--- סוף עמוד 70 ---
וסיכם המלומד 218fox, supra, at: The true rule is that, in construing the claims, reference may be made" to the body of the specification for the purpose of interpreting the ,it is not legitimate to add to, subtract from, or in any way vary their phraseology used, but, once the true meaning of the claims is arrived at ."scope by reason of matters that appear in the body of the specification .15כאמור בסעיף 49לחוק, ההגנה המוענקת לבעל הפטנט חלה לא רק כלפי הפרה מילולית של האמור בו, אלא גם כלפי נטילתו של עיקר האמצאה, היינו התוכן והמהות שלה, או, בלשון המשפט האנגלי - ה "pith and marrow" (התוך והלשד) של האמצאה נושא הפטנט. ביסוסו של כלל זה במטרה אשר ביסוד דיני הפטנטים, והיא - להגן על אמצאות ולא על ניסוחי לשון.
בא-כוחן המלומד של המשיבות טען, כי המערערת מנועה מלט עון להפרת עיקר האמצאה. המערערת סמכה טיעוניה לכל אורך הדרך על הפרה מילולית של כל מרכיבי האמצאה מוגנת, והיה עליה לטעון בנפרד, כמו גם להוכיח בראיות, הפרתו של עיקר האמצאה. בית המשפט קמא דחה את הטענה הראשונה מבחינה עובדתית, שכן קבע, כי אין להסיק מטענות המערערת כי הגבילה את תביעתה להפרה מילולית בלבד. אולם בית המשפט קיבל את הטענה השנייה, בקובעו, כי לא הונחה תשתית ראייתית להפרת עיקר האמצאה, טענה שהועלתה כלאחר יד רק בשלב הסיכומים. בין הצדדים היה הסדר דיוני, לפיו כל הראיות בנושאים הטכניים הוצגו לפני בית המשפט קמא בחוות-דעת בכתב, ובמסגרת זו לא נותחה כלל שאלת עיקר האמצאה.
לדעתי, אין לקבל גישה זו, שאינה מעוגנת בלשון החוק או ברעיון הגלום בהגנה מפני נטילת עיקר האמצאה. כאשר נטענת הפרת פטנט, נדרש בית המשפט לתחימת המונופולין המוגן בתביעות, תחימה שעניינה פרשנות האמור בתביעות, בהתאם לכללים שצוינו לעיל. מלאכת הפרשנות נתונה בידי בית המשפט, המתחשב במכלול הראיות שלפניו ומגדיר את תחום המונופולין. כניסה אסורה לתחום זה הינה הפרת פטנט, ואין להבחין לצורך כך בין העתקה מילולית לבין נטילה של המהות והעיקר:
"את עיקר האמצאה יש להוכיח מתוך האמור בתביעות הפטנט - כך קובע הסעיף 49לחוק... מה פירוש התביעות, ומהו עיקר האמצאה המוגדר בתביעות - זאת היא שאלה של חוק שהכרעתה בידי בית המשפט..." (ת"א (ת"א) 2051/69[11], בעמ' 245).
סעיף 49לחוק הולך בדרך זו וכולל במונח "הפרה" את שני מיני ההפרות דלעיל (ראה גם ע"א 314/77 [1], בעמ' 213). זו גם הדעה השלטת כיום במשפט האנגלי, בעיקר מאז דברי הלורד diplockבפרשת 65supra, at[31] catnic: ...Both parties to this appeal have tended to treat 'textual" Invention as if they were infringement' and infringement of the pith and marrow' of an