תמצית התביעה שתגיש החברה נגד המשיבים ככל שתאושר הבקשה
16. התביעה שמבוקש לאשרה, נסבה על אירועים משנת 2002 ואילך, מועד בו המבקש העביר את הטיפול בחנות לאחיו והיא מתמקדת סביב שתי טענות:
א. יש להשיב לחברה את הכספים שהופקדו על ידי המבקש בשנת 2002 בידיו של עו"ד ג'דה "שהיו מיועדים לחברה...בדיעבד הסתבר כי הנאמן (עו"ד ג'דה) לא דאג להפקיד את הכספים בקופת החברה אלא מסר שיקים אלה לידיו של המשיב, אשר שילשל כספים אלה לכיסו בדרך עלומה" (ס' 4 לבקשה).
ב. מאז העברת הניהול של החנות לידיו של המשיב, ביום 22.5.02 ועד היום "לא חילקה החברה דיבידנדים בה", למרות שהיו ויש הכנסות מהחנות ש"אינן מדווחות לרשויות מע"מ, ומהדוחות שהוגשו לרשויות המס, עולה כאילו לחברה אין כל פעילות - דבר אשר לבטח אינו משקף את העובדות בפועל" (ס' 5 לבקשה).
17. לטענת המבקש, בגין אירועים אלו על החברה להגיש תביעה בסך של 2,000,000 ₪ נגד:
המשיב 1 - בגין הפרת חובת זהירות, ההגינות והאמונים כלפי החברה.
המשיב 2 - בגין הפרת חובת הנאמנות והזהירות כיועץ משפטי של החברה וכנאמן.
המשיב 3 - בגין הפרת חובת זהירות, והנאמנות שלו כלפי החברה.
רקע בתמצית
18. בסקירת הרקע שתובא להלן, תהיה גם התייחסות תמציתית לטענות הצדדים בקשר לעובדות השנויות במחלוקת.
19. המבקש ניהל את החברה/החנות עד ליום 22.5.2002.
יחד עמו ניהלה את החברה אשתו - רות זלצמן - שטיפלה בפועל בכלל פעילות החברה.
החל מיום 22.5.2002, החברה/החנות עברה לניהולו של המשיב (ראה פרוטוקול הישיבה).
לטענת המשיב, בפועל הוא לא עשה כלום בחברה, למעט קבלת דמי שכירות מהחנות. בהתאם לסיכום שהיה בין הצדדים, ההכנסות ממשיכות להגיע לשותפות בדרך שהמבקש "התווה בפעולותיו במשך שנים" ובבוא היום, תערך בין הצדדים התחשבנות (ס' 21 לתגובת המשיב לבקשה).
20. כשבועיים לאחר הישיבה העבירו המבקש ואשתו את הפיקדון לעו"ד ג'דה.
סכום הפיקדון נמשך מחשבון הבנק הפרטי של אשת המבקש (שיק מס' 6613 מבנק מרכנתיל) ולא מחשבון הבנק של חברה, מאחר שלחברה לא היה ואין חשבון בנק וכל הפעילות הכספית של החנות מתנהלת לאורך השנים באמצעות חשבונות בנק פרטיים שונים של בעלי המניות, או של השותפות.
21. לגרסת המשיבים - באוגוסט 2002 לערך, המשיב, שכבר שימש באותה העת מנהל החנות והחברה, פנה לעו"ד ג'דה ואמר לו, שהוא ורו"ח שכטר מטפלים בהסדר מול מס הכנסה ושהוא זקוק לסכום של 80-90 אלף ₪ מכספי הפיקדון, כדי לשלם מקדמה למס הכנסה ולקדם את הטיפול. עו"ד ג'דה שוחח טלפונית עם רו"ח שכטר, ווידא אתו שאכן זה המצב, ועקב כך, העביר עו"ד ג'דה למשיב המחאה בנקאית לפקודת החברה על סך 100,000 ₪, לצורך תשלום החוב למס הכנסה.
כחודש לאחר מכן - ביום 6.9.02, התקשר המשיב לעו"ד ג'דה וביקש את יתרת כספי הפיקדון כיוון שהחוב שולם וחוסל. כדי לאמת זאת, התקשר עו"ד ג'דה לרו"ח שכטר שאישר שאכן כך הדבר. בשל כך, העביר עו"ד ג'דה למשיב את יתרת הסכום בהמחאות בנקאיות, בניכוי שכר טרחה, בהמחאה בנקאית לפקודת החברה על סך 224,718.16 ₪. השיק הבנקאי על סך 100,000 ₪ נפרע על-ידי המשיב במזומן. השיק הבנקאי על סך 224,718.16 ₪ הופקד בחשבונו של המשיב בבנק מזרחי טפחות.
22. לטענת המבקש, עו"ד ג'דה ידע שהמבקש לא סומך על המשיב ולכן, העביר לו את הכסף בנאמנות.
מנגד, עו"ד ג'דה טען שהוא הכיר את הסכסוכים במשפחה, אך הקפיד לא להיכנס אליהם ומבחינתו הוא היה כפוף מתוקף תפקידו למנהל החברה בפועל ולכן הפיק את ההמחאות לפקודת החברה, כפי שנדרש על-ידי מנהל החברה (המשיב באותה העת).
23. לטענת המשיב, הסכום שהיה בפיקדון הועבר לכיסוי חובות מס של החברה באמצעות השותפות, כאשר יתרת הסכום, בין 60 ל-80 אלף ₪, הופקדה בחשבונו הפרטי.
לטענת רו"ח שכטר, מלוא המס שולם על-ידי המשיב, אך אין בידיו את הקבלות.
24. הצדדים לא המציאו אישור מרשויות המס שישנו, או שהיה, חוב שנפרע, או שקיים חוב בכלל לחברה אצל רשויות המס.
25. האופן בו נוהלה החברה מאז חודש מאי 2002, זהה או לכל הפחות דומה, לאופן בו ניהל המבקש את החברה בהיותו מנהלה הקודם. החל מיום 22.5.2002, יום העברת הניהול מהמבקש למשיב ועד להגשת הבקשה, המבקש לא היה מעורב כלל בניהול החברה או בפעילותה ולא קיבל דיבידנדים מהכנסותיה והוא לא פנה לאיש מהמשיבים כדי לברר גורל הפיקדון או חלוקת הרווחים. לטענתו, הוא פנה מספר פעמים לרו"ח שכטר רק בשנת 2011 כדי לקבל חומר ובזאת הסתכמה מעורבותו. כמו כן, טען המבקש כי הוא יצא מנקודת הנחה שעו"ד ג'דה מחזיק בידיו את כספי הפיקדון בנאמנות, עד שהחברה תידרש לשלמם לרשויות המס.
26. לטענת המשיב, בין השנים 1992 ל-2001, המבקש לא דיווח לו על הכנסות החברה ולא העביר לו את חלקו בהן. עוד טוען המשיב, כי אביו אמר לו בחייו, שהמבקש לקח כספים במשך 10 שנים ולא דיווח על כך לאיש, ולכן מאז שעבר הניהול, גם הם אינם צריכים להעביר למבקש את הרווחים ובבוא היום תעשה התחשבנות. מאז שנת 2002 התחלקו רווחי החברה מדמי השכירות בינו לבין אביו המנוח ואחיו יהודה (האח הצעיר, שאינו צד להליך זה).
המבקש ידע על הוראת האב, לא חלק עליה ולכן לא העז להעלות דרישות כל עוד האב חי ולכן גם לא ביקש את חלקו במשך כל אותן שנים עד הגשת הבקשה שסיבתה האמיתית בסכסוך בנוגע לירושת האב.
משנת 2006 עבר ניהול החברה בפועל לידיו של יהודה זלצמן, אחיהם של המשיב והמבקש.