25. נכון הדבר, כי דיני הסרת הקיפוח עשויים לטפל בבעיות, אי-הצדק והכשלים האובייקטיביים בחברה והנהלתה, אך לא בהכרח "לחדש את האהבה הנושנה" בין הצדדים, כמאמר המבקש. אלא שאין בכך כדי לשנות את מסקנתי.
ראשית, חזקה על אנשי עסקים המנהלים חברה, כי הם יודעים ומוכשרים למקסם את טובתם הם (הכרוכה בפעילות תקינה של החברה), גם אם אינם רוחשים חיבה רבה זה אל זה, ואם אינם מסוגלים לעשות זאת בעצמם, הרי שיעשו זאת בעזרת נציגיהם. אם אכן צודק המבקש בטענתו, כי נמנע ממנו שלא בצדק לנהל את ענייניו בחברה על-ידי נציג, הרי שיקל עליו להשיג מטרה זאת באמצעות סעד של הסרת קיפוח.
שנית, במצבים בהם, על אף הכל, אין הצדדים השונים בחברה מסוגלים לנהל את עסקיה ביחד, כוללים דיני הסרת הקיפוח גם סעדים של "רכישה החוצה", אשר מסוגלים להפריד בין הכוחות, כאשר הצד היוצא מן החברה מקבל את ערכן ההוגן של מניותיו. לעניין זה יאמר, כי לא מצאתי התייחסות רבה לאפשרות זו בטענות המבקש, ושמא לא בכדי: אין לא בדין ולא בפסיקה כל הלכה אשר "מחסנת" צד כלשהו בחברה מפני רכישה החוצה במחיר הוגן, תוך הקניית זכות שבדין לפרק חברה אף אם הוא מצוי בעמדת מיעוט והחברה פעילה וסולבנטית. אם רצה בכך המבקש, היה עליו, למצער, להתכבד ולהכניס תניה מתאימה לתקנון החברה, כדי שהן יתרת המשתתפים והן צדדים שלישיים יוכלו לראותה ולקחתה בחשבון בעת שהם בוחרים להכנס לקשרים עסקיים עם החברה.
26. יוצא, כי פירוק חברה סולבנטית מטעמי צדק ויושר הנוגעים לסכסוכי בעלי מניות יתאפשר רק אם לא צלחו הן הסעדים של תיקון הקיפוח והן הסעדים של רכישה החוצה. זאת, אלא אם כן עסקינן במצבים מיוחדים של שיתוק החברה, או בחברה אנומלית שאינה אלא "סידור עבודה פנימי", מהסוג שנידון בפש"ר 1816/00, גלריה גורדון.
אין חולק, כי דברים אלו אינם מתקיימים בנסיבות המקרה דנן; סעדים להסרת קיפוח לא נוסו כלל ועיקר, שלא לדבר על רכישה החוצה. כמו כן, לא מתקיימות במקרה דנן, כפי שטענו המבקשים בצדק, אף לא אחד מחמשת הסממנים שהוזכרו בפרשת גלריה גורדון כמושכים לכיוונו של פירוק לפי סעיף 257(5).
27. סוף דבר; אי-אמון סובייקטיבי בין מתקשרים בחברת מעטים, תהיינה סיבותיו אשר תהיינה, עשוי להגרם על-ידי כשלים אובייקטיביים ומעשי עושק בניהול החברה, או למצער, לנבוע מהם. לא מצאתי כל סיבה בדין או בהגיון לאמץ את האבחנה שמנסה המבקש לעשות בין זה לזה, לא בחברת מעטים ולא בחברה אחרת. זאת, מעצם המהות והרציונל של דיני חברות, וההבדל העקרוני בינם לבין דיני השותפויות. אי לכך, הדין הינו כי תרופתו של המבקש הינה בהליכים לפי סעיף 235 לחוק החברות, שם תוכל אף להתברר המחלוקת העובדתית המקיפה בין הצדדים. יוצא מכך, כי דין הבקשה להדחות.