כי המנוע שלה הלך. כמו מכונית בלי מנוע.
איזה מנוע?
רון ודן, רון ודן. הם היו הרוח סביב.
...
זה מחט בערימת שחת. ידע מאוד ספציפי שהיה לרון שנים בבנק הפועלים, עוד 4 שנים באינטגריטי, הבנה של הטכנולוגיה של בראוזרים, של וירטואליזציה של תחנות קצה, אני חושב בכלל שרון הוא unique ולא הצלחתי למצוא מישהו כמוהו.
...
...רון הוא טאלנט שאני לא, אני ב – 20 שנותיי עוד לא נתקלתי בטאלנט ברמה כזו".
בחקירתו אישר ארז שמלבד האמור בכתבי הטענות של הנתבעים אינו יודע דבר על המוצר שמפתחים הנתבעים (שם, ש' 8 ע' 152).
נמצא, שאף בהתעלם מהאפשרות הסבירה שבטרם מינוי מנכ"ל והשגת הכספים באמצעותם התכוונו ארז ושותפיו לפתח את המוצר החדש במסגרת דופל לא היו בדופל סודות מסחריים, טענתו של ארז בסעיף 30 לתצהיר, כאילו ציון עשה שימוש בסודות מסחריים שנחשפו בפניו במסגרת הצעת העבודה, לא נתמכה בראיות. יתר על כן. ארז הודה שאין לו ידיעה אודות המוצר שמפתחים הנתבעים, וממילא, נכשל בהרמת הנטל להוכיח שמי מהנתבעים עשה שימוש בסודות מסחריים של דופל או של אינטגריטי. לעניין זה יצוין, כי כדי להוכיח גזל סוד מסחרי, כמשמעותו בסעיף 6 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט – 1999, היה על ארז להוכיח שהמידע בו עושים שימוש הנתבעים "דומה דמיון מהותי למידע נושא הסוד המסחרי".
כאן המקום להוסיף, כי התובעים נסמכו על חוות הדעת של מר מוטי קארו, אלא שבחוות דעתו נסמך מר קארו על "ההסברים שניתנו לי על ידי מר ארז גולדשטיין", מבלי שנחשף למוצר או לתכניות של הנתבעים. יתר על כן, בסעיף 14 לחוות דעתו, מאשר מר קארו שמסקנות חוות דעתו נסמכות על ההסבר שקיבל מארז. על דברים ברוח זו חזר מר קארו בחקירתו מיום 2.6.2016 (ע' 223 – 227 לתמליל הדיון). משחוות הדעת של מר קארו הסתמכה על הסברים ונתונים שקיבל מארז, מבלי שבדק את המוצר של הנתבעים, ומשארז עצמו אישר שאינו יודע דבר על המוצר של הנתבעים למעט האמור בכתבי טענותיהם, נראה כי אין מקום ליתן משקל לחוות הדעת של מר קארו.
ציון נחקר בדיון מיום 5.6.2016, וכך העיד (ע' 400 לתמליל הדיון):
"
...
ת. כי אני עוד פעם אומר לך בכל הבסיס של כל הדבר הזה, הטכנולוגיה שאנחנו משתמשים בה, היא לא רלוונטית לדופל, היא לא יכולה, תראה, משהו יש פה נורא פשוט, אבל אני יודע שהוא נורא מסובך פה טכנולוגית. אנחנו, הטכנולוגיה של הר מירון, ואני אנסה להסביר את זה אולי גם לכבודו, אם תיקח את הרמירון עכשיו, היא לא יודעת לעשות אף אחד מהדברים מהמצגת המפוארת הזאת של דופל, היא לא יכולה לעשות את זה, גם אם אני אשקיע עכשיו שנה, היא פשוט לא רלוונטית. זו טכנולוגיה של מנוע של מכונית שלא יודעת להטיס מטוס.
...
עכשיו, רגע שנייה. אני רוצה לענות לך על השאלה ששאלת. הטכנולוגיה היא לא רלוונטית, היא לא אותה הטכנולוגיה בכלל. הטכנולוגיה שאנו משתמשים בה היא טכנולוגיות של פילטרים כמו שרועי אמר, והצורה שבה אנחנו לומדים את החוקים, זה ע"י ניתוח של האתר ושל תעבורת התקשורת, אין שום קשר לדפדפן דמה, אין וירטואליזציה, אין...
...
ש. מול מילה שארז אומר שהרעיון הזה צמח מתוך הדיונים שלך בדופל?
ת. איפה? מעניין מתי אותי מתי דיברנו בדופל על Ware Application Security".
דן נחקר בדיון מיום 2.6.2016, וכך העיד (ש' 9 ע' 258 לתמליל הדיון):
"ש. מה דיברתם, על מה דיברתם?
ת. אני אגיד, בערך אני מניח ששבוע, שבועיים אחרי, ציון חקר אותנו חבל על הזמן,
...
ת. כאילו כל הזמן ממש ברמה הטכנית ככה, מה אתם עושים ומה זה ומה זה. אחרי שבוע, שבועיים הוא כבר די ככה אמר לנו שזה נחמד, זה אחלה ביזנס וכדי להמשיך. הוא לא מעוניין, יש יותר מדי דברים כאלה בשוק, וגם עוד פעם, הוא מכיר יותר מאתנו את התחומים האלה, וזה אחלה ביזנס, ואפשר ללכת אתו אבל זה לא יהיה הדבר הבא.
...
ת. ואח"כ הוא גם אמר לנו – תקשיבו, אבל יש משהו חדש שאותי מאוד מעניין וביחד ככה גיבשנו איזשהו רעיון חדש.
...
ת. כולל אתו ואנחנו עזבנו בעצם את הרעיון הישן,
ש. מתי עזבתם אותו?
ת. אחרי שבועיים, שלושה שאת ציון זה לא מעניין".
התובעים צירפו גם את תצהירו של רון, ממנו עולה כי הטכנולוגיה אותה מפתחים הנתבעים במסגרת ארמרון אינה דומה או נסמכת על ה – Smart Browser (שם, סעיף 43). מעדותם של ציון ודן כמו גם מהאמור בתצהירו של ציון, ניתן ללמוד שהמיזם אותו מפתחים הנתבעים אינו נסמך על הטכנולוגיה של דופל או ה – Smart Browser. עדותם של ציון ודן, נתמכת בחוות דעתו של רועי מלצר אשר בחן את המערכת שבבסיס ה – Smart Browser ואת המערכת של הנתבעים שבפיתוח, וחיווה דעתו כי מדובר בשתי מערכות שנועדו לפתור "בעיות שונות תוך כדי טיפול בתעבורה מסוג שונה ושימוש בטכנולוגיות שונות". עדותו של ציון נתמכה גם בחוות הדעת של אור לביא, אשר בחן אף הוא את הטכנולוגיה של ה – Smart Browser לעומת הטכנולוגיה אותה מפתחים הנתבעים, וחיווה את דעתו כי "מדובר במוצרים שונים הפועלים בטכנולוגיות שונות ולצרכים שונים לחלוטין".
בחקירת המומחים מטעם הנתבעים, העלה בא כח התובעים טענה לפיה ההשוואה שהיה על המומחים לערוך, לא הייתה צריכה להיות בין ה – Smart Browser למוצר שמפתחים הנתבעים אלא בין האפשרויות שהתכוונו המייסדים של דופל לפתח במסגרת המיזם החדש לבין המוצר שמפתחים הנתבעים (ש' 19 ע' 289 לתמליל הדיון מיום 2.6.2016 ו - ע' 347, ש' 11 ע' 348, ע' 349, ע' 355, ש' 8 ע' 370 לתמליל הדיון מיום 5.6.2016). אכן, במסגרת המיזם החדש של דופל התכוונו המייסדים לפתח את ה – Smart Browser, ולטענת ארז, כבר הועלו רעיונות לפיתוח מוצר חדש, אלא, שרעיונות אלה, אפילו חורגים הם מהטכנולוגיה של ה – Smart Browser, רעיונות הם, וככאלה אינם ניתנים להגנה כל עוד אין הם בגדר סוד מסחרי כמשמעותו בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות. לא מצאתי שנטען וממילא לא הוכח, כי הרעיונות שנדונו במסגרת דופל, אינם נחלת הרבים ו/או שהתובעים נקטו אמצעים סבירים לשמור על סודיותם. כך, לא נטען כי דרור או ציון אשר לכאורה נחשפו לרעיונות הנדונים הוחתמו על הסכם חובת סודיות בטרם נחשפו בפניהם הרעיונות.
5. אפשר שהמוצר אותו מפתחים הנתבעים הוא פרי השיח הטכני שניהלו דן ורן עם ציון במהלך הניסיון של ארז, דן, בן ורן לגייס את ציון כמנכ"ל דופל. כך גם עולה מעדותו של דן, לפיה לא היו פוגשים את ציון אלמלא דופל ולא היו דנים ברעיון החדש של ארמרון אלמלא הוצג בפני ציון ה – Smart Browser (ש' 4 ע' 277 לתמליל הדיון מיום 2.6.2016). אלא שאפילו שוכנעתי שהמוצר המפותח בארמרון נסמך על השיחות הטכניות שניהלו רן, דן וציון, אין בכך כדי להקים את חזקת השימוש בסוד מסחרי, מקום שלא הוכח שהמוצר אותו מפתחים הנתבעים באמצעות ארמרון דומה דמיון מהותי ל – Smart Browser או למידע שהיה בדופל באותה העת.