החלטה
מונחת בפני בקשתו של מר משה בינדר (להלן: המבקש), כי אתן צו לפירוקה של חברת אמ.אמ.ווי (MMY) בניה, אחזקות וניהול נדל"ן בע"מ (להלן: החברה), וזאת מטעמי צדק ויושר, לפי סעיף 257(5) לפקודת החברות. מסכת קשה של סכסוכים בין בעלי המניות של החברה, היא שהביאה, לטענת המבקש, לנישולו מניהול החברה.
יתר בעלי המניות של החברה (להלן: המשיבים) מתנגדים לבקשה, ומעלים טענות עובדתיות קשות כנגד התנהגותו של המבקש, אשר לשיטתם הגיעה לכדי מעילה בכספי החברה. לטענת המשיבים, אין כל עילה לפירוק החברה, באשר היא סולבנטית ופעילה, ובפני המבקש פתוחה הדרך לנסות ולהוכיח את טענותיו במסגרת תביעה להסרת קיפוח, לפי סעיף 235 לחוק החברות.
לאחר שהצדדים טענו בהרחבה בפני, הן במסגרת כתבי בי-דין והן במסגרת טיעונים בעל-פה, נערכו חקירות עדים והוגשו סיכומים בכתב, ניתנת בזאת החלטתי בבקשה.
עובדות המקרה
1. החברה נרשמה על-פי פקודת החברות ביום 11.5.95, כאשר בעלי העניין בה היו המבקש, מר יהושע די-גופר ועורך-דין קולמן, אשר שלט בחברה בהון המניות המוקצה לו על-ידי חברת ברוש שבבעלותו, אשר היתה בעלת המניות. תחילה, הוחזקו מניותיה של ברוש בנאמנות על-ידי המבקש, וכיום הן מוחזקות בידי גב' גל קלך (להלן: קלך). לכל אחד מהשותפים אחוז שווה בהון המניות של החברה.
לטענת המבקש, בדרך זו ניסה מר קולמן, עורך-דין במקצועו, להעלים מלקוחותיו את העובדה כי הוא מייצג אותם מול חברה אשר הוא אחד מבעלי השליטה בה.
2. החברה עצמה הינה חברה העוסקת בתחום הבניה ורכישת הנדל"ן. מרבית נכסיה הינם התקשרויות וזכויות חוזיות במסגרת פרוייקטים שונים בהם היא פועלת. כמו כן, חבה החברה סכומים לא מבוטלים לנושים שונים, עם התקשרה במסגרת עיסוקיה. מאידך גיסא, אין חולק כי החברה, במצבה דהיום, הינה חברה פעילה וסולבנטית.
3. מאוחר יותר, הועברו מניותיו של מר די-גופר לאשתו, ומניותיו של קולמן הועברו בנאמנות לידי גב' קלך. אי-לכך, הפכו שתיהן לדירקטוריות בחברה לצד המבקש.
4. בין הצדדים נפלו מחלוקות שהפכו למשבר אישי קשה, המלווה בהטחת האשמות הדדית, אשר חלקן גובל בהאשמה בפלילים. לטענת המבקש, קרסו לחלוטין יחסי האמון בין הצדדים, והפכו לנתק מוחלט, תוך הדרתו מניהול החברה. לגרסת המשיבים, לעומת זאת, הרי שהמבקש עצמו היה מנהל יחיד בחברה במשך זמן רב. לאחר שגילו המשיבים, לשיטתם, כי המבקש משלשל לכיסיו את כספי החברה ופועל שלא לטובתה, החליטו לשנות את מבנה הניהול, כך שאת החברה יחייבו מעתה ואילך חתימות של שני דירקטורים מתוך השלושה. מוסיפים המשיבים וטוענים, בעניין זה, כי גב' די-גופר וגב' קלך ניסו לשתף את המבקש בישיבות החברה, אלא שהוא הדיר רגליו מרצונו וסרב אף להצעתן כי טיוטות ההחלטה ישלחו אליו לביתו, לעיונו ולעיון יועציו המשפטיים.